העתיד: בזכות טכנולוגיות מיחשוב לביש – נכים יוכלו ללכת

איל ורדי, יו”ר פורום מיחשוב לביש, באירועי יום הקהילה: “מערכות מיחשוב לביש כבר קיימות – מה שחסרה זו רק אינטגרציה. המדובר בעולם חדש של הזדמנויות, כאשר סביר להניח שמקור ההמצאה בתחום בה”א הידיעה – יהיה מישראל” 

יוסי הטוני, מערכת DailyMaily, אנשים ומחשבים | צילום: ניב קנטור

איל ורדי, יו”ר הפורום הישראלי למיחשוב לביש

באירוע משותף ל-15 המועדונים של קבוצת אנשים ומחשבים שהתקיימה ב-15 בפברואר 2007, עסקה אחת ההרצאות בתחום המיחשוב הלביש.

“אנו מתגברים את המציאות שאנו חיים בה בעזרת הטכנולוגיה”, אמר איל ורדי, יו”ר הפורום הישראלי למיחשוב לביש, בפתיחת המליאה. “באמצעות מערכות מיחשוב לביש ניתן להעשיר את האופן בו תלמידים לומדים ולגרום לחוויית הלימוד בבית הספר להיות עשירה יותר, מרעננת ומחכימה”.

ורדי תיאר בפני חברי הקהילה כיצד בעזרת מערכות הדמייה, ניתן לקחת את התלמידים ולתת להם לחוש כאילו הם נמצאים בפתחו של לוע הר געש, לדוגמה. הוא אמר כי לא רחוק היום בו תלמידים לא ילמדו כלל מתוך ספרים, כיוון שהדגש יהיה על לימוד חווייתי, מבוסס משחקים. לדבריו, צורת לימוד זו מצליחה להעביר את תכני הלימוד בצורה אפקטיבית יותר, לעומת הלמידה המסורתית.

על פי ורדי, הדגש במערכות הוא לא על הטכנולוגיה, אלא על היישומים המפותחים בעזרתם. כך, אמר, בעזרת אותן מערכות הדמייה – שהן חלק ממערכות מיחשוב לביש – ניתן לחזור לבסיס, משמע להימנע מסכנות הקיימות בעולם האמיתי, ועדיין ללמד את הילדים באופן חווייתי, מאתגר ומסקרן. “בזכות מערכות המיחשוב הלביש ניתן לדעת יותר – וביתר קלות”, אמר.

ורדי, המגדיר עצמו כ”מהנדס חלומות”, צייר תמונת מצב של ההווה והעתיד בתחום המיחשוב הלביש – Wearable Computing. לדבריו, פרטי לבוש רגילים לכאורה, דוגמת חולצה, מכנסיים ומשקפיים, אשר ישווקו בשנים הקרובות, ישלבו בתוכם את המחשב האישי, הקולנוע הביתי עם המסך הענק, רשת האינטרנט, הסורק, הטלפון הנייד ומערכות המוסיקה. הוא ציין, כי כל אמצעי המיחשוב השונים יינשאו על הגוף בצורה קלה, והביא כמה דוגמאות שכבר קורות כיום.

אחת הדוגמאות, המפותחת בארץ על ידי מדענים מהטכניון, אמר, היא של מערכת המאפשרת לנכים בעלי קשיי הליכה ללכת טוב יותר. דוגמה אחרת, ציין, היא של מכונאי רכב אשר בא לתקן את מנוע הרכב עם הוראות תיקון המוקרנות על גבי מסך שעיר במשקפיו, או מרצה שמוקרנים על משקפיו נתונים אודות קהל המאזינים, נתונים שהועברו עם כניסתם לאולם ההרצאות בעזרת RFID.

לעדכן ספרים בזמן אמת
“העתיד קרוב יותר מכפי שאנו חושבים”, אמר ורדי. “המצב בו אין ביכולתנו לעדכן ספרים במידע בזמן אמת – הוא מצב בלתי נסבל”. כך, אמר, לא ירחק היום בו יהיו “טקסטילים חכמים”, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, שתאפשר החדרת אלקטרוניקה לטקסטילים. כך, ברצותנו לצאת לארוחת צהריים, נביט במפה המוקרנת על דש הבגד, ונראה בשילוב מערכות מידע גיאוגרפי, מהי המסעדה הקרובה למקום בו אנו נמצאים.

דוגמאות נוספות, לדבריו, הן הכנסת חברת הרכב הונדה מערכת תפעול והדרכה עבור מכונאי הרכב, המולבשת על גבי צג בשרוול הבגד. המערכת, אמר, הביאה לחיסכון של 37% מזמן העבודה של המכונאים. דוגמה נוספת, ציין, היא במסגרת פרויקט צי”ד (צבא יבשה דיגיטלי) בצה”ל, לפיו החיילים בשדה הקרב יהיו חמושים באמצעים דיגיטליים רבים, שייסייעו להם בלחימה. הוא אמר כי רבות מטכנולוגיות המיחשוב הלביש הן פרי פיתוח ותוצרת ישראל, והוסיף כי התפתחות תחום זה חריגה בעולם המיחשוב: “עד היום, כל הפיתוחים במיחשוב האזרחי הם תולדה של דברים שפותחו 10-20 שנה קודם לכן בעולם הביטחוני-צבאי, ואילו בתחום המיחשוב הלביש, יש מוצרים הנמצאים כבר בשימוש על ידי צרכנים, ונאס”א עדיין לא מכירה אותם”.

לדבריו, המודעות בעולם לנושא המיחשוב הלביש גדלה, ולדוגמה, ארבע חברות אירופאיות משקיעות במימון מחקרים בנושא, סכום של מיליארד יורו. גם מייסד ומנכ”ל אפל, סטיב ג'ובס, ציין, מתעניין בנושא וביכולת לקדם אותו. בשל מיזמים שכאלו, אמר ורדי, “אני בטוח שהמהפכה בוא תבוא”.

הוא סיכם בציינו, כי “לא ירחק היום בו ניפטר מהמקלדת – היא תהפוך להיות המצאה מיותרת. המערכות כבר קיימות, מה שחסרה זו רק אינטגרציה. המדובר בעולם חדש של הזדמנויות. הציבור צמא לנושא. אינני יודע מהו הפיתוח החשוב בעולם שיופיע בתחום, אולם יש לי יסוד סביר להניח שמקורה של ההמצאה בה”א הידיעה – יהיה מישראל”.

כך נבנה מחשב ונלמד כיצד לעשות זאת
פרופ' שמעון שוקן, לשעבר דיקן בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, המרכז הבינתחומי בהרצליה, תיאר בפני המשתתפים קורס אותו פיתח במשך שבע שנים. הקורס מתאר כיצד לבנות מחשב. הסיבה לכך היא המורכבות ההולכת וגדלה בעולם המיחשוב, מה שהופך את הפיתוח לכזה הנעשה בסביבה מסובכת, עם המון “קופסאות שחורות”. היתרון במצב הטכנולוגי כיום, ציין פרופ' שוקן, הוא “ביכולת לעשות דברים פנטסטיים, לקצר את זמן ההגעה לשוק, ולהביא לשביעות רצון של לקוחות”. מנגד, סייג, ישנם גם חסרונות: “יש הרבה מקומות כאוטיים, מרוב עצים לא רואים את היער, ונוצר מצב של מבוכה ובלבול”.

המחשב, לדבריו, יהיה חלק בלתי נפרד מהאביזרים שעוטפים את גופנו. העתיד ישחרר אותנו מהמקלדת, שהיא לדעת ורדי המצאה של המאה הקודמת. האביזרים העתידיים יהפכו את המשקפיים שאנו נוהגים להרכיב, למחשבים לכל דבר, שבאמצעותם נוכל לקבל תשובה כמעט על כל שאלה שמסקרנת אותנו. והמחשבים, הם יהיו עניין של אופנה, כי גם לובשים אותם, בדומה לחליפות ננו-טכנולוגיה. מה שמונע את הפריצה למסלולי הדוגמנות, הוא העובדה שכרגע, הטכנולוגיה מאפשרת לייצר סוג מסוים של בגדי מחשבים, שלא ממש מלהיבים את העין.

הרכבת מחשבים ולבושם, בדיוק כמו שמחשבים ומערכות מידע בימינו הם הכלים, המתווכים שבאמצעותם נקבע את אורח חיינו בעתיד הלא רחוק. באמצעותם נחליט איך אנו עושים עסקים טובים יותר, ובכלל, לדעת ורדי, המחשבים החדשים, הלבישים, הם אלו שיחזירו אותנו שלב אחד אחורה, לפני עידן המחשב, למציאות המוכרת רק לבוגרים שבינינו. זו מציאות שבה ספריה היא לא שם קוד לשטח איחסון במחשב, ומשחק מחשב לא חייב להיות רק ליד המחשב בבית, וכדי לדעת איך מגיעים לרחוב מסוים – אתה בכלל לא צריך לצלצל, לשאול או לגלוש.

אביזר מתאים על ידך, או עיניך, יראה לך את הדרך. המחשבים הלבישים יטשטשו לחלוטין את המרחק שבין המציאות לדמיון, ויאפשרו לדורות הצעירים, לקרב שני תחומים אלו בלי מאמץ.
פרופ' שמעון שוקן, לשעבר דיקן בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, המרכז הבינתחומי בהרצליה
התרופה לכך, ציין, היא הקורס האמור, במסגרתו הוא מלמד כיצד לבנות מחשב בארבע רמות: חומרה, תוכנה, אלגוריתמיקה ומערכות. הוא הדגים כיצד עושים זאת, ומהם הכלים בהם נדרש להשתמש, על מנת לממש את בניית המחשב. כך, אמר שוקן, “נוצר מצב של מעין חזרה למקורות, אלא שזה נעשה בסגנון דה-לוקס”.

לדברי שוקן הקורס הצליח, ובשנים האחרונות למדו אותו כ-2,000 סטודנטים. הוא סיכם בציינו, כי “הסיבוכיות הולכת וגדלה, נדרש לתכנן את הצעדים על מנת להצליח, ולפעול כל פעם בצעד אחד. המחשב אומנם עולה רק 40 דולרים, אך למרות זאת, לא נראה לי שיש לו עתיד עסקי”.