בטבעון נערך ניסוי במסגרת המאמץ למציאת פתרון לבעיית חזירי הבר

שיתוף הפעולה בין המועצה המקומית קרית טבעון לבין החוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה – אורנים הוביל לקידום שני מחקרים חשובים, שממצאיהם עשויים לתת מענה ופתרון אפקטיבי לבעיה ארצית של חזירי בר המטרידים אזרחים ואזרחיות ברחובות ערים ויישובים בארץ

שלט המתריע על איזור שבו מסתובבים חזירי בר בחיפה. צילום: עיריית חיפה
שלט המתריע על איזור שבו מסתובבים חזירי בר בחיפה. צילום: עיריית חיפה

שיתוף פעולה בין החוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה- אורנים לבין מועצת קרית טבעון הוביל לפריצת דרך מחקרית במטרה לתת פתרון ומענה לבעיית חזרי הבר בסביבה אורבנית – בעיה מטרידה ברמה הארצית.
החיבור בין האקדמיה לרשות שחיפשה פתרון יעיל וישים לבעיית החזירים הובילה ליוזמה ולקידום שני מחקרים ראשונים מסוגם, אשר נחשפו לראשונה בכנס שנערך לאחרונה במכללת אורנים:
המחקר הראשון עסק בהשפעת גורמים חיצונים בהם יצירת אזורי לחות בשלושה מתחמים מסודרים ברחבי הקריה.
המחקר שני בחן כיצד תשפיע שליטה על זמינות המזון מפחי האשפה ברחבי היישוב על פעילותם של חזירי הבר בסביבה האורבנית.
כידוע, בעיית חזירי הבר הינה בעיה עולמית. ברוב המדינות הפתרון המיידי לצמצום הבעיה היה צייד, אך על פי המחקרים השונים נמצא כי דווקא הצייד מגביר, בדרכים שונות, את הרבייה של חזירי הבר. גם בקרית טבעון תופעת חזירי הבר המסתובבים ברחבי הקריה בחיפוש אחר מזון הלכה וגדלה לממדים שחייבו מתן מענה מקיף.
מועצת קרית טבעון בחרה לחפש פתרון יעיל והומני ובכנס שנערך בסוף שנת 2019, הוצגו מספר פרויקטים אותם הוחלט לבחון גם באקדמיה.

פרויקט ראשון שנעשה היה הוספת שטחי הרטבה (טפטפות בוואדי) ובחינת השפעתם על פעילות חזירי הבר ביישוב, כאשר תושבים דווחו על מיקומי חזירי הבר ובכך הקלו על איסוף המידע אשר הוביל למיקום מדויק של נקודות ההרטבה.
המחקר בחן תחילה נתיבים מרכזיים של חזירי בר שמובילים אותם ליישוב (באמצעות מצלמות תנועה שהוצבו בחורש) בהמשך הוקמו 3 נקודות לחות על הנתיבים, כאלה שנותנות מענה להתפלשות ונבירה. לצורך ביקורת, הוצבו מצלמות גם באזורים מרוחקים מנקודות הלחות וכן בוצעה השוואה של הפעילות עם נתונים שנאספו בטרם הוקמו נקודות הלחות. בנוסף, נעשתה השוואה של הפעילות סביב נקודות דליפת ביוב לפני ואחרי ייבושה. התוצאות הראו באופן מובהק כי מקורות לחות מהוות מקור משיכה לחזירי הבר וכי ישנה ירידה בתצפיות החזירים בכניסה ליישוב לאחר הקמת נקודות הלחות.
פרויקט שני היה עיגון פחים – מתקן פשוט שעוצב על ידי מחלקת אחזקה של המועצה למניעת הפיכת פח האשפה על ידי החזיר, קיבוע הפח על ידי שרשרת ועוד.

עיגון הפחים


ממצאי המחקר, בהמשך לביצוע עיגון הפחים בחן שליטה על זמינות האשפה והתוצאות הראו כי ישנה ירידה מובהקת במספר תצפיות חזירי הבר ברחוב בו בוצע קיבוע לפחים לעומת רחוב הביקורת.
כתוצאה ממדיניות אקטיבית של המועצה המקומית במהלך המחקר ואחריו, ניכר שיפור ניכר בנושא והתושבים והתושבות ביישוב זוכים לרחובות נקיים יותר וחווים הקלה משמעותית בחיי היום-יום.
ערכו את המחקרים: רועי פורמן ודן מרמור בהנחיית פרופ' אורי שיינס ורועי טלבי מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה בקמפוס אורנים.

עידו גרינבלום, ראש המועצה: "מדובר במחקר ראשון מסוגו בארץ שעסק בנושא שמטריד ברמה הארצית הרבה מאד אנשים. הרצון לתת מענה ולמצוא פתרון ממוקד ומקיף לתושבים ולתושבות שלנו, הוביל לחיבור בין רשות מקומית לאקדמיה- כך צריך להראות שיתוף פעולה, כאשר שני הצדדים יוצאים נשכרים. קרית טבעון מימנה את הפרויקט ויצרה את התשתית והחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה – אורנים
ביצע את המחקר. הפתרון הוא פשוט לביצוע ונותן מענה להרבה רשויות.
אני שמח לספר כי כתוצאה מהמחקר אנו רואים שיפור ניכר ומשמעותי בהסתובבות חזירי הבר ביישוב ומציע לרשויות אחרות ללמוד מההישגים שלנו. תודה לכל מי שעזר, קידם וסייע בנושא".


ד"ר צחי צורי, מנהל השירות הווטרינרי בקריית טבעון: "שני המחקרים היפים הללו, הם דוגמא מצוינת לשיתוף הפעולה שנרקם בין הרשות המקומית לאקדמיה.
אנחנו כבר פועלים בטבעון, לאורם של הממצאים המעניינים ונמשיך לעקוב אחר האפקטיביות של פעולות אלה. בכדי לנהל היטב את הקונפליקט שבית התושבים לבין חיות הבר שסביבנו, יש להמשיך בפעולות מחקר נוספות".
פרופ' אורי שיינס: "זהו מחקר ראשוני בהיקף מצומצם יחסית, וידרשו מחקרים נרחבים יותר על פני זמן ומרחב על מנת להבין את המניעים של החזירים בכניסתם למקומות ישוב ולהגיע לפתרונות ארוכי טווח. הדרך הנכונה והבטוחה לפתרון קונפליקטים מהסוג הזה היא הדרך המחקרית שאמנם לוקחת זמן, סבלנות ומשאבים אך היא הדרך הבטוחה, הנכונה והזולה בסופו של דבר. אני שמח מאוד על שיתוף הפעולה הפורה עם מועצת טבעון."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. להזכיר כי אנגלים בהיותם מחזיקים מנדט – הביאו חזירי בר כדי "להנות" מציד.
    ז"א יש חייב אנגליה בהוצאות. דבר נוסף – לתת לחזירי בר האכלה במקום מחוץ לישוב
    ולהוסיף "הגלולה" למזונם. כמו חיסון נגדכלבת שמפזרים לזאבים ושואלים בתוך פיסות מזון.
    ועוד משהו : בראשית ט' – תחילה רשות לאכול בשר, ז"א להנות עם גרימת סבל לאחר.
    אחרי זה שיכרות ואחרי זה עבירת מין ופירסום מבייש על שיכור. ואחרי זה "עבד למו" –
    באת"בש ,קודפופולרי "למו " כיף.
    עבד לכיף…
    ביוגה יש תואר כבוד "אדון לעצמו".
    מי שמריץ לומר "מתחשק לי" או "בא לי" – מריץ שיעבוד למי שגורם שינוי הורמונלי
    לשעבד ל-כיף.

  2. צריך להחזיר אותם לטבע ולדאוג לאוכל הבעיה שהם באים לבני אדם בגלל הרעב כי אין להם מספיק אוכל והם באים לאנשים כי מבקשים עזרה !!!

  3. בשטחי ההתכנסות הרטובים יש לירות חיצי הרדמה בעדרים ולפרק את אבריהם לצרכי השתלה

  4. הפתרון היחידי הוא עיקור וסרוס,
    חזירי הבר מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה וחצי וממליטים עד פעמיים בשנה עשיריה.
    6 שנים מאז הוכרז החזיר חיה מוגנת וקיבלנו עשרות אלפים.

    הפתרון השני לא באמת קיים

  5. האוייב הטבעי היעיל האחרון היה הנמר הפרסי. מאחר שהנ"ל חי כאן בעבר הלא רחוק (עד 1965), אני מציע להשיב פריטים שלו לטבע ביערות הכרמל ובגליל העליון והתחתון, בהמשך גם בהרי השומרון ובהרי יהודה. יש שפע של חזירים בכך האיזורים הללו והנמר יוכל להתרבות ולשגשג כבעבר. אין כמו טורף טבעי.
    בהמשך כדאי לשקול להשיב לטבע את הדב הסורי החום, והאריה האסיאתי. אם זה יצליח זה יתרום גם לתיירות. ארץ ישראל במלוא הדרה, עם כל הפאונה הטבעית והמקורית.

  6. כל המהלכים האלה לא יביאו לפתרון הבעייה. אולי תלמדו את החזירים לקרוא ותפזרו שלטים של אין כניסה לחזירים. זה יועיל גם לממשלה החדשה. האקדמיה מנותקת מהמציאות בהרבה תחומים.

  7. ומה כאשר יתרבו מאוד באיזור אליו מפנים אותם? ברור שהעדרים יבואו למגורים- אך בכמויות!!

  8. שום דבר לא יעזור אם לא תרחיקו אותם או תירו בהם, אפשרות ידועה נוספת היא פתיונות המכילים כדורים מונעי הריון שיקטינו את האוכלוסיה בקרבת העיר. החזיר היא חיה סקרנית וחכמה שלמדה שלא לפחד מבני אדם. לעולם לא תצליחו להגיע לעיר נקיה מספיק שלא תעניין אותם כלל סביר להניח שכל עוד לא ילמדו החזירים מחדש לפחד מבני אדם הם ימשיכו לבקר בעיר גם אם יקטן מספרם שלא באמצעות ציד.

  9. קודם כל מאחר וכל הנוגעים בנושא
    הם ישראלים דוברי עברית ראוי כי :
    במקום ״פרויקט״ יהיה מיזם,
    במקום ״אפקטיבי״ יעיל ,
    במקום ״אקטיבי״ יהיה פעיל,
    וכך הלאה עברית במקום לעז מיותר …
    לגופו של הנושא:
    ראוי כי מי שמנסה
    ״להבין את המניעים של החזירים בכניסתם״
    ילמד ויפנים כי בכל מקום בו האדם פולש לשטחי בר
    יהיו חיות-בר שילמדו לפלוש לסביבת האדם,
    חזירים מתרבים מהר לומדים מהר
    לכן השיטה למנוע כניסתם לשטחים עירוניים
    צריכה להיות ״מקל וגזר״ מחד להעניש
    מי שנכנס ע׳׳י צייד / הרג ,
    ומאידח לתת תמורה חיובית למי שאינו נכנס,
    כמו אספקת אמצעי מחיה רחוק מהעיר
    (מה שנעשה בניסוי המסופר),
    ראוי לזכור ולהתיחס ל״אנשים נחמדי אוהבי חיות״
    שמאכילים חיות בר (כמו חתולי רחוב),
    ומהווים גורם משיכה למזיקים ומרעין בישין,
    אין ספק כי כל מניעה של פיזור אשפה חיובי וחיוני,
    אחרי הכל הבעייה של כניסת חזירים לשטחי חקלאות
    מוכרת וכך גם הפתרונות שפותחו וחלקם אפילו יעילים,
    החל מצייד , ״גידור״ בחמרים חריפים ודוחים,
    דרך ששימוש בכלבים ועוד ועוד…
    לאו היו החוקרים טורחים לנבור בזכרונם של עמיתים
    מבוגרים יתכן שהיו מוצאים פתרונות מהירים ויעילים ….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן