ארבעת העולמות הכי מבטיחים לקיום חיים חוצניים במערכת השמש

התגלית לאחרונה של פוספין ביוגני אפשרי בעננים של נוגה מזכירה לנו שלפחות חלק מהמרכיבים האלה קיימים גם במקומות אחרים במערכת השמש. אז היכן המקומות הכי מבטיחים לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ?

צבא של מכונות לחימה ממאדים שהורס את אנגליה (1906)איור לספר "מלחמת העולמות" במהדורה בלגית משנת 1906, מאת האמן הברזילאי הנריקה אלבים קוראה.
צבא של מכונות לחימה ממאדים שהורס את אנגליה (1906) איור לספר "מלחמת העולמות" במהדורה בלגית משנת 1906, מאת האמן הברזילאי הנריקה אלבים קוראה. מתוך ויקימדיה

הביוספירה של כדור הארץ מכילה את כל המרכיבים הידועים שנחוצים לחיים המוכרים לנו. באופן כללי, המרכיבים הם: מים נוזליים, מקור אנרגיה אחד לפחות, ומצאי של יסודות ומולקולות שימושיים מבחינה ביולוגית.

אבל התגלית לאחרונה של פוספין ביוגני אפשרי בעננים של נוגה מזכירה לנו שלפחות חלק מהמרכיבים האלה קיימים גם במקומות אחרים במערכת השמש. אז היכן המקומות הכי מבטיחים לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ?

מאדים

מאדים הוא אחד מהעולמות שהכי דומים לארץ במערכת השמש. יש לו יום של 24.5 שעות, כיפות קרח בקטבים שמתרחבות ומתכווצות עם עונות השנה, וקבוצה גדולה של צורות פני קרקע שפוסלו על ידי מים במהלך ההיסטוריה של כוכב הלכת.

מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.
מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.

למאדים יש כיפות קרח בקטבים.

הגילוי של אגם מתחת לכיפת קרח של הקוטב הדרומי ומתאן באטמוספירה של מאדים (שמשתנה עם העונות ואפילו השעה ביום) עושה את מאדים למועמד מאוד מעניין לגילוי חיים. מתאן חשוב כי הוא יכול להיווצר על ידי תהליכים ביולוגיים. אבל עדיין לא ידוע מה באמת מקורו של המתאן במאדים.

ייתכן שהחיים השיגו דריסת רגל, לאור ההוכחות שהסביבה של הכוכב הייתה פעם הרבה פחות מסוכנת. כיום יש למאדים אטמוספירה מאוד דקה ויבשה שמורכבת כמעט לגמרי מפחמן דו חמצני. היא מאפשרת הגנה מועטה מקרינה סולרית וקוסמית. אם מאדים הצליח לשמר עתודות של מים מתחת לפני השטח, זה לא בלתי אפשרי שעדיין קיימים חיים.

 

אירופה

אירופה התגלה על ידי גליליאו גלילי ב-1610, יחד עם שלושת הירחים הגדולים האחרים של צדק. הוא קצת יותר קטן מהירח של הארץ ומקיף את הענק הגזי במרחק של בערך 670,000 ק"מ כל 3.5 ימים. אירופה נדחס ונמתח כל הזמן על ידי שדות הכבידה המתחרים של צדק והירחים הגליליאניים האחרים, תהליך שנקרא מתיחת גיאות.

הירח נחשב לעולם פעיל מבחינה גיאולוגית, כמו כדור הארץ, כי מתיחת הגיאות החזקה מחממת את הפנים הסלעי ומתכתי שלו ושומרת אותו במצב מותך חלקית.

אירופה כפי שצולם על ידי גלילאו בסוף שנות התשעים. ניתן לראות כי פני שטחו אינם כוללים כמעט כלל מכתשים, דבר המעיד על גילם הצעיר יחסית מבחינה גאולוגית. לעומת זאת, הם מצולקים ברצועות וסדקים, המעידים על תנועה ותזוזה של שכבת הקרח. מקור: NASA/JPL-Caltech/SETI Institute.
אירופה כפי שצולם על ידי גלילאו בסוף שנות התשעים. ניתן לראות כי פני שטחו אינם כוללים כמעט כלל מכתשים, דבר המעיד על גילם הצעיר יחסית מבחינה גאולוגית. לעומת זאת, הם מצולקים ברצועות וסדקים, המעידים על תנועה ותזוזה של שכבת הקרח. מקור: NASA/JPL-Caltech/SETI Institute.

הקרח על פני אירופה הוא סימן טוב לציידי חייזרים.

פני השטח של אירופה הם שטח עצום שהוא קרח של מים. מדענים רבים חושבים שמתחת לפני השטח הקפואים יש שכבה של מים נוזליים — אוקיינוס גלובלי — שהחום מהמתיחה מונע ממנה לקפוא ועומקה אולי יותר ממאה ק"מ.

ההוכחות לאוקיינוס הזה הן גייזרים שמתפרצים דרך סדקים בקרח שעל פני השטח, שדה מגנטי חלש ופני שטח כאוטיים, שייתכן שעוותו על ידי זרמי אוקיינוס שמתערבלים מתחתם. מגן הקרח הזה מבודד את האוקיינוס התת קרקעי מהקור העז והריק של החלל, וגם מחגורות הקרינה החזקות של צדק.

בתחתית של עולם האוקיינוס הזה מתקבל על הדעת שאולי נמצא נביעות הידרו תרמיות והרי געש בקרקעית האוקיינוס. בכדור הארץ, צורות קרקע כאלה לעיתים קרובות תומכות במערכות אקולוגיות מאוד עשירות ומגוונות.

אנקלדוס

כמו אירופה, אנקלדוס הוא ירח מכוסה קרח עם אוקיינוס תת קרקעי של מים נוזליים. אנקלדוס מקיף את שבתאי ומשך לראשונה את תשומת הלב של המדענים כעולם שאולי ראוי לחיים אחרי הגילוי המפתיע של גייזרים ענקיים ליד הקוטב הדרומי של הירח.

סילוני המים האלה יוצאים מסדקים גדולים בפני קרקע, ובגלל שדה הכבידה החלש של אנקלדוס ניתזים לתוך החלל. הם הוכחה ברורה למאגר תת קרקעי של מים נוזליים.

לא רק מים התגלו בגייזרים אלה אלא גם קבוצה של מולקולות אורגניות, והכי חשוב, גרגרים זעירים של חלקיקי סיליקט סלעי שנוכחותם אפשרית רק אם מי האוקיינוס התת קרקעי היו במגע פיזי עם קרקעית האוקיינוס הסלעית בטמפרטורה של לפחות C˚90. זאת הוכחה מאוד חזקה לקיומן של נביעות הידרו תרמיות בקרקעית האוקיינוס, שמספקות את הכימיה שדרושה לחיים ומקורות אנרגיה מקומיים.

טיטאן

טיטאן הוא הירח הכי גדול של שבתאי והירח היחידי במערכת השמש עם אטמוספירה משמעותית. היא מכילה אובך כתום סמיך של מולקולות אורגניות מורכבות ומערכת מזג אוויר של מתאן במקום מים — שיש בה גשמים עונתיים, תקופות יבשות ודיונות חול על הקרקע שיוצרת הרוח.

האטמוספירה של טיטאן גורמת לו להיראות כמו כדור כתום פלומתי. צילום נאס"א
האטמוספירה של טיטאן גורמת לו להיראות כמו כדור כתום פלומתי. צילום החללית קאסיני של נאס"א

האטמוספירה מורכבת בעיקר מחנקן, יסוד כימי חשוב שמשמש בבנייה של חלבונים בכל צורות החיים הידועות. תצפיות מכ"ם גילו נוכחות של נהרות ואגמים של מתאן ואתאן נוזליים ואולי נוכחות של הרי געש קרחיים — צורת פני קרקע דמוית הר געש שפולטת מים נוזליים במקום לבה. זה מצביע על כך שכמו באירופה ובאנקלדוס, יש בטיטאן מאגר תת קרקעי של מים נוזליים.

במרחק גדול כל כך מהשמש, הטמפרטורה על פני טיטאן צוננת, -180˚C, הרבה יותר קר מכדי לאפשר מים נוזליים. אולם, שפע הכימיקלים שנמצאים בטיטאן העלו השערות שצורות חיים — אולי עם כימיה שונה באופן מהותי מהאורגניזמים בכדור הארץ — יכולות להתקיים שם.

למאמר ב-The Conversation

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. המקום שבו קיימים העולמות המבטיחים ביותר נמצא ב………….
    בתוכנו!
    לא צריך לחפש חים מחוץ לכדור הארץ. הגוף שלנו עשוי מאותם יסודות , אותו אבק של כוכבים שהגיע מהחלל.
    אותם אטומים שיצרו את המיים יצרו גם את החיים שלנו באופן שאין בידינו עדיין את היכולת להשיגם.
    אם נוצרנו מאותם כוכבים , אם כל החומר שלנו הגיע משם , אם יש כוח שנטע בתוכנו , סידר בתוכנו צורת מולקולות כזו שתארגן אותנו לתפוס את המציאות כפי שאנו תופסים היום, באותם חמשת החושים והגבולות.
    אז בעצם גבולות התפיסה שלנו , גבולות התפיסה של כל יצור מבוססות על גבולות הרצון שלו, אותם פרודות של מהות הרצון שלו, אלו שהופכות אותו למה שהוא.
    מה ההבדל בין סלע לצמח, בין צמח לבעל חי, בין בעלי החיים? אותה תצורה של מולקולות שבנתה משהו מאוד מיוחד. ומה זה המשהו המאוד מיוחד הזה? איך נוכל לקרוא לו?
    במידה והיתה קיימת שיטה שהיתה מסוגלת לארגן בצורה שונה את אותם גבולות ה…..רצון? או נגיד לשנות את ארגון המולקולות שמהם אנו בנויים, גם תפיסת המציאות שלי היתה משתנה.

  2. למען הדיוק,כדור הארץ הוא פלנטה וכך גם מאדים וכל מערכת השמש שלנו דאין להן אור משלהם,השמש היא כוכב,כור המרת מימן להליום ויש לה אור משלה,למעשה,מאדים נחשב לעולם פוטנציאלי לקיום חיים,אתם שואלים למה מחפשים פלנטות אחרות לקיום חיים? ובכן…בעתיד,כדור הארץ לא יוכל להחזיק אותנו לנצח ונצטרך לחפש עולמות אחרים להיתיישב בהם ובינתיים,עלינו לדאוג לכדור הארץ ולא להרוס אותו כי יש לנו רק עולם אחד בינתיים ואם נהרוס אותו,אין לנו אחר.

  3. פוספין הוא לא בהכרח "ביוגני" ובטח לא מעיד בהכרח על קיומם של "חיים" ! חוקרי חלל שבויים בקסמם של סרטי חלל בידיוניים מפיצים שמועות מופרכות וה'רשתות החברתיות' מריעות משעמום וריקנות מוחית….

  4. הכוכב הכי מתאים לקיום חיים הוא… כדור הארץ!
    כל כך חבל שאנחנו הורסים את הכוכב המדהים הזה ועל הדרך משמידים
    ומתעללים במגוון החיים עליו.

    אלי איזק
    מורה פרטי למדעי המחשב
    נמצא באתר: panda2all.com

  5. הבנתי שגילו פוספין, אבל למה החלטתם וכתבתם "ביוגני"? אמנם יש פוספין בטבע שנידלק עם פליטתו לאוויר אבל מאיפה כל הפוספין בתעשיה? כמובן מפוספין סינתטי. לא מדובר בתגובה מאוד מורכבת. לא שונה הרבה מאמוניה שאכן יכולה לבוא ממקור אורגני אבל לא טוענים שאמוניה אסטרונומית היא סימן לחיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן