סיקור מקיף

המוח האנושי גדל בעקבות הכחדת הבע”ח גדולים והמעבר לציד של בע”ח קטנים

מאמר חדש של ד”ר מיקי בן דור ופרופ’ רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון שנה ועד המהפכה החקלאית

פרופ' רן ברקאי.  צילום: אוניברסיטת תל-אביב.
פרופ’ רן ברקאי. צילום: אוניברסיטת תל-אביב.

מאמר חדש של ד”ר מיקי בן דור ופרופ’ רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה ע”ש יעקב מ. אלקוב באוניברסיטת תל אביב, מציע לראשונה הסבר מאחד לאבולוציה הפיזיולוגית, ההתנהגותית והתרבותית של המין האנושי, מראשית הופעת האדם לפני כשני מיליון שנה ועד למהפכה החקלאית. על פי המאמר, האדם התפתח כצייד של  בעלי החיים הגדולים וכך גרם להכחדתם. ההסתגלות לציד של בעלי חיים קטנים וזריזים התבטאה בין היתר בהתפתחות יכולת קוגניטיבית גבוהה, כפי שנצפית בשינוי האבולוציוני הבולט ביותר – הגדלת נפח המוח מ-650 סמ”ק ל-1500 סמ”ק. עד כה, לא הוצע הסבר מאחד לתופעות המרכזיות בפרהיסטוריה של האדם. התיאוריה החדשנית פורסמה בכתב העת Quaternary.

בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר עדויות ולפיהן האדם היווה גורם מרכזי בהכחדת החיות הגדולות, מה שאילץ אותו לעבור בהדרגתיות לצייד של חיות קטנות יותר, בתחילה באפריקה ואחר כך בכל חלקי העולם האחרים. באפריקה היה ממוצע גודל היונקים היבשתיים קרוב ל-500 ק”ג לפני 2.6 מיליון שנה, בתחילת התקופה בה התפתח האדם, ואילו לפני המעבר לחקלאות ממוצע הגודל היה עשרות ק”ג בודדים בלבד – ירידה של מעל ל-90%.

מעבר לציד בעלי חיים קטנים וזריזים

לטענת החוקרים, הירידה בגודל חיות הציד והמעבר לצייד של בעלי חיים קטנים וזריזים אילצה את האדם לתחכום ונועזות, תהליך אבולוציוני שהביא להגדלת נפח המוח האנושי, ובהמשך גם לפיתוח שפה שתאפשר החלפת אינפורמציה לגבי מקום הימצאותו של הטרף. בהתאם לתיאוריה, כל האמצעים נועדו למטרה אחת: יעילות וחסכון בהוצאת אנרגיה של הגוף (חסכון אנרגטי).

החוקרים מראים שהאדם הקדום היה במשך רוב תקופת התפתחותו טורף-על, שהתמחה בציד חיות גדולות. מאחר שהן היוו את רוב הביומסה הזמינה לציד, החיות סיפקו לו רמה גבוהה של שומן, מקור אנרגיה חיוני לאדם, ולא פחות חשוב – אפשרו תמורה אנרגטית גבוהה יותר מאשר ציד חיות קטנות.  בעבר היו שישה מינים שונים של פילים באפריקה והם היוו מעל למחצית הביומסה של אוכלי העשב אותם צד האדם. עדויות ראשוניות ממזרח אפריקה מלמדות כי ההומו סאפיינס הופיע שם רק לאחר ירידה משמעותית במספר מיני הפילים באזורים מסוימים.  בהשוואת גודל החיות שערכו החוקרים בין תרבויות ארכיאולוגיות המייצגות מיני אדם שונים במזרח אפריקה, בדרום אירופה ובישראל נמצאה בכל המקרים ירידה משמעותית בשכיחות החיות שמשקלן מעל 200 ק”ג לצד העלייה בנפח מוח האדם.

איור ציד של פיל. צילום: דנה אקרפלד.
איור ציד של פיל. צילום: דנה אקרפלד.

קשר ישיר בין עליינת נפח המוח לצורך להשתכלל כצייד

“אנחנו קושרים בין עליית נפח מוח האדם לצורך שלו להשתכלל כציד”, מסביר ד”ר בן דור, “הצורך לצוד, לדוגמה, עשרות צבאים במקום פיל אחד יצר לחץ אבולוציוני מתמשך על תפקוד המוח של האדם שנדרש כעת להשקיע בצייד הרבה יותר אנרגיה תנועתית ומחשבתית. ציד של חיות קטנות, שמאוימות תדיר בטריפה ולרוב בורחות מהר מאוד, מצריך פיזיולוגיה מתאימה למרדף וכלי צייד יותר מורכבים. הפעילות המחשבתית גם היא עולה. מעקב מהיר, מצריך קבלת החלטות מהירה על בסיס ידע פנומנלי על התנהגותן של החיות – ידע שצריך לאפסן בזיכרון גדול יותר”

“ההסתגלות האבולוציונית של משפחת האדם הייתה מוצלחת מאוד”, אומר ד”ר בן דור. עם הימשכות הירידה בגודל החיות, המצאת החץ והקשת וביות הכלב אפשרו ציד יותר יעיל של חיות בינוניות וקטנות – עד שגם אוכלוסייתם הידלדלה. לקראת סוף תקופת האבן,  עם ירידה נוספת בגודל בעלי החיים, נוצר מצב שבו היה צורך להשקיע יותר אנרגיה בציד, מאשר אפשר היה לקבל חזרה. ובאמת בשלב זה התחוללה המהפכה החקלאית וביות בעלי חיים וצמחים. בד בבד עם המעבר לישיבת קבע ולחקלאות המוח שלנו  הצטמצם בגודלו (לגודלו כיום. 1300-1400 סמ”ק) מאחר ולא היה עוד צורך להקצות יכולות קוגניטיביות מופלאות לציד, שהרי צמחים ובעלי חיים מבויתים אינם בורחים”.

איור ציד של פיל. צילום: דנה אקרפלד.
איור ציד של פיל. צילום: דנה אקרפלד.

“בני האדם הביאו את זה על עצמם”

פרופ’ ברקאי: “בזמן שהמוח של השימפנזה למשל נשאר יציב במשך שבעה מיליון שנה, גדל המוח של האדם במשך אותה תקופה פי שלושה – והגיע לשיא לפני כ-300,000 שנה. נוסף על נפח המוח, הלחץ האבולוציוני הביא את האדם להשתמש בשפה ובכלים מורכבים יותר, כמו חץ וקשת, להתאים את כתפיו ואת זרועותיו לזריקה ולהטלה, להתאים את גופו למרדף מתמשך בשטח, לשכלל את כלי האבן, להשתלט על האש, לביית את הכלב ולבסוף גם לביית את הציד עצמו ולעבור לחקלאות”.

פרופ’ ברקאי מוסיף: “צריך להבין שהפרספקטיבה שלנו אינה דטרמיניסטית. בני האדם הביאו את הצרה הזאת על עצמם. הם התמקדו בציד בעלי החיים הגדולים ביותר, עד שהביאו אותם לכדי הכחדה. בכל מקום שהאדם הגיע אליו – לא משנה אם זה הומו ארקטוס או הומו ספיינס – אנחנו רואים במוקדם או במאוחר הכחדה המונית של בעלי חיים גדולים. לתלות בחיות הגדולות היה מחיר. האדם כרת לעצמו את הענף שהוא ישב עליו. שעה שמינים אחרים היו נכחדים עם הכחדת הטרף שלהם, כמו אחינו הניאנדרטליים למשל, ההומו ספיינס כרת לעצמו את הענף והחליט לשתול עץ חדש, כלומר לעבור לחקלאות”.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

8 תגובות

  1. “…האדם התפתח כצייד של בעלי החיים הגדולים וכך גרם להכחדתם…”
    קטונתי לעמוד מול המדענים המקצוענים.. אבל כמה שאני יודע, מה שגרם להכחדתם היו שינויי האקלים שהתחוללו והדלדלות מקורות המזון ןהמים

  2. לאסף, כמו בהרבה מדי מקומות (בעיקר ברשת פחות בפנים אל פנים) אתה עונה לגופו של כותב ומסביר כמה אתה טוב ומושלם והשני דפוק. אבל אתה לא עונה לטענות.
    כשראיתי שיש תגובה חכיתי לעקיצה שתהפוך את הדיון ליותר מעניין אבל גם להתייחסות. במקום בחרת לריב למי יש יותר גדול. טוב.

  3. ל : ניצן:
    אילו הסתפקת ב ״אני לא מבין״ דיינו,
    שכן כמי שכן מבין , יודע ומתענין כתבתי את תגובתי
    אחרי שקראתי את המאמר במקור,
    התרגום של ״אתר מדע פופולרי״, אמין ומדויק,
    לכן כמו שכתבת ״קצת צניעות״ לא תזיק
    בעיקר עבור מי שממשיך וכותב כי :
    ״אף אחד לא יודע״ ,
    חבל שבהמשך אתה מלהג על דברים
    שאכן לא רק שאינך יודע
    אלא גם רחוקים מהמציאות ,
    במקומות אחרים כתבתי כי :
    ״סוף תגובה בהבנת הנקרא״ ,
    מה שלא המצב בתגובתך ,
    חבל …

  4. אסף, ה”לא נכון!” שלך לא נכון!!!
    אני פשוט לא אוהב קביעות דטרמיניסטיות ביחוד על נושא שאף אחד לא ממש יודע. מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא היה שם. קצת צניעות עוד לא הרגה אף חתול.
    אני לא מבין בכלל בטכניקות הציד והופעת כלי הנשק אבל אם הנתון של צניחת ממוצע גודל היונקים באמת מסונכרן עם טענת החוקרים אז אתה טועה. המזל של החיות באפריקה היה שהן התפתחו במקביל לאדם ולכן למדו לפחד ממנו.
    הג’ירפות, הקרנפים והפילים שאתה רואה היום הם הצאצאים של שלושת הפרטים שלמדו להסתתר נכון… עע מיץ פטל. ואם עדיין לא מובן אשמח להרחיב. אבל זה מישני.
    ההכחדה ההמונית שבוצעה מחוץ לאפריקה קרתה כי לאדם שהגיע למקום היה פור (אבולוציוני) על החיות שם.
    הדיבור על דתות ומנהגים של קבוצות החיות היום אינו רלוונטי אבל אולי זה מנהגים שנשארו מהתקופה שהיו מעט חיות גדולות והיום *אולי* הרבה יותר מסוכן לצוד פיל מאשר 50 צבאים, לא יודע. ביחוד עם היכולת הקוגניטיבית החדשה.
    ולסיום = יש כמה תאוריות לגידול במוח, ימים יגידו איזו נכונה… לא הייתי פוסל אף אחת על סמך תרגום באתר מדע פופולרי, כמה טוב שלא יהיה.

  5. האדם גורם לביטול האיזון בטבע, להכחדת מינים להתעללות שיטתית ואף תעשייתית (ראו תעשיית הבשר, החלב והביצים) בכל היצורים שנחותים ממנו ברמה השכלית שלהם. בסוף, כפי שההיסטוריה מלמדת האדם גורם נזק לעצמו.
    האדם מתייחס בזלזול ליצורים אחרים, אפילו נותן להם שמות לא מכבדים כמו: בהמה, בהמה גסה.
    את ההתייחסות המזלזלת הזאת האדם אפילו מטביע בתוך הדת והאמונה שלו – החיות נבראו בשביל האדם. זה כמו שפעם האדם השחור נברא כדי ליהיות עבד של האדם הלבן. אבל לאדם השחור יש פה לצעוק יש לו כוח להתארגן, לבעלי החיים אין את היכולות האלו.
    אז מותר להרוג בעלי חיים למטרת מאכל, ככה הטבע עצמו נוהג והסבל של בעל החיים הוא מינימלי כאשר הורגים אותו במהירות (כולנו נמות יום אחד). אבל אסור לגדל בעל חיים בתנאים גרועים כמו: מניעת מרחב, הטלת מומים, מניעת משחק, מניעת מזון, הובלה בשמש קופחת ובקור עז, ניסויים זוועתיים לצורך תעשיית הקוסמטיקה, הפשטה של בעלי חיים מהעור שלהם בעודם בחיים, הפיכת בעלי חיים לרובוטים מהלכים שזזים רק לפי פקודות (סוסים,פילים).

    עוד פרטים באתר https://animals-now.org
    וגם באתר שלי: https://eisaak123.wixsite.com/animals

    אלי איזק מורה פרטי לתכנות עד לתואר שני
    https://eisaak123.wixsite.com/privatelessons

  6. המשך לתגובתי :
    הסאן (״בושמן״) באפריקה הדרומית צדים רק חיות קטנות ,
    כך גם ה פיגמאים במרכז אפריקה,
    אפילו המסאיים שנחשבים ללוחמים וציידים
    מנועים מצייד חיות גדולות (בגלל דתם)
    וצדים רק חיות שגורמות להם ולעדריהם נזק,
    החיה הגדולה היחידה שדת המסאים מתירה לצוד
    היא האילנד (״קאנה״) בגלל ״דמיונה״ לבקר.
    למרות עדרי הצבאים העצומים באפריקה
    צייד עדרי צבאים פותח באסיה לא באפריקה,
    האם החוקרים טוענים כי מוחם של האפריקאים שונה ?
    האם החוקרים טוענים להבדלים בין מוח של אמריקאי
    מהאלף ה14 לפנה׳ס לבין מוחו של תושב פאפואה ?
    מיחסים את הכחדת היונקים הגדולים באמריקה (הצפונית)
    באירופה ובאסיה לשינויים אקלימיים ועזרה של אנשים,
    אבל ה״עזרה״ המיוחסת היא מזערית.
    אין ספק כי החברה האנושית פוגעת אנושות בסביבה הטבעית,
    אין ספק כי מאז פיתוח הנשק החם נרצחים אלפי יונקים גדולים,
    אבל ליחס גודל מוח להכחדות של יונקים גדולים בעבר
    זה הפשטה של מצב סבוך …

  7. פרופ’ ברקאי: “בזמן שהמוח של השימפנזה למשל נשאר יציב במשך שבעה מיליון שנה, גדל המוח של האדם במשך אותה תקופה פי שלושה – והגיע לשיא לפני כ-300,000 שנה.
    מה ההסבר לכך שמוח השימפנזה נשאר יציב?

  8. לא נכון !
    שכן עד לפיתוח כלים להרג ממרחק כמו חץ וקשת או רומח
    מיני האדם הקדומים לא היו מסוגלים לצוד חיות גדולות
    וניזונו בעיקר מליקוט ואיסוף פירות ושרשים ,
    את המזון הבשרי קיבלו מפגרים שניצודו ע׳׳י טורפים,
    עד היום יש באפריקה קבוצות שעיסוקן בגירוש אריות
    מטרפם כדי לגנוב את הבשר,
    כל מי שליווה קבוצות של לקטים-ציידים יודע שהם
    לא יתקפו חיות גדולות למרות שיש להם נשק להרג מרחוק,
    רק כשהגיעו הנאינדרטלים וההומו סאפינס שיצאו מאפריקה
    הפך צייד חיות גדולות למקור אנרגיה
    ואכן להם חלק בהכחדת חיות גדולות באירופה,
    אסיה , וביבשת האמריקאית בפרט.
    נוכחות ג׳ירפות, פילים, קרנפים ועוד ביבשת אפריקה
    סותרת את המסקנה של החוקרים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.