“הנשים השמנות” מקיבוץ שער הגולן יוצגו במקביל במוזיאונים הידועים בעולם

ארכיאולוגיה / כ-300 פסלוני נשים מהתקופה הניאוליתית נמצאו בין שרידי אחת הערים הקדומות בעולם

עמירם ברקת, הארץ

פסלי הנשים השמנות. שימשו למטרות פולחן. תצלום: דוד חריס

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/shaarhagolanstatues.html

קבוצת דמויות של נשים בריאות בשר מקיבוץ שער הגולן, שגילן הממוצע הוא כ-8,000 שנה וגובהן אינו עולה על 20 סנטימטרים, עומדת לקבוע הישג יוצא דופן: בקרוב הן יוצגו במקביל בשלושת המוזיאונים הידועים בעולם – המטרופוליטן בניו יורק, הלובר בפאריס והמוזיאון הבריטי בלונדון.

“הנשים השמנות” הן פסלוני חרס שנמצאו באתר חפירות על גדת הירמוך, בשדות הקיבוץ שמדרום לכנרת. הארכיאולוגים מעריכים כי הפסלים נוצרו בתקופה הניאוליתית – התקופה שבה הוקמו יישובי קבע ובויתו צמחים ובעלי חיים, בשנים 4,000-8,000 לפני הספירה. צוות חוקרים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, בראשות ד”ר יוסף גרפינקל, גילה במקום את אחד היישובים הקדומים הגדולים בעולם. האתר משתרע על שטח של כ-200 דונמים (לשם השוואה, שטח יריחו באותה תקופה לא עלה על 50 דונמים) ובתקופת פריחתו חיו בו, על פי ההערכות,2,000-1,000 בני אדם.

פסלונים דומים לאלה שנמצאו בשער הגולן התגלו גם באתרים שונים בירדן, בלבנון ובארץ ישראל. פסלון אחד התגלה ברחוב הבשן בתל אביב. בשער הגולן התגלה מספר הפסלונים הגדול ביותר, כ-,300 וכמה מהם יפים במיוחד.

הפסלונים, שהיקף ירכיהם גדול פי ארבעה מהיקף הנורמלי לממדי גופם, צדו את מבטם של נציגי המטרופוליטן בניו יורק, שקראו עליהם בעיתונות. נציגי המוזיאון נשלחו לישראל ולקחו עמם שני פסלונים. ב-2000 נשלחו שלושה פסלונים דומים ללובר בפאריס, ובאחרונה הביע גם המוזיאון הבריטי את רצונו בשני פסלונים. כל הפסלים אמורים לחזור לישראל כעבור חמש שנים מיום מסירתם.

כל הפסלונים עוצבו בתנוחה זהה: יד אחת מונחת על החזה והשנייה מונחת על האגן הרחב. לכל הדמויות יש עגילים, שיער אסוף לאחור וכובע מחודד. “הזהות בין הדמויות היא ההוכחה לכך שהפסלון שימש למטרות פולחן, ולא כחפץ אמנות בלבד”, אומר ד”ר גרפינקל. “מדובר בדמות שעברה הליך קאנונזיציה, בדומה, למשל, לדמותו של ישו הצלוב בנצרות”.

מינה של הדמות מתאים לרוח התקופה. לדברי גרפינקל, המתמחה בחקר החברה הניאוליתית, הפולחן הדתי בתקופה זו התחלק לשתי רמות: ברמה הקהילתית סגדו במקדשים בדרך כלל לדמות גברית, בשעה שבחוג הבית והמשפחה שלטה הדמות הנשית.

חשיבותו העיקרית של האתר שבו נמצאו הפסלונים היא בהבנת שלבי היווצרותן של הערים הראשונות בעולם. היישוב הניאוליתי היה למעשה שילוב בין יישוב כפרי ליישוב עירוני. תושביו חיו לפני המצאת הכתב והשתמשו בכלי צור, בדומה לאדם הקדמון, אך רמת הפיתוח הארכיטקטונית שאליה הגיעו לא היתה רחוקה מזו של עיר. ביישוב נמצאו סממנים של תכנון אורבני, כמו רחובות ישרים ואף “שכונות” – מקבצי בתים בעלי גודל וצורה דומים.

ממצא מעניין נוסף הוא בתי היישוב, שנבנו מבוץ והיו יוצאי דופן בגודלם. “בתים שנתגלו ביישובים עירוניים מתקופות מאוחרות יותר הכילו בדרך כלל חדר אחד או שניים. לכן אנו סבורים ששימשו רק את המשפחה הגרעינית”, אומר גרפינקל. “בבתי היישוב בשער הגולן, לעומת זאת, היו שמונה, 10 ולפעמים אף 20 חדרים ויותר – מה שמעיד על מבנה משפחתי חמולתי”.