סיקור מקיף

אפשרות לייצור יעיל של ביו-דלק טמונה בגילויו של חלבון צמחי חדש

מדענים מאוניברסיטת מישיגן הצליחו לזהות חלבון חדש החיוני בהתפתחות של כלורופלאסט. התגלית תוכל להוביל, בסופו של דבר, להפקת מגוון צמחים המותאמים לייצור ביו-דלק

שדה תירס. (מקור: ויקיפדיה)
שדה תירס. (מקור: ויקיפדיה)

כלורופלאסטים הינם אברונים המצויים בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, והמשמשים לביצוע פוטוסינתזה. הכלורופלאסטים קרויים כך על שם הכלורופיל המצוי בהם. אברונים אלו ממירים אור שמש, פחמן דו-חמצני ומים לסוכרים וחמצן (“הדלק” של הצמחים) במהלך הפוטוסינתזה. החלבון החדש שהתגלה, טריגלקטוזילדיאצילגליצרול 4 (trigalactosyldiacylglycerol 4, TGD4) מעניק תובנה נוספת למנגנון התהליך.

“אף אחד לא ידע כיצד פועל בדיוק מנגנון זה לפני שגילינו את החלבון,” אמר Christoph Benning, פרופסור לביוכימיה וביולוגיה מולקולארית באוניברסיטת מישיגן. “חלבון זה משפיע באופן ישיר על הפוטוסינתזה ועל מנגנון יצירת שמנים וביומסה (גזע, עלים וגבעולים) בצמחים.”

המחקר, שפורסם בגיליון אוגוסט 2008 של כתב-העת The Plant Cell, מדגים מדוע החלבון TGD4 כה חיוני להפקת הכלורופלאסטים בצמח. צמחים הנעדרים חלבון זה מתנוונים טרם הגיעם לשלב העוברי.

הבנת מנגנון הפעילות המלא של החלבון החדש תוכל לאפשר למדענים לייצר צמחים שישמשו באופן בלעדי בהפקת ביו-דלקים ובכך להפוך את התהליך כולו לכלכלי יותר. רוב הצמחים המשמשים להפקת שמן – תירס, סויה וקנולה, לדוגמא – אוגרים את השמן בזרעיהם.

“גילינו כי אם תפקוד החלבון פגום, אגירת השמן נעשית דווקא בעלים,” מסביר החוקר הראשי. “אם הצמח אוגר שמן בעליו אזי תוכל להתקבל כמות רבה יותר שלו לכל יחידת שטח – תכונה שתוכל להפוך את ייצור הביו-דלקים, כגון ביו-דיזל, ליעיל יותר. אולם, דרוש מחקר נוסף כדי שנוכל להבין באופן מלא את מנגנון הפעילות הזה.”

ההודעה לעיתונות של אוניברסיטת מישיגן

4 תגובות

  1. הם גילו את תפקוד החלבון, ועכשיו הם רוצים לפגוע בו?
    למה לא לנצל אותו או לנסות לשלב אותו בתהליך ייצירת חשמל בפוטוסינטזה?
    לפי מה שאני זוכר פוטוסינטזה זה תהליך העברת אלקטרון, לא?

  2. צימוד צימוד צימוד!
    הייתרון הכלכלי יתחזק כמובן עם שיפורים טכנולוגיים של גן כזה או אחר (גן, חלבון, תנאים – וואטאבר) אבל צימוד אינטרדיסציפלינרי הוא זה שיקפיץ את הניצולת מדרגות רבות מעלה. מה עושים עם התוצר אחרי שכבר מופק השמן? האם לפסולת יש ערך שוק? אם לא – שם כנראה הכי כדאי לחפש, במקביל כמובן להמשך המחקר בהעצמת כושר התפוקה וניצולת גבוהה יותר ביצירת התוצר.

    זה בדיוק כמו שעם פאנל סולארי ימיר 4% מאנרגית השמש לחשמל, את כל החום שנפלט יש לצמד, נניח, לחימום מים. או אז היעילות תעלה ודאי בסדר גודל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.