ידענים: ביולוגיה ורפואה | תזונה

מאת 13 ביוני 2017 6 תגובות

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה

לפי מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן, לחמי בריאות אינם בהכרח בריאים יותר מלחם לבן לכל אחד. מקור: pixabay.com.

לפי מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן, לחמי בריאות אינם בהכרח בריאים יותר מלחם לבן לכל אחד. מקור: pixabay.com.

אין כמו לחם – אם לא מבחינת הטעם, אז לפחות מבחינת חלקו היחסי בתזונה. אצל אנשים רבים בארץ, מספק הלחם כעשירית מצריכת הקלוריות היומית, יותר מכל מזון אחר. בעשורים האחרונים יצא שם רע ללחם הלבן, בעוד מאפיות רבות מתחרות ביניהן ביצירת לחמי בריאות משובחים מקמח מלא. ואולם, לפני שאתם מצטיידים בלחם שיפון, כוסמין או שיבולת שועל, כדאי לדעת שלפי מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן, אשר פורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Cell Metabolism, לחמי בריאות אלה אינם בהכרח בריאים יותר לכל אחד.

על מנת לבחון את השפעותיהם של לחמים שונים על הבריאות, השוו מדעני המכון בין שני סוגים שעל פי התפישה הרווחת נמצאים על שני הקצוות של הטווח הבריאותי. מצד אחד, לחם אחיד – לחם תעשייתי לבן מחיטה מעובדת, אשר נחשב הכי פחות בריא; ומצד שני – לחם אשר נוצר במיוחד עבור המחקר ואמור היה להיות בעל סגולות ייחודיות: הבצק, אשר הוכן מחיטה מלאה שנטחנה ידנית, תפח בעזרת מחמצת ונאפה באפייה איטית.

20 הנבדקים שהשתתפו במחקר חולקו לשתי קבוצות ונתבקשו, במשך שבוע אחד, לצרוך כמויות גדולות במיוחד של לחם (כמויות שסיפקו כרבע מכלל צריכת הקלוריות היומית). קבוצה אחת אכלה לחם לבן, והקבוצה השנייה – את לחם המחמצת ה"בריא". לאחר הפסקה של שבועיים, התחלפו הקבוצות: במשך שבוע נוסף, אלה שאכלו לחם לבן עברו כעת ללחם מחמצת ולהפך.

על פי הבדיקות שנערכו, אכילת לחם רב, מכל סוג שהוא, השפיעה על רמות הסוכר, המינרלים, אנזימי הכבד וחומרים שונים נוספים בדם. אך כאשר השוו החוקרים בין ההשפעות של שני סוגי הלחם, חיכתה להם הפתעה. "היינו בטוחים כי לחם המחמצת יתגלה כבריא יותר, אך להפתעתנו הרבה, לא היה הבדל בין שני הלחמים מבחינת ההשפעה על בריאות", אומר פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית.

"הסיבה ככל הנראה טמונה בכך שתגובת הגוף לאכילת לחם היא עניין אישי מאוד, ולכן התוצאות בשתי הקבוצות התאזנו בממוצע", מסביר ד"ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה, שהוביל את המחקר עם פרופ' סגל ופרופ׳ אברהם לוי מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה. פרופ' לוי מוסיף: "תיכננו את הניסוי כך שאנשים יצרכו את אותה כמות הפחמימות הזמינות משני סוגי הלחם. מכיוון שבלחם מחיטה מלאה יש יחסית פחות פחמימות, הנבדקים אכלו ממנו בכמויות גדולות יותר בהשוואה ללחם הלבן. את ההבדל הזה בכמות הפחמימות צריך להביא בחשבון גם כאשר מתכננים דיאטה".

ייתכן שהנבדקים הגיבו באופן שונה, בין היתר, בגלל השוני בחיידקי המעיים שלהם. אצל אלה שהגיבו ברמות סוכר גבוהות ללחם לבן, נתגלה הרכב חיידקי מעיים שונה מאשר אצל אלה שהגיבו כך ללחם מחמצת

כך גילו החוקרים כי אצל כחצי מהנבדקים, עלו מאוד רמות הסוכר בדם בעקבות אכילת לחם לבן, ואילו אצל החצי השני, עלו רמות אלה במיוחד דווקא בעקבות אכילת לחם מחמצת. ייתכן שהנבדקים הגיבו באופן שונה, בין היתר, בגלל השוני בחיידקי המעיים שלהם. אצל אלה שהגיבו ברמות סוכר גבוהות ללחם לבן, נתגלה הרכב חיידקי מעיים שונה מאשר אצל אלה שהגיבו כך ללחם מחמצת.

המדענים אף פיתחו אלגוריתם המקשר בין הרכב חיידקי המעיים לבין תגובתו של האדם לסוג לחם זה או אחר. "הצלחנו לנבא, באמצעות האלגוריתם, אצל מי יעלה הסוכר לאחר אכילת לחם לבן, ואצל מי לאחר אכילת לחם מחמצת", אומר טל קורם, שביצע את המחקר עם ד"ר דוד זאבי ועם חברי קבוצה נוספים: ד"ר עומר ויסברוד, נועם בר, מאיה לוטן-פומפן, ד"ר טלי אבנית שגיא, נועה קוסוור, גל מלכה, מיכל ריין וד"ר עדינה ויינברגר מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית; וד"ר ניב זמורה ויותם סואץ מהמחלקה לאימונולוגיה.

6 תגובות ל “לחם מחמצת מחיטה מלאה אינו בריא יותר בהכרח מלחם תעשייתי לבן”

  1. sakan

    אלכוהול ופחמימות שמתפרקות מהר הם רעל.

    אין דבר כזה שנקרא "לחם בריא" כמו שאין "תפוחי אדמה" בריאים וכמו שאין "פסטה בריאה". כולם מקצרים את החיים מכיוון שהגוף צובר עודפי סוכר (או עודפי שומן). הסיפורים על לחם בריא הם שקרים שמוכרים לנו יצרני מזון.

    מותר לצרוך רק מינימום הכרחי של לחם או פחמימות פריקות אחרות (זאת כאשר הגוף נמצא במצב של חוסר סוכר בדם). כל השאר מקומו בפח האשפה. בתכנון נכון של קניית לחם לא נוצרים עודפים, בתכנון גרוע של זללנים נוצרים עודפים – לכן לזרוק לפח וחסל.

    הפיכת פחמימות לאלכוהול זה מעשה חלמאי כי האלכוהול (מעבר לכמות מינימלית) הורס את הגוף (בעיקר את הכבד אבל לא רק). לגוף אין שום מנגנון חילוף חומרים שמסלק אלכוהול מהגוף ללא נזק. האלכוהול ממיס רקמות ומשבש חילוף חומרים תקין, לא לגעת ברעל הזה (נניח מקסימום 30 CC ביום ). האלכוהול ממכר, לא מביא שום תועלת לגוף, רק נזק.

  2. א

    זה כל כך מגוחך.
    ברור שלחם לבן פחות בריא.
    מה השטויות האלה, נתנו לשתי הקבוצות אותה כמות קלוריות אז מין הסתם שיהיה אותה השפעה מבחינת העליה בסוכר. אבל ברור שלחם מלא בריא יותר אפילו בלי לבדוק את השפעת הערכים התזונתיים הנוספים, יש בו פחות קלוריות ובנוסף הוא יותר משביע. הם כותבים במפורש שהקבוצה של הלחם המלא אכלה יותר כדי להשוות את כמות הקלוריות.
    בקיצור אולי יש איזה תועלת במחקר על הבנה של פעילות חיידקים במעי. אבל ברור שהמסקנה שעולה מהכותרת שיקרית לגמרי.
    זה כותרת שמתאימה יותר לynet מאשר לאתר מדעי מכובד.

  3. בת-יה

    המחקר הזה, ובעקבותיו המאמר, נשמעים כמו בדיחה, ואפילו כמו פרסום מטעם …
    את עיקר הדברים רשם אבי, ורק אוסיף שכבר מזמן ידוע שחיידקי המעיים יודעים להסתגל לכל סוג של מזון.
    כך שבאכילה ממושכת של מזון מסויים החיידקים הנחוצים מתרבים ואילו האחרים מתמעטים. זאת גם הסיבה שלגוף קשה בתחילה להסתגל לאורח חיים חדש. אבל עובדה היא שגם לאנשים שחיו תקופה ארוכה על מזון בריא היה קשה לחזור לחיות על מזון רגיל (אם נקרא לזה כך).

  4. אבי

    תיקון – מדגם של 20 נבדקים – אפילו עוד יותר קטן ממה שכתבתי.

  5. אבי

    כמה הערות:
    1. המדגם של 90 הוא מדגם מאד קטן בדרך כלל מחקרים כאל המתבצעים על מאות או אלפי אנשים, גם הזמן הוא זמן קצר מידי מכדי לגלות שינויים בבריאות הנבדקים , כשמשווים תועלת של דייטות על בני אדם בדרך כלל מדובר על מדגמים של אוכלוסיות גדולות לאורך שנים רבות .
    2. ההבדלים בין לחם מחיטה מלאה לבין לחם לבן הם הסיבים והויטמינים מסוג B ( בעיקר B1) שנמצאים בקליפה של החיטה כל היתר אמור להיות זהה – החוקרים היו אמורים לבדוק את ההבלים של השפעת הסיבים כלומר- עיכול מהיר יותר, ספיגה ופינוי רעלים מהירה יותר ויתר היתרונות שיש לסיבים תזונתיים.
    ובנוסף גם סימפטומים שקשורים לויטמין B ולחוסר שלו. ציטוט מויקי: "תשישות, רגזנות, פגמים בזיכרון, חוסר תיאבון, הפרעות שינה, תחושת מועקה בבטן, ירידה במשקל, בחילה, כאבי שרירים, רעד בגפיים, ירידה במהירות הרפלקסים ובלבול. מחסור בוויטמין B1 יכול לגרום למחלת בריברי." וצריכת יתר עלולה לגרום למחסור בשאר הוויטמינים מקבוצה B. – אף אחד מהדברים האלה לא נבדק במחקר .
    להזכירכם נושא הבעייתיות של אכילת לחם לבן, ובעקבות זה גם הויטמין B1 התגלה בגלל שאנשים ובעלי חיים שניזונו מאורז לבן או לחם לבן קיבלו את המחלה שנקראה בריברי.
    .3. בקשר למחמצת- מחמצת זה בסה"כ גידול שמרים טיבעיים בתוך קמח שמחמיץ במקום להוסיף את השמרים מוכנים נתנים לקמח להחמיץ (כמו שניסו אבותנו לעשות ביציאת מצריים ולא הספיקו.) כלומר לתת לשמרים שיש באופן טיבעי בקמח לגדול מעצמם – כיוון ששמרים זה דבר חי, לכן אין הבדל בין שמרים שמגודלים במפעל ונמכרים יבשים לבין אלו שנמצאים בקמח , וממילא השמרים מסיימים את תפקידם ביצירת דו תחמוצת הפחמן שמנפח את הבצק (ככה הבצק תופח), ומושמדים בחום התנור ,ולכן ממילא אין ולא אמור להיות שום הבדל מבחינה ביוכימית בין לחם שעשוי מחמצת ללחם שעשוי מקמח ושמרים , ולכן אני מתפלא על החוקרים שטרחו לבדוק בכלל את הנושא הזה של לחם ממחמצת לעומת לחם משמרים.

הוספת תגובה

  • (will not be published)