ביקשנו ממדענים מובילים לנסות לחזות את העתיד. אלה תשובותיהם.
הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 23.10.2016
בתשעה מאמרים ראשיים של סיינטיפיק אמריקן ישראל נעסוק בהרחבה בשאלות הקשורות בעתיד האנושות: מה נשאיר אחרינו? כיצד נתמודד מול אתגרים? כיצד נשתנה? וכמה זמן עוד נשרוד. כהקדמה לסדרה הזאת, לפניכם תשובות קצרות לשאלות חשובות נוספות.
1. האם לאנושות יש עתיד מחוץ לכדור הארץ?
“אני סבור שמסוכן להשלות את עצמנו ולחזות הגירה המונית החוצה מכדור הארץ. אין במערכת השמש שום מקום אחר שהוא נוח לחיים, אפילו לא נוח כמו פסגת האוורסט או הקוטב הדרומי. אנחנו חייבים להתמודד עם בעיות העולם כאן. ועם זאת, אני משער שעד המאה הבאה יהיו קבוצות של הרפתקנים, במימון פרטי, שיגורו במאדים ואחר כך אולי גם במקומות אחרים במערכת השמש. אין ספק שעלינו לאחל למתיישבים החלוצים האלה הצלחה בשימוש בכל טכנולוגיה קיבורגית או ביוטכנולוגית שתאפשר להם להתאים את חייהם לסביבות זרות. בתוך כמה מאות שנים הם ייעשו למינים חדשים: העידן הפוסט-אנושי יתחיל. מסע אל מחוץ למערכת השמש הוא מבצע השמור ליצורים פוסט-אנושיים בלבד, בין שיהיו הם יצורים אורגניים ובין שיהיו אי-אורגניים.”
– מרטין ריס, קוסמולוג בריטי ואסטרופיזיקאי.
2. מתי והיכן, לדעתֵךְ, נגלה חיים חוץ־ארציים?
“אם חיים מיקרוסקופיים נפוצים על מאדים, אני משערת שנמצא אותם במהלך 20 השנים הבאות, בתנאי שהם דומים דיים לצורת החיים שלנו. אם צורת חיים חייזרית שונה מאוד ממה שאנו מכירים כאן בכדור הארץ, יהיה קשה לזהות אותה. ייתכן גם שהמיקרובים המאדימיים, ששרדו את התנאים הקשים השוררים בו, הם נדירים ומסתתרים במקומות שקשה להגיע אליהם באמצעות נחתות רובוטיות. הירח אירופה המקיף את צדק, והירח טיטאן המקיף את שבתאי הם מקומות מושכים יותר. אירופה הוא עולם של מים, שבו אולי התפתחו צורות חיים מורכבות יותר. וטיטאן הוא אולי המקום המעניין ביותר במערכת השמש בהיבט של חיפוש חיים. הוא עשיר במולקולות אורגניות אבל קר מאוד ואין בו מים נוזליים. אם יש חיים בטיטאן, הם שונים מאוד מן החיים שעל כדור הארץ.”
– קארול א’ קלילנד, פרופסורית לפילוסופיה וחוקרת שותפה במרכז לאסטרוביולוגיה באוניברסיטת קולורדו בבולדר.
3. האם נצליח אי פעם להבין את מהות התודעה?
“כמה פילוסופים, מיסטיקנים ופטפטנים אחרים מדברים גבוהה על כך שלעולם לא נוכל להבין את טבעה האמיתי של התודעה או של הסובייקטיביות. אבל אין הרבה היגיון בקבלת הדעה התבוסתנית הזאת, ויש הרבה סיבות לחכות ליום, שאינו רחוק מאִתנו, שבו המדע יגיע להבנה מבוססת, כמותית ומאפשרת חיזוי של התודעה ושל מקומה ביקום.”
– קריסטוף קוך, נשיא ומדען הראשי, מכון אלן למדעי המוח, חבר בוועדה המייעצת של סיינטיפיק אמריקן. קראו את הבלוג שלו, העוסק בנושאי תודעה ומדעי המוח.
4. האם תהיה אי פעם מערכת בריאות כלל־עולמית ראויה לשמה?
“במהלך 25 השנים האחרונות התקדמה הקהילה העולמית התקדמות אדירה לקראת מערכת בריאות הוגנת בעולם, אבל ההתקדמות הזאת לא הגיעה לקהילות המרוחקות והמבודדות ביותר. עמוק ביערות הגשם, שבהם התושבים מנותקים מתחבורה ומרשתות סלולריות, שיעורי התמותה הם הגבוהים ביותר, הגישה לטיפול רפואי היא המוגבלת ביותר ואיכות הטיפול היא הנמוכה ביותר בעולם. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך שכמיליארד בני אדם אינם נפגשים עם עובד בריאות במהלך כל ימי חייהם בשל המרחק. עובדי בריאות המגויסים באופן ישיר מתוך הקהילות שאותן הם משרתים עשויים לגשר על הפער הזה. הם יכולים להילחם במגפות, כמו אבולה, למשל, ולספק טיפול ראשוני כשמתקני הבריאות נאלצים לסגור את שעריהם. הארגון שלי, בריאות למייל האחרון, מפעיל כיום יותר מ-300 עובדי בריאות הפרוסים ב-300 קהילות בתשעה מחוזות של ליבריה, בשיתוף פעולה עם ממשלת המדינה. אבל איננו יכולים לבצע את העבודה הזאת לבדנו. אם הקהילה העולמית רצינית בשאיפתה להבטיח טיפול רפואי לכול, היא חייבת להשקיע בעובדי בריאות שיוכלו להגיע אל הקהילות המרוחקות האלה.”
– ראג’ פנג’אבי, ממייסדי ארגון בריאות למייל האחרון והמנכ”ל שלו, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. קראו מה כתב עליו נשיא ארה”ב לשעבר, ביל קלינטון.
5. האם מדעי המוח יחוללו שינוי בחוק הפלילי?
“סביר מאוד להניח שהמוח הוא מכונה סיבתית, כלומר היא עוברת ממצב למצב בהתאם לתנאים הקודמים. ההשלכות של זה על החוק הפלילי הן אפסיות לגמרי. ראשית, לכל היונקים והעופות יש מערכות לשליטה עצמית, שאפשר לערוך בהן שינויים באמצעות למידה מחזקת (כלומר, גמול חיובי על בחירות נכונות), בייחוד בהקשר חברתי. החוק הפלילי עוסק גם בביטחון הציבור וברווחתו. גם אם נוכל לזהות במוח מסלולים עצביים ייחודיים לאנסים סדרתיים של ילדים, לדוגמה, לא נוכל לתת להם להלך בחופשיות סתם כך, מפני שהם מועדים לחזור על מעשיהם. לו היינו מגיעים למסקנה, למשל, שהכומר ג’ון גוגהם מבוסטון, שהתקיף מינית 1300 ילדים, ‘אינו אשם מפני שיש לו מין מוח כזה, ולכן בואו נשחרר אותו הביתה,’ ללא ספק היה הדבר מביא לכך שאנשים היו לוקחים את החוק לידיהם [ומתנקמים בו]. וכשמשפט שדה מחליף מערכת של משפט פלילי, המושרשת בשנים של חקיקה הוגנת, העניינים נעשים מכוערים מאוד מהר מאוד.”
– פטרישיה צ’רצ’לנד, פרופסורית לפילוסופיה ולמדעי המוח באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.
6. מהם הסיכויים שהומו ספיינס ישרוד עוד 500 שנה?
“הייתי אומר שיש לנו סיכויים טובים לשרוד. אפילו האיומים הגדולים הנשקפים לנו, כמו מלחמה גרעינית או שואה אקולוגית, אולי בעקבות שינוי האקלים, אינם איומים קיומיים במלוא המובן מפני שהם לא ימחקו אותנו לגמרי. ואת בהלת השווא הנוכחית, מכך שהצאצאים האלקטרוניים שלנו יעלו עלינו ויחליטו שהם יכולים לחיות בלעדינו, אפשר למנוע אם נוציא להם את התקע מן החשמל.”
– קרלטון קייבס, פרופסור בכיר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת ניו מקסיקו.
7. האם התקרבנו במידת מה למניעת שואה גרעינית?
“מאז אירועי ה-11 בספטמבר מיקדה ארה”ב את מדיניותה בהפחתת הסיכון לטרור גרעיני באמצעות הגברת הביטחון במתקנים המאחסנים אורניום מועשר ברמה גבוהה ופלוטוניום, וריכוז החומרים האלה בכמה שפחות מקומות. אירוע טרור גרעיני עלול להרוג 100,000 בני אדם. ואולם, שלושים שנה לאחר תום המלחמה הקרה, הסכנה לשואה גרעינית גדולה יותר, שבה יהיו מעורבים אלפי פצצות גרעין ועשרות עד מאות מיליוני בני אדם שיהרגו באופן מידי, היא עדיין סכנה המרחפת מעל לעימות הגרעיני שבין ארה”ב ורוסיה.
“בזוכרה את ההתקפה היפנית על פרל הארבור, העמידה ארה”ב את כוחותיה הגרעיניים בעמדה ראוותנית מול אפשרות של התקפה ראשונה פתאומית, שבה תכה ברית המועצות את ארה”ב כרעם ביום בהיר בניסיון להרוס את כל כוחותיה הצבאיים החשופים להתקפה. כיום איננו מצפים להתקפה כזאת, אבל כל צד עדיין שומר על כ-1,000 ראשי חץ גרעיניים המותקנים בטילים בין־יבשתיים ובצוללות בכוננות לשיגור בהתראה קצרה. מכיוון שזמן המעוף של טיל בליסטי הוא רק 15 עד 30 דקות, החלטות שיביאו למותם של אלפי מיליוני בני אדם יצטרכו להתקבל בתוך דקות אחדות. במצב הזה, תרחיש שבו מלחמה גרעינית תיפתח בשוגג או שטילים ישוגרו בפקודתם של האקרים שיפרצו למערכות הבקרה, הוא תרחיש סביר.
כיום ארה”ב אינה זקוקה להצבה הראוותנית הזאת כדי לשמר את כושר ההרתעה שלה, מפני שיש לה כ-800 ראשי נפץ בצוללות, שאי אפשר לאתרן, הפרוסות בים בכל רגע נתון. אבל אם תפרוץ מלחמה גרעינית, הפיקוד האסטרטגי של ארה”ב וחיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה ירצו לשמור על יכולתם להשתמש בטילים הפגיעים שלהם, המוצבים על היבשה, לפני שיהרסו בידי האויב. אז המלחמה הקרה אולי חלפה, אבל מכונת יום הדין שנולדה בעימות עם הסובייטים עדיין אתנו, והיא מוכנה להפעלה מידית.
– פרנק פון היפל, פרופסור אמריטוס בבית הספר לענייני הציבור וליחסים בין־לאומיים על שם וודרו וילסוןבאוניברסיטת פרינסטון ומייסד שותף של התכנית למדע ולביטחון גלובלי של פרינסטון.
8. האם יחסי המין ייעלמו מן העולם?
“לא, אבל סביר להניח שקיום יחסי מין כדי להוליד ילדים ייעשה הרבה פחות מקובל. בתוך 20 עד 40 שנה נוכל להפיק ביציות ותאי זרע מתאי גזע, ככל הנראה מתאי העור של ההורים. הדבר יאפשר לבצע בקלות אבחון גנטי טרום־השרשתי (PGD) במספר רב של עוברים, או לערוך שינויים בגנום בעבור הורים שיבחרו לערוך את העוברים ולא להסתפק רק בבחירתם.”
– הנרי גרילי, מנהל המרכז לחקיקה ולמדעים ביולוגיים באוניברסיטת סטנפורד.
9. האם נוכל יום אחד להחליף את כל רקמות הגוף האנושי באמצעות הנדסה ביולוגית?
“ב-1995, ג’וזף וקנטי ואני כתבנו מאמר בסיינטיפיק אמריקן שסקר את החידושים האחרונים בטכנולוגיה ליצירת לבלב מלאכותי, רקמות מבוססות פלסטיק כמו עור מלאכותי ומערכות אלקטרוניות שאולי יעניקו ראייה לעיוורים. כל החידושים האלה מתגשמים כיום, אם כמוצרים אמיתיים ואם במבחנים קליניים. במהלך המאות הקרובות סביר למדי שיהיה אפשר להחליף כמעט כל רקמה בגוף בגישות האלה. יצירה או שיקום של רקמות כמו אלה המצויות במוח, שהן מסובכות במידה קיצונית ושכמעט איננו מבינים אותן, ידרשו כמות אדירה של מחקר מדעי. אבל אנו מקווים שהמחקר בתחום הזה יהיה מהיר דיו כדי לעזור בטיפול במחלות מוח כמו פרקינסון או אלצהיימר.”
– רוברט לנגר, הוא פרופסור במכון על שם דייוויד ה’ קוך במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס.
10. האם נוכל להימנע מ”הכחדה שישית”?
“אם נפעל במהירות נוכל להאט אותה ואז לעצור אותה. הסיבה העיקרית להכחדה של מינים ביולוגיים היא איבוד אזורי מחיה. זאת הסיבה שבגללה אני קורא להקים שמורת טבע מקובצת כלל־עולמית על פני מחצית משטח היבשה ומחצית משטח הים, כפי שהכרחי לעשות. בספרי חצי עולם אני מראה איך אפשר לעשות זאת. באמצעות היוזמה הזאת (ופיתוח תחום מדעי שיבחן את הסביבה האקולוגית ברמת המין הביולוגי באופן טוב הרבה יותר ממה שאנו מסוגלים כיום), נצטרך גם לגלות ולאפיין כ-10 מיליון מינים שנותרו להערכתנו – עד כה מצאנו והענקנו שם רק לשני מיליון מינים. בסופו של דבר, הרחבת מדעי הסביבה והכללתו של עולם החי במדעים האלה חייבת להיות, ולדעתי אכן תהיה, יוזמה מדעית עיקרית בשארית המאה ה-21.”
– אדווארד א’ וילסון, פרופסור אמריטוס למחקר באוניברסיטת הרווארד.
11. האם אפשר להאכיל את כל תושבי כדור הארץ בלי להרוס אותו?
“כן. וזה מה שעלינו לעשות: להפחית את הבזבוז החקלאי של היבולים, את הבזבוז של הצרכנים ואת צריכת הבשר; למזג טכנולוגיות זרעים ודרכי ניהול מתאימות; לערב את הצרכנים באתגרים הניצבים בפני חקלאים בעולם המפותח ובעולם המתפתח; להגדיל מימון ציבורי למחקר חקלאי ולפיתוח חקלאי; ולהתמקד בקידום ההיבטים החברתיים-כלכליים והסביבתיים של החקלאות המגדירים חקלאות בת־קיימא.”
– פמלה רונלד, פרופסור במרכז הגנום ובמחלקה לפתולוגיה של צמחים באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס.
12. האם נקים אי פעם מושבות בחלל החיצון?
“התשובה תלויה בהגדרת המילה ‘מושבה’. אם הנחתת רובוטים נחשבת כמושבה, אז כבר עשינו זאת. אם המשמעות של המילה כוללת שליחת חיידקים מכדור הארץ והשארתם בחלל כדי לשרוד ואולי להתרבות, אז, למרבה הצער, אי אפשר לשלול את האפשרות שכבר עשינו גם את זה: ייתכן שעל מאדים בחללית פיניקס, וכמעט בטוח בתוך רכב החלל קוריוסיטי, הכולל בתוכו מקור חום ושלא עבר חיטוי מלא בחימום, כפי שעברו החלליות בתכנית ויקינג.
ואם הכוונה לבני אדם שיתגוררו במקום אחר זמן ארוך, אבל לא יולידו צאצאים ויתרבו, אז ייתכן שהדבר יתרחש ב-50 השנים הבאות לערך. (גם אם יתירו להם לבצע פעולות התרבות מוגבלות, בהתחשב בכך שפרימטים יישארו פרימטים.) אבל אם הרעיון הוא לבנות סביבות חיים בנות־קיימא ועצמאיות שבהן יוכלו בני אדם לחיות במשך תקופה בלתי מוגבלת בסיוע צנוע בלבד מכדור הארץ, כפי שנובע מן ההגדרה המעשית של המילה ‘מושבה’ (קולוניה), הנגזרת מן המושבות האירופיות השונות שהוקמו מחוץ לאירופה, אז הייתי אומרת שהדבר רחוק מאוד בעתיד, אם הוא אפשרי בכלל. כרגע אין בידנו ידע מְסַפֵּק כיצד לבנות מערכות אקולוגיות סגורות, עמידוֹת לשיבושים, אם שיבושים שיגרמו האוגניזמים שיוכנסו אליהן ואם כאלה שייגרמו עקב אירועים לא ביולוגיים (כמו שקרה ב’ביוספרה 2‘, לדוגמה). אני חוששת שבעיית הסביבה האקולוגית האטומה תתברר כמאתגרת הרבה יותר ממה שמעריכים רוב תומכי ההתיישבות בחלל. יש מגוון רחב של בעיות טכניות שצריך לפתור, כמו למשל טיפול באוויר. עדיין לא טרחנו להקים מושבות על פני כדור הארץ באזורים תת־ימיים. והרבה יותר קשה להקים מושבות במקומות שבהם אין כמעט אטמוספרה כלל.”
– קתרין א’ קונלי, הממונה על הגנת כוכבי הלכת בסוכנות החלל האמריקנית.
13. האם נגלה כוכב לכת תאום לכדור הארץ?
“אני מהמרת שכן. גילינו שכוכבי לכת סביב שמשות אחרות נפוצים ומגוונים הרבה יותר ממה שמדענים דמיינו לעצמם רק לפני כמה עשרות שנים. וגם גילינו שהמרכיב החיוני ביותר לחיים על פני כוכב הלכת שלנו, מים, נפוץ בחלל. הייתי אומרת שהטבע חילק את הקלפים לטובת מגוון רחב של כוכבי לכת, ובהם גם כאלה הדומים לכדור הארץ. אנחנו רק צריכים לחפש אותם.”
– אקי רוברג’, אסטרופיזיקאית חוקרת המתמקדת בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש במרכז לתעופת חלל על שם גודארד של נאס”א.
14. האם תימצא אי פעם תרופה לאלצהיימר?
“אינני בטוחה שתהיה תרופה, במלוא משמעות המילה, אבל אני מקווה מאוד שבעשור הקרוב יימצא טיפול שישנה את מהלכה של מחלת אלצהיימר. התחלנו כבר בניסויים לטיפול מונע הבוחנים התערבות ביולוגית בַּשלבים שלפני הופעת התסמינים הקליניים של המחלה. ואיננו צריכים לרפא אלצהיימר, אנחנו צריכים רק לדחות את השיטיון (דמנציה) בחמש עד עשר שנים. הערכות כספיות מראות שדחיית השלב המחריד והיקר של השיטיון בחמש שנים יפחית את הוצאות הטיפול כמעט ב-50%. וחשוב מכך, המשמעות תהיה שהרבה יותר אנשים זקנים יוכלו למות על רחבת הריקודים ולא בבתי חולים סיעודיים.”
– ראיסה שפרלינג, פרופסורית לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של הרווארד ומנהלת המרכז לחקר אלצהיימר ולטיפול במחלה.
15. האם נשתמש בטכנולוגיות לבישות כדי לגלות את הרגשות שלנו?
“רגשות כרוכים באותות ביוכימיים וחשמליים המגיעים לכל איבר בגוף שלנו כמעט. הדבר מאפשר, למשל, ללחץ נפשי להשפיע על בריאותנו הגופנית והנפשית. טכנולוגיות לבישות מאפשרות לכמת את דפוסי האותות האלה לאורך זמן. בעשור הקרוב יספקו לנו ההתקנים הלבישים תחזית בריאותית אישית שתהיה דומה לתחזית מזג האוויר: בהתבסס על רמת הלחץ/כמות השינה/הפעילות החברתית-רגשית שלכם, יש השבוע סיכוי של 80% לשיפור במצב הבריאותי ובמידת האושר. אבל בניגוד לתחזית מזג האוויר, התקנים לבישים ‘חכמים’ יאפשרו לנו לזהות דפוסים שנבחר להגיב אליהם ולשנות אותם כדי למנוע ‘סערה’ בלתי רצויה: כדי להפחית ב-60% את הסיכון להתקף בארבעת הימים הקרובים יש להרבות בשינה, עד תשע שעות בלילה או יותר, ולשמור על רמה נמוכה או בינונית של לחץ נפשי. במהלך 20 השנים הקרובות, התקנים לבישים וניתוח הנתונים שהם יספקו, יאפשרו לצמצם במידה ניכרת את המחלות הפסיכיאטריות והעצביות.”
– רוזלינד פיקארד, מייסדת ומנהלת קבוצת המחקר למחשוב אפקטיבי במעבדת המדיה של המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MITT).
16. האם נבין אי פעם מהו החומר האפל?
“אי אפשר לדעת אם נוכל לקבוע מהו החומר האפל בלי לגלות מהו החומר האפל. יש סוגים של חומר אפל שאפשר לזהות באמצעות אינטראקציות חלשות, שהתחמקו עד כה מגילוי, בינם ובין חומר רגיל. סוגים אחרים אפשר אולי לזהות באמצעות השפעותיהם על מבנים גדולים, כמו גלקסיות למשל. אני מקוָוה שנלמד עוד על החומר האפל באמצעות ניסויים ותצפיות. אבל הדבר אינו מובטח.”
– ליסה רנדל, פרופסורית לפיזיקה תיאורטית וקוסמולוגיה, המחזיקה בקתדרה על שם פרנק ב’ ביירד הבן, באוניברסיטת הרווארד.
17. האם נשתלט על מחלות מוח עקשניות כמו סכיזופרניה ואוטיזם?
“מחלות כמו אוטיזם וסכיזופרניה חמקו מריפוי מפני שמדעי העצב לא מצאו שום בעיה מבנית שאפשר לתקנה. יש המפרשים זאת כראיה לכך שתשובות עתידיות יגיעו רק מתחום הביוכימיה ולא מכיוון חקר החיבורים העצביים במוח. אחרים טוענים שמדעני המוח חייבים להתחיל לחשוב במונחים של ארכיטקטורה כוללת של המוח ולא להתמקד בכשלים עצביים מקומיים. ועם זאת, כשאני חושב על העתיד אני נזכר בדבריו של חתן פרס נובל צ’רלס טאון, שאמר שהדבר הנפלא ברעיון חדש הוא שאיננו יודעים עליו.”
– מייקל גַזַניגָה, מנהל מרכז SAGE לחקר הנפש באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.
18. האם טכנולוגיה תסלק את הצורך בניסויים בבעלי חיים במהלך פיתוח תרופות?
“אם איברים אנושיים שיגדלו על שבבים יוכיחו את עצמם כהתקנים אמינים שיסכמו באופן עקבי את הפיזיולוגיה המורכבת של איבר אנושי ואת הביטוי החיצוני של מחלות; ואם הדבר ייעשה באופן בלתי תלוי במעבדות שונות ברחבי העולם, כפי שמראים כמה מחקרי היתכנות ראשוניים, נראה שהתקנים כאלה יחליפו בהדרגה את חיות המודל, אחת לאחת. הדבר יביא בסופו של דבר לצמצום ניכר בשימוש בחיות ניסוי. חשוב להדגיש שהתקנים כאלה יפתחו גם גישות חדשות לפיתוח תרופות שאינן אפשריות היום בחיות מעבדה, כמו למשל תרופות מותאמות בהתאמה אישית ופיתוח טיפולים לתת־אוכלוסיות בעלות מבנה גנטי מסוים, באמצעות שבבים שיופקו בשילוב עם תאים של מטופלים מסוימים.”
– דונלד א’ אינגבר, מנהל מייסד, מכון וייס להנדסה בהשראת הביולוגיה באוניברסיטת הרווארד.
19. האם יושג שוויון מגדרי במדע?
“אפשר להשיג שוויון מגדרי, אבל איננו יכולים רק לשבת ולחכות שזה יקרה. אנחנו צריכים ‘לתקן את המספרים’ באמצעות גיוס יותר נשים לתחומי המדע והטכנולוגיה. עלינו לתקן את המוסדות ולהחיל בהם כללי תעסוקה לקריירה כפולה, מדיניות ידידותית למשפחות וחזון חדש שיגדיר את משמעות המילה מנהיג/ה. והדבר החשוב ביותר: עלינו לתקן את הידע באמצעות רתימת הכוח של ניתוח מגדרי לפיתוח החדשנות והגילוי.”
– לונדה שייבינגר, פרופסורית להיסטוריה של המדע, מחזיקת הקתדרה על שם ג’ון ל’ הינדס, באוניברסיטת סטנפורד.
20. האם לדעתך נוכל ביום מן הימים לחזות אסונות טבע כמו רעידות אדמה ולספק זמן התרעה של ימים או שעות?
“יש אסונות טבע שקל יותר לראות אותם מתקרבים. הוריקנים מתקרבים במשך ימים, פעילותם של הרי געש מתגברת לעתים קרובות במשך כמה ימים או שעות לפני התפרצות, סופות טורנדו מכות בתוך כמה דקות. ואולי האתגר הגדול ביותר הוא רעידות אדמה. הידע שלנו על הפיזיקה של רעשי אדמה מרמז שלא נוכל לחזות אותם בטווח של ימים. אבל נוכל לחזות את הרעידה ההרסנית מעט לפני שהיא מתרחשת ולספק התרעה של שניות עד דקות. לא די בשביל לברוח מן העיר, אבל די זמן לתפוס מחסה במקום בטוח.”
– ריצ’רד מ’ אלן, מנהל, המעבדה הסייסמולוגית ברקלי, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
לכתבות נוספות בסדרה “שאלות לעתיד האנושות”:
2 תגובות
תשובה 6 שגויה, נכון להיום, לא כל שכן, לעוד 500 שנה. כבר היום אנחנו לא יודעים למשוך או לחבר את הפלאג.
19 -אינה רלוונטית לעתיד. התבונה לא תהיה נחלתם של בני האדם לבדם. יהיו שותפים לעשייה, להחלטות ולזכויות.
14, 15, 16, 17, 18, 20 => הן לכולן (הן כולן שאלה אחת)
1, 3, 9 => לדעתי גם כאן התשובה חיובית
ולגבי שאלה 2. כאן אני מעדיף לשנות קצת את השאלה ולשאול האם יש תבונה מחוץ לכדור – והתשובה היא: לא.
שאלה 16 שברה אותי (:))