חוקרי הטכניון הצליחו להשתיל לראשונה רקמה מהונדסת עם כלי דם ראשיים, בשריר בטן עם פגיעה קשה

עד כה הצליחו להשתיל רקמת שריר מהונדסת עם כלי דם קטנים בלבד

חוקרי הטכניון שתלו לראשונה רקמה מהונדסת עם כלי דם ראשיים בשריר בטן עם פגיעה קשה. כך מפרסם כתב העת המדעי היוקרתי PNAS. בעבר הצליחו החוקרים להשתיל רקמת שריר מהונדסת עם כלי דם קטנים. פריצת הדרך עשויה לחסוך בעתיד ניתוחים מורכבים והטכניון רשם פטנט על כך.
פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי למחקר ננו-טכנולוגיה, מסבירה כי במחקר הנוכחי יצרו החוקרים רקמת שריר מהונדסת עם מערכת כלי דם ראשיים (FLAP), לתיקון פגמים גדולים. חוקרי הטכניון הצליחו לשחזר פגם גדול בדופן הבטן של עכבר.

בתחום השחזורים ניתן להשתמש ברקמות בשתי דרכים: 1. GRAFT (שתל) שבו לוקחים החוקרים רקמה ומשתילים אותה. כלי הדם בסביבה החדשה נכנסים לרקמה ומזינים אותה.

2. FLAP (מתלה) – מעבירים רקמה לאיזור הפגם מבלי לנתק את אספקת הדם אליה. בשלב זה משתמשים כאשר סביבת היעד פגועה , האיזור הפגוע לא יכול לתת תמיכה עם כלי דם חדשים ויש צורך ברקמה עם אספקת דם גדולה, כמו במקרים של סגירת חללים, או עצם, סחוס או גידים חשופים.

בהנדסת רקמות מפתחים רקמות חילופיות להשתלה. הרקמה המהונדסת במחקר זה היא רקמה תלת מימדית המיוצרת על שלד פולימרי מתכלה, נקבובי, שעליו תאי אנדותל, תאי תמיכה (פיברובלסטים) ותאי שריר (מיובלסטים). חוקרי הטכניון גידלו את הרקמה במעבדה ואז השתילו אותה סביב העורק והוורידים באיזור הירך. לאחר מכן היא הועברה לשלב הנקרא FLAP, שבו נלקחת רקמה עם כלי הדם הראשיים שלה ומחברים אותה לכלי הדם בסביבה בה היא הושתלה, לסגירת פגם גדול בדופן הבטן.

שלב ה-GRAFT טוב לאיזורים בהם הפגיעה קלה יחסית. אך כאשר הפגיעה קשה, אין די בו ולכן רבה החשיבות של פריצת הדרך הנוכחית.

המחקר התבצע בשיתוף פעולה עם ד”ר יוליה שנדלוב (שהייתה דוקטורנטית של פרופסור לבנברג בזמן המחקר) וד”ר דנה אגוזי, מהמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי רמב”ם, אשר לאחרונה מונתה למנהלת מחלקת פלסטיקה בבית חולים קפלן.

המחקר הוא חלק מפרוייקט של פרופסור שולמית לבנברג, במימון האיחוד האירופי (ERC) בסך מיליון וחצי יורו.