ידענים: צמחים

מאת 10 בינואר 2017 אין תגובות

תיארוך שערכו מדעני המכון לזרעי פול הבר העלה כי מדובר ב"אֵם קדומה" לפול המודרני

זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

לכל גידול חקלאי המשמש למאכל יש "אֵם קדומה" – צמח בר שממנו בּוּיַת ופּוּתַח צמח המאכל המוּכר לנו כיום. דוגמה מפורסמת היא "אם החיטה" שגילה אהרון אהרונסון בארץ-ישראל בראשית המאה ה-20. במקרה הפחות ידוע, מקורו של צמח הפול, כלומר, צמח פול הבר, נכחד זה כבר. למעשה, עד לאחרונה לא נמצאו אפילו שרידים מאותו צמח קדום.

כעת, במחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, זוהו לראשונה זרעים של פול הבר מלפני כ-14,000 שנה. הזרעים התגלו באתר הארכיאולוגי אל-וואד שבאזור הכרמל. "השרידים שאיתרנו רומזים על הזמן ועל המקום שבהם התקיים פול הבר בטבע", אומרת ד"ר אליזבטה בוארטו, ראש מסלול "תזמון שינויים תרבותיים" במרכז מקס פלנק-מכון ויצמן למדע לחקר ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית. ד"ר בוארטו ביצעה את המחקר בשיתוף עם ד"ר ולנטינה קראקוטה, לשעבר חוקרת בתר-דוקטוריאלית במעבדה של בוארטו, וכיום חוקרת באוניברסיטת סלנטו, איטליה. ממצאים אלה התפרסמו באחרונה בכתב העתScientific Reports.

במחקר קודם של ד"ר בוארטו וד"ר קראקוטה הראו המדעניות, כי זרעי פול בני 10,200 שנה, שנמצאו בשלושה אתרים ארכיאולוגיים בגליל התחתון, הם הזרעים המבויתים הקדומים ביותר שאותרו עד כה. במחקר הנוכחי התגלו בחפירות ארכיאולוגיות – בשכבות קרקע קדומות – שרידים של זרעי פול הבר. את החפירות ביצעו מדענים מאוניברסיטת חיפה: פרופ' מינה עברון, פרופ' דניאל קאופמן וד"ר ראובן ישורון. "האנשים שחיו באזור הכרמל באותה עת, הנטופים, היו ציידים-לַקָּטים. לכן, הצמחייה באזור לא עובּדה, אלא צמחה פרא", אומרת ד"ר בוארטו.

כדי להעריך את גילם של הזרעים, ולבחון אם אכן מקורם ב"אם הקדומה" של הפול המודרני, השתמשו ד"ר בוארטו וד"ר קראקוטה בשיטת תיארוך המבוססת על זמן מחצית החיים של האיזוטופ הרדיואקטיבי הכבד של פחמן – C14, בשילוב עם בחינה באמצעות קרני X ("רנטגן") ומיפוי ממוחשב – CT. בדרך זו הצליבו את נתוני הבדיקה האיזוטופית, עם איפיון המראה והתכונות הפיסיות של שרידי הזרעים שנבדקו.

ד"ר אליזבטה בוארטו. "אולי נוכל לחשוב על דרכים לפיתוח זני פול מודרניים".

ד"ר אליזבטה בוארטו. "אולי נוכל לחשוב על דרכים לפיתוח זני פול מודרניים".

תיארוך גיליהם של הזרעים העתיקים – זרעי הבר והזרעים המבויתים – מאבחן את תקופת הביניים, שבה חל באזור הכרמל המעבר הדרמטי מחברה של ציידים-לקטים לחברה חקלאית, אשר מאפשרת תכנון לעתיד, ומחייבת היצמדות לקרקע. "לפני 14,000 שנה ועד לפני 11,000 שנה, האנשים שחיו באזור זה החלו לביית את הפול", אומרת ד"ר בוארטו. "פחות או יותר באותו הזמן, אנשים שמיקומם היה צפוני לכרמל כבר החלו לביית דגנים, כמו חיטה ושעורה".

הפול הוא קטנייה בעלת ערך תזונתי גבוה, אשר נצרכת כיום בכל העולם. "הבנת האופן שבו פול הבר הקדום הותאם לסביבת הגידול של הכרמל לפני 14,000 שנה, תוכל אולי לסייע לנו לחשוב על דרכים לפיתוח זני פול מודרניים, שיהיו עמידים יותר למזיקים, ויוכלו לשרוד ולשגשג בתנאים של עקה סביבתית", אומרת ד"ר בוארטו.

עוד באתר הידען

הוספת תגובה

  • (will not be published)