סיקור מקיף

הרכב החכם – הברכה והקללה

הרכבים האוטונומיים יוכלו להינצל מסכנות פיזיות, באמצעות המערכות שלהם, אבל האם הם יוכלו להינצל מאיומי אבטחת המידע והסייבר? פרופ’ אראל אבינרי ממכללת אפקה להנדסה מסביר

פרופ' אראל אבינרי, ראש התוכנית להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, וראש המרכז לתשתיות ולוגיסטיקה. צילום: ניב קנטור
פרופ’ אראל אבינרי, ראש התוכנית להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, וראש המרכז לתשתיות ולוגיסטיקה. צילום: ניב קנטור

אחד התחומים החמים בעולם הטכנולוגי בימים אלה הוא הרכב החכם, או, בשמותיו האחרים, הרכב המקושר או האוטונומי. חברות רבות עוסקות בתחום – תאגידי רכב וטכנולוגיה כאחד. רק לפני ימים אחדים התבשרנו על כניסתה של אפל (Apple) לעולם זה.

כטבעו של משהו חדש, הנושא מעורר שאלות רבות, בין היתר בכל הנוגע לאבטחת המידע שהרכבים הללו יאגרו בתוכם ולסייבר. פרופ’ אראל אבינרי, ראש התוכנית להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, וראש המרכז לתשתיות ולוגיסטיקה, התייחס לכך בכנס ICS Cybersec של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע.

הכנס, שדן בהגנת סייבר על תשתיות חיוניות ומערכות שליטה ובקרה (SCADA), התקיים במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. מנחי האירוע היו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ודניאל ארנרייך, יועץ ומרצה להגנת הסייבר.

לדברי פרופ’ אבינרי, “אנחנו עומדים בפני מהפכה תחבורתית שבבסיסה הקישוריות. כל כלי הרכב יוכלו לדבר זה עם זה (V2V – Vehicle To Vehicle) וכל רכב יוכל למסור פרטים בסיסיים לרכבים שנמצאים בסביבתו – מיד, ללא צורך בענן או בגורם מתווך כלשהו, אפילו לא בסמארטפון. זה מעורר שאלות רבות של סייבר ואבטחת מידע, וכרגע נמצא בתקינה במדינות המרכזיות המייצרות מכוניות – ארצות הברית, יפן ומדינות באירופה. בנוסף, נערכים לתקינה גם לקישוריות בין כלי רכב לתשתיות, כגון רמזורים, שלטי חוצות וכו’… (V2I – Vehicle To Infrastructure)”.

הוא הסביר ש-“הדבר נולד מתוך צורך בטיחותי. חלק גדול מתאונות הדרכים יכולות היו להימנע אם הנהגים היו יודעים על האיום המתקרב אליהם, שלא נמצאים בטווח הראייה שלהם. האינפורמציה הזו לא נמצאת כיום בידי הנהגים בגלל העדר קו הראייה, אבל גם אם הנהג יכול לראות – לא תמיד הוא מגיב בזמן”.

“על הרקע הזה הוקדש תדר מיוחד לרכב המקושר, של 5.9 ג’יגה-הרץ – Dedicated Short Range Communication (או DSRC). לכל רכב תהיה אנטנה שתשדר בכל 10 מילי-שניות מידע על הרכב ומיקומו במרחב לכל המכוניות שברדיוס של 300 מטר סביבו. במיוחד היא תשדר מידע על אירועים שצריכים לעניין את כלי הרכב שבסביבה: בלימת חירום, הפעלת כריות אוויר וכל פעולה אחרת שעלולה לרמז על בעיה בבטיחות הנסיעה”.

“חלק גדול מהמכוניות שייוצרו בשנים הקרובות יכילו מרכיבים של DSRC, כאשר בקרוב זו תהיה דרישה מחייבת, לפחות למכוניות חדשות. אנחנו, במכללת אפקה, לא רשאים להשתמש בתדר הזה לצרכי ניסויים, משום שהוא שמור על ידי משרד התקשורת לצרכים של משרד הביטחון. לא תהיה ברירה אלא לשחרר אותו”, ציין פרופ’ אבינרי.

“קודם כל – תחבורה ציבורית חכמה”

לדבריו, “התחזית היא שהראשונים שישתמשו בטכנולוגיה הזו יהיו כלי הרכב הציבוריים: תחבורה ציבורית, רכבי חירום והצלה. כך, למשל, הם יוכלו לשדר על נוכחותם לרמזור שייתן להם קדימות. כשהמכוניות תהיינה אוטונומיות, לא יהיה צורך שהנהג יקבל אזהרה על בור בכביש – המידע יעבור ישירות למנגנוני הרכב ואלה יוכלו להגיב”.

אלא שלצד זאת מגיעים החששות: “יש חשש שכשיהיו המוני כלי רכב שיסתובבו ברחובות וכל אחד מהם יתקשר עם כל האחרים, תהיה זו פרצה הקוראת לגנב”, אמר פרופ’ אבינרי. “גורם עוין יוכל להעביר מסרים שגויים בכוונה, להתחפש לרכב לא קיים, לבלבל בין ישויות או להעלים חלק מהמידע”.

הוא הזהיר ש-“בתסריט שבו יותר מ-90% מכלי הרכב יהיו מצוידים בקישוריות, השתלטות עוינת או שיבוש יכולים להוביל לתסריטים נוראיים. דווקא מערכת שמגשימה חזון של בטיחות לכאורה, כמו העיר החכמה הבטוחה, יכולה להוביל לחוסר בטיחות ולפגיעה”.

עוד הוא אמר כי “המערכת הזו חשופה לפגעי טבע ארציים ואפילו חלליים – סופות שמש שתשבשנה את לווייני ה-GPS ואת המערכת, שכמובן תהיה תלויה בו”.

“אחד הדברים שמשמחים אותנו הוא שה-DSRC הוא תדר ייחודי, שאינו דורש הסתמכות על ענן, אבל יש דאגה בקרב גורמי המקצוע מפתיחת התדרים הללו, שעלולה לגרום לפגיעות בפרטיות ובבטיחות”, ציין פרופ’ אבינרי.

אז מה עושים?

“אחת הדרכים להיערך לכך היא להשתמש ב-‘מפתחות’ ציבוריים שיונפקו על ידי רשויות מוכרות, שיוגדרו על ידי המדינה”, אמר. “כל כלי רכב חדש יהיה מצויד באוסף של מפתחות, שישמשו אותו לשנה הראשונה. הם יעשו תיקוף של הזהות של הרכב ויתחלפו ביניהם במשך אותה תקופה. אחר כך, במהלך הטסט השנתי, יקבל הרכב אוסף חדש של מפתחות”.

הוא סיים באמרו כי “בנוסף, יש צורך להצפין את המידע שהרכבים משדרים. אנחנו בודקים כעת, בניסוי, מהי משמעות ההצפנה מבחינת עומס המידע”.

 

הכתבה פורסמה לראשונה באתר אנשים ומחשבים

 

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. המטרה זה להכניס כסף מדוחות ולא הבטיחות
    כבר ממזמן היה אפשר להפוך את הרמזורים לחכמים יותר, למניעת תאונות בצמתים
    במקום זה התקינו מצלמות להכנסת כסף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.