ידענים: אבולוציה - עליית האדם | מייקל שרמר - קולו של הספקן | תזונה

מאת 13 באוגוסט 2015 6 תגובות

לולא השינוי הגנטי המקורי הזה, והמזונות המתוחכמים יותר של היום, שעברו הנדסה גנטית כדי להגביר את עמידותם במחלות ובמזיקים ולהעלות את הערך התזונתי שלהם, לא היה כוכב הלכת שלנו מסוגל לפרנס יותר ממיעוט מבוטל של האוכלוסייה החיה בו כיום

למה אנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "טבעי"?

ב-1980 עשיתי דיאטה בת שבוע לניקוי הגוף שכללה מים, פלפל חריף, לימון ודבש שאותה קינחתי ברכיבת אופניים של 240 קילומטר, והותירה אותי מקיא בצד הדרך. לא הדיאטה הזאת, ולא אף אחת מדיאטות הבזק האחרות שניסיתי בימים ההם, כשעסקתי ברכיבה תחרותית, כדי לשפר את הביצועים שלי לא היטיבה לפעול כמו "דיאטת טורפי הים" שבה נקטו עמיתי הרוכבים: "אכול כל מה שאתה רואה".

במהותה, זאת הייתה הדיאטה הראשונה שאפשר לכנותה "דיאטה פליאוליתית". אבל היא לא דמתה לדיאטת הבזק הפופולרית היום, המבוססת על הנחת היסוד המוטעית שיש תפריט יחיד של מזונות טבעיים, ביחס נכון, שאכלו אבות אבותינו הפליאוליתיים. אנתרופולוגים תיעדו מגוון רחב של מזונות הנצרכים על ידי שבטים מסורתיים, מתזונתם של אנשי שבט המסאי הכוללת בעיקר בשר, חלב ודם ועד מזונם של אנשי ניו גינאה הכולל פקעות, טארו וסאגו. ובאשר ליחסים בין אבות המזון, לפי מחקר משנת 2000 שכותרתו "היחס בין מזון צמחי ובין מזון מן החי הדרוש לשמירה על קיומם של ציידים לקטים ברחבי העולם ואומדן הערך האנרגטי של אבות המזון בתזונתם", שהתפרסם בכתב העת האמריקני לתזונה קלינית, התזונה שלהם כוללת 22% עד 40% פחמימות, 19% עד 56% חלבונים ו-23% עד 58% שומנים.

ובכל מקרה, מה בדיוק כלול במזון "טבעי"? בני אדם ערכו שינויים גנטיים במזון באמצעות הכלאות בררניות במשך יותר מ-10,000 שנה. לולא השינוי הגנטי המקורי הזה, והמזונות המתוחכמים יותר של היום, שעברו הנדסה גנטית כדי להגביר את עמידותם במחלות ובמזיקים ולהעלות את הערך התזונתי שלהם, לא היה כוכב הלכת שלנו מסוגל לפרנס יותר ממיעוט מבוטל של האוכלוסייה החיה בו כיום. אורז זהוב, למשל, שעבר שינוי גנטי כדי להגדיל את תכולת ויטמין A, נוצר, בין השאר, כדי לעזור לילדים בעולם השלישי הסובלים ממחסור תזונתי שגורם לעיוורונם של מיליונים. ובאשר לדאגות הבריאותיות והבטיחותיות של מזון שעבר שינוי גנטי (GMO), על פי דוח שפרסמה ב-2010 הנציבות האירופית בכותרת "עשור למחקר מזון שעבר שינוי גנטי במימון האיחוד האירופי":

המסקנה העיקרית שאפשר להסיק מ-130 מיזמי מחקר במשך 25 שנה, שכללו יותר מ-500 קבוצות מחקר בלתי תלויות, היא שביוטכנולוגיה, ובייחוד שינויים גנטיים במזון לעצמם, אינם מסוכנים יותר משיטות שגרתיות להכלאת צמחים.

מדוע אפוא שרויים אנשים רבים כל כך במצב של בהלה מוסרית כמעט בנוגע למזון שעבר הנדסה גנטית? הסבר אפשרי אפשר למצוא בארבעת סוגי היחסים שהציע האנתרופולוג אלן פיסק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) כחלק מתיאוריית מודל היחסים שלו: (1) חלוקה שיתופית (שוויון בין בני אדם); (2) דירוג סמכות (בין ממונים לכפופים להם); (3) התאמה שוויונית (חילופין של אחד לאחד); ו-(4) תמחור שוק (מעסקאות חליפין ועד כסף). אבות-אבותינו הפליאוליתיים חיו בחבורות שוויוניות שבהן חילקו בדרך כלל את האוכל באופן שווה בין חברי הקבוצה (חלוקה שיתופית). כשהחבורות והשבטים האלה התאגדו לממשלים ולמדינות, חלוקה לא שוויונית של מזון ומשאבים אחרים נעשתה נפוצה (דירוג סמכות) עד שהמערכת עברה לתמחור שוק.

הפרות של היחסים האלה מסייעות להבין כיצד מזון שעבר שינוי גנטי נעשה נושא מוסרי יותר מישות ביולוגית. שותפים לדירה, למשל, נוהגים לאכול את האוכל שלהם בלבד או להחליף ביניהם פריטים שנצרכו (התאמה שוויונית), ואולי בני זוג משתפים ביניהם בלי חשבון (חלוקה שיתופית). אם אתם מזמינים חברים לארוחה, זה יהיה מביך אם הם יציעו לשלם בעבורה, אבל אם אתם סועדים במסעדה, אתם חייבים לשלם ולא להזמין את בעל הבית אליכם הביתה לארוחה דומה. כל ארבעת סוגי היחסים מושרשים בשאיפה הטבעית שלנו להגינות ולהדדיות, ואם משהו נתפס כהפרה שלהם, הדבר יוצר תחושת אי-צדק.

בהתחשב במקום המרכזי של המזון בהישרדות ובשגשוג שלנו, אני חושד שמזון שעבר שינוי גנטי נתפס כהפרה של חלוקה שיתופית ושל התאמה שוויונית, בייחוד לנוכח הקישור שלו לתאגידים גדולים כמו מונסנטו שפועלים על פי מודל היחסים של תמחור שוק. יותר מכך, בעקבות ההעלאה של המזון ה"טבעי" למעמד כמעט מיתי, בשילוב הטאבו שמכביד על כמה שיטות של שינוי גנטי – האם אתם זוכרים את הימים שבהם הפריה חוץ-גופית נחשבה בלתי טבעית? – המזון שעבר שינוי גנטי נחשב כמעט כחילול הקודש. וזה לא צריך להיות כך. השימוש במזון הזה הגיוני מבחינה מדעית, בעל ערך תזונתי ואצילי מבחינה מוסרית בעזרה לאנושות בתקופה של גידול אוכלוסין. ובינתיים, אִכלו, שְתו ושִמחו בחלקכם.

על המחבר
מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic (.(www.skeptic.com ספרו החדש: "תיבת נח המוסרית" ראה אור לאחרונה. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer

 

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

עוד באתר הידען

6 תגובות ל “קולו של הספקן – דיאטה פליאוליתית, מזון מהונדס גנטית ואיסורי מזון / מייקל שרמר”

  1. ניסים

    צור.ט
    להגיד שאתה מתנגד למזון מהונגס גנטי רק מראה שאין לך שמץ של מושג קלוש על מה אתה מדבר. ולהשמיץ את הרפואה המודרנית זו חוצפה מעורבת בטיפשות.

    אם יש לך טיעון קונקרטי, שמבוסס על עובדות, אז דבר על זה, ואל תשמיץ בצורה גורפת. אותה רפואה שאתה מזלזל בה השלישה את תוחלת החיים. הזלזול שלך ממש לא לעניין.

  2. רואה

    צור ט – בבקשה ממך קודם כל תגדל מזון בצורה מסחרית ואחר כך תתן עצות מלומדות.

    תודה

  3. צור.ט

    הי ציון, אני מסכים איתך בגדול.
    אינני מצדד בגישה של שלילה מוחלטת. כפי שציינת, השלילה צריכה להיות של מזונות שלא נבדקו כראוי,
    אבל כאן נשאלת השאלה איך מחליטים מה נבדק כראוי.
    מכאן התשובה היא סובייקטיבית.

    התשובה האישית שלי, המתבססת על התפיסה שפיתחתי, היא שברוב המקרים לא הייתי סומך על חברות המזון
    שמה שעומד בראש מעייניהם הוא הרווח וגם לא על המימסד הרפואי המדעי המודרני, שלטעמי, עדיין מבין מעט מידי על גוף האדם. למה אני חושב כך? זה כבר דיון אחר.

    יחד עם זאת חשוב לשאול את השאלה, מדוע יש צורך להנדס מזון? אם התשובה היא "כדי לחסוך ליצרנים עלויות, כגון השקיה, טיפול במזיקים וכדומה" אז הסיכון לטעמי לא שווה את זה. אם התשובה היא כדי לספק מזון לעולם הולך וגדל, אז זוהי אכן מטרה ראויה. עם זאת חשוב לשאול, האין דרך אחרת שנוכל לעשות זאת? למשל, בעיות המזון בעולם כיום אינן דווקא קושי ביצור מזון, אלא עניין פוליטי. לכן, אם ניתן לפתור את הבעיה בדרכים אחרות, ואני מקווה שכן, אז ניתן להשאיר את ההנדסה הגנטית במסגרת למחקר, ולוותר עליו כפתרון לבעיות המזון של האנושות.

  4. ציון

    צור
    להחליט לא לעשות כלום עד שנדע באופן מלא ומוחלט איך גוף האדם בנוי, ומה משפיע עליו, הוא גישה שמרנית מטורפת. כמעט כל דבר שנוצר, הוא תוצאה של ניסוי טעיה ושיפור, אחרת היינו נשארים בג'ונגל.
    במגוון הגנטי הקיים במליארדי בני אדם, תמיד יהיה משהו שישפיע על מישהו.
    אם אתה עשיר מספיק, אתה יכול לצרוך רק מזון שלא הונדס לכאורה. אבל אתה בטוח שלא הונדס? אתה משוכנע שהגנים של העגבניה שלך זהים מזה אלפי שנים? יש לך בכלל יכולת לדעת איך התפתח המידע הגנטי של מה שאתה אוכל? אתה יכול לדעת שזנים מסויימים של מזונות מסויימים מגיעים מגורמים מסחריים כאלה ואחרים, גם אם תמנע מהם, כל מה שתאכל הוא תוצר של אלפי שנים, שאתה יודע רק מה קרה לו בשנים האחרונות.
    האם לא תנסה תרופה שתציל את חייך בהסתברות של 80%?

    לכן השלילה צריכה להיות של מזונות שלא נבדקו כראוי. אם נמתין לודאות הכל דבר, לא נתקדם לשום מקום. יהיו שישלמו מחיר, אבל רבים מאד ירוויחו.
    אין 100% בשום דבר. אנחנו לוקחים סיכונים בכל רגע נתון

  5. צור.ט

    כמי שמתנגד למזון מהונדס גנטית אני חושב שמייקל שרמר פיספס את הנקודה העיקרית.
    אמנם אני מייצג רק את דעתי, ואינני יודע מה חושבים אחרים, אך משום מה לא נראה לי שההתנגדות העיקרית היא ההוגנות ביחס למזון, אלא החשש הבריאותי.

    נקודת המוצא היא שגוף האדם הוא מערכת מאוד מורכבת. אנחנו יודעים עליה הרבה מאוד, אך זה עדיין מעט מאוד.
    אנחנו יודעים הרבה פרטים, אך לא מבינים מספיק טוב איך כלל הפרטים הללו משפיעים אחד על השני.
    זו הסיבה, למשל, שכמעט לכל תרופה שאנו יוצרים יש תופעות לוואי. אנחנו עדיין לא מכירים מספיק טוב את הקשרים בין מערכות הגוף כך שנוכל לשנות דבר אחד לטובה מבלי לשנות דבר אחר לרעה.

    האדם התפתח במשך אלפי שנות אבולוציה כך שמערכותיו יתאימו למזון שבסביבתו.
    הנדסה גנטית עשויה להפר את האיזון הזה וליצור במזון תכונות בעלות השפעה שלילית על בריאות האדם.
    ההתנגדות למזון מהונדס גנטית איננה התנגדות אבסולוטית שטוענת שהשבחה גנטית אינה יכולה מיסודה להיות מטיבה. בוודאי שתיתכן באופן תיאורטי השבחה גנטית שהינה מטיבה, אך כפי שהסברתי קודם,
    כל עוד איננו מבינים את מערכותיו של גוף האדם בצורה מספיק שלימה, כדי לא ליצור תופעות לוואי (ותעשיית התרופות ממחישה לנו עד כמה אנו רחוקים מכך), אנחנו יכולים בוודאות רבה לצפות לתופעות לוואי גם
    כתוצאה מהנדסה גנטית.

    אגב, השבחה של מזון על ידי הכלאה ברירנית גם היא אינה מושלמת מבחינת בעיות בריאותיות. למשל פיתחנו זנים של ירקות גדולים יותר, אך דלים יותר מבחינה תזונתית.
    עם זאת, ההנחה היא שהנזק שעשוי להגרם מהנדסה גנטית עשוי להיות גדול הרבה יותר מהכלאה ברירנית, כי בעוד במקרה השני אנו בוררים ומכליאים על בסיס המזון שיצרה האבולוציה במשך אלפי שנים,
    בהנדסה גנטית אנחנו עושים "מה שבראש שלנו".

הוספת תגובה

  • (will not be published)