ידענים: אנרגיה הידרואלקטרית | מידבור | מים | שמירת טבע

מאת 5 ביוני 2007 5 תגובות

בעבר כבר התיחסתי לתעלת-הימים במסגרת רשימה על נושאים סביבתיים ובסופן של מספר רשימות הוספתי פיסקה מתריעה, בעקבות החלטת הממשלה לאשר את תוכנית עמק השלום ולבקשת קוראים הנה מעט פרוט

בולענים בים המלח כפי שצולמו מן האוויר

בולענים בים המלח כפי שצולמו מן האוויר

בתמונה: בולענים בים המלח. מתוך מחקר של הטכניון

כתבה מקיפה שפורסמה בעיתון מבנים על התעלה, לרבות תגובות המשרדים הרלוונטיים

כבר הרצל חזה את האפשרות לנצל את עומקו של ים-המלח, להוביל בכוונו מים מהים התיכון ולנצל את הפרש הגבהים לייצור חשמל, לפני כשלושים שנה צפה ועלתה היוזמה , נאסף כסף (כמאה מליון דולר) במגבית ואחרי בדיקות כדאיות "התפגרה" היוזמה, הסתבר כי ההוצאה הענקית אינה מצדיקה ייצור של כ 5% חשמל מצריכת המדינה.

נבהיר כי בזמנו לא הייתה קיימת המודעות לצרה שמתרחשת בים-המלח, עדיין לא בלטה העובדה שהים מתייבש, טרם הופיעו בולענים, אפילו שוחרי הסביבה לא חזו את האסון במלא היקפו. נכון כי בשולי היזמה הופיעו הצעות לפיתוח מיזמי תיירות לאורך התעלה, אבל הכוונה העיקרית היתה ייצור חשמל. אז כמו היום לא טרחו היזמים לבדוק את הנזקים הסביבתיים שעלולה תעלה כזאת לגרום. היום המודעות למניעת נזקים סביבתיים בקרב ציבור רחב מתקיימת וגדלה , זאת למרות ההתעלמות המתמשכת של פוליטיקאים ומנהיגים.

ים-המלח מתייבש ונסוג , נזקים עצומים נגרמים לסביבה ליושביה ולתיירות, מצב שהעלה מחדש את חזון התעלה , אלא שהפעם הכוון הוא דרומה, כלומר תעלה שתזרים מים ממפרץ אילת לים-המלח, ה"תירוץ" העיקרי ליוזמה המגלומנית היא השבת מים לים-המלח, באותה הזדמנות , ייצור חשמל, התפלת מים, פיתוח ויישוב.

היזמים מכריזים על פיתוח תיירות ופעילויות כלכליות אחרות סביב התעלה, זאת למרות שברור לכל בר-בי-רב כי בגלל מבנה השטח , חלקים גדולים של התעלה יהיו. .. צינור , התייחסות היזמים היא ל"פיתוח הנגב" ואמצעי הייצור, ו"יישוב אלפי אנשים" כאילו הערבה ריקה מתושבים, אין בה אמצעי יצור, אין בה תיירות, אין ולא חיים בה תושבים, במילים אחרות היזמים חוזרים לסיסמה הנואלת "נלבישך שלמת בטון ומלט"… אותה סיסמה שהביאה לאסונות סביבתיים רבים , הגדול והידוע בהם ייבוש החולה.

למרות ההכרזות החוזרות ונשנות של היזמים על "הצעידה לקראת הביצוע" לא נישמע קולם של הגופים הירוקים. .. ? הפניתי שאילתה לחברה להגנת הטבע על עמדתה בנושא , התשובה שקיבלתי: "על אף שהנושא נדון כבר שנים רבות חסרה אינפורמציה רבה, בעיקר בכל הקשור להשלכות הסביבתיות, ולכן החברה עדיין לא נקטה בסוגיה זו עמדה חד משמעית."

כלומר: (הפרוש שלי) , אפילו למי שאמונים להתריע ולשמור מפני פגיעה בסביבה ממדי הנזק שיגרום המיזם אינם ברורים , אין זה אומר שלא יגרם נזק,אלא שלא ברור אם ממדי הנזק העתידיים מצדיקים פעולה… ?

מה הנזק? אילו פגיעות סביבתיות צפויות? התעלה תוביל מים מלוחים מעל למאגר התת-קרקעי של מי הערבה. בדרום מי הערבה מליחים, בצפון מליחות נמוכה עד מים מתוקים, כל דליפה ונזילה תגרום להמלחת המאגרים התת- קרקעיים, כלומר פגיעה בהספקת המים לאילת , לישובי הערבה ולשדות החקלאות, דליפה ונזילה עלולות לקרות בגלל סיבות מכניות ותכניות רבות , אבל בעיקר בגלל השבר הסורי אפריקאי, האיזור כולו נתון בפעילות גיאולוגית מתמדת , התנודות והרעידות נובעות מתנועת לוחות יבשתיים בשלושה כוונים, תנודות, רעידות שגרמו נזקים למבנים בעבר, ניתן לצפות שהגיאולוגיה "לא תשקוט " בגלל מיזם מגלומני. המלחת מאגר מי הערבה ( צפונית ודרומית) תפגע בחי ובצומח, ממילא יש כבר התיבשות של הצומח בואדיות היורדים לערבה בגלל שאיבה מוגברת, כמובן שהפגיעה תהיה גם בהספקת המים לכל הישובים, לחקלאות וכמובן לאילת.

מפרץ אילת הוא גוף מים ללא מוצא (צפונה), גוף מים מיוחד ויחודי ובו משטר זרימות סיבובי , החיים (דגים, אלמוגים, צמחיה) תלויים במשטר זרימת המים, שאיבה של מאות מליוני מ"ק מים ישפיעו על משטר הזרימה ויגרמו לשינויו, מי יודע איך שינוי זה ישפיע על החי במפרץ ?

אילת ידועה באקלימה היבש, יובש שמקל על החום המעיק בקיץ, רוב ימות השנה נושבת באיזור רוח (יבשה) מכוון צפון-צפון-מזרח, גוף מים גדול מצפון מזרח לאילת יעלה באחוז ניכר את הלחות (הנמוכה יחסית) בסביבות העיר , בהתאם / בהמשך ייווצרו תנאי אקלים מקומיים שונים (לחים) לאורך התעלה בערבה, (בכל מקום בו תהיה תעלה פתוחה). תנאי אקלים אלה יתעצמו בסביבת תחנות הכוח , שכן בהן יהיו מפלים ומאגרי מים פתוחים. כבר היום יוצרות בריכות המלח "מסך" לחות.

על פי התקשורת בפגישות בין גורמים ישראלים לירדנים הוחלט : "יווצרו אגמים (פתוחים) שיהוו מוקד לפעילויות תירותיות" , רבותי החוזים אין לנו צורך באגמים מלאכותיים , יש לנו מוקדי משיכה ואתרי תיירות יחודיים ומיוחדים בעולם כולו ואין הצדקה ל"חוזים" לפגוע בהם

על פי התכנית מפלים ייצרו חשמל להתפלת חלק מהמים, כלומר לים המלח יגיעו מים במליחות גבוהה מ-4.5% (מליחות המים במפרץ אילת). איך מים אלה ישפיעו על ההרכב המינרלי של מי ים-המלח? שהרי עיקר כוונת המיזם היא "להציל את ים המלח". קיימות שתי הנחות: כימאים ממפעלי ים המלח טוענים כי יווצר "שטיח גבס לבן על פני המים", על-פי בדיקות ראשוניות של גורמים אחרים , יש סיכוי כי תהיה "פריחת אצות ובקטריות שיצבעו את הים באדום ". ים מכוסה שכבת גבס או "פורח" באדום , לבטח אינה מטרת היזמים. ..

ישנם גם הנזקים ה"שוליים" הנלווים ל מיזם מגלומני חשוב לחזות את מאות כלי הצמ"ה ה"חורשים" את השטח במשך כחמש שנים, מי שחושב כי ניתן לתפעל צמ'ה בשטח "בתולי" ללא גרימת נזק… רצוי שיחשוב שנית (שלישית, רביעית , שוב ושוב), עד שיגיע למסקנה הנכונה

קשה לדמיין כי הישראלים שמדירים ידם מעבודה גופנית ייתגיסו למיזם, כלומר: יועסקו כמה מאות פועלים "אורחים" , עבורם יוקמו מחנות עבודה , מחנות "זמניים" שיהפכו מיטרד קבע ומקור לייצור אשפה ומפגעים סביבתיים, שהותם בשטח של פועלים "אורחים" תגרום פגיעה בחי ובצומח. (ראו פגיעת התאילנדים בחיות הבר ברחבי הארץ), נכון, אלו הן השפעות /פגיעות שמהוות חלק מכל מיזם גדול, ואכן, כל מיזם גדול שיוזמיו אינם מתחשבים בצדדים הסביבתיים סופו בנזק בלתי הפיך לסביבה ולטבע ויתרונותיו. .. בספק, ראו את: סכר אסואן, תעלות ההשקיה שייבשו את ימת ארל, וכמובן ייבוש החולה.

על-פי הצהרות יזמי "תעלת-הימים" תהיה עלותה כ-5 מיליארד דולרים. על-פי מבינים בכלכלה ובחשובי עלויות וכדאיות הקמת מערכות התפלת מים (על שפת ים -תיכון) לכ-650 מליון מ'ק מים בשנה תעלה מיליארד דולרים. התפלת מים בכמות שכזאת תאפשר הזרמת הירדן באפיקו, חזרה לים המלח. על פי חשבון (כיתה ב') נשארים כ 4 מיליארד ליצור חשמל זאת ללא פגיעה בסביבה ותןך השבת המצב (הטבעי) לקדמותו.

לפני זמן מה הפניתי מכתב /שאילתה למשרדו של שמעון פרס: קיבלתי תשובה מה"אחראית על פרויקטים", להלן קטעים "נבחרים":

"משרד המשנה לראש הממשלה האמון על פיתוח כלכלי אזורי פועל לפיתוח מיזמי "מסדרון השלום הכלכלי" לטובת תושבי האזור וזאת כמובן מבלי לפגוע בסביבה, בחי ובצומח." תעלת הימים המדוברת הינה פרוייקט אחד מיני רבים הכלולים בחזון המשמעותי של מסדרון השלום הכלכלי." אכן "חזון משמעותי" בסכנתו לסביבה!
וממשיכה האחראית ומבטיחה: "מאחר ומדובר בפרוייקטים משמעותיים ומחוללי שינוי אזורי, כמובן שכל מיזם ומיזם ייבדק ותחקר השפעתו על הסביבה, הכלכלה והחברה באזור." האמנם ? כך ניבדק ייבוש החולה?
ועוד היא מוסיפה: "אני ממליצה לך לחכות למחקרים השונים שבוודאי יתפרסמו בקרוב ולא לתקוף את הנושא רק על סמך שמועות או רעיונות כלליים."מיי שמכיר את תנאי השטח אינו זקוק למחקרים כדי לראות את הסיכון הסביבתי, המחקרים דרושים כדי לנתב את המיזם למסלול שלא יגרום נזק.

"מבדיקות מקדימות שעשה המשרד דווקא עולה כי תעלה הימים היא זו שיכולה לשפר את מצבו הבעייתי של ים המלח, הן מבחינת המפלס היורד בעקביות והן מבחינת הבולענים והתייבשות האזור." זו פשוט טעות , מי שחושב כי "מילוי ים המלח יפתור "מיידית " את בעיית הבולענים מוכיח את חוסר הבנתו בנושא. כמו כן נותרת בעית ההרכב המינרלי. ..
"אני בטוחה שאתה מכיר את פעילותו של השר פרס ואת יכולתו להוציא אל הפועל פרוייקטים המיטיבים עם האזור ותושביו."
זו בדיוק הנקודה המפחידה ומטרידה, היכולת העילאית לביצוע מיזמים למרות היותם מיותרים ומזיקים,

"הרמיזה כאילו רווחים כלכליים או פרטיים שונים הם המניע למיזמים פשוט מעליבה" אולי יעזרו לי הקוראים למצוא את ה"רמיזה"?
"פעילותו רבת השנים והמשמעותית של השר פרס לאזור היא הוכחה לכנות כוונותיו." ושוב הנה הבעיה "כוונות כנות", שרבות כמותן "מרצפות את הדרך לגהינום" !

מסתבר כי בניגוד ליזמים שניזונים מ"רעיונות" כל מי שמכיר את השטח חייב להיות מודע לסיכונים.

בינתיים אושר המיזם כולו, "עמק השלום" בישיבת ממשלה, במסגרת המיזם רעיונות חיוביים וחשובים אבל מרכזו הוא תעלת-הימים, כאשר מיזם כה גדול מתבסס על אסון. … משרדו של פרס מפרסם קריאה לבוא לגור בערבה כאשר היתרון המודגש בפרסום הוא "שקט ואוויר נקי", באותה נשימה מפרסם המשרד תכניות ל"מפעלי תעשיה שיוקמו באיזור", האם באמת אין שם מי שרואה את הסתירה?

הרצל חזה את תעלת הימים ממקום מושבו באירופה… לכן אין פלא כי היו בחזונו צדדים שאינם מתישבים אם ארץ ישראל המדברית. מחדשי החזון הם יושבי הארץ ואמורים להכירה… חזונות הם בסיס לפעילויות חשובות וחיוביות , כאשר הם מתחשבים בתנאי הסביבה , כאשר החזון מנותק מהמציאות , רב הסיכוי להפיכתו לחלום בלהותץ

יתכן כי אחרי בדיקת היתכנות וכדאיות , יתברר כי יש דרך לבצע את המיזם ללא הסיכון ונזקים הנלווים, יתכן כי יתברר כי המיזם חיובי כדאי וכי ניתן לבצעו , ע"י מקדמי בטחון מתוגברים להבטיח כי לא תהיה פגיעה סביבתית… שוב: פשוט יותר, זול יותר, נכון יותר , לפתור בעיה ע'י הסרת הגורם לבעיה, במקרה שלנו : תנו לירדן לזרום לים-המלח !

אחת האפשרויות החיוביות היא כי חלק גדול מהמימון למיזם אמור לבוא מהבנק העולמי, גוף שהמודעות הסביבתית שלו גוברת עם השנים, מודעות שתביא למניעת מימון ואולי למניעת ביצוע, או לסרוגין ביצוע בתנאים מגבילים שינטרלו כל אפשרות פגיעה סביבתית. בנתיים אני מייצג רק את עצמי לכן ניתן לקוות כי יהיה מי שיכולתו חזקה דיה לעצור את האסון.

דר' אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298 ,
דוא‘ל: [email protected]

באותו עניין

מאמר של שמעון פרס העוסק בעמק השלום, 27/3/07, הארץ

בלוג ביקורת על המאמר ועל החזון ב-Cafe The Marker (רפי גליק)

דר. אסף רוזנטל

אקולוג, מדריך/מוביל טיולים באפריקה ודרום אמריקה ([email protected]) כל המאמרים של דר. אסף רוזנטל באתר הידען

5 תגובות ל “תעלת הימים תועלת או נזק?”

  1. רפי אשכנזי

    ממש לא להאמין על מידת התלישות של "הירוקים" שלנו, לא להאמין!
    הרעיון להתפיל מים ולשלוח אותם לים המלח משול בעיני להובלת מים מתוקים מטורקיה ברכבת …
    לא יעזור, הצלת ים המלח תלויה בהעברה מהירה של מי ים לים הגוווע. אם התעלה תהיה מבית שאן או מאילת, את זה יקבעו המומחים.
    היקוקים שלנו כבר שנים מראים כי אבדה להם דרכם.
    במקום ללוות את המעשה הציוני בדאגה לסביבה הם לקחו כוון להתנגד לכל דבר ה"פוגע" בסביבה.
    אחד האבסורדים הנוספים לרעיון ההתפלה לים המלח, הוא התנגדות להתישבות בודדים וישובים של ממש בנגב.
    קשה להאמין אך הם מתנגדים לישוב חבל לכיש ביהודים. על התישבות הבודדים, במקום להגיד תודה למוכנים לכך הם תוקעים מקלות במתישבים בו בזמן שכל שטח פנוי נתפס ע"י הבדואים ועל כך אין ציוץ…

  2. אביב

    אסף רוזנטל – למרות שאני בטוח שאתה אדם משכיל ואני מסכים עם תוגן הדברים – מזמן לא ראיתי מאמר כתוב בסגנון כל כך גרוע, רצוף שגיאות כתיב, שגיאות ניסוח ושגיאות פיסוק.
    שים לב לכמות הסוגריים ותבין על מה אני מדבר.
    מן הראוי היה להעביר את המאמר לעורך לשוני או לפחות – למישהו שיעשה הגהה נורמלית.

  3. עמי בכר

    תודה רבה ד"ר רוזנטל על מאמרך מאיר העיניים.
    אתה מעלה נקודות חשובות מאוד ומעניינות הן במישור הגאופיזי והן במישור הביולוגי (בו כלול גם המישור האנתרופולוגי). כידוע, הירדן לא באמת קיים. מה שמוזרם אליו הם מעט מים מליחים ומי שפכים מסביבת הכינרת ולא מים מתוקים אשר מופסקים בזרימתם אל הירדן.
    כפי שאמרת, יש צורך למנוע את התייבשותו של ים המלח היות ונזקי הייבוש שלו כבדים מאוד. אמרת בצדק כי חלקים גדולים של תעלת הימים אשר תזרום מאילת לים המלח תהיה "צינור" סגור שלא יהווה אטרקציה תיירותית.
    יחד עם זאת, אני חולק על דעתך כי הנגב והערבה מיושבים מספיק וכי אמצעי היצור והתיירות בה מנצלים דיו את הפוטנציאל הגלום בם. כמובן שראוי מעבר לכל ספק לספק מידע רב ככל הניתן בכל הקשור להשלכות הסביבתיות האפשריות שעלולות להיגרם בעקבות מיזם זה ובכך למעשה לברר האם ממדי הנזק העתידיים מצדיקים פעולה.
    תרחיש אפשרי בו פגיעה בתעלת המים תגרום להמלחה של מי הערבה המתוקים בצפונה הוא אכן תרחיש מפחיד והרה אסון אך פחד זה, יהא מבוסס יותר או פחות, הוא עדיין פחד מחוסנה של טכנולוגיה ואין לאפשר לפחדים מסוג זה לעצור את הקדמה. תרחישים בסגנון אחרית הימים מנעו ומונעים עדיין את ההתפתחות והקדמה ויש להתחשב בהם במידה הראויה. כמובן שמיזם גדול ושאפתני כתעלת הימים צריך לקחת בחשבון שיקולים סיסמולוגים ביולוגיים ואנתרופולוגיים כאחד, בין יתר השיקולים הכלכליים, השלום וכדומה. אינני מומחה בתחום, אך ידוע לי על מבנים הנתמכים על ידי טכנולוגיות מתקדמות אשר אמורות למנוע או להאט את הפגיעה בהם עקב פעילות טקטונית (למשל ארכיטקטורה באיי יפן וכדומה). חוסן טכנולוגי במקביל לרגולציה כבדה של מעברי מים מתחנה לתחנה יפחיתו באופן משמעותי את האפשרות לאסון אקולוגי אפשרי עקב נזילה והמלחה מאסיבית של מי הערבה המתוקים.
    באשר לנושא משטר הזרמים במפרץ אילת אני מוצא את הטענה כחלשה מאוד שהרי ממילא מדובר באגן מים גדול ועמוק ונראה על פניו שכמות המים שתוזרם בתעלה כזו זניחה ביחס לנפח המים הסופי של האגן הזה. כמו כן, בגלל המייצרים, המים אשר נכנסים לאגן באילת הם מי שטח חמים ודלים בנוטריינטים אשר מגיעים מהאוקיינוס. מי שטח אלה מתערבבים במשך החורף עם מי העומק אך המפרץ נשאר יחסית אוליגוטרופי (למעט אותם פעמים בהן מתרחש זהום אנתרופוגני). אני מאמין כי שאיבה של מים מהמפרץ לא תשפיע על החי בו, וודאי שלא בסדר גודל כמו זה של ספינות הפורקות מי נטל או פיצוצי צינור נפט, בריכות דגים וכדומה.
    אני תוהה עד כמה מבוססת הטענה כי תעלה שכזו תגרום לעליה משמעותית בלחות האזור, בפרט בהתחשב בעובדה שכפי שציינת, מרחקים גדולים של תעלה זו יזרמו דרך צינור. היות ואינני בקי באפשרויות האקלימיות בכלל ובמשטר זרמי האוויר בישראל בפרט, אינני יכול לחוות דעה בעניין זה. אם יש ממש בטענות הללו הרי שיש בהחלט להתחשב בהן ולהוסיפן לאספקטים השליליים של תעלת הימים. יחד עם זאת, אני מסכים איתך לחלוטין כי יצירה של אגמים פתוחים למטרות תיירותיות הם הבל חסר משמעות שיפגע בסביבה ובנוף הרבה יותר מהתועלת שהוא יצמיח. אין טעם בפיסול הטבע בעוד טבע, בעיקר כשזה האחרון מלאכותי.
    מדאיגה מאוד שאלת השפעת ההרכב המינראלי של מי ים המלח עם מי המפרץ. אני מניח ששאלות אלו יהיו דווקא מבין הפשוטות יותר וניתן לתת להם מענה תחת ניסויים מבוקרים יחסית פשוטים. כמובן ששטיח גבס על פני המים לא רצוי כמו גם פריחה של אצות ובקטריות בים המוות. כידוע לך ים המלח איננו ים מוות כלל ובעלי חיים שונים חיים בו במגוון מינים אדיר ומרשים. כמערכת אקולוגית אשר במקורה קיבלה מים מתוקים מהירדן נראה על פניו (מבלי לחקור את הפאונה המיקרוביאלית של ים המלח ומפרץ אילת) כי נזק ביולוגי שכזה איננו מבוסס דיו. כאגם הייפרסליני קיצוני בעל בסיס מיקרוביאלי יציב אינני מצליח לתאר מצב בו תהיה השתלטות "עויינת" של מינים אחדים על פני אחרים, כפי שלעיתים נראה באגם הכינרת. פיזיולוגיה של סביבה קיצונית איננה דבר מה טריוויאלי ומבדקים ביולוגיים מעמיקים צריכים לתת מענה לחשש שכזה. בנוסף, בהנחה שעניין הגבס ופריחת האצות/חיידקים יתברר כזמני בלבד או כאופציה שלא באמת יכולה להתקיים, האם תעלת ימים מהים התיכון אל ים המלח נשמעת לך הגיונית יותר? תעלה אשר תעבור כמובן ממערב למזרח ולא תהיה חשופה לנזקים טקטוניים כה כבדים? תעלה מסוג זה גם תבוא פחות במגע עם מאגר המים המתוקים שבצפון הערבה והסיכוי לזיהום והמלחה יקטן ביחס לתעלה שבאה מדרום – הלא כן?
    כבר אמרת מראש כי ייבושו של אגן ים המלח הוא רעה חולה ויש לתת לה מענה בהקדם – משמע מסכימים אנחנו כי יש צורך בהזרמת מים או לכל הפחות, לשיטתך, למנוע את עצירת הירדן מלזרום אל ים המלח. החשש שלך מנזקים כגון ייבוש החולה וימת ארל אכן מבוסס באופן הסטורי ולכן יש להתייחס אל נושא זה בזהירות וללמוד היטב משגיאות העבר על מנת למנוע אסונות אקולוגיים שכאלה. אני שואל את עצמי עד כמה אסון אקולוגי, אם חלילה יתרחש בים המלח עקב הזרמת מי ים ממפרץ אילת, יהיה אסון שלא בר תיקון? האם ניתן למנוע באופן מושכל אסון כזה והאם ניתן להיחלץ ממנו אם וכאשר קרה?
    חישובי העלות והתועלת אותם אתה מציג מעניינים מאוד ועל פניו נראה שבמידה והנתונים נכונים אכן הצדק איתך. יחד עם זאת שכחת להוסיף פקטור נוסף והוא השימוש והניצול הטבעי של יצירת חשמל "נקי" מהפעלה של טורבינות מים מחד והתבססות על התרוקנותו של ים המלח תוך כדי אידוי נוזלים. מערכת שכזו אשר תפעל באופן היפותטי במשך עשרות שנים יכולה להשיב סכומים "קטנים" של כמה מיליארדי דולרים ואפילו יותר מכך. אינני כלכלן ולא מבין דבר וחצי דבר בטכנולוגיה של חשמל ומים, אך נראה על פניו כי לא התייחסת לנקודה זו בה יש שימוש של מערכת ברת קיימא במשך שנים רבות.
    ראוי ונכון הוא לפקפק באמינות משרדים ודוברים מטעם הממשלה. כמו כן ראוי באופן כללי להטיל ספק במיזמים גדולים אשר כסף רב מתרוצץ סביבם. יהיה זה אך טבעי ובסיסי לאפשר לגופים חיצוניים ופנמיים לבקר את האספקטים השונים של מיזם זה. עניין מתקני התפלת המים ועלות מול תועלת הוא עניין קרדינלי שיש לעניין בו את הנוגעים לדבר. על פי חישוביך נראה כי בהחלט אין טעם מיוחד לשנות באופן כה דרסטי את הנוף בעבור תוצאה הניתנת להשגה דרך התפלת מים.

    —————–
    הכותב הוא דוקטורנט למיקרוביולוגיה ימית עם התמחות בסביבה של אגמים היפרסליניים. בעבודת המאסטר עסק בפזיולוגיה של צורבנים ממפרץ אילת.

הוספת תגובה

  • (will not be published)