כך אמרו דייויד קירקפטריק, מנכ”ל TECHONOMY וויויאן מינג, מייסדת שותפה בחברת SOCOS בפאנל במסגרת תערוכת CES אשר עסק בהשלכות החלפת משרות אנושיות במערכות תבונה מלאכותית. * פול דוהרטי, אקסנצ’ר: ההשקעה הגדולה ביותר צריכה להיות בחינוך
“אף ממשלה במדינות המפותחות לא ערוכה למהפכת הרובוטים”. כך אמר דייויד קירקפטריק, מנכ”ל TECHONOMY ומנחה פאנל במסגרת תערוכת 2017 CES ואשר עסק בהשלכות לשני הכיוונים של החלפת משרות אנושיות במערכות תבונה מלאכותית ובכלל לדון בעתידה של האנושות בעולם המתעצב יותר ויותר על ידי התבונה המלאכותית. בתשובה לשאלת אתר הידען מהקהל לקראת סוף הפאנל, האם בחירתו של טראמפ היתה תגובה (שגויה) למהפכה הרובוטי.?: “אינני נכנס לפוליטיקה אבל אינני מכיר אף ממשלה שעשתה משהו בנדון, וכפי שעלה בפאנל, יש מספר צעדים שצריך לנקוט כדי להתכונן לכך.” (ראו
“אף אחד אינו מטיל ספק בכוחה של התבונה המלאכותית להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר ובטוח יותר. מחקר שנערך לאחרונה מעריך כי מעבר לכלי רכב אוטונומיים ימנע עד 350,000 פגיעות (הרוגים ופצועים) בתאונות דרכים עד שנת 2025. אבל כמה מקומות עבודה יאבדו עד אז, ואיננו יכולים אפילו להתחיל לחזות את השפעתו של שינוי כזה על תרבותנו?” אומר קירקפטריק.
ויויאן מינג, מייסדת שותפה של SOCOS – מכון הבוחן את ההשפעות החברתיות של השינויים הטכנולוגיים. “בעשרים השנים שבהן אני עוסקת בתחום התבונה המלאכותית והשלכתה על מדעי החברה נתקלתי בפרויקטים רבים כמו למשל מעקב אחר חולי סכיזופרניה בזמן אמת, באמצעות מחשבים לבישים, ובמערכת לחיזוי התפרצויות מחלות כגון כולירה עוד לפני שהרופאים נתקלים בה. התבונה המלאכותית משמשת לקבלת אות ברור מכל המידע המבוזר שקיים. אכן יש לתבונה המלאכותית פוטנציאל גדול בתחום הרפואה.
“העולם לא יהיה טוב יותר רק כיוון שטכנולוגיה קיימת. התבונה המלאכותית היא טכנולוגיה חזקה מאוד. מוזר שכל ההשוואות של השפעת התבונה המלאכותית מגיעות למהפכה התעשייתית שהתרחשה לפני 200 שנה. אפשר להסתכל על מה שקרה בעולם בעשרים השנים האחרונות. לא רק בתחום התבונה המלאכותית אלא תופעות כמו וולמארט, הגלובליזציה, או בתחומים כגון טיולים, שגרמו למשרות להיעלם. הם נעלמים כי מי ירצה לקבל איבחון שגוי רק כיוון שרוצים לשמור על משרתו של הרופא?”
“ההערכה הנפוצה היא שהמעבר לשימוש בתבונה מלאכותית יפנה אותנו לעשות משהו טוב יותר ואולי זה נכון לכל מי שנמצא כאן באולם אבל יש לי הרבה דוגמאות לכך שהדבר אינו נכון למרבית אוכלוסיית העולם. אנשים יהיו מוכנים להחליף כל עבודה שגרתית ומשעממת במערכות תבונה מלאכותית. אני חוקרת איך בני האדם והמוסדות התרבותיים יצליחו לעמוד בקצב השינויים הטכנולוגיים.”
אבדן משרות לכל אורך סולם הדרגות
“אחת התפיסות המוטעות היא שאנו מדברים על משרות ייצור או חקלאות. לא. אינני סבורה שיהיה מקום אחד בהירארכיה של המשרות שלא יושפע מכך. אפילו חלקים ניכרים מעבודת המנכ”ל יכולים לעבור אוטומציה. לא יהיה מקום בהירארכיה שבו לא יתרחשו תחלופות כאלה.
אולי המנהלים הבכירים יצליחו להתמודד עם זה טוב יותר כי הם הוכשרו להיות גמישים ולהתאים את עצמם כך שיהפכו את ה-AI לטכנולוגיה משלימה במקום מחליפה. גם במצב זה ניתן למכן כ-40% מהמשימות אותן מבצעים המנכ”לים. לאורך כל הסולם אנשים יוחלפו וישאלו את עצמם מה לעזאזל קרה. הלכתי לאוניברסיטה, היתה לי עבודה טובה, יש לי משכנתא לשלם, מה אני אמור לעשות עכשיו?”
דוהארטי: אני אופטימי באשר לתועלת במעבר ליישומים מבוססי תבונה מלאכותית. לדוגמה השימוש ב-AI בתעשיית הרכב יחסוך מוות של מיליוני בני אדם בתאונות דרכים וישנה את כל מבנה התחבורה והתובלה בשנת 2025 לערך בזכות הפחתת פליטות (שגורמות לזיהום אוויר ולמוות ממנו א.ב.) ותאונות דרכים. הבעיה היא בקצב המהיר של השינויים.
המהפכה התעשייתית התרחשה על פני דורות ואפשר היה להתאים את כוח העבודה. כיוון שהשינוים מתרחשים כל כך מהר, אני סבור שאנו חייבים להקים מנגנון לטפל בהחלפה בטווח הקצר כאשר אנשים נפלטו מעבודה ואין להם את הכישורים למצוא את העבודה הבאה. מנגנונים של חינוך והכשרה מחדש. אני מציע לקיים דיון ציבורי על הנושא הזה. בואו ניתן לעובדים בקו הייצור מערכות מציאות מעורבת כך שהעובדים בדרגות הנמוכות ביותר יוכלו לעלות דרגה תוך היעזרות בטכנולוגיה ורכישת כישורים נדרשים.
לדעתי טרם הגענו להבנה של ההשפעה של הטכנולוגיות החדשות לפתור בעיות קשות. אנחנו צריכים לקיים את הדיון הציבורי הזה וליצור דיאלוג עם הציבור כדי לטפל בסוגיה הזו.
אנו צריכים לעשות ארבעה דברים:
- להכין את הדור הבא – להעריך מחדש את הידע, הכישורים, ההשכלה וההכשרה שיידרשו בעתיד.
- לבנות קוד אתי לתבונה מלאכותית – סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות יהוו חלק אינטגרלי בפיתוח ושימוש במכונות אינטליגנטיות.
- לבנות רגולציות המיושמות באמצעות תבונה מלאכותית (ממשלות יצטרכו להשתמש ב-AI כדי לבצע רגולציה על AI). שיפור עצמי יעזור לסגור את הפער הטמעת השינויים הטכנולוגיים והתגובה רגולטוריות.
- והדבר הרביעי – לשלב בין תבונה אנושית גדולה לתבונה מלאכותית חזקה. בעוד מערכות AI מסוגלות לנתח כמויות עצומות של נתונים, בני האדם יהיו אלו שיצטרכו להיות סתגלנים ופותרי בעיות יצירתיים.
קירקפטריק: “אינני רואה שום צעד להתקדמות אפילו לעבר באחת מההמלצות הללו ברמה החברתית וברמה הממשלתית פחות או יותר בכל המדינות המפותחות, אולי למעט סין, אינני רואה אף תכנון ממשלתי מה לעשות כדי להתמודד עם התופעה. איך נוכל להגיע לכך?”
דוהרטי: “הדבר חייב להיעשות בשותפות בין השוק הפרטי והשוק הציבורי. יש התחלה של יוזמות ציבוריות לדיון בהשפעת ה-AI על החברה והמשק.”
"בתוך לא הרבה שנים לאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה, נצטרך להתכונן לכך"
13 תגובות
מבקר עולם,
אני חושב שאתה טועה. איזה אינטרס יהיה לממשלות לשלוח אנשים לעבוד כאשר רובוטים יבצעו כל סוג של עבודה (כולל לחימה בשדה הקרב) הרבה יותר מהר, הרבה יותר יעיל והרבה יותר בזול? למה לא לשלם לאנשים שישארו בבית ויהנו מחייהם כאשר כל התוצרת שהמדינה זקוקה לה (מזון, ביגוד, מוצרים) תייוצר בזול וביעילות ע״י רובוטים?
אתה לא מבין שבעידן שבו רובוטים ידעו לבצע הכל (אפילו להגיב כאן באתר הידען) לשלוח אנשים לעבוד זה יהיה הפסד כלכלי עבור המדינה? אז למה?
אני רואה שאף אחד לא מרים פה את הכפפה, אז אני יעשה את זה:
הסיבה שהרובוטים שנכנסים לשימוש כיום הם רובוטים “מפגרים” היא שהחברה האנושית לא יודעת איך לעכל את הרובוטים המתקדמים והתובנה המלאכותית.
זה מה שהמאמר הזה אומר !!
אנחנו לא חיים ב”תקופה של גלדיאטורים” – אי אפשר לזרוק לשוק כל דבר ולצפות מגבוה איך אנשים נלחמים על החיים שלהם (בייחוד כשמדובר על קרב הישרדותי שבו מעורבת כל האוכלוסייה של המדינה כאחת).
המדינה תשלם כסף לאנשים לשבת בבית בחלום הלילה !!
למי שירצה לשרוד יהיו ארבעה אופציות:
1. להיות מפתח טכנולוגי.
2. להיות ממציא.
3. להיות בעל עסק.
4. לחיות על פרוטקציות (במימון של מישהו שעושה לפחות אחת משלוש האופציות האחרות), זאת האופציה של ה: מתפננים בבית, אנשי האקדמיה והמחקר (שאינם עוסקים בפיתוח טכנולוגי) ואנשים נוספים שלא יצליחו להתקדם ולהתאים את עצמם לעידן הטכנולוגי.
מטריקס! עם כל הפנאי שייוצר – אנשים יתפתו לחיות במציאות מדומה כזו או אחרת. אני סבור שעולם הישיבות יהיה היחידי שלא יעבור משבר אבטלה, מאחר והאידיאל הוא ללמוד לשם לימוד (טוב, אולי גם החוגים לפילוסופיה), בעוד ששאר העולם לומד בשביל רווח כלכלי, שילך וימעט, ובאין יתרון לדעת תגדל הנבערות והחרדים והרובוטים ישלטו בעולם זה לצד זה, וכל השאר ישחקו במחשב בנסיון לברוח מהשיעמום ומסכנת ההידרדרות לפשיעה שבאה איתו
הבעייה לא תהיה עם רובוטים שתופסים מקום של בני אדם. זה קורה, זה יקרה, וזה יקרה בקצב הולך וגובר.
הבעייה תהיה אנשים שישבו בבית, יקבלו שכר כדי לשבת בבית ולא להפריע למערכת, אבל יחפשו עניין בחיים…
עכשיו תדמיינו בישראל, 2 מליון (נניח), אנשים חסרי הכשרה בסיסית לחיים המודרניים (נהגי משאיות לשעבר, למשל), שהמדינה משלמת להם כדי לשבת בבית, והשעמום שלהם הופך להיות מסוכן לסדר הציבורי… מפחיד
פעם אמרו את זה על מכונת הדפוס הראשונה, אחרי כן אמרו את זה על המחשבים…
המהפכות הטכנולוגיות אמנם גורמות להחלפת כוח אדם במכונות אבל במקביל יוצרות תעשיות ומקצועות שלא היו קיימים קודם .
מיש שחושב גם היום ללמוד מקצוע באוניברסיטה לאחר כך לעבוד כל החיים במקצוע שלמד – שידע שכמעט אין אנשים עם מזל כזה.
אנשים פשוט צריכים להסתגל לשינויים …
מציע לכולם לקרא את הספר “מי הזיז את הגבינה שלי” של ד”ר ספנסר גונסון.
יש המון תפקידים שבני אדם לא רוצים ולא צריכים לעשות ולא נראית שום חלופה בפתח. אפילו את התפקידים הפשוטים ביותר לא הצליחו עדיין להחליף (תופרות, עוזרי טבח, שוטפי כלים, חקלאים…).
טלפונים “חכמים” שעולים אלפי שקלים, בקושי מסוגלים לחייג קולית ובטח שלא להבין ולהגיב למשפטים בני יותר משתי מילים. “שיא הטכנולוגיה” ברובוט לקיפול כביסה זה כזה שצריך לסדר לו את הבגדים על קולבים והוא יודע לקפל עד עשרה בגדים כל פעם כך שיוצא יותר עבודה וזמן מאשר לקפל לבד…
מדיחי כלים ומכונות כביסה ומכשירים אחרים שאמורים לעזור בבית לא התקדמו כלום בחמישים שנה האחרונות חוץ מלהיות עוד פחות אמינים ולספק יותר תעסוקה לטכנאים. אפילו הרובוטים השואבים שלכאורה “כמעט” אוטומאטיים עדיין דורשים יותר עבודה בלסדר להם את איזור העבודה לפני שהם עובדים מאשר מהעבודה שהם חוסכים שברובה זה רק טאטוא ואפילו לא שטיפה.
זה הרבה דיבורים וגימיקים ונשמע כמו מדע בדיוני, פלא שממשלות לא לוקחות את זה ברצינות?
כל ה-“AI” למינהם הם רק כלים שנדרש אדם שישתמש בהם\ישגיח עליהם כי הם לא ממש מתפקדים לבד, מבלבלים כלים מתוחכמים עם “חשיבה” לכאורה. זה כמו מחשבון כיס שעוזר לקופאי או הבנקאי אבל ממש לא יכול להחליף אותו.
לחיים פ, נראה לכאורה שהמחיר של רובוט כן יהיה יותר יקר מרכב, נתחיל במחיר של רובוט חדש
ונזכור שמדובר כולה ביד אחת אם עם כמות קטנה של גששים וברוב המקרים ללא ראיה מלאכותית
משהוא שהוא ללא ספק הרבה יותר פשוט מאדם או רובוט שאמור לחקות אדם,
(תכפיל את היד פי 4, 2 רגלים 2 ידים המון גששים מערכות מסוגים שונים יצוב ובקרה משוכללות גוף ראש ראיה משוכללת שמיעה אולי ריח וזאת עוד לפני העבודה הראשונה שהוא ביצע)
https://www.robots.com/faq/show/how-much-do-industrial-robots-cost
ברובוט תעשיתי (יד אחת)
מדברים שם על סכומים $50,000 $80,000 אבל זה עוד לפני המערכת הפריפרית שאז הסכום יהיה כ
$100,000 $150,000 כי הרובוט התעשיתי הוא “מפונק” הוא אוהב שהכל מגיע אליו ויוצא ממנו מסודר
(נכון שאצל רובוט הומוניד יחסכו המערכות הפריפריה כי הוא אמור להיות דינאמי כמונו)
ברגע שיש הוספות של ראיה מלאכותית עבור תוספת של מוצר קצת יותר דינאמי המחיר יעלה בהתאם וגם הראיה המאכותית עוד די מוגבלת כיום מחויבת תאורה יעודית וכו.., אנו רואים עוד כמה אינדקאיציות למה המחיר של זה יהיה יקר לפחות בשלבים הראשונים, ניתן לראות למי שלא ישירות מהתעשיה בתוכניות דיסקוורי “איך עושים את זה” שזה מאד נפוץ בהרבה מפעלים שיש קוי יצור אוטומטים שאיפה שהוא יושב אדם וממשיך למין לארוז לסדר כל מיני עבודות דחק,
בעל המפעל לא מחזיק הומוסיפאנס כי הוא סוציאליסט הוא מחזיק אותם שם כי הפתרון האוטומטי יקר מידי וזה עוד לפני שאנו מדברים על רובוט הומוניד,
עכשיו צריך לזכור שרמת האמינות שדרושה חיבת להגיע לרמה אנושית
99% זה לא מספיק כי זה אומר שלא רק השקעתה ברובוט עכשיו הרובוט צריך אדם שימשיך לטפל ב 1%
אמינות של מערכת שאמורה לעבוד בעולם דינאמי תהיה יקרה כי המשמעות של מערכת כזאת שהיא אמורה לענות על המון מצבים לא צפוים זאת אומר שיש לה המון אפשרויות גם כאלו שאולי לעולם לא יהיו בשימוש במפעל מסוים ובאחר כן יהיו כמונו,
גם בחקלאות אחת מהמגבלות הקשות ביותר של אוטומציה היא כח העבודה הזול
אם אני מפתח מערכת אוטומציה לחקלאות ולוקח לה המון שנים עד שהיא מדובגת ובינתיים יש עבודה זולה אני פושט את הרגל לפני שאני מצליח להמריא,
עוד אינדקציה היא שזה שהאדם מאד רצה לבנות רובוט הומניד הוא פשוט לא יכול כי זה יותר מורכב מרכב
הם עושים את הצעדים הראשונים שלהם כיום וסביר שיפתרו הבעיות ואנו נראה רובוטים הומונידים שדומים לנו אבל המחיר התחלתי יהיה גבוה ויקח שנים עד שהוא ירד, אם נקח איזה אינדקציה מהתעשיה לכניסת רובוטים
אז לקח המון שנים עד שהגענו למספר הרובוטים שקימים כיום, עוד נושא שהוא מענין הוא כמה אנשים רובוט הומונויד יכול להחליף נניח שהוא עובד טוב אז זה אמור להיות לפחות 3 משמרות שזה 3 אנשים ביום עבודה
עכשיו היד הרובוטית שמוכרת במפעלים ניד בעמסת מוצרם למשטח יש לה יכולות העמסה ומהירות מאד גבוהים כך שהיא מחליפה במשמרת כ 2-3 אנשים שזה כ 6-9 אנשים ליום עבודה השאלה היא רובוט בדמות שלנו בהחלט יוכל לחשוב יותרמהר מאיתנו השאלה האם גם יוכל לנוע במרחב הרבה יותר מהר? אולי כמו אדם שעובד במאמץ על לאורך זמן כך שאם אני אנחש הוא יהיה שווה ערך ל 2 אנשים במשמרת אחת
אבל שוב אם כל מה שצריך זה אדם אחד בעמדה אז הרובוט יחליף רק 3 אנשים ביום עבודה
ושם שוב יכנס הענין הכספי בנוסף לכל זה אם כמות עבודה תפחת יתכן שיהיה שיווי משקל חדש שבו מחיר העבודה ירד עוד יותר
יש מדינות שאנשים עובדים עבור כמה דולר ליום כדי להשיג קערת אורז למשפחה
שום רובוט בעתיד הקרוב לא יכול להתחרות עם מחיר כל כך זול אלה אם הוא נותן איכויות שאדם לא מסוגל לתת
החלק הקל בהטמעת טכנולוגיות הוא הפיתוח שלהם.
אבטלה המונית, אי-שיוויון מתגבר (בין בעלי ההון-מכונות בעיקר לבין מעמד הפועלים\שכירים), משילות גבוהה ונחרצת יותר (הממשלות או אפילו תאגידים בעלי לוביסטים\כוחות צבאיים) אשר תמזער כל אפשרות להפגנות בנושא (בין אם באופן ישיר או עקיף), וכו’.
עלולה לגרום לתופעות כמו overshooting (אולי גם פשוטו כמשמעו לצערי), בו תתקיים רתיעה מההטמעה ונסיגה בשימוש טכנולוגי, שינוי שיטת ממשל (טראמפיזם למיניהם), מלחמות , הדתה, וכו’.
באקלים הפוליטי הנוכחי אני לא רואה עתיד ורוד מידי עם ההתפתחות הטכנולוגית (לפחות לא בטווח הקצר-בינוני), בתקווה בטווח הארוך.
לספקן
אין סיבה לחשוב שעלות של רובוטים תהיה גבוהה מעלות של רכב, למשל. (עד 20,000$)
ברגע שפיתחת רובוט מוצלח – אז כבר קל להכניסו לפס ייצור.
אל תשכח שכבר היום יש רובוטים מאוד זולים. למשל שואב אבק רובוטי, עצמאי כמעט לגמרי. ומחירו פחות משכרכך היומי.
בהחלט יהיו המון אנשים שיעופו הביתה
מצד שני כבר עשרות שנים יש פתרונות אוטומציה לדוגמא בחקלאות ובתעשיה שלא מיושמים והסיבה היא
המחיר של אדם נמוך יותר מאוטומציה,
האם זה ישתנה גם שרובוט במבנה הומונויד יהיה קיים עם מחיר שנושק למליון אולי 2 מליון דולר?
ברור שאם המחיר ירד לכיווני המאתים אלף דולר אז נראה כניסה מסיבית שלהם לתחומי העבודה
משרות שמצריכות הכשרה ארוכה ועולה הון הם יוחלפו כדוגמא של הרבה ממקצועות הרופאים עורכי דין חשבונאות וכו… גם עבודות שמפעילות משאב יקר כגון משאית שהמערכת הרובטית שתפעיל אותו
היא לא ברמת המורכבות שמערכת רובטית שצריכה להפעיל רובוט הומוניד בנוסף היא תיעל את השימוש של המשאית בצורה דרסטית היא לא תנוח לרגע כמו האוניות הענק של המכולות כל דקה שהיא עומדת זה הפסד כספי,
לא הבנתי מילה.
או שהתרגום רע (אני מסופק. יש שם סעיפים מסודרים). או שדייויד קיקפטריק לא כל כך מבין מה הוא אומר. או שאני אדיוט מושלם (אני מסופק).
אבל, השאלה המוצגת היא אמנם בהירה: ממשלות חייבות לחשוב על מהפכת הרובטים שתחסל משרות רבות. או, ליתר דיוק, מהפכת התבונה המלכותית. תבונה זו תחליף ידיים עובדות רבות.
ומכאן, במהירות למסקנה שצפוייה אבטלה המונית על פני הכדור.
(חחה. אני חושב שלחרדים לא תהיה בעית אבטלה – כל רגע פנוי הולכים לישיבה)
רובוטים יעבדו בחקלאות, בתעשייה, בבנקים, במשרדים, בנמלים, בהסעות, בכל מקום. הם יעבדו בהמוניהם. יעילים יותר, מדוייקים יותר, 24 שעות ביממה. אלפי משרות יתפנו. אבטלה המונית.
זה עשוי לקרות די מהר. בתוך 20 שנה.
עם זאת יש לציין כי עלויות המחייה יהיו נמוכות מאוד. פריטים שמיוצרים בידי רובוטים – הם תמיד זולים מאוד. המזון יהיה זול, הביגוד, המגורים. רק מה עושים עם כל כך הרבה פנאי?
עם זאת, הבעייה לא דחופה. דייה לצרה בשעתה.
נראה לי שהמאמר הציג שאלה וניסה לענות לשאלה אחרת…