סיקור מקיף

תריסר המזהמים חוזרים

עד לאיסור השימוש ברעלים נפלטו כמויות שחלק מהן נכנס למערכת הסביבתית והתרכז בעיקר בטורפי העל ובהמשך שקע ויצא מהמערכת, חלק גדול של מולקולות ה מא”י “נכלאו” בקרח בקטבים

איזור Storflaket בשבדיה, מקום שבו כפור העד מפשיר. צילום: מתוך ויקיפדיה
איזור Storflaket בשבדיה, מקום שבו כפור העד מפשיר. צילום: מתוך ויקיפדיה

12 המזהמים הוא הכינוי שניתן לחמרים ששימשו להדברת חרקים וצמחים וידועים כ “מזהמים אורגנים יציבים” (להלן מא”י) persistent organic pollutants (POPs) כאשר הידוע מכולם הוא ה די.די.טי. כולם בעלי מולקולות עמידות שאינן מתפרקות בטבע, מולקולות המוגדרות כ”מצטברות בתאים חיים” bio-accumulate וככאלה ככל שעולים בשרשרת המזון ריכוזן גדל, ריכוז שפוגע בהתפתחות ובפוריות של חיות רבות.

בעקבות ההכרה בנזקים הכבדים שגורמים ה מא”י התקימה בשטוקהולם Stockholm Convention וועידה (2001) בה הוחלט על הפסקת היצור והשימוש בתריסר המזהמים. בין 1993 ל 2009 נוטרו ריכוזי ה מא”י ע’י מס’ תחנות בעולם ומסתבר כי מיד אחרי ישום האיסור מאמנת שטוקהולם (2004) החלו ריכוזי ה מא”י לרדת.

אלא שבשנים אחרונות מסתמנת נטיה מדאיגה של עליה בריכוז הרעלים. בסקר שמתפרסם בירחון ” ניצ’ר – שינויי האקלים” Nature Climate Change ובו נבדק ריכוזם של שלשה מהרעלים DDT, HCH ‫,‬ cis-chlordane ע”י תחנות ניטור באי סבאלבארד (נורווגיה ) ובצפון קנדה מסתבר כי “בגלל ההתחממות העולמית יש עליה בריכוזי שלשת החמרים הנבדקים”.עליה שמהווה “בשורה” לריכוזים גבוהים של יתר המא”י. ההסבר שמציעים החוקרים הוא כי עד לאיסור השימוש ברעלים נפלטו כמויות שחלק מהן נכנס למערכת הסביבתית והתרכז בעיקר בטורפי העל ובהמשך שקע ויצא מהמערכת, חלק גדול של מולקולות ה מא”י “נכלאו” בקרח בקטבים. כאשר האטמוספירה מתחממת והקרח נמס חוזרים הרעלים למערכת. הרעלים שרובם אינם נמסים במים נידפים גם מאזורים שהיו קפואים תמידית (פרמה-פרוסט) וחוזרים למערכת הסביבתית.

לדברי החוקרים : “מגוון רחב של מא”י הופכים לזמינים באטמוספירה של הקוטב הצפוני”. דובר “הסוכנות הסביבתית הקנדית” the agency Environment Canada in Toronto. אומר כי “תהליך התחממות הקוטב הצפוני מערער את המאמצים להפחתת החשיפה של אנשים וסביבה לרעלים “, ההתחממות תגרום לשחרור מא”י גם ממעמקי האוקיאנוס ומקרחונים יבשתיים, שחרור שיעלה את ריכוז הרעלים בסביבה. וכך למרות אמנת שטוקהולם יהיו תריסר המזהמים בסביבתנו זמן רב יותר ממה שהניחו וקיוו החוקרים.

ה”חזרה מהקור” של ריכוזי המא”י, הרעלים שיוצרו ע’י הדור התעשייתי הקודם, רעלים שימשיכו ויפגעו בסביבה הטבעית וביושביה עוד דורות רבים, ועל כך נאמר כי “אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה”.

2 תגובות

  1. איך בדיוק חומרים אלו שאינם קיימים בטבע זמן רב הספיקו להגיע למעמקי האוקיינוסים ויותר מכך-להיספג לתוך קרחונים בקטבים?… ההיגיון הפשוט שלי אומר שקרחוני הקטבים ישחררו עם הינתכם חומרים שנשתמרו בהם מלפני עידני עידנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.