כוכב הלכת, שמרחקו מהשמש שלו מאפשר לקיים על פניו מידות חום דומות לכדור הארץ ולפיכך הוא עשוי להיות ניתן ליישוב, נמצא במרחק 16 שנות אור מאיתנו * עם זאת, כוכב הלכת גדול מכדור הארץ והשמש שלו קטנה מהשמש, ולפיכך הוא מקיף אותה ב-16 ימים
כוכב לכת דמוי כדור הארץ אם כי גדול יותר, בעל פוטנציאל לחיים, התגלה במרחק 16 שנות אור בלבד ממערכת השמש. כוכב הלכת, מסוג “סופר כדור ארץ” Gleis GJ 832 c מקיף את הננס האדום GJ 832 אחת ל-16 ימים. מסתו של כוכב הלכת הזה היא פי 5 ממסת כדור הארץ.
במיקום זה, הוא מקבל בממוצע את אותה כמות אנרגיה כוכבית שכדור הארץ מקבל ולכן עשויות לשרור על פניו מידות חום דומות לאלו השוררות בכדור הארץ. מאפיינים אלה מעלים אותו למיקום בין שלושת כוכבי הלכת הדומים ביותר לכדור הארץ. מאפיינים אלה מציבים אותו בין שלושת כוכבי הלכת המבטיחים ביותר מבחינת האפשרות לקיום חיים, לפי מדד הדמיון לכדור הארץ שפיתחו מדענים באוניברסיטת פורטו ריקו בארסיבו.
הצוות הבינלאומי, בראשות ד”ר רוברט ויטנמאייר מביה”ס לפיסיקה באוניברסיטת נניו סאות’ וולס דיווחו על ממצאיהם באינטרנט לקראת פרסומם בכתב העת אסטרופיסיקל ג’ורנל. פרופ’ כריס טיני, חבר הצוות וראש קבוצת מדעי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש באוניברסיטת ניו סאות’ וולס אמר כי אם לכוכב הלכת תהיה גם אטמוספירה דומה לזו של כדור הארץ יתכן שיהיה אפשרי לחיים על פניו לשרוד, אף כי ההבדלים בין העונות יהיו קיצוניים.
“ואולם בהינתן המסה הגדולה של כוכב הלכת, נראה סביר שיש לו אטמוספירה מאסיבית, שתגרום לכך שלא ניתן יהיה לחיות על כוכב הלכת הזה. אטמוספירה דחוסה יותר עלולה ללכוד חום ולהפוך אותו דומה יותר לסופר-נוגה וחם מדי לחיים” אמר פרופ’ טיני.
כוכב הלכת התגלה בזכות הדחיפה שהוא נותן לכוכב האם שלו, הגורם לכוכב להתנדנד מעט. חברי הצוות השתמשו בנתונים שנאספו מתצפיות משולבות בטלסקופ מגלן בקוטר 6.5 מטרים ובטלסקופ בגודל 3.6 מטרים במצפה האירופי הדרומי – שניהם בצ’ילה, כדי לבצע את התגלית.
אותו הצוות גם גילה בשנת 2009 כי את הכוכב עשוי להקיף כוכב לכת דמוי צדק במסלול כמעט
מעגלי שכל הקפה שלו נמשכת תשע שנים, והוא נקרא Gliese GJ 832 b. “כאשר יש כוכב לכת חיצוני ענק וכוכב לכת סלעי בפוטנציה במסלול פנימי, מערתכ השמש הזו יכולה להיראות כגרסה מיניאטורית של מערכת השמש שלנו” אמר פרופ’ טיני.
במדד הדמיון לכדור הארץ – ESI (Earth Similarity Index), כוכב הלכת בעל הדירוג הגבוה ביותר הוא Gliese 667C c שנמצא במרחק 23 שנות אור מאיתנו. הוא בעל מדד ESI של 0.84 בהשוואה כמובן לכדור הארץ שדירוגו 1.0. במקום השני קפלר 62 e המחושב 0.83 במדד ESI, אך הוא מרוחק מאיתנו 1,200 שנות אור. במקום השלישי כוכב הלכת החדש, הקרוב ביותר אלינו – כאמור רק 16 שנות אור וערכו במדד זה הוא 0.81.
בצוות השתתפו חוקרים מאוסטרליה, בריטניה, פינלנד, ארה”ב איטליה וצ’ילה.
עוד בנושא באתר הידען: כוכב לכת דומה לכדור הארץ אך שונה
12 תגובות
רעיון –
אם ישנם חייזרים מתקדמים היכן שהוא, יכול להיות שיבצעו “הארצה” של כל כוכבי הלכת האפשריים סביבם.
ז”א שבהנתן יכולת למדוד ולאפיין ככבי לכת, ניתן לחפש ריכוז חריג סטטיסטית של כוכבי לכת בעלי תכונות דומות היכן שהוא,
ובינגו ….
(בדומה לחיפוש אחרי כדורי דייסון שלאחרונה הוצע –
http://www.space.com/24269-how-to-search-for-alien-civilizations.html
חייבים להמשיך לחקור, גם אם לא נגור בכוכב אחר, יתכן ונעזר בו להציל את הכדור בו אנחנו חיים,גם אם קורא שכדור הארץ מושמד, כתוצאה ממלחמה או כל דבר אחר, אם אנחנו שומרים על הירח או כל כוכב אחר בתקופת ההבראה של כדור הארץ מספר זוגות, עם זרעים וצמחים, ניתן יהיה לבנות את הכל מחדש, כמו כן יתכן ונלמד מכוכבים אלו כיצד כן יהיה לשרוד ולשמור על כדור הארץ.ישנם עוד אין סוף דברים שיכולים לגלות, וכמו שגילו את אמריקה, כך יהיה ניתן בעתית לישב מושבות בכוכבים אחרים, רק צריך להתגבר רק על כמה מכשולים שקיימים כרגע, אבל המדע הוא ללא גבולות…..
טוב, אז נתחיל לחממם מנועים לטוס לנו בחלל
רגע, עוד כמה זמן אנחנו מגיעים ?
16 שנות אור המהירות המרבית שחללית הצליחה להגיע היא 25 km/sec
אמממ זה יוצא 200 שנות טיסה
טוב, עכשיו צריך למצוא את הגן של ההתבגרות ולעכב אותו צקת 🙂
אז אתה מגיע לכוכב החדש ובשנה אחת של כדור הארץ אתה מתבגר 22 שנים ארציים
אז ההתבגרות שלך מתאזנת 🙂
לדניאל
לשאלתך התשובה היא פשוטה ביותר – לא.
פשוט יותר להמשיך ולחפש פלנטות חוץ ארציות נוספות. פלנטות כאלה רבות למדי מתגלות
בשנים האחרונות ויש סיכוי סביר כי בעתיד הקרוב ימצאו פלנטות תואמות ארץ נוספות .
מה שנחוץ כעת זה לעשות אנאליזה של האטמוספרה של הפלנטה Gleis GJ 832 c
ושל מהירות הסיבוב שלו סביב צירו.
עקב קרבתו הרבה לשמש שלו, קיימת סבירות רבה כי הפלנטה משלימה סיבו אחד סביב צירה בכל עת שהיא משלימה סיבוב סביב השמש שלה, וזאת עקב כוחות הגאות החזקים על פניו, בדומה לסיבוב הירח סביב כדה”א. במילים אחרות, הצד הפונה אל השמש מואר תמיד וחם ואילו הצד המוסתר מהשמש, חשוך תמיד וקר. יתכן כי מסיבה זו הצד החם המואר הוא יבש ומדברי ואילו הצד החשוך הקר, קפוא וגם כן מדברי. לכן אם מתקיימים חיים ואם ישנם מיים נוזלים ע”פ ה Gleis GJ 832 c הרי שהם רק על הגבול, הדק יחסית, שביין האיזור המואר החם לביין האיזור החשוך הקר. (משהו שמזכיר אולי את התספורת של בלוטלי מנבחרת איטליה ).
כתוצאה מהמתואר לעיל צפוי כי באיזור הגבול בין האור\חום-חושך\קור, יתקיים משטר רוחות קבוע. על הקרקע מנשבת שם רוח קוטב קרה הזורמת בקביעות מהאיזור הקר אל האיזור החם. בגבהי האטמוספרהנושבת רוח רום חמה בכיוון ההפוך מאיזור החם אל האיזור הקר.
כתוצאה מכך שאיזור המחייה מצומצם ביותר, מתאפשר שם קיום חיים של יצורים קטנים ביותר הצורכים מעט מזון ומעט אנרגיה ומותאמים למחייה בטמפרטורות נמוכות. משהו כגון פטריות סלע זעירות וכיו”ב
נחמד.. כמה ימים לכל עונה. לא נמאס ככה. קונה כרטיס.
לדניאל – אם כבר יש לך טכנולוגיה לגרד ארבע חמישיות ממסתו (וליצור בהן פלנטות נוספות, מן הסתם), אתה כבר לא צריך להתחיל מכוכב כזה אלא לקבץ כל פיסת חומר שתרצה ולהסב אותה לפנטה מפקדת. ממש כמו החברים ממגרתיאה, או אפילו לבנות עולם טבעת משלך.
אגב, לפי החישוב שלי, אם הצפיפות של הכוכב זהה לזו של כדוה”א הרי משקלם של האנשים יעלה ב-78% בלבד. זה לא משהו שהברירה הטבעית לא תתמודד איתו במשך מספר קטן של דורות.
דניאל
בוא נניח שזה אפשרי – מה נעשה עם כל החומר שנגרד ממנו? לאן תעביר אותו? אל תשכח – החומר שאתה מסיר נמצא בהקפה סביב השמש, והוא ישאר ממש ליד אותו הכוכב.
שאלה טיפה הזויה ודי תיאורטית
האם ניתן יהיה בעזרת כלים מתאימים לגלח שכבות מאותו כדור להקטין את נפחו ובדרך הזאת להקטין את מסתו?
בקיצור-להתאים את הכוכב לצרכינו
אחד העם
חוץ מלקטר כמו תינוק – יש לך משהו להגיד שקשור לכתבה?
ריצ’ארד ברנסון כמובן. המיליארדר הטכנולוג…
איזה כיף, אפשר להמשיך להתרבות בלי חשבון ולהמשיך להרוס את הסביבה שלנו. מעניין מי ימריא בחללית שעולה מיליארדים. ניחוש, מישהו?