ידענים: המוח - מחקרים בסיסיים | מערכת העצבים | פסיכולוגיה

מאת 19 במרץ 2017 אין תגובות

מחקר שנערך לאחרונה בבוסטון  מצביע על חומר כימי אחד הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר בין האם לילד בריא. המחקר נערך על ידי  שיר אציל וליסה פלדמן בארט ועמיתיה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס. הוא פורסם בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים

אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

הקשר בין האם לתינוקה הוכח כבעל השפעות בריאותיות חיוביות רבות, במיוחד לפיתוח של הילד, אך ישנם גורמים רבים שאינם ידועים על התהליך.

מחקר שנערך לאחרונה בבוסטון  מצביע על חומר כימי אחד הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר בין האם לילד בריא.

המחקר נערך על ידי  שיר אציל וליסה פלדמן בארט ועמיתיה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס. הוא פורסם בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים.

דופמין הוא ללא ספק הכימיקל המוכר ביותר במוח. הוא גורם לתחושות של הנאה, מוטיבציה, ועוד תחושות רבות אחרות. מחקרים קודמים במכרסמים רמזו כי דופמין ממלא תפקיד בקשר האימהי, אך החוקרים רצו להבין טוב יותר את הקשר אצל בני אדם, מחקר שלא נעשה עד כה, מציינים עורכי המחקר.

במחקר השתתפו תשעה עשר אימהות וילדיהן בגילאי 4-24 חודשים. במהלך ביקורי בית אספו חברי  צוות המחקר הקלטות וידאו של האימהות וילדיהן. לאחר מכן, עברו האימהות הדמיית מוח במכשיר מיוחד שמשלב בסריקה אחת הדמיית PET שמודדת את התגובה הכימית של דופמין במוח האם, וסריקת fMRIאשר יכולה למדוד פעילות ברשתות מוחיות במוח האם.

במהלך הסריקות, צפו האימהות צפו בסרט וידאו המציג התינוק שלהן ובסרט המציג תינוק לא מוכר, בסדר אקראי. הסריקות גילו שאימהות מפרישות דופמין כתגובה לתינוקן באיזורי מוח שונים, באופן שקשור להתנהגות האם.

"ככל שהתנהגות האם יותר מסונכרנת ומתואמת לצרכי התינוק, כך גם תגובת הדופמין לתינוק במוח האם חזקה יותר. אצל אימהות שהגיבו באופן פחות מותאם לתינוקות שלהם גם מופרש פחות דופמין בעת ​​צפייה בסרטים של תינוקותיהן. הדבר מספק לנו רמזים לגבי התפקיד של דופמין בהתקשרות אם-ילד ובמוטיבציה חברתית, ומה שמשתבש במצבים של פתולוגיה לאחר לידה, כמו דיכאון אחרי לידה למשל", אמרה מובילת המחקר, ד"ר שיר אציל.

ד"ר שיר אציל, האוניברסיטה העברית. צילום עצמי

ד"ר שיר אציל, האוניברסיטה העברית. צילום עצמי

בראיון לאתר הידען, מסבירה ד"ר אציל שחזרה בינתיים לארץ ופותחת מעבדה משלה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית: "לפני שהראנו לאימהות סרטים של תינוקותיהן בחנו את האינטראקציה של האם והתינוק ביחד ואחר כך השתמשנו בהתנהגות כמנבא (פרדיקטור) לתפקוד המוח של האימהות כלומר קשרנו בין ההתנהגות האימהית לתפקוד המוחי.

לשם כך השתמשנו במכשיר המשלב בתוכו גם PET וגם MRI שנבנה על ידי שותפנו למחקר בביה"ח בבוסטון, ואיפשר לנו לבדוק את תפקוד הרשת המוחית הקשורה בחיברות, ובו בזמן גם לעקוב אחר ההפרשה של הדופמין בתוך הרשת ובמוח בכלל.

למה דווקא שני המדדים הללו – הראו בעבר שהרשת הזו קשורה בכמה חברים ובני משפחה יש לך. היתה לנו הפותיזה שהרשת הזו קשורה ספציפית בבונדינג אמהי ולגבי דופמאין יש עדויות מבעלי חיים שדופאמין מעורב בבונדינג אמהי אבל מעולם לא הראו את זה בבני אדם.

המשמעות היא שאם אנחנו רוצים לאפיין את המוח האמהי או את הבסיס המוחי של ההתקשרות האמהית מעט מחקר נעשה בבני אדם וגם המעטה הזה נעשה באמצעות FMRI וזו הפעם הראשונה שאנחנו מוסיפים את המרכיב הכימי במוח שהוא קריטי לתפקוד של מוח. המוח פועל באמצעות הולכה כימית וזו פעם ראשונה שאנחנו מראים מעורבות של דופאמין בהקשר של התנהגות חברתית מורכבת.

מה קורה בעת דיכאון אחרי לידה?

ידוע שבדיכאון אחרי לידה הסינכרון בין האם לתינוק נפגע.  המחקר שלנו, שמראה את המעורבות של דופמין בבונדינג אופימלי וסינכון בין אם לתינוק, מעלה את האפשרות שדופמין מעורב בתהליכים פתולוגיים של בונדינג וזו כמובן היפותיזה, שאלה אמפירית שצריך לבחון.

איפה שההתנהגות הזו פגועה, גם דופאמין עשוי להיות מעורב.

האיזורים בהם ראינו את הדופאמין הם איזורי התגמול, זה מחזק את הקשר, לפחות את התוקף הנראה בין תבליכי חברות לבין תהליכים מוטיבציוניים אחרים כמו תגובתיות לאוכל, לסמים, להימורים ולכסף שבחלק מהם כן הראו את המעורבות של דופאמין. יכול להיות שמוטיבציה וחיזוק חברתיים משתמשים באותה תשתית מוחית כמו חיזוק מאוכל, סמים וכסף.

את העבודה עשיתי לפוסט דוקוטר בבוסטוון במסצ'קוסטס ג'נרל הוספיטול. בקיץ אני פותחת מעבדה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. חוקרת את הבסיס המוחי לתהליכי התקשרות ואהבה.

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

הוספת תגובה

  • (will not be published)