במחקר שבדק את חלוקת התפקידים בין שני חלקי המוח בעת קריאה בשפות שונות נמצא שקיים שוני במעורבות העיבוד המוחי בפענוח השפה הערבית, בהשוואה לשפות העברית והאנגלית, מה שגורם לכך שרכישת השפה הערבית קשה יותר
לדוברי ערבית כשפת אם קשה יותר לקרוא בערבית בהשוואה למי ששפת האם שלו היא עברית או אנגלית, מכיוון שקיימת חלוקת פעילות מוחית שונה בין שני חלקי המוח בזמן עיבוד השפה הערבית ביחס לשפות העברית והאנגלית, כך על פי ממצאי מחקר חדש שנערך על-ידי ד”ר רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בחוג ללקויות למידה ופרופ’ אביתר זהר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. “מתברר שהמעורבות המוחית של שני חלקי המוח בעת עיבוד שפות כתובות תלויה במבנה הלשוני והגרפי של שפות אלו”, ציין ד”ר איברהים.
שני החלקים של המוח הנקראים ‘ההמיספרות’ משתתפים בתפקודים שונים: ההמיספרה הימנית מתמחה יותר בתפקודים מרחביים ותפיסה תבניתית של מסרים, בעוד שההמיספרה השמאלית אחראית על עיבוד המסרים המילוליים ועיבוד נקודתי של מסרים.
כדי לבדוק את האינטראקציה של שתי ההמיספרות בעת קריאה של עברית, אנגלית וערבית נערך ניסוי בשני חלקים: בחלקו הראשון הוצגו מילים או מילות תפל (רצף של אותיות נטול משמעות מילולית) על מסך מחשב לשלוש קבוצות: דוברי עברית כשפת אם, דוברי ערבית כשפת אם ודוברי אנגלית כשפת אם. הנבדקים נתבקשו לזהות מהי המילה האמיתית, כשמדדים של זמני תגובה, דיוק ורגישות נמדדו בכל לחיצה. בחלק השני של הניסוי הציגו לנבדקים את המילים השונות בחלקו הימני או השמאלי של המסך, דבר שמנתב את המידע לעיבוד בהמיספרה הנגדית (כלומר, כשמקרינים את המילה התקנית או מילת התפל בצד ימין של המסך, היא תעובד בצד שמאל של המוח, ולהיפך, שלב הנקרא ‘יוניליטרלי’). לאחר מכן הקרינו את המילים השונות משני צידי המסך, כשמתחת למילה התקנית יש סימן המסביר לקורא כי זו המילה הנכונה ובה יש להתמקד, ואילו מילת התפל הופיעה בצד השני לשם הסחת העיבוד המוחי (שלב זה נקרא: ‘בילטרלי’). ההשוואה בין שני החלקים של הניסוי קובעת למעשה את מידת האינטראקציה בין שתי ההמיספרות בעת העיבוד המוחי בשפת הנבדק.
מהממצאים עולה כי עבור קוראי העברית והאנגלית שתי ההמיספרות של המוח מעורבות במטלת הקריאה בצורה עצמאית, שאינה תלויה זו בזו. לעומת זאת, עבור קוראי הערבית התברר כי ההמיספרה הימנית אינה מסוגלת לתפקד עצמאית במטלות קריאה ללא הסתייעות במשאבים של ההמיספרה השמאלית. לדבריו של ד”ר איברהים, משמעות הממצאים היא שלמרות הדמיון בין השפה הערבית לזו העברית, ההמיספרה הימנית לא יכולה לתפקד באופן עצמאי ולכן נוצר עומס קוגניטיבי מיוחד, שמוביל לקושי בקריאת השפה, גם למי שזו שפת האם שלו.
“מדובר בהוכחה לכך שהשפה הערבית אינה מתנהגת כשאר השפות בכל הקשור לפיענוח סמליה הגרפיים. ממצאי המחקר מראים שוב כי המבנה הצורני של האורתוגרפיה הערבית, כלומר, צורת הכתיבה הגראפית של השפה, מפעיל בצורה שונה את המערכת הקוגניטיבית. כך שוב עולות השאלות האם בעולם המודרני יש יתרון לדוברי שפות מסוימות על פני שפות אחרות ומחדד את תפקידה של הפדגוגיה בשיפור רכישת מיומנות הקריאה אצל קוראים רגילים ומתקשים”, אמר ד”ר אברהים.
14 תגובות
לורם,
גם בספרדית יש בעיה של הגיית M בסוף מילה, והם אפילו לא מבחינים בכך:
כך יוצא שJerusalem מבוטאת כמו “ח’רוזלן”. ועכשיו תבקש מארגנטינאי להגיד “זיהום אויר” 🙂
אתא טורק כבר הבחין בזאת ושינה את הכתב הערבי התורכי המקורי ללטיני.
אולי הסיבה שבעלי שפת אם ערבית הם ערבים?
באמת לא מפליא ויש בכך להסביר את הנחיתות האינטלקטואלית של מיליארד מסוממים בבקבוק הפזורים מסביב לגלובוס ואשר כל תכליתם בערות והרס.
וכעת- יקומו כאן כל הפסאודו-נאורים המרבים לתקוף את הדתיים בכל הזדמנות, ויזדעקו להגנת בני דת מחמד ואסאמה בן לאדן.
נכתב בשבת קדש.
אבל,
מה הקשר? המאמר מדבר על פענוח גרפי של אותיות ומילים כתובות. הכתב העברי איננו מחובר, ואותיות הדפוס מרובעות. בכתב הערבי האותיות מחוברות ואין אותיות מרובעות
שייסה מנור (יציאה כפולה?),
אינטלקט גבוה קײם גם בקרב יהודים הדוברים אנגלית כשפה ראשונה
אבל גם השפה העברית וגם השפה הערבית שתיהן שמיות, מה שאומר שהן מאוד דומות?
.. לאבנר
מה שנקרא “מחקר מונחה מאמר”.
חברים, אני מבטיח לכם שהקשר בין המציאות והמאמר הזה הם רופפים ביותר.
יובל
העצם בימין והתואר בשמאל, כמו בדוגמה הבאה?
good boy
ילד טוב
אז השפה העברית היא יותר “ימנית” מן האנגלית כי בדיבור בעברית העצם קודם לתואר בעוד שבאנגלית הוא משני. אולי זה מסביר את העליונות האינטלקטואלית של היהודים בכלל?
לורם איפסום, תודה
מן הקרבה בין השפות ומהעדר P בערבית אפשר אולי להקיש כי גם בעברית הקדומה לא היה קײם העיצור הזה. גם העיצור V לא קײם בערבית, אך דובריה יודעים לבטא אותו ואף נוהגים לסמן אותו כקרוב לעיצור F. האות װ מבוטאת כ-W, הגײה שנזנחה בידי רוב קהילות דוברות העברית לטובת V. בהנחה שהעברית לא הײתה בשימוש רחב במשך דורות רבים ובמעט הפעמים בהן נעשה בה שימוש היא הײתה חשופה לשפה השלטת (Lingua Franca) התורנית, אני משער שאת ההגײה המקורית של עיצורים שונים בה אפשר למצוא בשפה הערבית אשר הײתה בשימוש נפוץ בעת שאחותה הײתה “שפה מתה”.
בצמדי מילים אשר אחת מצײנת עצם והשניה תואר, באנגלית ובעברית העצם מופיע בצד ימין והתואר בצד שמאל אף על פי שסדר הגײתן הפוך. בשפות אחרות, צרפתית לדוגמה, המצב הפוך. בהנחה ששדה הראײה השמאלי זוכה לעיבוד אחר מזה של שדה הראײה הימני (“ההמיספרה הימנית [המתײחסת לשדה הראייה השמאלי] מתמחה יותר בתפקודים מרחביים ותפיסה תבניתית של מסרים, בעוד שההמיספרה השמאלית [המתײחסת לשדה הראיה הימני] אחראית על עיבוד המסרים המילוליים ועיבוד נקודתי של מסרים”) אפשר לדבר על “שפה שמאלית” ו”שפה ימנית” בהתאם למיקום שם העצם בשדה הראײה של הקורא. גם לזה תיתכן השפעה המתבטאת, בין היתר, בעליונות טכנולוגית. הכתב הסיני נכתב מלמעלה למטה ללא העדפת ימין על שמאל, ואפשר לקחת את דוברי הסינית כקבוצת ביקורת לבחינת השערה כזאת.
האם נעשו מחקרים על אלפתבים אחרים? מה עם האלפבית התאילנדי? הכתב הסיני? והיפני?
לגבי הפיגור הטכנולוגי הערבי לעומת המערב: כנראה הוא נובע מהאימפריה העותומנית וסירובה להכניס את מכונות הדפוס לשימוש במשך מאות שנים. למרות שיש דרכי קיצור לסגירת הפער, נראה שהם לא ממהרים לנקוט צעדים אגרסיביים בנושא (בניגוד לעמי דרום מזרח אסיה, לדוגמא).
דוברי ערבית לא נדרשים לבטא את האות P כי אין כזו בשפה, ואם לא למדו בשנות ילדותך שפה זרה שבה יש נה האות P, הם “מוחתמים” על המצב הזה ולא מסוגלים יותר להבדיל בין B ל-P. כפי שקורה לישראלים עם th, וליפנים עם R (או אולי L?)
ראשית, התנצלות על רוח התגובה הקודמת. מתקבל הרושם שאני לוקח כמובן מאליו שקיימת עליונות טכנולוגית כזאת. וגם אם כן, יכולות להיות לזה סיבות רבות אחרות.
שאלה אחרת שמנקרת בי זמן רב: האם חוסר יכולתם של חלק מדוברי הערבית לבטא את האות P כהלכה נובע מאי-קיומה של אות כזאת באלפבית הערבי או שהאות הזאת לא הײתה נחוצה שם מלכתחילה בגלל המגבלה המוטורית שלהם (שמנעה ממילים המכילות את העיצור הזה להיכנס לשפה)? האם מישהו יודע על מחקר שנעשה בתחום?
האם יש בזה כדי להסביר את העליונות הטכנולוגית של דוברי העברית על דוברי הערבית?