כלי צור שנמצאו במערה סמוך לכביש חוצה שומרון באזור כפר קאסם מעידים על תרבות עשירה שהתקיימה במזרח התיכון מלפני 400 אלף שנה עד לפני 150 אלף שנה
רן שפירא, הארץ, וואלה!
כלי צור אשלו-יברודיים ממערת קסם. בשורה העליונה: להבים; בשורה באמצעית: מקרצפים; בשורה התחתונה: אבני יד. תצלום: פאבל שרגו
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/kleyzor.html
למרגלות כפר קאסם, סמוך לנתיב המוביל את הנוסעים מערבה בכביש חוצה שומרון, בואכה גוש דן, ניצב קיר בטון החוצץ בין המכוניות לבין הגבעה הסמוכה. מעל הקיר עומדת סככה, המכסה על פתח מערה. שרידים ארכיאולוגיים שהתגלו במערה זו בשלוש השנים האחרונות יכולים לספק מפתח להבנת התפתחות האדם במזרח התיכון לפני מאות אלפי שנים.
האתר התגלה בקיץ 2000, בעקבות פיצוץ שעשו עובדי מע”צ שעסקו בהרחבת הכביש. פרופ' עמוס פרומקין, גיאולוג מהאוניברסיטה העברית בירושלים המבצע מחקרים באזור, מצא בהריסות שכיסו את המערה בעקבות הפיצוץ שרידים פרה-היסטוריים – כלי צור ועצמות בעלי חיים – ופעל להפסקת העבודות.
בחפירות שעשו במקום פרופ' אבי גופר וד”ר רן ברקאי מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נמצאה סדרה של שכבות בעומק של כשבעה מטרים וחצי. הממצאים המתינו מאז ננטשה המערה, לפני יותר מ-150 אלף שנה, והשתמרו היטב. רובם משויכים לתרבות פרה-היסטורית בעלת מאפיינים מובהקים – התרבות האשלו-יברודית.
תרבות זו הופיעה בדרום המזרח התיכון מיד לאחר התרבות האשלית, שנוצרה על ידי אדם מסוג הומו-ארקטוס והתקיימה בין 1.5 מיליון ל-400 אלף שנה לפני זמננו.
אחרי היעלמה של התרבות האשלו-יברודית פרחה התרבות המוסטרית (65-200 אלף שנים לפני זמננו), שבמזרח התיכון משייכים אותה לשני מינים שונים של הומינידים, האדם המודרני הקדום והאדם הניאנדרתלי. החוקרים מניחים כי המערה שימשה מוקד התיישבות לבני התרבות האשלו-יברודית, שפקדו אותה שוב ושוב במשך יותר מ-200 אלף שנה.
אחת השאלות שגופר, ברקאי ושותפיהם למחקר במערת קסם מקווים לענות עליה, היא מי היה אחראי לשינויים שאיפיינו את התרבות האשלו-יברודית – האדם המודרני או ההומו ארקטוס. במזרח התיכון נמצאו רק אתרים מעטים המיוחסים לתרבות זו – בסוריה, בלבנון וגם בישראל – אולם באף לא אחד מהם לא נחפרו ממצאים היכולים לספק תשובה לשאלה מסקרנת זו, הקשורה לאביו הקדמון של האדם המודרני החי כיום.
אחד המאפיינים הבולטים של התרבות האשלו-יברודית, אומר ד”ר ברקאי, הוא שינויים טכנולוגיים מהירים יחסית. בתרבות האשלית בולט מאוד כלי צור גדול ומרשים, המכונה אבן יד. כלים מסוג זה יוצרו על ידי ההומו-ארקטוס במשך יותר ממיליון שנים ושימשו אותו למגוון פעילויות, כמו ציד וחיתוך של בשר וצמחים. אבני היד הם כלים המעוצבים בקפידה, המלמדים על מיומנותו וכישוריו של ההומו-ארקטוס.
התרבות האשלו-יברודית החלה להתפתח באזורנו בערך לפני 400 אלף שנה. באותה תקופה החלו להיעלם אבני היד. לצד אבני היד שנותרו הופיעו שני טיפוסי כלים מיוחדים: מקרצפים עבים, ששימשו בעיקר לעיבוד עורות וחומר צמחי ולהבים, שבהם השתמשו בעיקר לביתור בעלי חיים ולחיתוך בשר. הלהבים שנמצאו באתרים האשלו-יברודיים עוררו תשומת לב מיוחדת, מכיוון שעד לגילוי תרבות זו נחשב ייצור הלהבים מלאכה ייחודית ומתוחכמת, האופיינית רק לבני אדם מודרניים.
לפני כ-200 אלף שנה החליפה את התרבות האשלו-יברודית התרבות המוסטרית, שהביאה עמה שינוי טכנולוגי משמעותי. ייצורן של אבני היד הופסק לחלוטין וכך גם ייצורם השיטתי של להבים. בני התרבות המוסטרית ייצרו את כלי הצור שלהם בשיטה אחרת לחלוטין, מורכבת ומתוחכמת אף היא, המכונה על ידי החוקרים טכניקת לבלואה; טכניקה זו מאופיינת בתכנון מדוקדק של עיצוב גוש חומר הגלם. לחידושים הטכנולוגיים המשמעותיים של התרבות האשלו-יברודית לא נותר שריד וזכר במעבר לתרבות המוסטרית.
מכיוון שאבני היד מזוהות יותר מכל עם ההומו ארקטוס וטכניקת לבלואה מזוהה עם בני אדם ניאנדרתלים ומודרניים, עולה השאלה אם כלי הצור הייחודיים של התרבות האשלו-יברודית מעידים על הימצאותו של טיפוס אנושי ייחודי במזרח התיכון. חוקרי מערת קסם מקווים לענות על שאלה מסקרנת זו בפרויקט חפירות שיימשך שנים רבות וינסה למצוא את נקודת החיבור שבין האבולוציה של האדם למערכת השינויים הטכנולוגיים והכלכליים.
שרידי עצמות בעלי חיים מצויים בכל שכבות המערה ומעידים על ציד של בעלי חיים גדולים, בעיקר יחמורים ובקר בר. בעלי החיים ניצודו בקרבת המערה, אבל אל המערה עצמה הובאו חלקי גוף נבחרים בלבד, כמו גפיים קדמיות ואחוריות. הדבר מעיד על שיקולים של כדאיות שנקטו תושבי המערה בשלב מוקדם מאוד בהיסטוריה של האדם.
מצב השימור המצוין של הממצאים במערת קסם יאפשר מחקר מעמיק על היבטים שונים של התפתחות האדם. החוקרים יוכלו ללמוד על שיטות הייצור של כלי צור, תזונתם של שוכני המערה, קשריהם עם שכנים ועוד. הם מקווים כי המערה, הממוקמת באזור המגשר בין אפריקה לאירופה ואסיה, תסייע בהסקת מסקנות על התפתחות האנושות ועל התפשטותם של בני אדם מאפריקה לשאר חלקי העולם.
