סיקור מקיף

האבל צילם את “גלקסיית החמניה”

גלקסיית החמניה או בשמה הרשמי M63 שהתגלתה במאה ה-18 בידי אסטרונומים צרפתים משמשת אבטיפוס של גלקסיות ספיראליות (כמו שביל החלב)

גלקסיית החמנייה - M63 כפי שצולמה ע"י טלסקופ החלל האבל. Image credit: ESA/Hubble & NASA
גלקסיית החמנייה – M63 כפי שצולמה ע”י טלסקופ החלל האבל. Image credit: ESA/Hubble & NASA

הארגון הזה של הזרועות הסליליות בגלקסיה Messier 63 (או בקיצור M63) הנראית כאן בתמונה שצולמה מטלסקופ החלל האבל מזכירה את המבנה הפנימי של פרח החמניה ולכן היא זכתה לכינוי “גלקסיית החמניה” בנוסף לשמה הרשמי.

M63 התגלתה בידי פייר מאשיין ב-1779. את צירופה כחברה ה-63 לקטלוג המפורסם של עמיתו של משיין – האסטרונום הצרפתי שרל מסייה שפורסם ב-1781. שני האסטרונומים צפו בזוהר הגלקסיה הנמצאת בגלקסיה הצפונית הקטנה “כלבי ציד” (Canes Venatici).

כיום אנו יודעים שגלקסיית החמנית  מרוחקת מאיתנו 27 מיליון שנות אור, והיא שייכת לקבוצת M52 – קבוצת גלקסיות המכונה על שם הגלקסיה הבהירה ביותר שבו, שאף היא גלקסיה ספיראלית שזכתה לכינוי “גלקסיית המערבולת”.
הזרועות הגלקטיות הן של החמנית והן של המערבולת הם רק דוגמאות ספורות להעדפה הגלויה של הטבע לסלילים. בגלקסיות כמו M63 הזרועות נושבות באור חזק בשל ריבוי הכוכבים הכחולים-לבנים הענקיים שזה עתה נולדו וענני הגז שמהן התהוו. גם שביל החלב תבלוט לצופים מחוצה לה כגלקסיה עם זרועות בהירות.

המגלים הראשונים התקשו לצפות בגלקסיה במלא הדרה ורק באמצע המאה ה-19 זיהה הלורד רוס את המבנה הספירלי בגלקסיה זו, שהייתה אחת הראשונות שבהן זוהה מבנה זה. בשנת 1971 התפוצה סופרנובה שזהרה בעוצמה 11.8 באחת הזרועות של M63.

לידיעה באתר “תמונת היום” של נאס”א

 

עוד בנושא באתר הידען:

 

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.