גלקסיה ספיראלית מסוג נדיר צולמה לפרטים בידי האבל

הצילום נקטע אחרי 80 חשיפות, בשל תקלה במצלמת הסקרים של האבל, ותחודש, כך מקווים אחרי השידרוג האחרון של הטלסקופ שכרגע צפוי לחודש מאי

טלסקופ החלל האבל שלח תמונה מרהיבה של גלקסיה ספיראלית לא רגילה בצביר הגלקסיות קומה. תמונה זו יוצרה מנתונים שאספה מצלמת הסקרים המתקדמת על האבל. היא חושפת פרטים עדינים בגלקסיה, NGC 4921, כמו גם רקע עשיר של גלקסיות רחוקות יותר, כל הדרך עד ליקום המוקדם.

צביר הגלקסיות קומה, בקבוצת הכוכבים הצפונית שערות ברניקה, היא אחת מהגלקסיות הגדולות ביקום הקרוב. הצביר, הידוע גם בשם אבל 1656 שוכן במרחק 320 מיליון שנות אור מכדור הארץ ומכיל למעלה מאלף גלקסיות. הגלקסיה הבהירה ביותר בצביר, NGC 4921, הנראית כאן, התגלתה בסוף המאה ה-18 בידי האסטרונום ויליאם הרשל.

הגלקסית בצביר העשיר ערכו ביניהן מפגשים ומיזוגים רבים ונטו להפוך גלקסיות ספיראליות לאליפטיות ללא פעילות רבה של יצירת כוכבים. כתוצאה מכך יש הרבה יותר גלקסיות אליפטיות מעט מעוד גלקסיות ספירליות בצביר הקומה, מאשר באיזורים שקטים יותר של היקום.
NGC 4921 היא אחת הדוגמאות הנדירות לגלקסיה ספיראלית בצביר הקומה, והיא גם די לא שגרתית – היא דוגמה ל”גלקסיה ספיראלית אנמית” שבה קצב תהליך יצירת הכוכבים בזרועות הרבה פחות מאסיבית, וכתוצאה מכך, רק ענן דק של גז המקיף את הגלקסיה בטבעת, מכיל כמה כוכבים כחולים בהירים וצעירים, שניתן להבחין בהם בזכות הראיה החדה של האבל. מרבית מבנה הספיראלות החיוורות בחלקים החיצוניים של הגלקסיה חלקים באופן לא רגיל ונותנים לכל הגלקסיה מראה של גלקסית רפאים המזכיר מדוזה שקופה למחצה.

זמני החשיפה הארוכים והראיה החדה של האבל גם איפשרו לא רק לצלם את NGC 4921 בפרטים עדינים אלא גם לראות הרבה מאחוריה לתוך היקום הרחוק. מכל הכיוונים ואפילו דרך הגלקסיה עצמה, נראות אלפי גלקסיות בכל הצורות, הגדלים והצבעים. רבות מהגלקסיות נראות כבעלות צורה לא מסודרת מלפני היות החלוקה בין גלקסיות ספיראליות לגלקסיות אליפטיות.

הצוות בראשותו של קם קוק מהמכון הלאומי לורנס ליברמור בקליפורניה השתמש בהאבל כדי לאתר משתנים קפאידים ב-NGC 4921 במטרה להשתמש בהם כדי למדוד את המרחק לשערות ברניקה ובדרך זו גם את קצב ההתפשטות של היקום. לרוע המזל הם לא הצליחו לסיים את התצפית בשל התקלה שאירעה בשנת 2007 במצלמת הסקרים המתקדמת, והם מתכוונים להמשיך בתצפית לאחר שתסתיים משימת השידרוג של האבל.

התמונה המרהיבה התקבלה מהרכבה של חמישים חשיפות שונות דרך מסנן צהוב ו-30 חשיפות נוספות דרך מסנן אינפרה אדום קרוב, תוך שימוש בערוץ השדה הרחב של המצלמה המתקדמת לסקרים של האבל. זמן החשיפה הכולל היה 17 שעות ו-10 שעות בהתאמה.

כזכור השבוע הודיעה נאס”א כי השיגור של מעבורת החלל אטלנטיס למשימה STS-125 לשידרוג טלסקופ החלל האבל תתקיים ב-12 במאי השנה (2009).

להודעה של המרכז המדעי של טלסקופ החלל