סיקור מקיף

ממצא מדאיג: חלק ניכר מהאמריקנים חושבים שהמחקר המדעי מזיק לחברה. דעה/ימי הביניים בפתח

נשיאי אוניברסיטאות מחקר בארה”ב דנו בממצאי סקר PEW שהראה כי כמעט 60% מתומכי הרפובליקנים ו-20% מתומכי הדמוקרטים אינם סבורים שלמדע יש השפעות חיוביות על החברה ואפילו רואים במחקר המדעי גורם שלילי דבר שכבר מתחיל להראות את אותותיו בהצעת התקציב הראשונה של טראמפ. גם המדע בישראל צפוי להפגע הן ישירות, והן בעקיפין בשל האווירה האנטי מדעית הגוברת

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE
נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

בכלי התקשורת בארה”ב התפרסם לאחרונה דיווח על ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הקונגרס האחראית על תקצוב נאס”א. בשלב השאלות והתשובות פנה חבר הקונגרס דנה רוראבכר – רפובליקני מקליפורניה, שנבחר לתפקידו 14 קדנציות ברציפות ואף שימש יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה של בית הנבחרים, והתייחס לסרטון יוטיוב שלטענתו מוכיח קיומן של ציווליזציות עתיקות על מאדים, שנאס”א מסתירה.

מדובר בסרטון הומוריסטי שיצא לכאורה מבית “אנונימוס” אבל כנראה שלחבר הקונגרס הנכבד אין חוש הומור

“מאדים נראה שונה לפני כמה אלפי שנים. האם ייתכן שהתקיימה ציוויליזציה על מאדים לפני אלפי שנים?
מדען מפרויקט מאדים 2020 של נאס”א קנת פיירלי התנדב לענות: “העדויות מדברות על כך שמאדים היה שונה לפני מיליארדי שנים, לא אלפי שנים”. חבר הקונגרס לא הקשיב כנראה למצגת של נאס”א חצי שעה קודם לכן בה נאמר במפורש שבמאדים היו נהרות, אגמים ומעיינות חמים – אך לכל היותר התקיימה בהם צורת חיים ברמה של חיידקים.”

זו היתה יכולה להיות אנקדוטה מצחיקה, אלא שלמרבה הצער היא מייצגת הלך רוח נפוץ בקרב חלקים נרחבים בציבור האמריקני.

הציבור מעדיף להיות בור

בתחילת יולי נפגשו בוושינגטון שנים עשר נשיאים וסגני נשיאים למחקר של אוניברסיטאות מובילות בארה”ב במסגרת “הקואליציה למען המדע” ואיגוד האוניברסיטאות האמריקניות ודנו בהשפעת השינויים של ממשל טראמפ בסדרי העדיפויות המדעיים, ובפרט בתחום מדעי כדור הארץ, אך מעבר לכך מסתבר שיש בעיה מטרידה ובסיסית הרבה יותר.

לאחרונה נערך בארה”ב סקר PEW שבדק בין היתר את השאלה איזו השפעה יש למחקר המדעי על החברה – חיובית או שלילית. בקרב אלו שהזדהו כתומכי המפלגה הרפובליקנית– 58% סבורים שלמחקר המדעי המתקיים באוניברסיטאות יש השפעה שלילית על הכיוון שאליו צועדת החברה האמריקנית. 19% בלבד מתומכי המפלגה הדמוקרטית ענו תשובה דומה (גם זה לא טוב, כי כל נתון גדול מאפס הוא מדאיג). הבעיה – המפלגה הרפובליקנית מחזיקה בנשיאות, יש לה רוב בשני בתי הקונגרס וגם רוב בקרב מושלי המדינות בארה”ב.

מלבד האיומים המיידיים של ממשל טראמפ – על תקציבי מחקר (וכזכור, גם אחוז ניכר מהמחקרים הנעשים בישראל מסתמכים על תקציבי מחקר אמריקנים), ועל הנסיון להפרטה – כאילו שחברות יכולות להפעיל פרויקטי ענק מדעיים – עובדה שבוטלה הקמתו של מאיץ חלקיקים כמו סרן עשור לפני כן בטקסס ואף חברה לא התנדבה לבצעו במקום המדינה. והדבר מחייב מדענים אמריקנים לבוא לאירופה. התופעה חוזרת על עצמה כעת כאשר נשיא צרפת הנבחר עמנואל מקרון הופיעה בנאום מרגש באנגלית והציע מלגות נדיבות לחוקרי אקלים מצטיינים שיעברו לצרפת.

יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה – כי מדובר הרי במעצמה המדעית החזקה ביותר בעולם, וכזו ששומרת על בטחון העולם, לפחות עד בחירתו של טראמפ. המשמעות היא עצירת התקדמות ונסיגה בתחומי מחקר רבים, בעיקר בתחום הבריאות, הסביבה, התחבורה.

אם אנשים רבים חושבים שהשפעת המדע על החברה שלילית דווקא בתקופה שבה השינויים הטכנולוגיים שנגרמו ממחקרים מדעיים מוצגים בקצב הגדול ביותר וגורמים להשפעה חברתית בסדר גודל שלא הכרנו בכל תולדות האנושות, הדבר צריך להדליק את כל הנורות האדומות האפשריות.

“האוניברסיטאות והמכללות צריכות לצעוד בדרך שלא הלכו בה עד כה – לתקשר את המחקר שלהם” אומר אריק אייזקס, סגן נשיא למחקר, חדשנות ומעבדות לאומיות באוניברסיטת שיקאגו.

“אני סבור שלא עשינו עבודה טוב.” אמר. “יצאנו מתוך הנחה, באוניברסיטאות, שאנשים מבינים מה אנחנו עושים. כשמדובר על חינוך והכשרה אנשים מבינים מה אנחנו עושים, אבל פחות מבינים איזו השלכה יש למחקר שלנו.”
המשתתפים הסכימו כי המחקר אינו מנותק ממה שמעניין את הציבור, וגם אינו דורש ידע מדעי מעמיק כדי שניתן יהיה להבינו. ואולם בפרקטיקה, השלכות יום יומיות בין עם על עסקים, חקלאות או רפואה, אינם מודגשים מספיק. אייזקס נתן כדוגמה את שיתוף הפעולה של נאס”א עם המגזין LIFE בשנות השישים בהבאת התמונות מהחלל בימיו הראשונים של עידן החלל להמונים. זו היתה דוגמה להנגשה שנעשתה כראוי.

למרבה האירוניה ההתפתחות של כלי התקשורת השמרנים והתפשטותם באינטרנט היא זו שתרמה למאבקים סביב נושאים אמיתיים או הנתפסים, בין אם מדובר במאבק על זכות הביטוי, מגוון ורב תרבותיות, גזענות או תקינות פוליטית להפוך לויראליים. אליטזם, שמקושר לרוב עם האקדמיה, גרם לקיטוב פוליטי וסייע לגל הפופוליסטי המציף את העולם לנצח במערכות בחירות.”

“במצב הנוכחי, אם האוניברסיטאות לא יסבירו את השלכות המחקר על החברה, אחרים יעשו זאת.”
לממשל הנוכחי יש תשובות פשוטות כדוגמת “בואו נקצץ את העלויות הלא ישירות” – החלטה הפוגעת ישירות במחקר המדעי משום שהאוניברסיטאות מקבלות השתתפות ממשלתית בהוצאות המחקר, והממשל רצה לקצץ בהם.”
גם הקיצוץ הישיר במרכזי המחקר הממשלתיים יגרום לבעיה לאוניברסיטאות משום שבוגרים יתקשו למצוא עבודה ובסופו של דבר הדבר יגרום לירידה בביקוש להשכלה גבוהה.

אנחנו צריכים ללמוד לקח מההיסטוריה. יוון העתיקה נכבשה על ידי הרומאים, שהעריכו יותר את הפיתוחים המעשיים על פני מדע טהור. דוגמה לכך – הספריה באלכסנדריה: “תחת השלטון התלמי, ראשי הספרייה נבחרו הודות לכישוריהם בתחומי ההשכלה והידע. לאחר שנת 30, כאשר עברה אלכסנדריה והספרייה לידי הרומאים, הפך תפקיד ראש הספרייה לתפקיד פוליטי אשר הוענק כתואר כבוד. ישנן עדויות לכך שראשי הספרייה שכיהנו תחת השלטון הרומי לא הגיעו מרקע אקדמי אלא מתפקידי שלטון שונים. שינוי זה מרמז על דעיכה אפשרית של אופי המחקר וההשכלה בתוך האימפריה הרומית.” (מקור ויקיפדיה) גם את סופו של שלטון הרומאים אנו מכירים היטב, עם השתלטות הכנסיה, והעוינות המובנית בה למדע.

אזהרה

על ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה גם בישראל להבין שבורות של הציבור הרחב במדע אינה רק קוריוז, היא מסוכנת.
אם אנחנו לא רוצים גורל דומה לאימפריות הקודמות, עלינו לעצור את הגל העכור ולהחזיר את השפיות וההגיון לזירה, לא כ”עוד דעה” בעידן הפוסט מודרניסטי” אלא כמצפן.

19 תגובות

  1. כמובן שיש להגדיר מהו שיפור בחייו של אדם.
    אני מגדיר זאת כהארכת תוחלת החיים משולבת בשיפור מצבו הפוליטי (חופש אישי וכלכלי).
    אם נקבל הגדרה זו, אזי אין ספק שהמדע שיפר את חייו של המין האנושי.

  2. הוי, רואים שמדובר במדען.
    הרי, אם היה לו קצת נסיון בפוליטיקה הוא היה אומר:
    ״לא רק שיש ציביליזציות על מאדים, אנחנו צריכים מהר מהר לממן תכנית ענקית שבה נוכל לשלוח ספינות חלל מאוישות כדי לוודא שיש לנו ייתרון אסטרטגי עליהם במידה והם עויינים״.

  3. אבי
    אני מקבל את מה שאתה אומר. העניין הוא שהרעיון שלתכשיר הומיאופטי יש אפקט פלצבו ולכן יש מצבים שכדאי להשתמש בו – הוא מסוכן. כמו שאמרת – מי שמוכר את הדברים האלה הוא נוכל. ואני מדגיש שהוא נוכל מסוכן.

  4. בקשר לדת ומדע- הבעיה היא בשני הצדדים ומתחילה בצד הדתי דווקא.
    כאשר כל האמנון יצחקים למיניהם וגם יתר שרלטני הדתות האחרות, המיסונרים והמחזירים בתשובה יפסיקו לזלזל במדע, ויפסיקו ללעוג לתאוריות מדעיות שאין להם מושג במה הם עוסקות, ויפסיקו לחפש משמעויות מדעיות בספרים מלפני שלושת אלפים שנה … ובמקום זה יעסקו רק במה שהם מבינים, אז אולי גם הצד השני יכבד אותם ויפסיק ללעוג לדת. כי כשאנשי דת מנסים לתת הסברים מדעיים בדרכים לא מדעיות הם שמים את עצמם ללעג.
    כמו שאמר פרופסור לייבוביץ : “השכינה לא ירדה על הר סיני כדי לתת לנו שעור בפיסיקה או בביולוגיה…”

  5. לניסים
    זה שהסברתי מה המנגנון שעומד מאחרי הרפואה האלטרנטיבית לא אומר שאני בעד רפואה אלטרנטיבית.
    אני חושב שאם אנשים יידעו מה המנגנון מאחרי זה, יבינו שמרמים אותם.
    כי אם מציגים את זה רק כרמאות, וכמשהו שלא עובד אף פעם, זה פשוט לא נכון, כי אנשים רואים בפועל שלפעמים זה עובד, כי גם פלאצבו לפעמים עובד.
    אני לא מבין למה אותנו מכריחים להוכיח כל תרופה בכל הפאזות של ניסויים קליניים שעולים הון ונמשכים שנים רבות ואילו ההומואופטים והשרלטנים האחרים לא חייבים להוכיח את היעילות של התרופות והטיפולים שלהם בכלל.

  6. לאסף ואבי.
    ההשתלכות שלכם במגזר הדתי מאוד מקוממת ואיננה במקום.
    הטעות הראשונה היא לעשות הכללה על ציבורים שלמים ועשיתם אותם.
    ממליץ לכם לקרוא את הספר של הרב יונתן זקס השותפות הגדולה (שאגב הוא אדם חרדי ומשכיל)
    לא חסרים בארצנו ובעולם יהודים חובשי כיפות אשר מובילים את עולם המדע קדימה ואף באתר זה הוצגו כמה כתבות.
    לעניין הכתבה הדבר מאוד מצער שהעולם פוסע לכיוון בורות ואכן אקווה שנמצא את הדרך לעודד את המדע כחלק ניכר מהתרבות שלנו בארץ ובעולם.

  7. אבי
    רפואה אלטרנטיבית זו תרמית מסוכנת ולא דום “רפואת פלצבו”! מטרת הרפואה האלטרנטיבית היא להעביר כסף מאנשים חולים וחסרי הבנה לכיסם של נוכלים, גם על חשבון בריאות החולים.

    השימוש בפלצבו מותר בניסויים קליניים, כשהחולים יודעים שהם בניסוי, מסכימים לכך, ויודעים שיש סיכוי שהם מקבלים פלצבו ולא תרופה.

    אנשים מתים בגלל שהם לא מבינים את זה. לא חבל עליהם?

  8. אני מניח שעיקר הדאגה בקרב הציבור המוצא את המחקר כמזיק מקורו ב”מחקרים מטעם..” (לדוג’ מכוני מחקר בעיקר בתחום מדעי החברה וכו’ אשר מושפעים מחברות ובעלי הון שמחפשים הצדקות “מדעיות” לאינטרסים שלהם) אך ניתן למצוא זאת גם בתרומות של אנשים פרטיים כדי להכניס את הילדים שלהם לאונ’ וכו’.

    נפוטיזם,שחיתות מוסרית וכלכלית, חוסר שקיפות לתהליכים במוסדות אלו (בין אם תהליכי קבלה וכו’), קושי בהנגשת הממצאים (ובהבנת חלקם) מצד הציבור הרחב, מחקרים מזוייפים, התקפות בלתי פוסקות של פוליטקאים\לוביסטים\בעלי הון\וכו’, בורות של הציבור הרחב (תרבות הסלפי והטוויטר)…
    אלו הם רק מחלק מהמקרים.

    הבעיה גם באוניברסיטאות אבל ממש לא רק בהם.

  9. בקשר לרפואה משלימה.
    רפואה משלימה זאת רפואת “פלאצבו”.
    וזה אפקט ידוע ומוכר ברפואה הקונבנציונלית , שנובע מאלמנטים פסיכולוגיים של המטופל .
    כשנותנים לחולה תרופת דמי (פלאצבו) אחוז די ניכר מהחולים מרגישים שיפור עד ריפוי מהמחלה, ובמיוחד בתרופות שבהם החווי הוא נתון לחוות דעת של המטופל כמו בתרופות נגד כאבים או דיכאון וכ”ד כאשר אין חווי להשפעת התרופה במדדים כימיים אוביקטיביים (כמו בדיקות דם או בדיקות כימיות פיזיקליות אחרות).
    כל הרפואה האלטרנטיבית פשוט עובדת על האפקט הזה ועל זה בלבד.
    לכן ברפואה הקונבנציונלית כאשר מפתחים תרופה חדשה ורוצים להוכיח יעילות חובה להשוות כל תרופה קונבנציונלית לתרופת פלאצבו, והיעילות של התרופה נקבעת כנגד פלאצבו ולא כנגד אי מתן תרופה כלל.
    מצד שני כאשר בודקים תרופות או טיפולים אלטרנטיביים כנגד פלאצבו לא מוצאים שום הבדל.

  10. אפשר בהחלט לקבל שהמצאת כלי נשק מתוחכמים, התעוררות בעיות אתיות הקשורות בהנדסה גנטית של בע”ח, פיתוח אמצעים אלקטרוניים לפיקוח המוני והנזק הסביבתי הכרוך בהתקדמות הטכנולוגית באופן כללי, בחשבון אחרון, מזיקים לחברה. זה לא מחייב להחזיק בגישה אנטי-השכלתית, בנטיה למיסטיקה או התכחשות למסקנות המדע. לכן לא ברור לי שיש למחקר הנ”ל ערך אמיתי כלשהו.

  11. לנאצות שלכם נגד הדת. אני אדם דתי, והמדע מרתק אותי והוא תחום שהייתי שמח לעסוק בו בעתיד, אם כוחי יעמוד לי. ישנם אנשים דתיים שעוסקים בכל תחומי המחקר.
    היחס של אנשי המדע לחברה מסביבם הוא זה שפוגע בהם. אתרים כמו הידען, מכון דווידסון ומדע גדול, בקטנה אכן יוצרים תמורות אדירות בציבור בנושא, לפי דעתי.

  12. אם לא היו יושבים פיזיקאים נכבדים ומפתחים את תורת הקוונטים לא היה לך GPS. אכן חברות טובות בניצול ידע קיים והפיכתו למסחרי אבל זה אומר שבשלב מסויים כשימצו את היכולת תישאר עם מכונות כתיבה חשמליות ולא תדע בכלל שיכולים להיות מחשבים. נ.ב. הבוז לרפואה המשלימה נובע מכך שהיא לא מצליחה לרפא כלום לא כפי שהנוכלים מנסים להציג את זה – “בגלל התחרות”.

  13. לא קראתי את שאלות הסקר אבל , לדעתי, אני יכול להזדהות עם ה”חשוכים”. הטענות שלי הן אינן כלפי המדע אלא כלפי האקדמיה. התקדמות אמיתית , כזו שתורמת או עתידה לתרום לחברה , מושגת בחלקים קטנים מדיספלינות מסויימות , ומובלת במקרים רבים על ידי התעשייה. בעוד שרוב האקדמיים חוקרים דברים שאין בהם כמעט כל תרומה לחברה, עסוקים בפוליטיקה פנימית ובבוז לשיטות אחרות (ע”ע רפואה משלימה).

  14. מה שצריך לעשות זה חינוך בבתי ספר, יותר אתרי מדע פופולרי וכאלה שמנגישים את המדע לציבור הלא משכיל.
    זה צריך מבוצע ברמה ממשלתית .
    הבעיה הראשית היא מאז ומעולם ההתנגדות של אנשי הדת למדע.
    שרלטנים מחזירים בתשובה משקיעים מאמצים בהכחשת המדע ואנשי מדע משקיעים בהכחשת הדת .
    לכן צריך לדעתי להשקיע במדענים ופילוסופים שמסוגלים לגשר על הפערים האלה ושיתרמו להבנה של הציבור לעודד גישות חיוביות כמו הגישה של פרופסור לייבוביץ למשל שטען שאין קשר ואין סתירה, ושאדם יכול להיות גם מדען וגם דתי מאד.

  15. לא חושב שמשהו השתנה ,
    מאז ומתמיד רוב אוכלוסיית העולם מורכבת מאנשים פשוטים חסרי השכלה, נוטה אחרי אמונות דתיות ונוטה להאמין לכל שרלטן .
    אלא שעכשיו כשלכל אחד יש גם גישה לאינטרנט לפרסם את דעותיו, הקולות שלהם נשמעים יותר .
    הרשת מלאה בכתות, אמונות, כל מיני שרלטנים שממציאים כל מיני קונספירציות ותאוריות הזויות זוכים להקשבה ואנשים נוטים להאמין במה שנוח להם ומה שקל להם להבין.

  16. התיחסותו של אבי לנושא בארץ עדינה מידי.

    לצערי, אם היחס לאתר הידען מהווה דוגמה לרצינות של האוניברסיטאות לצורך שלהם להסביר את ההשלכות החברתיות של המחקר לציבור הישראלי, אז מסתבר שלמרות כל ההצהרות היפות מעל כל במה על הרצון לעודד צעירים ללמוד מדע, בפועל נעשה בדיוק ההפך, פגיעה במי שאמור למלא את התפקיד החשוב הזה.

    שכן תחת השפעה גוברת של עובדי עכו׳׳ם ההשכלה המדעית קורסת, די לסקור את הנושאים הנלמדים במוסדות העל-תיכוניים ולהיווכח כי רוב הסטודנטים לומדים מדעי רוח שאמנם חשובים וחיוניים אבל החוסר במדענים בנושאים כמו פיזיקה , מתמטיקה, כימיה וכו׳ פוגע כבר היום בביצועים הטכנולוגים העתידיים של ישראל ,
    על כך יש להוסיף את ״בריחת המוחות״ והמצב עגום.

    כאשר את תכניות הלימודים בבתי הספר מכתיבים עובדי ״מה-שמו״ הדימיון לרמת הבורות האמריקאית גדל והולך, כאשר יותר ויותר מיושבי הארץ משתטחים על קברים ו״מתנשקים״ עם דלתות , כאשר על פי סקרים רוב התושבים מאמינים ב״ניסים-נפלאות״ ומעשי ״מה-שמו״ , כאשר בראש מערכות הבריאות , העבודה , החינוך ואפילו סגן שר-הביטחון עומדים כאלה שבכל מצב קשה מצפים לעזרת ״מה-שמו״ , אנחנו צועדים במהירות לימים חשוכים ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.