השילוב הלא קדוש בין דרום-אפריקה כמקור עיקרי ל״סחורה״ מוזמביק כתחנת מעבר לאוס וויאטנם כמרכזי סחר מרווה את צמאון אסיה לסחר השחור בחלקי חיות-בר
השילוב הלא קדוש בין דרום-אפריקה כמקור עיקרי ל״סחורה״ מוזמביק כתחנת מעבר לאוס וויאטנם כמרכזי סחר מרווה את צמאון אסיה לסחר השחור בחלקי חיות-בר.
למרות הכרזות ציבוריות, הצגות לתקשורת וחתימה על מזכר הבנות, עושות המדינות מעט (אם בכלל) כדי להאבק ברשתות הפשע שמציפות את השווקים במוצרים שמקורם בחיות הבר של אפריקה. ארבע המדינות מהוות ציר מרכזי במארג הפשע הבין-לאומי שמתחרה בהיקפו בסחר בנשק, בסמים ובאנשים, בהיקף ובגודל הרווחים.
פעילות של קבוצות פשע מאורגן שהיו שוכרות וויאטנמים שיצודו קרנפים במה שידוע כ ״כאילו צייד״ (pseudo-hunting) אמנם הופסקה. אלא שעל פי דוח עכשווי של הסוכנות לחקר הסביבה (Environmental Investigation Agency (EIA)
, זרם קרני הקרנפים מדרום אפריקה ממשיך ללא מעצור.
תקציב האגף לסביבה של דרום אפריקה הוא פחות מאחוז מתקציב הממשלה מה שמשאיר את אנשי כוחות השימור והשמירה על חיות-בר נתונים לשחיתות. על פי הדיווח, השחיתות בקרב שומרי הטבע בדרום אפריקה הוא את החסם העיקרי לפעילות יעילה של פיקוח ושמירה נגד עברייני צייד וסוחרים. לדוגמה : ב-2015 נעצרו 11 שוטרים בהקשר לסחר בקרני קרנפים. שנה קודם נגנבו מכספת במשרד הנהלת שמורת מפומאלאנגא ( Mpumalanga) 39 קרני קרנפים ו75 חלקי קרניים. לא מזמן נעצרו שני פקחים בקשר לצייד קרנפים.
השחיתות מגיעה לדרגות גבוהות: בשנה שעברה פורסמו הוכחות לקשריהם של פוליטיקאים בצייד קרנפים, השר לבטחון פנים ( David Mahlobo) שבאחריותו שרותי המודיעין היה מעורב בסחר הנבזי.
לא רק קרנפים. הסחר בחטי פילים עובר “מתחת לראדאר״. בחמש השנים האחרונות תפסו פקידי המכס יותר מטון שנהב בדרכו לאסיה. זהו רק קצה הקרחון שכן כמויות השנהב שהגיעו לאסיה עצומות. כתוצאה מכך הוכרזה דרום אפריקה כמדינה בעיתית שדורשת תשומת לב על ידי פקחי האמנה למניעת סחר בחיות בר ( CITES)
מינים רבים ידועים פחות כמו: תוכי אפור, פנגולין, אבלון (רכיכה) מוברחים בתיבות נסתרות בדרכם לדרום-מזרח-אסיה. באופן מוזר דרום אפריקה הוא מקור לסחר בחלקי טיגריסים, על פי דווח של טרפיק (TRAFFIC) כ-280 טיגריסים מוחזקים ב-44 אתרים במדינה. לפחות אתר אחד ובו כחמישים טיגריסים שייך לאזרח וויאטנמי. מכיוון שלמרות השחיתות יש פיקוח בנמלי דרום אפריקה הרי שה”סחורה״ עוברת דרך מוזמביק, שכן רשויות מוזמביק ידועות לשמצה בחוסר יעילותן באכיפת חוקים, שבלאו הכי התבררו כלקויים.
מדווחים על 539 עבריני צייד שנעצרו בשנים 2014-2012 אבל רק 17 נקנסו. בינואר 2014 נעצרו שבעה קציני משטרה באשמת שוד וסחר בקרני קרנפים, כולם שוחררו, וויאטנמי שנעצר במאפוטו (Maputo ) כשבכליו שבע קרני קרנפים נראה כשבוע מאוחר יותר בבנגקוק כשהקרניים ברשותו. בשמורת ניאסה ( Niassa) במוזמביק נטבחו 10.000 (עשרת אלפים) פילים תוך חמש שנים, לעתים קרובות תוך שיתוף פעולה עם השלטונות.
דגימות ד.נ.א. מחטים שנתפסו ב-11 מקרים במקומות אחרים הראו כי מקורם בצפון מוזמביק, כנראה משמורת פמבה (Pemba).
קרל אמאן (Karl Ammann ) הוא חוקר חיות-בר והתסריטאי שעוקב אחרי הסחר הניבזי, לדבריו מפעם לפעם ״שמחים״ הוויאטנמים לפרסם תפיסת מכולה בתקשורת העולמית – ואז להחזיר את הסחורה ל״יבואן״. בעל ״מפעל״ לעיבוד שנהב סיפר לקרל כי כל מכולות שנהב שהוחרמו הוחזרו בפקודת סגן ראש הממשלה. כמו דרום אפריקה, כך גם ויאטנם הוכרזה כ״בעייתית״ שיש לשים אליה לב כמדינה המשמשת מעבר לשנהב וכצרכנית. מאז 2005 היתה וויאטנם מעורבת בסחר ב-46 טון שנהב שנתפסו במקומות אחרים.
בשימוע ציבורי בהאג התברר שבכפר קטן נמכרו בגלוי 579 מוצרי קרני-קרנפים, 220 חלקי טיגריסים ואלף חתיכות שנהב. ויאטנמים מהווים את רוב הנעצרים בדרום אפריקה ובמוזמביק בהקשר לסחר בחיות-בר. לדברי קרל ״העבריינים הגרועים יותר הם תושבי לאוס שבמשך יותר מעשור סוחרים בשנהב ובכל חלקי חיות-בר.
לאוס שלה גבול משותף עם וויאטנם נמצאת תחת פיקוח של CITES ללא תוחלת שכן הממשל אינו נענה לדרישות הארגון ואינו פועל לעצירת הפשע. אף על פי שיותר מ-11 טונות שנהב נתפסו בדרכם ללאוס מאז 2010, עד היום לא נעצר ולו אדם אחד, למרות שבעה חוקים יעודיים וסוכנות מיוחדת שאמורים לאפשר את המאבק בסחר הבזוי.
על פי נתוני הסוכנות, החל מ 2009 ״מייצאים״ חלקי אריות מדרום אפריקה ללאוס. אף על פי שאין רישוי או רישום של תושב לאוס שקיבל רישיון צייד, כיום ״שולטת״ לאוס במסחר בעצמות אריות שנמכרים כעצמות טיגריסים, שכן הטיגריסים הולכים ונכחדים בגלל הביקוש לחלקיהם. בדרום אפריקה נפוץ הצייד ה״ספורטיבי״ של אריות שגודלו בחוות. הצייד מקבל את הראש ואת הפרווה ואת העצמות מייצאים ללאוס תמורת כ-1500 דולרים לשלד לדברי קרל אחרי שהעצמות מגיעות ללאוס הן מוברחות לוויאטנם, בוויאטנם ״מעבדים״ את העצמות ע׳׳י הרתחה ו״אופים״ עוגות שכל אחת נמכרת בכאלף דולר ל״יצרנים״, ה״יצרנים״ מוסיפים את ה״עוגה״ ליין-אורז ומוכרים את היין כ״יין-טיגריס״ שנחשב למשקה מחזק, מבריא וכמובן מעורר ומחזק את כח הגברא.
כל התהליך מתרחש תוך התעלמות גסה מחוקים בין-לאומיים. מסתבר כי ארגוני הפשע החליטו שהם יכולים לעקוף את חוקי השימור ללא סיכון וללא השלכות שליליות מצד הממשלה,
יוליאן ראדמיאר ( Julian Rademeyer) חוקר וסופר מסכם את המצב בניתוח עכשווי בכתבו: ״שוב ושוב מוכשל המאמץ למאבק מול ארגוני פשע על ידי ממשלות מושחתות שאינן רוצות או אינן מסוגלות לפעול, החוסר בזרימת מידע והגישה להתמודדות עם הפשעים באמצעות פרסום והדגשת מעצרי ״שווא״ מהווים מדד להצלחה כאשר אין הרשעות בעקבות המעצרים וה”סחורה״ מוחזרת לשודדיה, אנה אנו באים”?
כאשר מינים רבים נמצאים בסכנת הכחדה מגיעה הידיעה על החלטת הממשל הסיני לאסור לחלוטין את המסחר בשנהב. בו בזמן איחוד האמירויות במפרץ הפרסי אוסר על גידול ועל אחזקה של חיות-בר למטרות חיות-מחמד. אולי מתקרבת הגאולה לחיות הבר באפריקה?
