תירס או סורגום?

חקלאים בכפר בקניה עברו בסיוע ארגון בינלאומי לאבטחה תזונתית מגידול תירס בחזרה לגידול סורגום (דורה). התוצאה – הכנסותיהם מכל דונם קרקע גדלו פי 10

לפני זמן מה הבאתי כאן דווח על מחקר לפיתוח זני תירס שיתאימו לתנאי יובש.
בסוף הרשימה התייחסתי לנושא בתמיהה על שהחוקרים ממשיכים בדרך שהובילו האנגלים כשהגיעו למזרח אפריקה. עד הגעתם היתה התבואה המועדפת במזרח אפריקה הסורגום (Sorghum), או כפי שהוא ידוע במחוזותינו דורה, דגן שבמשך עידנים הסתגל לתנאי האקלים וסיפק למגדלים מזון לאדם ולבהמה. האנגלים ראו בסורגום דגן ירוד ופשוט שמתאים רק למאכל בהמות ולכן יבאו את התירס (שמקורו באמריקה) ובמשך השנים תפס התירס את מקום הסורגום .

עכשיוו מקבלת ה״תמיהה״ שלי חיזוק מאיכרי קניה שנטשו את התירס וחזרו לגידול המסורתי כאשר החזירו את הסורגום לשדות. קבוצת עיתונאים ביקרה חקלאים בכפר ווטה (Wote) שבמזרח קניה שסיפרו כי הסורגום נותן ביטחון תזונתי למשפחות כמו גם לבקר בשדה סורגום מתקבל יבול גדול יותר ועבור היבול מתקבל מחיר טוב יותר מהתירס.
סורגום מסתגל למגוון רחב של תנאי סביבה ותנאי קרקע ונחשב היום לגידול שמתאים לשינויי האקלים. בסורגום טבועה העמידות לתנאי בצורת מה שמשפר את הבטחון התזונתי של משקי הבית באזורים יובשניים.

על פי דו”ח של מכון מחקר מטעם המכון לחקלאות וביטחון תזונתי (Agriculture and Food Security (CCAFS עד 2012 היה ביטחון תזונתי רק לשני אחוזים מהמשפחות בווטה מכיוון שתושבי החבל התקיימו בקושי מחקלאות שגידוליה נפגעו תדירות מבצורת.

החל מ-2012 הושב הסורגום לשדות יחד עם זן עמיד של שעועית וזן עמיד של אפונה. גידול השעועית והאפונה על אותו שטח יוצר מחזור זרעים חיובי ומספק לקרקע דישון טבעי. האיכרים קיבלו עזרה והדרכה מקצועית והתארגנו בקבוצות שגידלו את הסורגום מול חלקות ביקורת של תירס, זאת כדי שיראו בעצמם את ההבדלים ואת הכדאיות שבשינוי .
בסוף 2013 בחרו האיכרים זן סורגום המכונה Seredo שנתן את היבול הטוב ביותר של הסורגום ושל זני השעועית והאפונה בהתאמה. לאור ההצלחה הצטרפו למיזם בשנת 2014 כפרים נוספים באזור.
דובר האיכרים מספר כי ״אחרי אומדנים ובדיקות ברור כי הסורגום יצרני ופורה הרבה יותר מהתירס. בעבר היתה הגישה כי גם אם גידול התירס נכשל לפחות יש גבעולים להאכלת הבקר, ״הסורגום נותן לנו בטחון למזון עבור משפחות ועבור חיות הבית כאחד״. הדובר ממשיך ומספר כי ״על דונם אחד נאספים חמישה שקים מלאים בסורגום לאומת שק אחד תירס״.

במסגרת השינויים וההתארגנות לקבוצות גידול יש סוחר שמגיע לשטח מה שחוסך מהאיכרים את הצורך לעסוק בהובלת היבול. הסוחרים משלמים כ-25 דולרים עבור שק סורגום (שמשקלו כ-40 ק”ג) לעומת פחות ממחצית סכום זה עבור שק תירס, כלומר הרווח הכספי מגידול דורה גדול פי 10 לעומת תירס.
דובר האיכרים ממשיך ואומר כי ״מחקרים מראים כי הערך התזונתי של סורגום עולה עשרות מונים על התירס״, ״אם רוצים לצאת ממחזור העוני והרעב חשוב לחדול מגידול התירס שאינו מתאים לאזור. חשוב לעבור לגידול סורגום״.

ואני אוסיף כי בין היתר הפיצו האנגלים את גידול האקליפטוס כמקור לעץ. אולי עכשיו יש מקום לשקול מחדש את המשך הנטיעות של מינים אוסטרלים במזרח אפריקה ובכלל. אולי כדאי לעבור לגידול מינים מקומיים.
לעיתים קרובות כדאי וחשוב לשלב את הקידמה במסורת, שכן מסורת ובמקרה זה זני צמחים שהתפתחו במשך אלפי שנים מנצחים את הקידמה.