סיקור מקיף

נמצא כי היסוד ברום חיוני לחיים

27 יסודות כימיים נחשבים כחיוניים לחיי האדם. כעת נוסף היסוד ה-28 – ברום. במאמר חדש קובעים חוקרים כי ברום הוא החומר ה-28 החיוני להתפתחותן של רקמות בכל בע”ח, החל מיצורי ים וכלה בבני האדם.

ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע"ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock
ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע”ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock

27 יסודות כימיים נחשבים כחיוניים לחיי האדם. כעת נוסף היסוד ה-28 – ברום. במאמר חדש קובעים חוקרים כי ברום הוא החומר ה-28 החיוני להתפתחותן של רקמות בכל בע”ח, החל מיצורי ים וכלה בבני האדם.

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Cell, חוקרים מאוניברסיטת וונדרבליט קובעים לראשונה אי-פעם כי ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את הרכיב ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע”ח על פני כדור הארץ.

“ללא ברום, לא היו מתפתחים בע”ח. זוהי התגלית שלנו,” אמר Billy Hudson, הכותב הראשי של המאמר ופרופסור לרפואה. החוקרים הדגימו כי זבובי פירות מתו כאשר מהתזונה שלהם הורחק היסוד ברום, ושרדו כאשר הוא הוחזר לתזונה שלהם. לממצא זה יש השלכות חשובות בתחום של חולי באדם: “מספר קבוצות חולים הדגימו חוסר בברום,” מסביר אחד מהחוקרים, רופא בהכשרתו. תוסף מזון של ברום עשוי לשפר את הבריאות של חולי דיאליזה וחולים התלויים בהזנה תוך-ורידית, לדוגמה.

מאמר זה הוא האחרון בסדרה של מאמרים פורצי דרך שיצאו תחת ידה של אותה הקבוצה מאוניברסיטת וונדרבליט, קבוצה אשר סייעה להבהיר כיצד פיגומים של קולגן מחזקים את בסיס הקרומיות של כל סוגי הרקמות בגוף, כולל יחידות הסינון של הכליות. החוקר הראשי מסביר כי היסודות לתגלית בנוגע לברום הונחו כבר לפני 30 שנים כאשר הוא עצמו היה בביה”ס לרפואה באוניברסיטת קנזס. סקרנות בנוגע לשתי מחלות כליות נדירות הובילו, באמצע שנות השמונים, לתגלית של שני חלבונים שלא היו ידועים עד אז המתפתלים אחד מסביב לשני ליצירת המולקולה התלת-סלילית קולגן 4, בדומה לכבלים המחזיקים גשר מתכת. כאשר “כבלים” אלו פגומים או ניזוקים עלולות להתפתח מחלות.

בשנת 2009 פורסם ע”י החוקרים בכתב-העת המדעי היוקרתי Science, על התגלית של קשר סולפילאימין (sulfilimine) חדש בין אטום גופרית לבין אטום חנקן המתפקד בתור “תפס” המחבר את חלקי מולקולות הקולגן 4 המהוות את פיגומי התאים. קשר פגום עלול לגרום למחלה האוטו-חיסונית הנדירה תסמונת גודפסצ’ר (Goodpasture’s Syndrome). התגלית הובילה לשאלה פשוטה: כיצד נותר הקשר הייחודי הזה? בשנת 2012 הובילו שני חוקרים מאותה האוניברסיטה לגילוי התשובה – האנזים פראוקסידאסין (peroxidasin). בתור אנזים המופיע בכל ממלכת החי, לאנזים זה עשוי להיות תפקיד גם בהופעת מחלות. כאשר האנזים פעיל-ביתר הוא עלול להוביל לשקיעה מוגזמת של קולגן וכתוצאה מכך לעיבוי של בסיס הקרומית, מה שעלול לפגוע בפעילות הכליות, מסבירים החוקרים במאמר שפורסם בכתב-העת המדעי Nature Chemical Biology. במחקר הנוכחי החוקרים מדגימים את תפקידו הייחודי והחיוני של יון הברומיד בתור “קו-פקטור” המאפשר את יצירתו של הקשר סולפילאימין במבנה האנזים. מכאן, שברום מהווה “מרכיב חיוני להתפתחות החי ולמבנה הרקמה,” כך לפי החוקרים.

להודעה של החוקרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.