במאמר שפרסמו חוקרים מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולארית וביוטכנולוגיה: פרופ’ יוג’ין רוזנברג, פרופ’ דני סגל והדוקטורנט גיל שרון בכתב העת PNAS, הם איששו מהדורה חדשה של תורת האבולוציה שפיתחו רוזנברג וזילבר-רוזנברג לפיה המכלול הביולוגי הכולל את בעל החיים או הצמח על כל המיקרו אורגניזמים שבו עוברים את האבולוציה יחדיו ולחיידקים הנלווים יש השפעה על ההזדווגות בינתיים הנושא נבדק על זבובי פירות
מחקר שפרסמו לאחרונה קבוצת חוקרים מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולארית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב בכתב העת PNAS (רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים), מוכיח כי לחיידקים החיים בגופם של בעלי חיים, במקרה זה זבובי פירות, יש השפעה באשר להעדפת ההזדווגות.
החוקרים, פרופ’ יוג’ין רוזנברג, פרופ’ דני סגל והדוקטורנט גיל שרון בשיתוף פעולה עם פרופ’ ג’ון רינגו מאוניברסיטת מיין בארה”ב, ניסו לבחון תיאוריה שהוצעה לפני כשנתיים על ידי פרופ’ רוזנברג וד”ר אילנה זילבר-רוזנברג לפיה, היחידה הבסיסית באבולוציה אינה היצור החי הבודד, בעל החיים או הצמח, אלא המכלול הביולוגי (Holobiont) – קרי בעל החיים או הצמח על כל המיקרואורגניזמים החיים בגופו. במקרה של בעלי החיים – הרוב המוחלט של המיקרואורגניזמים הללו הם חיידקי המעיים.
במאמר תיארו החוקרים מספר ניסויים שערך שרון בזבובי פירות ואשר תמכו בתיאוריה זו. בניסוי הראשון, חזרו החוקרים על ניסוי שבוצע לפני עשרים שנה, ע”י דיאן דוד ( (Diane Dodd מאוניברסיטת ייל Yale, שבו הסתבר שאם מחלקים אוכלוסיה של זבובים לשתיים ומאכילים אחת בסוכר פשוט ושניה בעמילן, וממתינים שנה, כאשר מערבבים את הזבובים, מסתבר שאלו שניזונו על עמילן מעדיפים בני/בנות זוג שניזונו על עמילן ובאופן דומה אלו שניזונו מסוכר מעדיפים בני זוג בעלי תזונה זהה. מהניסוי שביצע שרון עולה שההשפעה ניכרת כבר כעבור דור אחד או שניים ולא רק כעבור שנה.
בניסוי השני חזר שרון על הניסוי הראשון בתוספת אנטיביוטיקה שחיסלה את החיידקים ועימם גם את העדפת בני הזוג, כך שכעת ההזדווגות הפכה לאקראית ולא היתה תלויה בתזונה.
בניסויים הבאים הצליח שרון לבודד חיידק הגורם לבידוד הרבייתי בין בעלי העדפות התזונה השונות. זהו Lactobacillus plantarum שמתרבה כאשר מגדלים את הזבובים בעמילן ונעדר אצל הזבובים הניזונים מסוכר. כאשר הוסיפו את החיידק לזבובים שטופלו באנטיביוטיקה התופעה של העדפת בני זוג בתלות בתזונה חזרה וכך הוכח שחיידק זה, לפחות באופן חלקי, אחראי להעדפות המיניות.
בשלב הבא ניתח שרון בשיתוף פעולה עם פרופ’ אברהם חפץ מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב את הפרומונים המיניים שהזבובים מייצרים, ומסתבר שקיים הבדל בין הפרומונים אצל הזבובים בעלי התזונה השונה, ושוב כאשר הוסיפו אנטיביוטיקה הבדל זה נעלם.
“התוצאה למעשה רומזת שהשינוי בפרומוני המין הוא המנגנון שדרכו אנחנו רואים את העדפת ההזדווגות. אנחנו משערים לפיכך שהחיידקים הם אלו שהביאו את השינוי הזה.
לדברי פרופ’ רוזנברג, “עד היום חשבו שהיצור המארח לבדו עובר אבולוציה, ואילו החיידקים שבגופו עוברים אבולוציה משלהם. המנגנון שגילינו מאפשר לאבולוציה להתרחש מהר יותר בתגובה לשינויים סביבתיים, משום שלחיידקים זמן דור קצר בהרבה מאשר לבעלי החיים הרב-תאיים, ולפיכך הם מסוגלים להסתגל במהירות ולהפוך שינויים נרכשים לשינויים גנטיים של המכלול הביולוגי.”
12 תגובות
הרבה חידקים ווירוסים משפיעים על העדפות מיניות של בני האדם.
HIV הרפס , צרעת , שושנת יריחו, כל מיני ריחות רעים מפתחי הגוף שנובעים מחידקים ועו ועוד
מאמר מעניין
נראה לי שהמנגנון הזה אחראי לחלק מההתפצלויות של מיני בעלי חיים
רונן:
זה כתוב במאמר.
ציטוט:
בשלב הבא ניתח שרון בשיתוף פעולה עם פרופ’ אברהם חפץ מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב את הפרומונים המיניים שהזבובים מייצרים, ומסתבר שקיים הבדל בין הפרומונים אצל הזבובים בעלי התזונה השונה, ושוב כאשר הוסיפו אנטיביוטיקה הבדל זה נעלם.
“התוצאה למעשה רומזת שהשינוי בפרומוני המין הוא המנגנון שדרכו אנחנו רואים את העדפת ההזדווגות. אנחנו משערים לפיכך שהחיידקים הם אלו שהביאו את השינוי הזה.”
מעניין, מוצע הסבר לתופעה? איך בסופו של דבר הזבובים קולטים את השוני בתזונה של בנות הזוג שלהם?
האם החיידק הזה גורם לשחרור של איזה שהוא כימיקל?
האם התופעה הזאת קוראת גם אצל יונקים?
גם בקרב בני אדם קיים חיידק אשר משפיע על בחירת בני זוג.
קוראים לחיידק הזה “דת” ישנם סוגי חיידקי דת שונים והתגלה שבעלי אותו סוג חיידק דת מתחתנים בינם לבין עצמם גם כאשר יש בני אדם עם סוג חיידקי דת שונים הנמצאים בקירבתם.
עמוס:
מה הקשקוש הזה עם מכה לדארוויניזם?
זה לגמרי במסגרת הדארוויניזם (אפילו לא תוספת).
לכל אורגניזם יש את הסביבה שלו והוא מתפתח אתה, משפיע עליה ומושפע מן השינויים שנגרמים בידי גורמים אחרים.
זה מה שהיה וזה מה שנשאר.
אם יש משהו שהתגלית הזו עושה לדארוויניזם זה לאשש אותו עוד יותר ולהראות שבידוד רבייתי יכול להיווצר גם מסיבות ביולוגיות לחלוטין ולא רק על ידי קטסטרופות.
יהודה – מה זה שכתבת שזה בגלל שיצא להם יותר להיפגש; מה נראה לך? שהחוקרים לא דאגו לשוויון הזדמנויות? הם ערבבו זבובים וזבובות משני קבוצות התזונה ובדקו העדפות. מה בכתוב הביא אותך למסקנה שלא היה שוויון הזדמנויות למפגשים בין זכרים ונקבות בין שווי תזונה לשוני תזונה?
(מה שאמרתי שלא ייתכן, זה כמובן במסגרת הזמן המדובר, אם היה 10 בחזקת 1000 שנה או משהו בסדר גודל כזה זה כן ייתכן).
מכה נוספת לדארווניזם. לאט לאט מסתבר כצפוי שהדברים לא כל כך אקראיים. ואם מישהו יטען שזה בסה”כ תוספת לדארווניזם, ייתכן שהוא צודק, אבל אני צופה עוד הרבה תוספות כאלו, ובשורה התחתונה, האבולוציה לא מתבצעת במקרה עם הכלל היחיד של ברירה טבעית, אלא יש אוסף כללים רחב יותר (כמו המצויין במאמר, וכמו הגילוי של העברת גנים רוחבית, וגילויים נוספים שימצאו בעתיד), שורה תחתונה, לא ייתכן שבעלי חיים כל כך מפותחים יתפתחו באקראי (בהתסייגות של ברירה טבעית בלבד).
לא כל כך בטוח במסקנות
האם לא ייתכן שאוהבי הסוכר העדיפו את אוהבות הסוכר רק בגלל שיצא להם יותר להפגש? היה צריך לשים בין כל שני אוהבי סוכר אוהבת עמילן ולהיפך, האם גם אז הזבוב אוהב הסוכר יחפש אוהבת סוכר במקום אוהבת עמילן שהיא קרובה אליו יותר?
לילה טוב
סבדרמיש יהודה