פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז על תשעה זוכים לשנת 2024 * הזוכים – היסטוריונים, ארכיאולוגים וחוקרים מצטיינים בתחום ההיסטוריה
פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז על הזוכים לשנת 2024. תשעת הזוכים הם היסטוריונים, ארכיאולוגים וחוקרים בראשית (ובאמצע) דרכם, שעבודתם מאירה את העבר בדרכים נועזות ויצירתיות. החוקרים הזוכים השנה עובדים באירופה, אסיה וצפון אמריקה.
"על מנת שנוכל לפענח את מורכבויות ההווה ולהיות ערוכים לאתגרי העתיד, עלינו ראשית להבין לעומק את העבר," ציין אריאל דוד, חבר הוועד המנהל של הפרס ובנו של המייסד דן דוד. "באמצעות שיטות וחומרים חדשניים, הזוכים מעניקים לנו תובנות היסטוריות יקרות ערך שמאירות תחומים רבים באור חדש, מערש הודו המודרנית, דרך הארכיון הסודי של גטו ורשה ועד הקשרים העמוקים בין הוויקינגים למזרח."
הזוכות והזוכים בפרס דן דוד לשנת 2024 :
· קישה נ. בליין (Keisha N. Blain), אוניברסיטת בראון (ארה"ב) – היסטוריונית של ארה"ב במאה ה-20, בדגש על היסטוריה של נשים שחורות. מחקרה חושף את התפקידים שמילאו נשים שחורות ממעמד הפועלים בתנועה לזכויות האזרח ובתנועות אחרות לשינוי חברתי רדיקלי. בליין כותבת טור קבוע בMSNBC ופרסמה כמה ספרים זוכי פרסים, ובהם ביוגרפיה של הפעילה החברתית פאני לו היימר, אנתולוגיה על היסטוריה אפרו-אמריקאית, ואוסף מאמרים שכתבו נשים שחורות על עתיד הדמוקרטיה.
· בנג'מין ברוזי (Benjamin Brose), אוניברסיטת מישיגן באן ארבור (ארה"ב) – חוקר של הדת בסין, שעבודתו עוסקת גם בהיסטוריה המוקדמת של הבודהיזם בסין, וגם באופן שבו נרטיבים דתיים עתיקים התגלגלו לאמונות וטקסים דתיים באסיה העכשווית. בעבודתו, ברוזי בוחן את יכולתם של סיפורים לשנות את התובנות והחוויות של אנשים, בדגש על סיפורים בודהיסטים כמו מסעותיו של הנזיר הבודהיסטי שוואנזנג שחי במאה השביעית לספירה, אך סיפורו ממשיך להיות מסופר לאורך ההיסטוריה של אסיה ועד ימינו.
· ססיל פרומון (Cécile Fromont), אוניברסיטת הרווארד (ארה"ב) – חוקרת תולדות האמנות שבוחנת את התרבות הוויזואלית, החומרית והדתית של אפריקה, אירופה ואמריקה הלטינית בעת החדשה המוקדמת. עבודתה העכשווית שמה דגש על הקשרים האסתטיים שבין אירופה ואפריקה, כפי שהם נוצרו בעקבות סחר העבדים האטלנטי. פרומון גם עוסקת באופן ציבורי בסוגיה של החזרת חפצים ממוזיאונים באירופה לארצות המוצא שלהם, ובשאלה מה לעשות עם יצירות אמנות היסטוריות שמעבירות מסרים מעוררי מחלוקת.
· קט ג'רמן (Cat Jarman), בריטניה – ביו-ארכיאולוגית והיסטוריונית שמתמחה בתזונה, בהגירה ובעידן הוויקינגי. ג'רמן משתמשת בטכניקות פורנזיות כמו בדיקות איזוטופים, תיארוך פחמן, וניתוח די-אן-איי של שרידים אנושיים כדי לבחון מחדש נרטיבים היסטוריים. מחקריה מספרים את סיפורים של אוכלוסיות שלעיתים קרובות נעדרות מהמחקר ההיסטורי המקובל, כמו נשים, ילדים, ועבדים. בשני ספרי העיון רבי המכר שפרסמה, היא משתמשת בממצאיה המדעיים כדי לספר סיפורים מורכבים ומרתקים על צבאות ויקינגים ועצמותיהם של מלכים אנגלים. ג'רמן היא גם המנחה של פודקאסט ההיסטוריה "The Rabbit Hole Detectives", מופיעה לעיתים קרובות בסרטים תיעודיים על ארכיאולוגיה ובעבר הנחתה עונה של תכנית הארכיאולוגיה "Digging for Britain" ב- BBC.
· דניאל יוטה (Daniel Jütte), אוניברסיטת ניו יורק (ארה"ב) – היסטוריון תרבותי של אירופה. מחקריו משתמשים בחפצים מוכרים ובפרקטיקות תרבותיות יומיומיות כאמצעים להבנת תרבויות העבר לאורך תקופות ארוכות. כך למשל בספרו האחרון יוטה בוחן כיצד הרעיון של "שקיפות", שהוא בעל חשיבות גדולה בתרבות המערב המודרנית, קשור ישירות לזמינות של זכוכית שקופה כחומר פיזי, ובמיוחד למבנה הארכיטקטוני של חלונות זכוכית.
· סטוארט מ. מקמנוס (Stuart M. McManus), האוניברסיטה הסינית בהונג קונג – היסטוריון גלובלי של העת החדשה המוקדמת, שעבודתו מקשרת בין אזורים גיאוגרפיים שעל פי רוב נחקרים בנפרד – צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, מערב אפריקה, ודרום סין. מחקריו בוחנים את הרנסנס בראייה גיאוגרפית רחבה, ובוחנים הן את האופן שבו רעיונות של ההומניזם הגיעו לכל חלקי העולם שאליהם הגיעו אירופאים בזמן הרנסנס, והן את הקשרים בין סחר העבדים האטלנטי לבין רשת רחבה הרבה יותר של מסחר וסחר בבני אדם שלא התמקדה רק באפריקה ואמריקה, אלא בכל כדור הארץ בזמן העת החדשה המוקדמת.
· קת'רין אוליבריוס (Kathryn Olivarius), אוניברסיטת סטנפורד (ארה"ב) – היסטוריונית חברתית של מחלות, שעבודתה מדגימה כיצד מגפות בעבר – ספציפית מגפת הקדחת הצהובה ומגפת העגבת בדרום האמריקאי במאה ה-19 – השפיעו על אופייה של החברה ועל תפיסות של אזרחות וקפיטליזם. אוליבריוס בוחנת כיצד מחלות מתחברות לרעיונות רחבים יותר בהיסטוריה כלכלית וחברתית, ובמיוחד כיצד הרעיון של חסינות מפני מחלות, מילא תפקיד מרכזי בדרום האמריקאי ויצר חברות מבוססות על מה שהיא מכנה "אימונו-קפיטליזם" (קפיטליזם של חסינות).
· קתרז'ינה פרסון (Katarzyna Person), מוזיאון גטו ורשה (פולין) – היסטוריונית ציבורית של השואה וסגנית מנהלת מוזיאון גטו ורשה, עבודתה מתמקדת בקולות שהושתקו או נחשבו "לא ראויים" לשמש כחלק מזיכרון השואה, ובהם נשים, ילדים, אלה שנחשבו "משתפי פעולה", מגורשים ופליטים. פרסון הובילה את פרסום המהדורה המדעית החדשה (בת 27 כרכים) של ארכיון רינגלבלום (המכונה גם ארכיון "עונג שבת") – הארכיון המחתרתי שנאסף על ידי יהודים בגטו ורשה בזמן השואה, אשר מכיל עדויות נדירות על החיים היהודיים בתוך הגטו.
· טריפורדמן סינג (Tripurdaman Singh), המכון לתלמידי מחקר בג'נבה, (שוויץ) – היסטוריון של דרום מזרח אסיה, סינג בוחן את המפגש של האזור עם קולוניאליזם, את תהליך הדה קולוניזציה, ובמיוחד את לידתה של הדמוקרטיה בהודו. סינג פעיל בדיונים ציבוריים ומחקריים בהודו. ספרו על התיקון הראשון לחוקה ההודית – שהגביל משמעותית את זכויות האזרח במדינה ואת היכולת לביקורת שיפוטית על צעדי הממשלה והפרלמנט – נותן הקשר היסטורי חשוב למהלכים פוליטיים עכשוויים בהודו.
"ארכיאולוגיה והיסטוריה מאפשרות לנו להציץ בסיפורי הרקע שמכתיבים את חיינו היום," אמר פרופסור טים קול, היסטוריון ויועץ אקדמי לפרס דן דוד. "הבנה עמוקה של העבר לא רק עוזרת לנו להבין איך הגענו למקום בו אנחנו נמצאים, אלא גם משמשת תזכורת שהמציאות לא חייבת להישאר סטטית – ואכן היא כל הזמן משתנה. מבט אל העבר מזמין אותנו לדמיין מגוון אפשרויות לעתיד."
תשעת הזוכים השנה בפרס דן דוד נבחרו מתוך מאות מועמדים שהוגשו על-ידי עמיתים, מוסדות והציבור הרחב בתהליך הגשה פתוח. הזוכים נבחרים על-ידי ועדה בינלאומית של מומחים המשתנה מדי שנה. השנה, חברי ועדת הבחירה של הפרס קשורים למגוון מוסדות אקדמיים מובילים ואוניברסיטאות באירופה, צפון אמריקה, הודו וברזיל . רשימה מלאה של חברי ועדת הבחירה של פרס דן דוד לשנת 2024 זמינה כאן.
פרס דן דוד, המוענק מטעם קרן דן דוד ופועל באוניברסיטת תל אביב, נוסד ב-2001 על-ידי היזם והפילנתרופ המנוח דן דוד, והוענק על עבודות חדשניות ובין-תחומיות בעלות תרומה לאנושות. ב-2021 הושק פרס דן דוד מחדש תוך התמקדות במחקר היסטורי, כהוקרה למחויבותו של המייסד לתחומי ההיסטוריה והארכיאולוגיה. כיום, הפרס מוענק לחוקרים בראשית דרכם המקצועית, במטרה לסייע לאקדמאים והיסטוריונים ציבוריים לממש את הפוטנציאל שלהם בתקופה שבה התמיכה במדעי הרוח הולכת ופוחתת.
על דן דוד, מייסד הפרס – דן דוד חווה רדיפות ברומניה תחת הכיבוש הנאצי ותחת המשטר הקומוניסטי, והפך לצלם מוכשר ואחר כך ליזם ופילנתרופ. הוא הוקסם מרעיון הצילום המיידי האוטומטי והקים חברה שהביאה לישראל ולמדינות נוספות בכל העולם את תא הצילום האוטומטי. דוד גילה עניין רב בהיסטוריה ובארכיאולוגיה, מתוך אמונה שהבנת העבר היא קריטית להבה שלנו את עצמנו כיום. הביוגרפיה המלאה שלו זמינה כאן.
פרס דן דוד הוא פרס ההיסטוריה הגדול בעולם. דן דוד, מייסד הפרס, האמין שידע העבר מעשיר אותנו ועוזר לנו להתמודד עם אתגרי ההווה, ומהווה בסיס חשיבה מחדש על עתידנו המשותף. בתקופה שבה התמיכה במדעי הרוח בירידה, הפרס מוקיר את הדור הבא של היסטוריונים מצטיינים, ארכיאולוגים, אוצרים ואנשי מדעי הרוח הדיגיטליים. בכל שנה, עד תשעה חוקרים זוכים במענק בסך 300,000 דולר כל אחד כהוקרה על הישגיהם ולתמיכה במאמציהם העתידיים.
עוד בנושא באתר הידען:
