השמש מסתובבת הכי מהר בקו המשווה וקצב הסיבוב מאט בקווי רוחב גבוהים יותר, כשבאזורי הקטבים הוא הכי איטי. אבל כוכב דמוי שמש קרוב, V889 הרקוליס בקבוצת הרקולס 115 שנות אור מהארץ, מסתובב הכי מהר בקו רוחב של 40 מעלות בערך, ואילו קו המשווה ואזורי הקטבים מסתובבים לאט יותר
השמש מסתובבת הכי מהר בקו המשווה וקצב הסיבוב מאט בקווי רוחב גבוהים יותר, כשבאזורי הקטבים הוא הכי איטי. אבל כוכב דמוי שמש קרוב, V889 הרקוליס בקבוצת הרקולס 115 שנות אור מהארץ, מסתובב הכי מהר בקו רוחב של 40 מעלות בערך, ואילו קו המשווה ואזורי הקטבים מסתובבים לאט יותר.
פרופיל סיבוב דומה לא נצפה באף כוכב אחר. התוצאה מדהימה כי סיבוב של כוכבים נחשב כפרמטר פיזיקלי יסודי מובן היטב אבל פרופיל סיבוב כזה לא חזו אפילו בהדמיות מחשב.
"הפעלנו טכניקה סטטיסטית חדשה שפותחה על הנתונים של כוכב מוכר שנחקר שנים באוניברסיטה של הלסינקי. לא ציפינו לראות אנומליות כאלה בסיבוב של כוכב. האנומליות בפרופיל הסיבוב של V889 הרקוליס מצביעות על כך שההבנה שלנו בנוגע לדינמיקה כוכבית ודינמו מגנטי אינה מספיקה", מסביר החוקר מיקו טואומי, מתאם המחקר.
כוכב המטרה V889 הרקוליס דומה מאוד לשמש צעירה, ומספר סיפור על ההיסטוריה וההתפתחות של השמש. טואוי מדגיש שחיוני להבין את האסטרופיזיקה של כוכבים כדי, למשל, לחזות תופעות שגורמות פעילויות, כגון כתמים וסערות.
כוכבים הם מבנים כדוריים בהם החומר נמצא במצב פלזמה, המורכב מחלקיקים טעונים. הם עצמים דינמיים התלויים בשיווי משקל בין הלחץ הנוצר בתגובות גרעיניות בליבה שלהם והכבידה העצמית. אין להם פני שטח מוצקים, שלא כמו כוכבי לכת רבים.
הסיבוב הכוכבי לא קבוע בכל קווי הרוחב – אפקט המכונה סיבוב דיפרנציאלי. הוא נגרם בגלל העובדה שפלזמה חמה עולה אל פני הכוכב באמצעות תופעה בשם הסעת חום, שמצידה משפיעה על קצב הסיבוב המקומי. זאת בגלל שהתנע הזוויתי חייב להשתמר והולכת החום מתרחשת בניצב לציר הסיבוב ליד קו המשווה ואילו ליד הקטבים היא מקבילה.
אולם, גורמים רבים כגון המסה, הגיל, ההרכב הכימי, זמן הסיבוב והשדה המגנטי של הכוכב משפיעים על הסיבוב וגורמים לשינויים בפרופיל של הסיבוב הדיפרנציאלי.
תומס הקמן, מרצה לאסטרונומיה שהשתתף במחקר, מסביר שהשמש היא הכוכב היחיד שאפשר היה לחקור את פרופיל הסיבוב שלה.
"הסיבוב הדיפרנציאלי של כוכב הוא גורם מאוד מכריע שמשפיע על הפעילות המגנטית שלו. השיטה שפיתחנו פותחת פתח חדש לפעולה הפנימית של כוכבים אחרים".
האסטרונומים מהלסינקי קבעו את פרופיל הסיבוב של שני כוכבים צעירים סמוכים על ידי הפעלת מידול סטטיסטי חדש על תצפיות קו בסיס ארוך של בהירוּת. הם מידלו את השינויים בזמן הסיבוב בתצפיות על ידי כך שהביאו בחשבון את ההבדלים בתנועה הנדמית של הכתמים בקווי רוחב שונים. תנועת הכתמים אפשרה להעריך את פרופילי הסיבוב של הכוכבים.
לגבי כוכב המטרה השני, LQ Hydrae בקבוצת נחש המים, נמצא שהוא מסתובב כמו גוף קשיח – נראה שהסיבוב לא משתנה מקו המשווה עד הקטבים, כלומר ההבדלים מאוד קטנים.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
לרוב כוכבי הלכת ביקום (גם אם לא נכלול את הירחים והפלוטואידים שהם לפי החלטה כרגע לא כוכבי לכת) יש פני שטח מוצקים.
הסבר פשוט, באזור קו המשוה יש חיכוך (גרוויטציוני) עם טבעות בלתי נראות.