לאחר חיבור מחודש עם האוקיינוס האטלנטי, המגוון הביולוגי של הים התיכון השתנה, עם ירידה במספר המינים ממערב למזרח, כפי שקיים היום
מחקר על משבר המליחות המסיניאני מצביע על כך שרק חלק קטן ממיני הים התיכון שרד, כאשר זמן השיקום של המגוון הביולוגי עבר את ה-1.7 מיליון שנים.
במהלך ההיסטוריה של כדור הארץ, תנועות הליתוספירה גרמו שוב ושוב לבידוד של ימים אזוריים מהאוקיינוס העולמי ולצבירת כמויות עצומות של מלח. "ענקי מלח" המכילים אלפי קילומטרים מעוקבים של מלח התגלו על-ידי גיאולוגים באירופה, אוסטרליה, סיביר, המזרח התיכון ומקומות נוספים. הצטברויות מלח אלו מהוות משאב טבע יקר ערך, שהופק מכריית מלח מאז העת העתיקה, כמו מכרה הלשטאט באוסטריה ומכרה המלח קווארה בפקיסטן.
בשנות ה-70 המוקדמות התגלה "ענק המלח" של הים התיכון – שכבת מלח בעובי קילומטר מתחת לים התיכון, שנוצרה לפני כ-5.5 מיליון שנים בעקבות ניתוק מהאוקיינוס האטלנטי במהלך משבר המליחות המסיניאני. במחקר חדש שפורסם בכתב העת Science, צוות בינלאומי של חוקרים – הכולל 29 מדענים מ-25 מכונים ברחבי אירופה – כימת את אובדן המגוון הביולוגי בים התיכון עקב המשבר המסיניאני ואת ההתאוששות הביולוגית שאחריו.
זמן התאוששות ארוך של המגוון הביולוגי הימי
לאחר עשרות שנים של מחקר קפדני על מאובנים שתוארכו לתקופה של 12 עד 3.6 מיליון שנים, שנמצאו באדמות במדינות הסובבות את הים התיכון ובמשקעים מעמקי הים, גילה הצוות כי כמעט 67% מהמינים הימיים בים התיכון אחרי המשבר היו שונים מאלו שלפניו. רק 86 מתוך 779 מינים אנדמיים (שחיו אך ורק בים התיכון לפני המשבר) שרדו את השינוי העצום בתנאי החיים לאחר הניתוק מהאטלנטי.
השינויים במסלולי ההגירה של אורגניזמים ימיים, זרימת הלרוות והפלנקטון, ושיבוש תהליכים מרכזיים במערכת האקולוגית הביאו לכך שחלק גדול מהתושבים הימיים של הים התיכון, כמו אלמוגים טרופיים, נכחדו. לאחר חיבור מחודש עם האוקיינוס האטלנטי, המגוון הביולוגי של הים התיכון השתנה, עם ירידה במספר המינים ממערב למזרח, כפי שקיים היום.
כימות והבנת שיקום המגוון הביולוגי
בהיות הים התיכון מוקד חשוב למגוון ביולוגי, הייתה סבירות גבוהה שהיו לו השפעות גדולות על היווצרות המלח במהלך ההיסטוריה הגיאולוגית. "המחקר שלנו מספק כעת את הניתוח הסטטיסטי הראשון של משבר אקולוגי בסדר גודל כזה," מסבירה קונסטנטינה אגיאדי מאוניברסיטת וינה, שהובילה את המחקר.
המחקר גם קובע לראשונה את לוחות הזמנים של ההתאוששות לאחר המשבר הסביבתי הימי, שהתבררה כארוכה יותר מהצפוי: "המגוון הביולוגי במונחים של מספר המינים התאושש רק לאחר יותר מ-1.7 מיליון שנים," אמרה הגיאולוגית. השיטות ששימשו במחקר גם מספקות מודל המקשר בין טקטוניקת הלוחות, היווצרות האוקיינוסים, מלח והחיים הימיים, שניתן ליישם באזורים אחרים בעולם.
כיווני מחקר ושאלות חדשות
"תוצאות המחקר מעלות שאלות מרתקות חדשות," אומר דניאל גרסיה-קסטלנוס מברצלונה, שהוא המחבר הבכיר של המחקר: "איך והיכן שרדו 11% מהמינים את המלחת הים התיכון? איך שינו היווצרויות מלח גדולות קודמות את המערכות האקולוגיות ומערכת כדור הארץ?" שאלות אלו עדיין מחכות למחקר, למשל במסגרת הרשת המדעית החדשה "SaltAges", שתתחיל באוקטובר ותחקור את ההשפעות החברתיות, הביולוגיות והאקלימיות של עידני המלח.
