כ-1,600 חוקרים, מדענים ואנשי אקדמיה שלחו לשר החינוך ולרה”מ עצומת מחאה לביטול הפגיעה בספרייה הלאומית

בין החותמים: חתני פרס ישראל, מדענים מתחומי המדעים המדויקים, רפואה, מדעי הרוח ומדעי החברה ודוקטורנטים * מוקדם יותר פרסמו גם חברי הנהלת האקדמיה הלאומית למדעים על עצומה בנושא

בעקבות הצעת החוק של שר החינוך יואב קיש לשנות את חוק הספרייה הלאומית, כך שהוא ימנה את חברי הדירקטוריון וההנהלה, נשלחה אליו היום עצומת מחאה עליה חתומים 1568 חוקרים, מדענים ואנשי אקדמיה. העתק של העצומה נשלח גם לרה”מ נתניהו. (עד כה מונו חברי דירקטוריון הספרייה ע”י מועצה ציבורית).

בעצומה נכתב כי השינוי המוצע מאיים על תפקודה, מעמדה ועתידה של הספרייה הלאומית כמוסד הלאומי האוצר את הזיכרון, התרבות והדעת של העם היהודי. “הספרייה הלאומית נוסדה כיובל שנים לפני הקמתה של מדינת ישראל והיא עומדת מעל לשלטון זה או אחר, מעל לוויכוחים פוליטיים, ומעל לניסיונות שליטה והכוונה מלמעלה. כל תכליתה היא לשמור בדרך המיטבית על אוצרות העם היהודי ומדינת ישראל לדורותיהם, למען החברה בישראל, העם היהודי והדורות הבאים”.

על העצומה חתמו בתוך כיממה אחת בלבד קרוב ל 1600 חוקרות, חוקרים, תלמידות ותלמידים לתארים מתקדמים, ספרניות וסופרים.

בין החותמים על העצומה: חתני פרס ישראל הפרופסורים סמי סמוחה, אלכס לובוצקי, אולגה קפליוק וניצה בן דב; פרופ’ גילי רגב יוחאי מבה”ח שיבא וד”ר חלי דנקנר מהפקולטה לרפואה באונ’ ת”א; פרופ’ דוד לוי פאור מייסד רשת האקדמיה הישראלית, הסופרים אגי משעול וחיים באר ועוד רבים.

את עצומת המחאה שלח לשר החינוך פרופ’ מנחם בן ששון שכיהן בעבר כנשיא ורקטור האוניברסיטה העברית וגם היה יו”ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בין השנים 2006-2009 .

“ברור לנו שהיינו זוכים לעוד חתימות רבות לו היה זמן רב יותר עומד לרשותנו. אולם העת דוחקת. בטרם ייכנס החוק במתכונתו החדשה לספר החוקים הישראלי אנו מפצירים בך: הקשב לקולות הללו של אנשים ונשים שהתרבות היהודית וזו שנוצרה בארץ ישראל ובסביבותיה כה יקרה לליבם”, כתב פרופ’ בן ששון לשר החינוך.

העצומה עברה גם לרה”מ נתניהו שאליו הוסיף פרופ’ בן ששון קריאה אישית: “ראש הממשלה, מי כמוך זוכר את המהלכים המורכבים שהיית מעורב בהם לחקיקת החוק הכל כך מאוזן של הספרייה הלאומית ולמימושו. את הכל עשינו בזמנו בעצה טובה שלך. אנא עצור את המהלך שיהרוס את הספרייה והשאר אותה מחוץ לאינטרסים ושיקולים פוליטיים”.

בעצומה גם נכתב כי לפי החוק הקיים, היעדים המרכזיים של הספרייה הלאומית הם לאסוף, לטפח, לשמר ולהנחיל את אוצרות הידע, המורשת והתרבות הלאומיים ולשמש ספריית מחקר מרכזית בישראל בתחומי מדעי הרוח, ובמיוחד מדעי היהדות, תרבויות המזרח התיכון והאסלאם. הספרייה, נכתב בעצומה, משרתת את קהילת המחקר בכל המוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם קהילות של לומדי ישיבות, אמנים וסופרים, תלמידות ותלמידים מתקדמים ואת כלל אזרחי ישראל.

“מנסחי חוק הספרייה משנת 2007, שגובש בעקבות המלצתה של ועדה ציבורית בראשות השופט העליון בדימוס יצחק זמיר, הקפידו להציב את הספרייה ומוסדותיה הרחק מכל שיקול פוליטי וממנגנוני הכוח העלולים לחבל בשיקולים המקצועיים הקובעים את תהליכי האיסוף, השימור וההנגשה.

“בין נכסי הרוח והתרבות הלאומיים שאוצרת הספרייה: כתבי היד של הרמב”ם, פרנץ קפקא, ש”י עגנון ואצ”ג. האוספים נבנו בשקידה ובמסירות במשך עשרות שנים, על ידי דורות של חוקרים וספרנים שראו בערכי המחקר והתרבות, ובהם בלבד, את הקריטריונים לאיסוף ולשימור. בנוסף, הספרייה צפויה לעבור בחודשים הקרובים למשכן חדש ורב יופי, שנבנה בעמל רב בסיוע תרומותיהם של נדיבים ותורמים.

“הצעת החוק של השר קיש בועטת במורשת נשגבת זו. הכפפתם של מועצת הספרייה ושל הדירקטוריון שמחויב לעמוד על משמר פעילות הספרייה למָרותו של שר, תפגע אנושות בעצמאותה של הספרייה ותחבל באוספיה פגיעה ללא תקנה, שכן סופרים ומלחינים יעדיפו להפקיד את ארכיוניהם אצל גופים בלתי תלויים בארץ או בחו”ל והם יבכרו מוסדות יציבים ונטולי פניות. יש חשש כבד שגם תורמים ימנעו מלתרום לביסוסה של הספרייה”, נכתב בעצומת החוקרים.

בסיומה של עצומת המחאה כותבים החוקרים “אשר על כן אנו קוראים וקוראות לממשלה: השאירי את הספרייה הלאומית בידיהם הנאמנות של החוקרים והספרנים! אַפשרי למועצת הספרייה, לחברי הדירקטוריון ולצוות הספרייה לפעול באופן מקצועי ועצמאי, כדי לבסס את היכל הדעת והמחקר המשותף שלנו, ללא תלות בגורמים פוליטיים חיצוניים! אַפשרי לכלל תושבי ישראל, מכל העדות, הזרמים והדתות לראות בספריה את בֵּיתם הרוחני והתרבותי. השאירו את הספרייה הלאומית מחוץ למגרש הפוליטי ומחוץ לגבולות הכוח והשררה – כמקדש של דעת ותרבות!”.

מועצת האקדמיה הלאומית למדעים קוראת לממשלה לשמור על עצמאותה של הספריה הלאומית

מועצת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים מביעה את דאגתה החמורה והסתייגותה החריפה מכוונת הממשלה לשנות את חוק הספריה הלאומית על פי יוזמתו של שר החינוך, ומפגיעה במעמדה העצמאי של הספריה.

פניה זו של המועצה נעשית מתוקף תפקידה של האקדמיה על פי חוק לייעץ לממשלה בעניינים הנוגעים למדע ולמחקר במדינת ישראל, וכן מתוקף חוק הספריה הלאומית משנת 2007 הקובע כי נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משמש כיו”ר מועצת הספריה, שבין תפקידיה מינוי חברות וחברי הדירקטוריון.

לספריה הלאומית מקום מרכזי בתרבות הישראלית, כמו גם במיקומה של מדינת ישראל כמרכז תרבותי עולמי בתחומי היהדות ומדעי הרוח. הספריה הלאומית מהווה, למן ראשית המאה העשרים, מרכז לאוצרות תרבות יהודית, מוסלמית ועולמית. היא משמשת כתשתית מחקר ייחודית ומוקד לחוקרים במגוון תחומי הידע של מדעי הרוח והחברה.

העברת מינוי הדירקטוריון ממועצה ציבורית בלתי תלויה לידיו של שר בממשלה מהווה התערבות בוטה בעצמאותה של הספריה, בכך שהיא מכפיפה אותה במובהק לדרג הפוליטי. שינוי כזה יזיק לאוצר הידע הלאומי היהודי והישראלי באופן בלתי הפיך. הוא גם יפגע באמונם של התורמים והשותפים לפעילות הספריה בארץ ובחו”ל, אשר ביססו את תרומותיהם על מעמדה של הספריה כתשתית מחקר המנוהלת לאורה של המצוינות המדעית בלבד ובאופן חופשי משיקולים פוליטיים.

בספריה הלאומית קיימים כיום למעלה מחמישה מיליון ספרים וכתבי עת, וכן אלפי פריטים נוספים באוספים מיוחדים, בהם כתבי יד, ארכיונים, מפות, הקלטות מוזיקליות ואוספים דיגיטליים. המשך קידום השינוי לחוק הספריה עלול להביא למשיכה של אוספים קיימים ממנה ושל תרומות שהובטחו לה לצורך פעילותה, ובסופו של דבר אולי אף לפירוקה בפועל של הספריה.

המועצה קוראת לממשלה לעצור מיידית את המהלכים לשינוי החוק. השתלטות פוליטית על הספריה תפגע באופן קשה ביותר בעוצמתה התרבותית והמדעית של ישראל.

• פרופ’ דוד הראל, נשיא האקדמיה
• פרופ’ מרגלית פינקלברג, סגנית נשיא האקדמיה
• פרופ’ סרג’יו הרט, יו”ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה
• פרופ’ ידין דודאי, יו”ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה
• פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר
• גליה פינצי, מנהלת האקדמיה

עוד בנושא באתר הידען:

• הספרייה הלאומית מגלה את סודותיו של ניוטון
• הספריה הלאומית משתתפת בפרויקט אינראקטיבי של גוגל העוקב אחר ההמצאות והתגליות הגדולות בתולדות האנושות
• “פרנץ קפקא היה סופר יהודי. הוא אף חשב לעלות לארץ ולהיות חקלאי”
• לשמר את איינשטיין