פרופ' כרמית לוי: אימונותרפיה חוללה מהפכה בטיפול בסרטן", מסביר פרופ' כרמי, "אבל כ-50% מהחולים לא מגיבים לטיפול המקובל – החלבון PD-L1. אנחנו מצאנו חלבון חדש Ly6a אשר טיפול בנוגדן נגדו מביא להיעלמות גידולים בחיות
פריצת דרך טכנולוגית של חוקרי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב אפשרה לחוקרים לגלות מנגנון סרטני חדש אשר מונע ממערכת החיסון של הגוף לתקוף את הגידול. החוקרים גילו כי הפעלה של מנגנון זה מצליחה באופן מפתיע לעורר את מערכת החיסון להילחם בתאים סרטניים, גם בקרב סרטנים העמידים לטיפול אימונותרפי רגיל.
את התגלית פורצת הדרך הובילו פרופ' כרמית לוי, פרופ' ירון כרמי והדוקטורנט אבישי מליח מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communications.
"הכול קרה במקרה", מספרת פרופ' לוי. "אני חוקרת סרטן וגם את השפעת קרינת השמש/ UV, קרינה על-סגולה על העור והגוף. מה שמשותף וידוע כבר שנים רבות לשני תהליכים אלו, הוא כי שניהם גורמים לדיכוי מערכת החיסון. ידוע כי קרינת שמש מדכאת את מערכת החיסון העורית וכי סרטן מדכא את מערכת החיסון המתקרבת אליו. החיפוש אחר מנגנונים בהם הסרטן מעכב את מערכת החיסון מסעיר חוקרים רבים בכל העולם.
אנחנו העלו רעיון פשוט שאומר, בוא נצא ונלמד מה קורה בחשיפה לקרינת שמש/UV ונשליך את זה על מה קורה בסרטן. ידענו כי כאשר מצליחים לזהות מנגנון עיכוב של מערכת החיסון, נפתחות אפשריות אדירות לטפולים חדשים".
פרופ' לוי מוסיפה: "עם הרעיון פניתי לעמיתי פרופ' ירון כרמי שהוא מומחה עולמי במערכת החיסון, להצטרף אלי למחקר. באותו הזמן אבישי מליח החל את עבודת הדוקטורט במעבדה וקיבל עליו להוביל את הפרויקט. השלב הראשון היה בחינה רוחבית של מה משתנה בגוף לאחר חשיפה לקרינת UV. אבישי בדק עשרות חלבונים שונים ובאופן מפתיע ולא צפוי חלבון אחד, דיי נידח, הראה עליה מאוד משמעותית בעקבות חשיפה לקרינה, זה היה ממצא מאוד מפתיע וכאן צללנו לעומק להבין מהו החלבון הזה ומדוע רמתו עולה".
"חשוב להסביר משהו מאוד בסיסי בתיפקוד מערכת החיסון בגוף. מערכת החיסון הטבעית שלנו יעילה ביותר, עוצמתית ביותר אך מכילה ברקסים רבים ושלבי בקרה רבים, הכל על מנת שהתיפקוד יהיה יעיל ושמערכת החיסון לא תפעל בייתר מה שיוביל למחלה אוטואימונית, תקיפת הגוף את עצמו", מסביר פרופ' ירון כרמי.
"כאשר העור שלנו נחשף ל- UV (שמש), מערכת החיסון מיד נדרכת לפעולה – כלי הדם מתרחבים, יש תאים עם מוטציות שצריך לזהות ולסלק ודנ"א שצריך לתקן איפה שאפשר. החשיפה ל-UV מעוררת את מערכת החיסון, אבל הגוף כמובן לא רוצה שתהיה תגובת-יתר – דבר שעלול להוביל למחלה אוטואימונית. לכן לאחר ההידרכות של מערכת החיסון בעור, מופעלת מערכת שליטה חזקה על מערכת החיסון, בעזרת המון ברקסים".
"ואכן השימוש בקרינת שמש על מנת לדכא מחלות אוטואימוניות עוריות, קיים שנים. כלומר שנים רבות רופאים מטפלים באנשים עם מחלות אוטואימוניות עוריות, מחלות אשר מערכת החיסון פועלת בייתר בעור, בקרינת UV, מכיוון שבסופו של דבר קרינת השמש מדכאת את מערכת החיסון העורית" מוסיפה פרופ' לוי.
"גילינו, שלאחר חשיפת עכברים לקרינת UV, תאי ה T- תאים של מערכת החיסון שבין השאר ממלאים תפקיד קריטי במלחמה בסרטן, מתחילים לבטא ברמות גבוהות חלבון בשם Ly6a. חשדנו כי זו אחת הדרכים שבה UV מדכא את מערכת החיסון וכי החלבון Ly6a משמש כ"ברקס" שניתן לשחרר ובכך ולהפעיל חזרה את מערכת החיסון באופן אופטימלי" מסביר אבישי מליח.
"למרבה ההפתעה, התברר לנו שאותו חלבון, Ly6a , מתבטא בייתר גם בגידול סרטני, מכיוון שתאי סרטן יודעים לדכא את מערכת החיסון במגוון דרכים, הרוב לא ידועות. כאשר תאי ה-T באים במגע עם תאים סרטניים, או כשהם חשופים ל-UV, מתבטא החלבון הזה שמנטרל אותם. אנחנו בדקנו את הביטוי בסרטן עור מסוג מלנומה ובסרטן המעי הגס, ואין סיבה להניח שהוא שונה בסוגי סרטן אחרים. נראה שמצאנו מנגנון כללי שמאפשר לגידולים סרטניים להרדים את מערכת החיסון" מסבירה פרופ' כרמית לוי.
"מה שאבישי עשה זה לטפל בסרטן בעכברים עם נוגדנים כנגד Ly6a, ובאופן מדהים הסרטן ממש נסוג. יותר מכך, סרטן אשר עמיד לתרופות הקיימות היום, הגיב באופן משמעותי לנוגדן כנגד Ly6a".
לתגלית החדשה ייתכנו השלכות מעשיות מאוד בתחום האימונותרפיה – טיפול בסרטן בעזרת הגברת תגובת המערכת החיסונית.
"אימונותרפיה חוללה מהפכה בטיפול בסרטן", מסביר פרופ' כרמי, "אבל כ-50% מהחולים לא מגיבים לטיפול המקובל – החלבון PD-L1. אנחנו מצאנו חלבון חדש Ly6a אשר טיפול בנוגדן נגדו מביא להיעלמות גידולים בחיות המודל שלנו, גם במקרים של עמידות ל-PD-1. את המחקר ערכנו בחיות מודל, וכיום אנחנו עובדים על תרגום ממצאי המחקר לתרופה לחולי סרטן, תוך תיקווה להביא בשורה דומה לבני אדם".
הממצא נרשם כפטנט בעזרת "רמות", חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
נהדר!
כמה שנים עוד נזכה לקרוא על פריצות דרך כאלה שנעשות בארץ? לא הרבה, לגינת לבי.