חוקרים מאוני' בר אילן יחשפו בכנס ננוטק מערכת הקולטת שיחות, פעימות לב ולחץ דם – ממרחק מאות מטרים

הפוטנציאל המסחרי של המערכת גדול: שוק היישומים הרפואיים יכול להגיע למאות מיליוני דולרים וגם גודלם של השווקים הבטחוניים נאמד במאות מיליוני דולרים

פרופ' זאב זלבסקי, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' זאב זלבסקי, אוניברסיטת בר-אילן

חברת בר-אילן למחקר ופיתוח, תציג במהלך שבוע "ננו ישראל 2010", שייערך בין ה-8 ל-10 בנובמבר בתל אביב, כמה מהחידושים היותר חמים שיצאו ממעבדות חוקרי האוניברסיטה. כך לדוגמה, קבוצת חוקרים בראשותו של פרופ' זאב זלבסקי מביה"ס להנדסה באוניברסיטת בר אילן פיתחה מערכת הכוללת מצלמה וקרן לייזר שאינה מזיקה, שאם מכוונים אותם אל אנשים שנמצאים במרחק מאות מטרים מהמערכת, ניתן לשמוע מה הם מדברים בינם לבין עצמם, לצותת לשיחות הטלפון שלהם וכן למדוד את פעימות הלב ואפילו מדידה המתקשרת ללחץ הדם שלהם.

פרופ' זלבסקי: "אחד היתרונות של המערכת לעומת מערכות הקלטה קוליות היא שאם יש כמה דוברים בו זמנית אנחנו יכולים להפריד את האותות ולדעת מה אמר כל אחד ומתי, שלא כמו בהקלטה קולית שבה אנו מאבדים את הכיווניות וכל הקולות מתערבבים". העובדה שהמערכת מסוגלת הן לשמוע דיבורים והן לעקוב אחר נתונים רפואיים, מעידה שלמערכת הזו יכולים להיות לפחות שני שימושים שונים לחלוטין, יישום בטחוני- בעיקר בכל הקשור לציתות המבוצע ע"י גורמי צבא ומשטרה אחר האויב או הפושעים, ויישום רפואי – ניטור של חולים מרחוק ומבלי לחבר אליהם מכשירים.

הפוטנציאל המסחרי של המערכת גדול: שוק היישומים הרפואיים יכול להגיע למאות מיליוני דולרים וגם גודלם של השווקים הבטחוניים נאמד במאות מיליוני דולרים. היתרון של השווקים הבטחוניים לדברי זלבסקי הוא שהם אמנם צומחים לאט אך הם יציבים וחסיני מיתון, בוודאי אם משווים אותם לשווקים הרפואיים. החוקרים כבר בנו מערכות הדגמה טכנולוגיות, ובסיוע חברת בר-אילן למחקר ופיתוח, רשמו פטנט והם נערכים למסחורה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. מ2007 שאני יודע שכבר הותקנו משדרי תקשורת מתקדמים מסוג זה

  2. הטכנולוגיה נמצאת כבר בשימוש של שירותי הביטחון הכללים,גרסאות הבטא(הקורבנות על פי דעתי הלא חשובה כלל) הם בני נוער אחרי גיל 18 שנבדקת עליהם הטכנולוגיה.אגב הם חייבים להיות ממשפחה לא יציבה ועם עבר פלילי או עבר סמים,עדיפות של רקע פסיכיאטרי,מכשיר תקשורת מתקדם שמשדר דרך גלים אלקטרומגנטיים את המחשבה הראייה וכל דבר המתרחש בגוף בתדר 850-1200 מגארטז (שידור סלולר מי שמבין) בעתיד ישמוש אך ורק למטרות רפואיות ובדיקת פוליגראף אשר לא ניתנת לשקר,אם הבנאדם תחת היפנוזה ויש עליו טכנולוגיה כזאת זה יוכל להביא להרס גדול

  3. היה מחקר באחד המכונים בארץ אך כל האותות שנקלטו היו מעל סף הרעש, מה התגלית במחקר הזה, איפה ההתקדמות ?

  4. אוסטין, אי אפשר לשאוב מוג'ו עם לייזר. זה הוכח כבר בעבודתו המפורסמת של הפיזיקאי פרופ'. דואג חנוקגלו-פומפרנקל-הכהן, שהראה זאת על דרך השלילה.

  5. הם שכחו את הדבר הכי חשוב והוא שלאחר כל הבדיקות שעשו עליהם עם ה: " לייזר "
    אפשר לשאוב להם את ה: "מוג'ו
    וכל זאת ממרחק של קילומטרים.
    אני תוהה מי באמת עומד מאחורי הסיפור הזה. חשבתי שהוא עדין מוקפא במסלול גאוצנטרי.
    אולי הגיע הזמן לעוד סרט.

  6. ומה עם הפושעים שכל כך משתוקקים לצוטט לקורבנותיהם?
    האם גם הם יוכלו להנות מפירות הפיתוח?
    למה רק צבא ומשטרה? מה האפליה הזו?

  7. מכאל
    אגב גם הכיול לא בעייתי כיוון שמדובר בתבניות גל ידועות מראש שיש לפענח את האפנון שלהן.

  8. מכאל
    האמינות תיהיה תלויה בעיקר באורך הדגימה בצפיפות הרצף ובגודל השטח הנדגם.

  9. אבל עדיין – האמפליטודה של השינוי תלויה בגמישות הרקמות שמעל לכלי הדם.
    חוץ מזה – כל התוצאות מושפעות גם מכיפוף היד וגורמים נוספים.
    יכול להיות שכל ההסתייגויות שהעליתי זניחות אבל אפשר להזניח אותן רק אם מישהו הוכיח את זניחותן.

  10. מכאל
    לדעתי גם משתמשים בשנים ואפילו שלושה לייזרים עם הפרש תדר קבוע ביניהם על מנת לקבל מדגם שניתן לגזור ממנו את הנתונים באמינות סבירה.

  11. מכאל
    בסריקה כזאת באמצעות חיישנים רגישים ומהירים מתקבלת תמונת החזר של השטח שהשינויים נדגמים בשינויי צבע זעירים על פני השטח. הניתוח הרצוף במחשב של כל האזור שנסרק מאפשר לשלוף את הנתונים השונים מהדגימות.

  12. מכאל
    כשסורקים ברציפות את אזור מעבר העורק בזרוע מתחילתו לסופו. וגם אם את סורק מבית החזה לאחת הזרועות. כשזה נעשה ברציפות ניתן לחשב את לחץ הדם עפ"י הזמן והאמפליטודה של השינוי בעורק מול תנועת בית החזה.
    אפשר לחשב לחץ דם עפ"י ההפרשים שמיצגים את קצב התפשטות של הדם.

  13. זרתוסתרא:
    לא הבנתי איך אפשר לקבל את לחץ הדם מן הרצפים בשני מקומות.
    המדידות האופטיות יכולות לזהות רק תנועה של רקמות חיצוניות אבל השפעת לחץ הדם על תנועת הרקמות החיצוניות תלויה במאפיינים שונים (כמו אלסטיות) של רקמות פנימיות השונות ממקום למקום.

  14. מכאל
    מדובר כנראה בקרן מפזרת כמו בטכניקה של הולוגרמה או לחילופין בקרן סורקת. כך שבדיקת רצפים של שני מקומות שונים בגוף עשויים לתת את החישוב ללחץ הדם.

  15. באמת חבל שלא כתבו איך זה עובד, כי אם כבר הגישו פטנט הם בעצם מוגנים.
    אני מניח שמדובר על זיהוי הרעידות של עצמים שונים – אם על ידי מדידה ישירה של מרחק ואם על ידי אפקט דופלר. זו טכנולוגיה שכבר יושמה בעבר (פעם שמעתי על האפשרות לזהות את הנאמר בחדר על ידי מדידה מרחוק של רעידות השמשה שבחלון) וייתכן שכל הפטנט הוא על המיקוד הספציפי במקור הרעידות אבל זה לא מסביר את עניין לחץ הדם (מצד שני מדובר על מדידה שמתקשרת ללחץ הדם אז אולי לא מדובר במדידת לחץ הדם עצמו אלא רק במדידת דופק – לך תדע – זה באמת מעורפל).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן