שמירת הסביבה מול עוני/הקרנפים, הפילים וקופי האדם ייכחדו עד סוף המאה

לפי דו"ח וורלד ווטץ', רבע ממיני היונקים נמצאים בסכנת הכחדה. היונקים הגדולים יסתלקו ראשונים, בשל היעלמות שטחי הגידול שלהם

סביבה ועוני/ד"ר אסף רוזנטל, מיוחד לאתר הידען
בעשרים ושתיים במאי צוין ברחבי העולם "היום הבינלאומי לשמירה על המגוון הביולוגי", יום בו מודגשת החשיבות שבשמירת המגוון הביולוגי – חיות, צמחים, שעל פני כדורנו למען אפשרות חיים עתידיים.
במקביל מפרסמים גופים שונים סקרים ומחקרים שבאים מחד להראות עד כמה חשובה השמירה על הסביבה, ומאידך דעות שונות על הקשר שבין סיבה טבעית לעוני. בראש הפרסומים עומד דוח של גוף המסונף לאו"ם והנקרא E.W.H – בריאות הסביבה הטבעית והאנושית, דווח המתבסס על איסוף נתונים ע'י חוקרים רבים בחמשת השנים האחרונות, ומופנה בעיקר ל "קובעי מדיניות" מתוך מטרה להתריע על הצורך בשנוי יסודי בגישת הממשלות לסוגית הקשר שבין סביבה בריאה לאוכלוסיה אנושית בריאה.
על פי הדו"ח אובדן מגוון החיים מהווה איום ישיר לאנושות, שכן אם אובדן זה נעלמים גם ה"שרותים הסביבתיים" כגון סינון מים ע"י אגמים וביצות, צמחי מרפא ומקורות לתרופות מהחי הימי, קליטת פחמן דו חמצני ע"י יערות, מקור עכשווי ועתידי לבנין, מלבוש וכן "שרותים" שאיננו מודעים להם ושמתגלים רק באסונות, או אחרי מחקר מקיף.
על פי הדו"ח יש קשר ישיר וחיובי בין סביבה בריאה לאוכלוסיה אנושית בריאה, כלומר במקום בו תישמר הסביבה ומשאביה קל יותר יהיה לשפר את תנאי החיים של תושביו בהווה וסיכוי רב יותר לעתיד. סקר שקדם לכתיבת הדו"ח מראה כי : אורגניזמים – חיות וצמחים, נכחדים היום במהירות העולה אלף מונים מזו שניתן לראות בהכחדות היסטוריות על-פי מאובנים, כאשר בחמישים השנים האחרונות ניתן להבחין בפגיעה הקשה והמקיפה ביותר, ביותר מחצי מיערות העולם הסבו כחמישים אחוז לשימוש אנושי ותוך כדי כך הושמדו.
שלושים וחמישה אחוז מחורשי המנגרובים ועשרים אחוז מהאלמוגים, יאמר במאמר מוסגר כי אילו לא הושמדו חורשי המנגרובים הטבעיים לחופי תאילנד, אינדונזיה, הודו ואיים נוספים היו משמשים כהגנה מנזקי הצונאמי האחרון.
על פי הדמיות מחשב תגבר ההכחדה ובסוף המאה תהיה פי עשרת-אלפים מהנתונים המתקבלים ע'י חקר מאובנים כלומר ההכחדה מעשי ידי אדם תתקרב לממדי ההכחדות הגדולות בעידנים הגיאולוגים, אבל כבר היום, בגלל חדירת מינים פולשים הופכת אוכלוסיית העולם להיות יותר אחידה, אחידות שפוגעת בסיכויי הסביבה לעמוד בתנאים משתנים.
באותו הזמן מתפרסם סקר שתוצאותיו ידועות אמנם אבל פרסומו מאיר שוב את המצב ה "אבסורדי" הקיים מחד הצריכה האישית בארצות המפותחות גודלת כאשר אל ה"מפותחות" מצטרפות לאחרונה הודו וסין בהן יש עליה רצופה וחריפה בצריכה האישית. עליה בצריכה הווה אומר יותר חשמל, יותר מכוניות, יותר מפעלי-תעשיה, יותר זהום ! אבל יותר מכך, התוצעה המידית של עליה בצריכה וברמת החיים היא פגיעה בסביבה הטיבעית ובאיכות החיים שכן מתגברת שאיבת המשאבים הטיבעיים ללא החזר כלומר דילדול משאבים.
צריכת הנפט בסין עלתה בשנה האחרונה ב-11%. צריכת המתכות בסין עלתה ב שלושים אחוז. עלית הביקוש תוך חמש שנים בסין מקביל לעליה בארופה, רוסיה, דרום וצפון אמריקה במאה הקודמת התוצאה המידית – שש-מאות אלף מיתות בשנה כתוצאה ישירה מזיהום אוויר. אבל המזהמת הגדולה ביותר היא עדין "מעצמת העל" ארה"ב, כאשר פחות מחמישה אחוז מהאוכלוסייה האנושית צורכת יותר מעשרים אחוז ממשאבי העולם ומייצרת יותר מרבע מגזי החממה, כאשר באותה ארה"ב השכר היומי המינימלי שווה להכנסה חודשית של למעלה ממחצית אוכלוסית העולם החיים על פחות מדולר ליום כאשר אותה צרכנית ומזהמת אינה מצטרפת לאמנת קיוטו התמונה קשה, מטרידה ומפחידה, אבל ברורה.
בשנת המילניום יוסד באו"ם גוף מיוחד שהגדרת תפקידו היא להפחית רמת העוני ומס' העניים בעולם בחמישים אחוז עד אלפיים וחמש-עשרה" זאת בעזרת גופים ואירגונים של מתנדבים ועזרת המדינות העשירות שיאפשרו פיתוח במדינות ואזורים מוכי עוני, פיתוח אפשרות נגישות למים נקיים, פיתוח מערכות בריאות, פיתוח נגישות למקורות פרנסה, כל זאת תחת הסיסמה "פיתוח בר קיימא" כלומר ללא פגיעה בסביבה והתחשבות בצרכי הדורות העתידיים. הפיתוח צריך להיות זהיר ומתחשב שכן דווקא אוכלוסיות שנחשבות לזקוקות לתמיכה תלויות יותר בסביבתן הטיבעית כמו הילידים ביערות האמזונס, הפיגמים במרכז אפריקה, הבושמנים בדרא'ף, האינואיטים באלסקה, תושבי האיים המבודדים באוקינוס ההודי ועוד.
הצורך לשמור על הסביבה מתוך הכרה והבנה שסביבה בריאה מהווה מקום חיוני לחברה אנושית מביא לוויכוח וחוסר הסכמה בין גופים שלכאורה אמורים לפעול יחדיו שכן לא תמיד מצליחים לחבר מטרות שלכאורה אמורות להיות דומות והדדיות.
דוגמאות יש רבות. באירופה המתועשת עוברים ליצור אנרגיה נקיה בעיקר ע'י הקמת מתקנים ליצור חשמל מרוח, במקרים רבים זועקים הירוקים חמס על כי המתקנים "פוגעים בנוף, משנים את קוו הרקיע ועלולים לפגוע בעופות" בצפון רוסיה מתממש מיזם להחזיר לטבע את אוכלוסית הצמחים והחיות מהפליסטוקן, זאת כדי לנסות ללמוד את התקופה בה נכחדו הממותות ואת תפקידם של ציידים אנושיים בהשמדת יונקי הענק, וכן מתוך כוונה לעזור למאמץ העולמי לעצור ההתחממות. כוונת היזמים לאכלס איזור גדול בסיביר ביונקים גדולים : סוסי יוקטן, איילי צפון, ביזונים, כבשי מושק, וכן יונקים קטנים : ארנבות, מרמיטות סנאי-אדמה, בעקבות הצמחוניים ייובאו טורפים : שועלים, זאבים נמרים וטיגריסים אחרי שהשטח יאוכלס ניתן יהיה לראות איך הוא מישתנה, מה שקשה ללמוד מחקר מאובנים המתנגדים למיזם טוענים כי יתכן ובעקבות ההחיאה של אזור שהיום רוב שיטחו הוא "פרמה-פרוסט" כלומר רוב השנה הקרקע קפואה ובעיקבות ההתחממות שתגרום להפשרה וגידול השטחים העשבוניים תיתעורר פעילות מואצת של חידקים. שיתמירו את הפחמן שבקרקע ל פחמן-דו-חמצני, שהוא גאז חממה, מאחר ובקרקע הקפואה כמויות פחמן גבוהות ממה שקולטים יערות העד, "יתרום" האיזור להתחממות בקנדה פועלים בעקבות אמנת קיוטו ומתכננים עשרות סכרים על נחלים ונהרות, סכרים שייצרו מפלים לייצור חשמל הירוקים טוענים כי חלק מהסכרים המתוכננים יגרמו להעלמותו הסופית של אחד מענקי הדגים בקנדה : חדקן הנהרות.
כדי להבין את ה"התנגשות" בין "מטרת האלף לחיסול העוני לבין הצורך לשמור על הסביבה צריך לבדוק את צרכי הפיתוח באיזורים עניים ונחשלים : כדי לספק שרותי בריאות ומי-שתיה נקיים לאוכלסיות מרוחקות צריך דרכי גישה, פתיחת דרכים ביערות העד של האמזונס, מאפשרת גישה לא רק לחופרי הבארות ולרופאים. הדרכים ישמשו כורתי עצים, ציידים וחקלאים שיגרמו לפגיעה ביער, אותו הדבר באפריקה, כדי להגיע לאוכלוסיות חלשות יפתחו דרכים שישרתו את עבריני הציד ומשמידי היערות למיניהם.
מאחר ובשני המקרים האוכלוסיות להן רוצים לעזור חיות מתקימות מהסביבה הטבעית – היער שסביבן, הרי ששכרן מאפשרויות הנגישות יצא בהפסדן. הבעיה חריפה, שכן יש למצוא את הדרך איך לממש את "מטרת האלף" מתוך הבנה שהמימוש צריך להיות ללא פגיעה בסביבה הטבעית כלומר שוב, פתוח בר קימא.


הקרנפים, הפילים וקופי האדם ייכחדו עד סוף המאה

חדשות וואלה! צפריר רינת, הארץ
רוב השטח המהווה את בית הגידול של קופי האדם לא נמצא בתוך שמורות טבע * פחות מ-15% מבית הגידול של הטיגריסים והאריות הם בתוך שמורות אוכלוסיית הקרנף השחור באפריקה הצטמקה ב-96% בין 1992-1970 כתוצאה מציד

המאה ה-21 תיזכר ככל הנראה כמאה שבה גרם האדם להכחדתם הסופית של היונקים הגדולים שחיים על כדור הארץ, ובראשם החתולים הגדולים, קופי האדם, הקרנפים והפילים. כך עולה ממסקנות הדו"ח השנתי של מכון וורלד ווטץ' (World Watch) האמריקאי שהתפרסם החודש. לפי הדו"ח, רבים ממינים אלו כבר נמצאים בסכנת הכחדה ממשית.

הדו"ח שמפרסם המכון נקרא Vital Signs (סימנים חיוניים) והוא כולל מידע מרחבי העולם על היבטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים. לפי הדו"ח, רבע ממיני היונקים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. בתוך חמישה עשורים ייתכן שבעלי חיים כמו שימפנזים ייעלמו לחלוטין מהטבע, ויישארו רק בגני חיות או בשמורות מגודרות.

על סמך מגוון עשיר של פרסומים מדעיים ונתונים של הארגון העולמי לשימור טבע, טוען המכון האמריקאי שהאדם השמיד לחלוטין או חלקית את בתי הגידול של בעלי חיים רבים. זאת, כתוצאה מבנייה, סלילת כבישים, כריתת יערות והקמת סכרים שעצרו זרימת נהרות. בנוסף, ציד חיות בר עדיין נמשך בהיקף נרחב, ופלישה של מינים זרים שהביא אתו האדם לאזורים שונים מביאה לדחיקת מינים מקומיים.

היונקים הגדולים זקוקים לבתי גידול בשטח גדול ולכן הם הנפגעים העיקריים מפעילות האדם. דוגמה בולטת לכך הם הקרנף השחור והלבן, שבעבר חיו על פני מרחבים גדולים באפריקה. כיום חיים 80% מהקרנפים בדרום אפריקה, לאחר שהושמדו כמעט לגמרי במדינות האחרות ביבשת. האוכלוסייה של הקרנף השחור באפריקה הצטמקה ב-96% בין 1992-1970 כתוצאה מצייד.

בסין ניתן למצוא כיום דובי פנדה וטיגריסים רק ב-24 אזורים הרריים, וגם באזורים אלו הם מוקפים בכפרים, כבישים ושטחים חקלאיים. שני היונקים נדחקו לשטחים קטנים מדי לקיום ארוך טווח והסיכויים להישרדותם נראים קטנים.

לפי הגדרות הארגון הבינלאומי לשימור טבע, כמחצית ממיני החתולים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה וכן מחצית ממיני הדובים. בנוסף לכך, נמצאים בסיכון ארבעה מחמשת מיני הקרנפים, שני מיני הפילים וכל מיני קופי האדם – גורילה, שימפנזה ואורנג אוטנג – שהם בעלי החיים הקרובים ביותר למין האנושי. רוב השטח שמהווה את בית הגידול של מינים אלה אינו נמצא בתוך שמורות טבע. פחות מ-15% מבית הגידול של הטיגריסים והאריות הם בתוך שמורות.

פרסומתדוגמה נוספת למצוקתם של היונקים הגדולים ניתן למצוא בדיווח של העיתון "אורלנדו סנטינל", שמתפרסם במדינת פלורידה בארה"ב. לפני כמה חודשים דיווח העיתון על גידול במספר הדובים שמתים כתוצאה מהתנגשות עם כלי רכב. הסיבה לכך היא ההתפשטות הנרחבת של יישובים וכבישים שצימצמה את יכולת התנועה של הדובים ואת אפשרותם להימנע ממעבר בכבישים.

אם לא תהיה מדיניות תקיפה ויעילה של מניעת צייד, בעיקר במדינות מתפתחות, והרחבה משמעותית של שטחי בתי גידול שבהם מוגנות חיות הבר, צופה הדו"ח החדש שמצבם של היונקים הגדולים רק יחמיר ויילך. אחת מהמלצות הדו"ח היא לערב אוכלוסייה מקומית בהגנה על שמורות ולשתף אותה ברווחים כלכליים מתיירות, כדי שיהיה לתושבים תמריץ להגן היונקים הגדולים במקום לצוד אותם.


חמישית מיערות הגשם באמזונס נכרתו

נתונים חדשים שפורסמו על ידי ממשלת ברזיל מצביעים על כך, שיערות הגשם באמזונס מושמדים בקצב שיא. המשרד לאיכות הסביבה שם דיווח, ש-26 אלף קמ"ר של יער נכרתו ב-12 החודשים שקדמו לאוגוסט 2004. בבי.בי.סי דווח, כי בירוא היער היה חמור במיוחד במדינת מאטו גרוסו, שם נוקו שטחי ענק לטובת גידולים חקלאיים.
מסיכום הנתונים עולה, כי חמישית מכלל יערות הגשם נכרתו ואינם עוד. במדינת מאטו גרוסו מדובר במחצית השטח, שהוחלף בגידולי סויה. ייצוא הסויה הברזילאי, בעיקר לסין ולאירופה, גרם לברזיל לחזק את ההשקעות בגידול הצמח, שנתפש כחשוב מאיכות הסביבה.
ארגון "גרינפיס" כינה בהצהרה רשמית את מושל מאטו גרוסו "מלך כריתת היערות". המושל הוא בעצמו אחד מיצרני הסויה הגדולים בעולם.
בתגובה לנתונים, הודיעה ממשלת ברזיל כי היא הגבירה את המעקב הלווייני על האזורים המאוימים, ויצרה כמה משמורות הטבע הגדולות בעולם. עם זאת, מומחים לאיכות הסביבה חוששים שהתכווצות יערות האמזונס תגביר את מינון גזי החממה, כגון פחמן דו-חמצני, במיוחד לאור שריפתם ההמונית של העצים הכרותים.

לידיעה בבי.בי.סי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן