הזוכים הם פרופ’ חורחה דובכובסקי מאוניברסיטת דייויס, קליפורניה, ארה”ב ופרופ’ לייף אנדרסון, מאוניברסיטת אופסלה, שוודיה
ועדת פרס וולף בחקלאות לשנת תשע”ד – 2014 החליטה פה אחד להעניק את הפרס בחלקים שווים לשניים: לפרופ’ חורחה דובכובסקי , Jorge Dubcovsky מאוניברסיטת דייויס, קליפורניה, ארה”ב ולפרופ’ לייף אנדרסון, Leif Andersson מאוניברסיטת אופסלה, שוודיה
על תרומתם פורצת הדרך בחקר מדעי הצמח ובעלי החיים, באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בחקר הגנום.
פרופ’ דובכובסקי השתמש בכלי מחקר גנומיים מתקדמים על-מנת לשבט גנים חיוניים בחיטה, ללמוד את המגוון האללי שלהם ולהחדיר את האללים הטובים ביותר לצמחי החיטה הטובים ביותר. גישה זו, המשלבת ידע בסיסי ומתקדם, הביאה לשינוי דרמטי בערך התזונתי של החיטה, שינוי שהתעצם כאשר הוא הועמד לרשות הקהילה המדעית. רשימת התכונות שנחקרה על-ידי פרופ’ דובכובסקי כוללת גנים רבים שהם בעלי השפעה ישירה על תפוקת החיטה, כגון עמידות לקור, הערך התזונתי של הגרגרים ועוד. יש לציין כי, באופן מרשים ביותר, רשימה זו כוללת למעלה ממחצית מהגנים של החיטה ששובטו ברחבי העולם כולו, הישג יוצא דופן בהתחשב בגודל הגנום של החיטה, אופיו הפוליפלואידי ומיעוט הרצפים הגנומיים הידועים. קבוצת המחקר בראשותו היתה אחראית באופן ישיר ליצירת הטכנולוגיה שאיפשרה יצירת ספריות גנטיות, ושנדרשה לפיתוחם של כלים גנומיים לשיבוט חיטה. ספריות אלה הועמדו לרשות הכלל. לאחרונה, פיתחה קבוצתו של פרופ’ דובכובסקי טכנולוגיה המאפשרת לשתק כל אחד מהגנים בחיטה. אחת התרומות המרכזיות של פרופ’ דובכובסקי היא גילוי הגנים האחראיים על מנגנון הפריחה בחיטה, הבקרה על גנים אלה והאללים השונים המרכיבים אותם. כתוצאה, פותח מודל אינטגרטיבי של מנגנון הפריחה בדגניים. הסמנים הגנטיים של פריחה מיושמים בתכניות רבייה ברחבי העולם. בהיבט היישומי, תגליתו החשובה ביותר של פרופ’ דובכובסקי היא גילוי הגן לתכולת חלבון גבוהה בגרגרים. ביטויו או החדרתו של גן זה לחיטה מעלה את תכולת האבץ והחלבון ב- 10-15 אחוז.
לתגלית זו השלכה אוניברסלית משמעותית ביותר, עקב המחסור באבץ וחלבון במזונות ליילודים ופעוטות, והיא זיכתה את פרופ’ דובכובסקי ב”פרס התגלית לשנת 2007″ של ה- USDA ובפרס הוגלנד לשנת 2009 מהאגודה האמריקאית לביולוגיים של מדעי הצמח.
פרופ’ אנדרסון הוביל את פיתוח שיטת הזיהוי המבוססת על סמנים וגנים, הנדרשת לברירת צאצאים בעלי האיכות הטובה ביותר בחיות משק. שיטה זו החליפה את השיטות הקלאסיות של זיהוי וברירה על בסיס פנוטיפי, והיא בעלת תרומה משמעותית לאספקת מזון ברת-קיימא לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של העולם. פרופ’ אנדרסון נחשב למומחה בינלאומי מוביל בתחום האבולוציה הגנטית של ביות בעלי חיים, במיוחד בתרנגולות. הוא היה מהראשונים שהשתמשו בטכניקת RFLP לצורך אנליזה של גיוון גנטי ברמת הדנ”א של חיות משק, חקר את ההשלכות של גיוון זה על היבטים כלכליים, ומוביל את חזית המחקר בתחום הגנטיקה של בעלי חיים.
אחד התחומים העיקריים של מחקריו הוא זיהוים של שינויים גנטיים שהם תוצאה של תהליך הביות. הוא היה הראשון שהשתמש בטכנולוגיות ריצוף מתקדמות כדי לזהות “גן ביות” וחשף את המנגנון המולקולרי העומד בבסיס כמה מקרים של “מגוון הנובע מביות”, שהוצע במקור על ידי דארווין. באמצעות חקר של מספר פנוטיפים ייחודיים, שהופיעו בתהליך הביות, פרופ’ אנדרסון גילה ואפיין כמה מנגנונים חדשים וחיוניים הקשורים בפיסיולוגיית השריר, בקרה גנטית וקואורדינציה מוטורית. תגלית זו בסוסים היא בעלת השלכה ישירה על מחלות באדם, כמו טרשת נפוצה.
פרופ’ אנדרסון נבחר כחבר בשלוש אגודות מדעיות מלכותיות שונות לביולוגיה בשוודיה, ולאחרונה נבחר כחבר ממדינה זרה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב.
תגובה אחת
איך אני משיג את המחקר עצמו? רוצה לעשות עבודה בנושא.