עדות כמקור ידע

מרבית העובדות שבהן אנו מאמינים מתגבשות שלא על בסיס התנסות אישית, אלא על סמך דיווחים של אנשים אחרים. האם אנו רשאים לראות בעובדות אלו ידיעות?

מריוס כהן | מגזין גליליאו

קריקטורה של קוף מעיד במשפט הקופים, משנת 1925. זכויות היוצרים פגו
קריקטורה של קוף מעיד במשפט הקופים, משנת 1925. זכויות היוצרים פגו

אנו מאמינים בעובדות רבות על-סמך התנסות אישית, כמו העובדה שהיום-יום גשום וקר או העובדה שאנו יושבים עכשיו בסלון ומאזינים למוסיקה. אין לנו סיבה לפקפק באמיתותן של עובדות כאלו, ועל-כן אנו רואים בהן ידיעות. המקור המדווח עשוי להיות מהימן בשל היכרות אישית שלנו איתו או משום שהנו מומחה לנושא.

אולם יש לנו ידיעות רבות גם על אודות דברים שלא התנסינו בהם בעצמנו, אלא שהובאו לידיעתנו על-ידי אנשים אחרים, שפורסמו באמצעי התקשורת או שהופיעו בדפוס: אנו יודעים את מקום הולדתם של הורינו מסיפוריהם האישיים, אנו לומדים על הסכם שלום שנחתם בין שתי מדינות מתוך דיווח חדשותי, ואנו יודעים מי היה האדם הראשון ששוגר לחלל ומי היה האדם הראשון שדרך על הירח מתוך קריאה בספר על המרוץ לחלל.

המשותף לידיעות אלו הוא שלא גיבשנו אותן על בסיס התנסויות אישיות, אלא מתוך הסתמכות על דיווחיהם של אנשים אחרים: הורינו, קריין החדשות ומחבר הספר, שאולי למדו בעצמם על עובדות אלו מאחרים. הורינו יודעים היכן נולדו מסיפוריהם של הוריהם הם; עורך מהדורת החדשות קיבל את הידיעה על חוזה השלום מסוכנות ידיעות זרה; והמחבר ביסס את ספרו על עדויותיהם של אנשים אחרים, ואולי גם למד עובדות רבות מתוך עיון במקורות דפוס אחרים.
בעיית העדוּת

אם נהרהר בכך מעט, נגלה שלמעשה מרבית ידיעותינו על העולם הגיעו אלינו בעקיפין באמצעי זה או אחר, ושזהו אף הכרח המציאות: איננו יכולים להיות נוכחים בעצמנו בכל המקומות ובכל הזמנים שעליהם אנו יודעים כה הרבה.

אולם נשאלת השאלה האם האמנה לעובדות הניתנות על סמך עדות של אנשים אחרים היא תהליך אמין לרכישת ידע. שאלה זו לגיטימית לחלוטין לאור העובדה שאנשים נוטים לשקר, שהמידע באמצעי התקשורת אינו תמיד אמין (ניסוח זה אולי אף עושה חסד עם אמצעי התקשורת), ולא כל הכתוב בספרים ובכתבי-עת אמת הוא.

בעיית העדות אינה בעיה אישית או פילוסופית גרידא: בפני חוקרים-מדענים ניצבת תמיד השאלה על אילו מחקרים קודמים הם רשאים להסתמך במחקריהם הם, שופטים צריכים להחליט אם מהימנה עליהם עדותם של העדים במשפט, כתבי חדשות מתלבטים לגבי מהימנות מקורותיהם, היסטוריונים וארכיאולוגים עמלים קשה כדי לקבוע את אמינותם ההיסטורית של כתבים עתיקים, וכן הלאה וכן הלאה. בתרבות מבוססת ידע, בעיית העדות היא מהותית ומאתגרת.

קריטריונים לאמינות של עדוּת

כשאנו מקבלים דיווח (בכל אחת מהדרכים שצוינו), משפיעים שני גורמים על בחירתנו אם להאמין לו או לא: אמינות המקור המדווח ואופי העובדות שעליהן הוא מדווח. ככל שהמקור המדווח נתפש בעינינו אמין יותר, וככל שהעובדות שעליהן הוא מדווח משתלבות טוב יותר ברשת ההאמנות שלנו, כך ניטה יותר להאמין בנכונותן.

המקור המדווח עשוי להיות מהימן בשל היכרות אישית שלנו איתו או משום שהנו מומחה לנושא: אנו נאמין לכתב חדשות מוכּר שמדווח על חבר כנסת שנחשד בפלילים, אך נתייחס בזהירות ובספקנות למידע כזה המגיע מאדם זר שיושב לידינו באוטובוס. לעומת זאת, גם אם יהיה זה חבר טוב שיאמר לנו שכדור הארץ הולך ומתחמם, עובדה שהוא מאמין בה בכל לבו, עדיין נרצה לקבל חוות דעת של מומחה לפני שנתחיל להתארגן לשינויים האקלימיים הצפויים.
חסידיה של עמדה אפיסטמולוגית ליברלית יותר טוענים שיש להתייחס לכל עדות כמהימנה, אלא אם כן יש לנו סיבות טובות שלא לעשות כן

ובנוגע לאופי העובדות עצמן: אם שכן יטען שהבחין בנחש בחצר ביתנו, הרי שעל בסיס היכרותנו את המפגעים הסביבתיים בשכונה סביר שנאמין לו. לעומת זאת, אם יטען שנחטף בלילה על-ידי חייזרים, ורשת ההאמנות שלנו אינה תומכת באפשרות כזו (מאחר שאנו מכירים הסברים חלופיים ומתקבלים על הדעת לדיווחים מסוג זה), אזי מן הסתם לא נאמין לדבריו. אפשר שהוא מאמין בכך בעצמו, אך אין זה אומר שהפרשנות שנתן לחוויה שעבר נכונה.

לרוב אנו נחשפים לטענות כאלו או אחרות שמגיעות אלינו מיותר מאשר מקור אחד, וככל שמספר המקורות גדול יותר והתלות ביניהם קטנה יותר (כלומר הם אינם מסתמכים זה על זה), כן ניטה יותר לאמץ טענות אלה. אם כמה מחקרים בלתי-תלויים יגיעו לאותה מסקנה, אזי ניטה לקבל אותה (גם אם היא יוצאת דופן ובלתי-צפויה); בבית-המשפט, לעדויות תואמות של כמה עדים יש משקל רב יותר מאשר לעדותו של עד יחיד, וכתבים המבקשים לשמור על אמינותם נוהגים להצליב מקורות לפני שהם מפרסמים ידיעה חשובה.

לחסידי תיאוריות הקונספירציה למיניהן (למשל, שארה"ב ביימה את נחיתת האדם על הירח באולפן הסרטה, שממשלות העולם ומדעניו משתפים פעולה בהסתרת קשר עם תרבות חייזרית, שהממשל בארה"ב יזם את הפיגוע בבנייני התאומים בניו-יורק וכו') אמורה להיות עבודה קשה מאוד בניסיונותיהם לשכנע אחרים באמיתות טענותיהם: כאשר מומחים, חוקרים ומדענים רבים טוענים אחרת, יש נאיביות רבה בהעדפת טענות הקונספירציה על-פני אינספור העדויות המקצועיות (ואף על פי כן תיאוריות קשר כאלו מצליחות לפרוח ולהשתרש בתודעה הציבורית – תופעה שקרוב לוודאי שההסבר לה פסיכולוגי ולפיכך אינו נוגע במישרין לענייננו).
המעמד האפיסטמולוגי של עדוּת

מהנאמר לעיל נובע שהמעמד האפיסטמולוגי של עדות משתנה בהתאם למקור העדות ולאופייה. מן הראוי שאמונה אמיתית שאנו מגבשים על בסיס דבריהם של מומחים לנושא ייחשבו לידיעות: אם אנו מאמינים שהיקום מתפשט על בסיס דבריהם של קוסמולוגים, ואם היקום אכן מתפשט, אזי לגיטימי לומר שאנו יודעים שהיקום מתפשט. גיבוש האמונות על בסיס עדות של מומחים נחשב לתהליך אמין (reliable process), כשבבסיס קביעה זו נמצאת ההנחה שגם ידיעותיהם של המומחים התגבשו באופן אמין (ניסויים, תצפיות, חישובים וכו', בהתאם לאופי המושא הנחקר).

תנאי הכרחי לכך שעובדה שבה אנו מאמינים תיחשב ידיעה הוא היותה מוצדקת. במקרה זה אמינותו של המקור שהביא לגיבוש האמון בעובדה, הוא אשר מצדיק את האחיזה בה. עם זאת, חשוב לציין שאם המומחה מביע עמדה בנושא שאינו בתחום התמחותו, או שעמדתו אינה נתמכת על-ידי מומחים אחרים בתחום, הרי שמן הראוי שנתייחס לדבריו בספקנות הראויה.

קורה שמדען זה או אחר מציע תיאוריה נועזת וחדשנית, אך זוכה לביקורת רבה מצד עמיתיו בקהילה המדעית. אם אין לנו הידע לבחון את טענותיו של אותו מדען (אפשר והוא משתמש בכלים מתמטיים מתקדמים שאינם עומדים לרשותנו), הרי שאם נבחר להאמין לדבריו רק משום שהוא שוטח את טענותיו בהתלהבות רבה, לא תוכל האמונה שנתנו לדבריו להיחשב ידיעה, גם אם יתברר בדיעבד שאותו מדען אכן צדק; אמנם, האמון לדבריו היה אמיתי, אך הוא התגבש באופן בלתי אמין.

כאשר מדובר בדיווח על אירועים אשר אינם נזקקים לחוות דעת של מומחה ("ראיתי נחש בחצר", "בנו של השכן מלמעלה יוצא עם בתה של השכנה מלמטה" וכו'), מעמדה האפיסטמולוגי של האמונה שאנו נותנים נקבעת במידת מה על-ידי אמינותו של המדווח, אולם יש כאן תפקיד מכריע לחשיבה הביקורתית: טענות, אשר רשת ההאמנות שלנו אינה תומכת בהן ("חייזרים חטפו אותי", "פגשתי אדם קורא מחשבות", וכו'), גם אם הן אמיתיות − אם השכן, למשל, באמת נחטף על-ידי חייזרים − הרי שהאמון שאנו רוחשים להן אינה בבחינת ידיעה. אין זה מוצדק להאמין לטענות חריגות ללא ראיות מספקות, כך שהיותה של האמנה כזו אמיתית הוא מקרי ואינו מהווה הישג קוגניטיבי.

עמדה אפיסטמולוגית ליברלית יותר (ומקובלת פחות בין אפיסטמולוגים) גורסת שקריטריונים אלו נוקשים מדי, ושאם נקבלם נאלץ לוותר על מעמדן של רבים מהדברים שאנו מאמינים בהם כידיעות. על כן, טוענים חסידיה של עמדה זו, יש להתייחס לכל עדות כמהימנה, אלא אם כן יש לנו סיבות טובות שלא לעשות כן. גם שופט ייטה לקבל את עדותו של עד כל עוד לא נתפס בשקר, וידיעה אמיתית שפורסמה מבלי שהכתב יצליב מקורות עדיין "עושה את העבודה" בהעברת מידע לציבור.

תורת האבולוציה כמקרה בוחן

רבים מהאנשים המשכילים מאמינים בנכונותה של תורת האבולוציה מבלי שיעסקו בעצמם בנושא, וזאת על בסיס קריאה בספרים, צפייה בתכניות מדע ושיחות עם אנשים משכילים אחרים, (כולל הורים ומורים). האם נוכל לראות בהאמנה זו באבולוציה בבחינת ידיעה? לא נוכל לענות על השאלה אם החיים על כדור-הארץ אכן התפתחו במשך מיליארדי שנים בהתאם לעקרונות תורת האבולוציה (מוטציות גנטיות מקריות, הישרדותם של המתאימים יותר לסביבה, יכולתם של השורדים להעביר את הגנים שלהם לדור הבא וכו'), אולם תחת ההנחה שתורה זו אכן אמיתית, נוכל לבחון אם האמון שאנו רוחשים לאבולוציה ראויה להיחשב ידיעה.

כשאנו בוחנים את טענותיהם של חסידי האבולוציה, נראה שהן נתמכות על-ידי ידיעותינו (או על-ידי ידיעותיהם של מומחים בנושא) בביולוגיה, בגיאולוגיה, באנתרופולוגיה ובשאר המדעים הרלוונטיים. כוחה ההסברי של תורת האבולוציה מתחרה בהצלחה רבה בעמדות לא מדעיות כמו בריאתנות ורעיון העיצוב התבוני, והיא זוכה לתמיכה רבת היקף בקרב הקהילה המדעית. מרבית המתנגדים לתיאוריה פועלים מחוץ לקהילה זו, למרביתם אין השכלה מדעית רחבה, ולרוב מניעה אותם אמונה דתית.

נראה, אם כן, שהאמונה שאנו רוחשים לתורת האבולוציה, אף שאינה תוצאה של התנסות אישית (בחקר מאובנים, למשל), אלא מתבססת על עדויותיהם של אחרים, התגבשה באופן אמין ועל כן היא מוצדקת. מכאן שאם האמנה זו אכן אמיתית (וזוהי כמובן השאלה הגדולה), אזי היא בבחינת ידיעה: אנו יודעים שהחיים על-כדור הארץ התפתחו באופן אבולוציוני.

ד"ר מריוס כהן מלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

32 תגובות

  1. גיליאן וחנן, נחמד לראות את הטפרים בכל פעם שמישהו מדבר על אהבתכם הגדולה – תאוריית החוצנים.
    אגב, אני עדיין מחכה שחנן סבט יסביר לי מנין ידיעותיו הרבות כל כך על כלי הטיס של החוצנים. חנן אמר על אלו שמשתמשים בנוגדי-כבידה או מבטלי-כבידה, משהו מעין זה.
    מסקרן מאד לדעת מנין המסקנות הללו ומנין העוז (?) לספר על כך בערוץ הילדים.

    הוגין, אני חייב להודות שכמי שנהנה מזן ומשחקי מילים; לעיתים אני נהנה מתגובותיך. אבל נכון הוא הדבר שלעיתים רבות מרוב עצים לא רואים את היער, וכל מה שנותר מתגובותיך הוא בליל מילים חסר משמעות.
    ענייניות יפה גם היא.

  2. אכן 'עדות עקיפה', מתעתעת וערטילאית בנושאים של ידע עולם אמת וחי הינם אשליה ועל כן לעולם לא יחליפו מיידעי האינטרנט המפוקפקים באמינותם את האמיתות החיות אצל כל אחד ואחת בחייו,חוויותיו,התנסיותיו,לימודיו ומודעותו העירנית בממש.
    אשליות נעימות לך מ.ר /נושא דגל ה'לא מאמינים'.
    ואמת חיה ואמינה לאלו החיים באמת ובתמים ובהכרה מלאה טובה ומיטיבה ,האמיתיים.
    ויום טוב גם לך:(לשעבר מיכאל).

  3. הוגין:
    בעיני את רוב הזמן מזבלת את השכל ובחלקו את נסחפת לקללות ולגידופים מבישים.
    בדרך כלל אני משתדל לאחרונה להתעלם מדברייך ופשוט לדלג עליהם (כמובן שאת מנסה להקשות על המשימה על ידי התחזות אבל מכיוון שבדרך כלל די קל לי לזהות שטויות ופתחתי התמחות בשטויותייך, אני בכל זאת עומד במשימה) אבל מדי פעם, כאשר את חוזרת ומגדישה את הסאה והדיון הענייני כבר ממילא הלך פארש בגלל התערבותך, אני עדיין מוצא לנכון להביע את דעתי על הדברים.
    כאשר מצטרף לאתר מגיב חדש – במיוחד אם הוא צעיר, את מנסה ללקק את ישבנו מספר פעמים כדי לזכות באהדתו אבל זה עובד רק לזמן קצר. בסופו של דבר כל המגיבים הענייניים באתר מתעלמים ממך או רבים אתך והתמיכה הנדירה שאת מקבלת מגיעה מטרולים שנמצאים כמוך במאבק עם השכל הישר.
    חלומות פז.

  4. הוגין,

    קראתי את שכתבת: "אין דבר שאני אומרת שאין לו תימוכין ויישום מקדים"
    שפשפתי עיני בתימהון, עצמתי ופקחתי פעם נוספת, ולא האמנתי למראה עיני.

    את מציפה את האתר בסיפורים על נפילים שהיו וחזרו, על שערים לעולמות אחרים במשולש ברמודה, על אנרגיות משונות הידועות רק לך, ועוד סיפורים כיד הדמיון הטובה עלייך, בלי לנמק ולהסביר, בלי להביא תימוכין או לפחות לינקים למקורות נוספים, וכשמבקשים ממך בנימוס לנמק ולהסביר את מתחמקת בטיעון "שכולם חוץ ממך מבינים, וחבל לתפוס מקום באתר".

    הנימוק היחידי שמצאתי בדברייך הוא: " אני סבורה כי…"

    האם זה נחשב בעינייך כתימוכין לסיפורים שלך?

  5. מיכאל ר.(בעבר מיכאל)
    אין דבר שאני אומרת שאין לו תימוכין ויישום מקדים.
    זאת מזמן היית אמור ל'קלוט' ובשלב זה להתחיל להפנים.
    דעתך האישית /המייסדת את פחי האשליות ,מעוותת מציאות אמת,מעוורת ומטשטשת 'חלקים' מסויימים שנלכדו לשלבי שיא אפלולי וערל דנן.
    אך כאמור,אינה מייצגת את הכלל ,ולא את תכלית אמת כבוד כל החיים.
    אשמור לך פינה של הזדמנות להבנה :'אם ירצה השם' ,שהנך נושא.
    אינך מחוייב להשיב לי.

  6. בקשר ל"קונספירציות" בכלל ול11 בספטמבר בפרט,
    אני מבחין פה בטון כתיבה מאוד(!) מגמתי ונוטה בכוח למה שמקובל חברתית לחשוב.

    אני אישית כ-ן נוטה לחשוב ש11 בספטמבר היא "קונספירציה", והניסיון להפריך כל דעה לא-נורמטיבית כ"בעיה פסיכולוגית" ממש לא לעניין.

    חשוב לשים לב- האם זה צירוף מקרים שבמקרים של תיהיות אלו אם בעל כוח כזה או אחר היה מעורב בדבר אקזוטי כזה או אחר הדעה הפופולרית תמיד תיהיה שבעל הכוח חף מפשע?
    אסור לשכוח שאנחנו חיים בחברה רבת-גירויים שבה בעליכוח משליטים פרידגמות מסויימות ללא הפסקה דרך אמצעי התקשורת שבבעלותם.

    רק במקרים כמו למשל שריפת הרייכסטאג, שבהם בעל הכוח עויין את התרבות השלטת, יהיה לגיטימציה חברתית להאמין ב"תאוריית קונספירציה"….

  7. הוגין:
    אמנם נעם לא התיימר לייצג אותי אבל אני בדעתו.
    הרי איש כאן לא מבין מה את רוצה – האם לא חבל על זמנך?
    אני באמת מציע לך ללכת ולחקוק שיחות בליבם של כללים אחרים.
    פעם הצעת למישהו (באהדה – לא בזלזול) להגיב באתר של יהודה במקום כאן.
    מדוע אינך מיישמת זאת בעצמך?

  8. הוגין,

    שוב את מתימרת לייצג אלפי אנשים (ולא נשכח – את כל הצעירים)?
    אני קורא את דברייך ומתמלא חרדה – האם כל מעריצייך יבואו איתי חשבון?
    זה עלול להיות קשה, בהתחשב בעובדה שנודניקית אחת זה די והותר.

    אני אגב לא התימרתי לייצג אף אחד מלבד עצמי.

  9. נעם,הרעמת עוז וחצפה יתרה ,עד סערה לפתחך את כלל האנשים הטובים שסללו לצופציק שכמותך את הדרך וההסטוריה עם כל האמת לאמיתה ,האוחזים בך.
    דע על סף קץ אשליותייך וקילקולך המעוות עם מי ומה אתה שח.
    יש גם גבול לפתלוגיה שקרית ואפילה שנמזגת אל תוכה ,כטירון מתיימר חסר תכלית חיים ודרך של כבוד.
    אינך מייצג מאומה,מלבד עליבותך המצערת.

  10. הוגין,

    הבעייה איננה עם הבוטות שלך, אלא עם הרמה הנמוכה שלך. תקשיבי ותפנימי את מה שאומרים לך ואמרו לך כל כך הרבה אנשים באתר, ועזבי אותנו במנוחה – לא בוטות, לא גידופים ולא קישקושים, יסתירו את העובדה שמקומך לא כאן.
    כל כך פשוט, שאפילו את מסוגלת (עם קצת מאמץ) להבין זאת.

  11. אל תדאג נמצא את האיזכור.
    זיכרוני אינו מטעה,אלא אם כן אבי מחק חלק מתגוביטציה ,שהתחוללה בנידון.
    התחל ללמוד והפעל את השכל הטוב שלך לפני שאתה בז בצורה כה בוטה באחרים המנוסים והמלומדים ממך.
    אל תגרום לנו להגרר לבוטות בגינך.

  12. הוגין,

    התבלבלת – לא זכור לי מתי פניתי לאבי , לא בזעקה ולא במרה

    לגבי השפה העברית – התבלבלת פעם נוספת. העובדה שאת מקוששת מילים בעברית (שחלקן אפילו לא מובנות לך), מצמידה אותן זו לזו בסדר אקראי, ומשוכנעת שבכך את מביעה רעיונות נשגבים – לא הופך אותך לידענית בשפת קודשנו, אלא רק לקשקשנית נבובה, כפי שרוב קוראי האתר כבר אמרו לך לא פעם.

    גיבוב מילים למשפטים חסרי מובן, לא מצליח להסתיר את הריקנות וחוסר ההבנה שלך. עלייך קצת להתאמץ ולהשקיע עוד הרבה, כדי שתוכלי לתרום ולו במשהו לדיונים באתר.

  13. ועוד דבר:מילא ,שנעם לא מבין מילים ושורשיהן בעברית והופך את כל מגיבי האתר לערלים.
    אך הרשות שהוא מקבל מ"הראש"להמשיך ולבייש כך את האתר מעוררת גיחוך נוראי אם לא חמלה עמוקה.

  14. מתי יביט נעם במראתו לשם שינוי?
    חוץ מזה,אולי הגיע הזמן שישנה את התמונה הנלוות לשמו באתר:זה לא בדיוק רמ"ח איברים ,כפי שהוא העיד על עצמו לא מזמן ב'זעקה מרה' ונואשת בפני אבי בילוזובסקי..

  15. גחליאן,

    אגלה לך סוד: כולנו אלרגיים לשטויות.

    הבעייה כמובן היא בהגדרה מה זה שטויות. אולי אף פעם לא אמרו לך, אבל לא כל מה ** שמנוגד לדעתך ** הוא שטויות.
    אם את רוצה שיכבדו את דעתך, כדאי לך ללמוד לכבד דעות אחרים,** אפילו ** אם הם מנוגדות לדעתך.

  16. נעם – גם אתה, כך מסתבר, אינך מסוגל להבדיל בין ידע לאמונה, וכל תגובה שלך אך ממחישה זאת. חבל.
    ואכן, אני מודה שאני לעיתים מגיבה באופן נחרץ ונוקשה, אך אני מודה ומתוודה – אני סובלת מאלרגיה קשה לשטויות.

  17. חנן,

    אני לא בטוח ששמעת על זה, אבל ניתן לחלוק על דעתו של מישהו אחר, לא בתוקפנות ולא בשחצנות. כדאי לכם – בעיקר לגיליאן- לנסות.

  18. יתכן וד"ר מריוס כהן משקף אחרי הכל מדגם של מציאות מסויימת ושלטת ב'זמני- דור מסויים' ובעיקר ב'מקומות מסויימים' אצל יצורים משונים/ותוצריהם, הלוקים ב'פוביוסופיה' חריפה :כגון :מיידעים מעוותים וה 'מדע' ד'היום וכל צאן מריעתם(שוחרי התארים -והדמו למינהם).
    ביהור:פוביו'סופיה=פחד מאמת וחוכמה.
    כמובן,ההיפך מפילו'סופיה=אוהבי אמת וחוכמה.
    "הרוצה לדעת את העולם והיקום,ילמד וידע קודם כל ובמקביל את עצמו."

  19. לצערי, מריוס כהן, כהרגלו בקודש, ממשיך לכתוב ולכתוב ולכתוב – מילים, מילים, מילים…. אבל מאחורי המילים אין כלום. לא בסיס מחקרי, לא ידע אישי, לא ניתוח אירועים – אבל ישנה אמונה, אמונה, אמונה… מריוס כהן מדגים במאמרו הייטב, כיצד אמונה במידע שקלט מכלי התקשורת מתבטאת במאמר פסאודו-מדעי ודמיוני…

  20. חנן,

    אם הזכרת היבריס, הרי שגיליאן הגדירה מחדש את המושג.
    תזכורת, זה מה שהיא אמרה על אדם שהוא ד"ר לפילוסופיה:
    "ברי לחלוטין שמר כהן איננו יודע ממש על מה הוא מדבר "
    "בליל הזוי"
    "ראוי לו שיעסוק בענייני פילוסופיה ולא ידחף את אפו לעניינים שאין לו שמץ של מושג לגביהם"

    מאיפה החוצפה, חוסר דרך ארץ וכמובן היבריס, לדר בצורה כזו???

    וזה לא מיקרה בודד, גיליאן נוהגת לתקוף בצורה מכוערת כל מי שלא מוצא חן בעיניה, שזה למעשה כמעט כל מי שלא שותף לאתר הפתטי שלכם.

  21. נעם – דוגמא קלאסית לאמונות, הזיות והיבריס, נמצאת דווקא בתגובתך… אני עדיין לא מאמין שהגבתי, אבל במקרה דנן, באמת צריך הרבה אמונה טהורה כדי להגיב לתגובתך.

  22. קיימת הכללה יפה לכל הנושא של מידות אמינות של עובדות, ידיעות ואמונות, היא הגישה הבייסיאנית להסתברות. עפ"י גישה זו, הסתברות מפורשת כמידת אמונה בהשערה כלשהי, לכל ידיעה רלוונטית ניתנת הסתברות אמינותה, ובעזרת נוסחת בייס מתתבצע עדכון למידת האמונה שיש לתת להשערה שלנו. מסתבר שגישה זו חזקה מספיק כדי להכליל סיבתיות, הגיון וחשיבה. אם בעבר עקרון ההפרכה של פופר, להב אוקם או השאלה "מהי האמת?" קיבלו תשובה שהסתמכה במידה זו או אחרת על האינטואיציה, היום יש להן תשובות ונימוקים מתמטיים. זה מאוד יפה בעיניי.

    אני משער (מקווה) שמר כהן מודע להתפתחויות האלה, אבל מפחד לסבך את קוראיו עם נושאים מתמטיים? חבל!

  23. גיליאן,

    דוגמה הרבה יותר מוצלחת לבילבול מוחלט בין ידע לאמונה, ניתן למצוא באתר ההזוי שלך על חייזרים וקונספירציות בינלאומיות.

    אני שותף לתהייה שלך מדוע בכלל החלטת להגיב.

  24. שום דבר לא ידוע, לא שנה, לא שבוע, רק לנוע לנוע.
    אבל בן אדם זה יקרה, זה קורה, זה קרה.

  25. ואני תוהה מדוע מתפרסמים בידען תמיד רק הבלים מהסוג הזה? פילוסוף ראוי לו שיעסוק בענייני פילוסופיה ולא ידחף את אפו לעניינים שאין לו שמץ של מושג לגביהם, כמו העניין הנדון.

    ברי לחלוטין שמר כהן איננו יודע ממש על מה הוא מדבר וניזון מאמונותיו הפרטיות והסובייקטיביות על מנת לקבוע מהי "אמונה מוצדקת". מר כהן היקר לא התייחס ולו פעם אחת למכלול הידע וההגיון שיש לאדם ככלי לקבוע האם "אמונה" היא מוצדקת או לא, שלא לדבר על כך שהוא עשה סלט שלם בין "אמונה" לבין "ידע".

    בשורה התחתונה, אני לא מאמינה שאני בכלל מגיבה לבליל ההזוי הזה…

  26. יכול להיות שבימנו אנו אי אפשר להוכיח שמשהו אינו רואה
    אבל בעתיד זה מאוד ייתכן.
    דוגמה פשוטה, אפשר להוכיח שיש לבן אדם סרטן…

    עם רצונות העניין יותר מסובך,
    but never say never!
    אולי מתישהו בעתיד יוכלו לבדוק במוח שלך עם אתה רוצה עכשיו כוס חלב או לא…

  27. מאמר חשוב ביחוד בתקופתנו, כאשר מתעורר ספק מתודי לגבי אמינות הידע המבוסס ביותר שבידינו – הידע המדעי, וכאשר אנו חשופים למקורות נתונים ללא שליטה. לכן, כדי להתמודד ביסודיות עם הסוגיות שבוטאו במאמר, רצוי להשתמש בשפה ברורה ואחידה: להבחין בין ידע כנכס תרבותי (כמו הידע המדעי), לבין ידיעה אישית (מה שאני יודע); להבחין בין נתונים (קודים המוגשים במצע פיסיקלי) ובין מידע (תוכן המיוחס לנתונים) ובין כל אלה ובין ידיעה וידע.

    והשאלה הבסיסית עדיין תהיה עד כמה אחריות הטוען לידיעה מוכן לקחת על עצמו (בבדיקת הידיעה שלו) כדי למזער טעויות, שגיאות ואמונות בלתי מבוססות. במתמטיקה, אפשר לסמוך על יכולתי להוכיח או לבדוק הוכחה נתונה. במדעים, אני יכול לסמוך על מקורות מסוימים (אחרי בדיקתם כמו בבדיקת תיאוריה מדעית) או לערוך ניסויים בעצמי כדי לבדוק. תמיד אני יכול לבדוק משהו ולא לסמוך בעינים עצומות על אחרים. ייתכן שדווקא, גלגולי התרבות הקשורים באינטרנט, בתרבות הקוד הפתוח, במושג היצרכן, יביאו אותנו לתרבות שבה היחיד יודע שעליו או עליה לבדוק כמה שאפשר או לדעת שידעתנו היא בערבון מוגבל. חשוב לדעת שניתן לבדוק הרבה השערות בדבר עדויות, ובלבד שנמשיך ונבדוק, כפי שהפיסיקאים לא חדלים מלחזור ולבדוק את תורת היחסות מדי פעם שמתרחש ליקוי חמה מלא בסביבותינו.

  28. סוג הדברים שאדם יכול לדעת זה רק מה שהוא חווה, לדוגמה אדם שרואה יודע שהוא רואה.

    כל שאר הדברים שייכים לעולם האמונות. שם יש דברים שאדם מאמין בהם יותר ופחות, כל אחד וסיבותיו הוא.

    אין שום קשר בין עולם האמונות לעולם הידיעות. אלו סוגי דברים אחרים. דוגמה פשוטה, לעולם לא אוכל להוכיח לך שאתה לא רואה (זה לא שייך בכלל להוכיח), אך כן יתכן מצב שבו אוכל להוכיח לך שהגיל שלך זה לא הגיל האמיתי שלך. אלו פשוט סוגי דברים שונים שאין שום קשר בינהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן