חוקרים מקוריאה הדרומית פיתחו מערכת לתהודת סליל דו-קוטבי המיועדת להעברת חשמל לטווח גדול יותר מהמוכר
"הטכנולוגיה שלנו מוכיחה את אפשרות הפיתוח של מנגנון העברה חדשני מרחוק של חשמל, למרחקים שמעולם לא נוסו עד כה. למרות שהמערכת להעברת חשמל למרחקים גדולים באופן אלחוטי עדיין בשלבי מסחור מוקדמים והיא די יקרה, אנו מאמינים כי זהו הכיוון הנכון לאספקתו של החשמל לצרכנים בעתיד. כמו שאנו רואים היום אזורים של Wi-Fi בכל מקום, כך בסופו של דבר נזכה לראות אזורי חשמל אלחוטי במקומות כגון מסעדות ורחובות ראשיים המספקים חשמל אלחוטי להתקנים אלקטרוניים," אומרים החוקרים.
הצורה שבה התקנים אלקטרוניים מקבלים את החשמל שלהם עברה תמורות רבות במהלך העשורים האחרונים, החל ממתכונת קווית למתכונת אלחוטית. הצרכנים נהנים היום מסוגים רבים ומגוונים של מכשירים אלקטרוניים אלחוטיים כגון טלפונים ניידים, צגים נישאים, מחשבים נישאים ואפילו סוללות. גם המרשתת (רשת האינטרנט) עצמה עברה מאופן פעולה קווי לאלחוטי. כעת, חוקרים ומהנדסים מנסים להעלים את הכבלים האחרונים שנותרו בשימוש באמצעות פיתוח טכנולוגיה לאספקת חשמל אלחוטי.
Chun T. Rim, פרופסור להנדסה גרעינית וקוונטית מקוריאה הדרומית, וצוות חוקריו, הדגימו שיפור משמעותי במרחק שיכול חשמל לעבור בצורה אלחוטית. החוקרים הצליחו לפתח 'מערכת לתהודת סליל דו-קוטבי' (Dipole Coil Resonant System, DCRS) לשם העברת חשמל לטווח גדול של עד 5 מטרים בין סליל המשדר לסליל המקלט.
מאז שחוקרי MIT הציגו בשנת 2007 את המערכת שלהם [Coupled Magnetic Resonance System, CMRS] שניצלה שדה מגנטי על מנת להעביר אלחוטית חשמל למרחק של 2.1 מטרים, תחום הפיתוח של מערכות להעברת חשמל אלחוטי למרחקים גדולים משכה תשומת לב רבה בקרב קהיליית החוקרים.
יחד עם זאת, מבחינת הגדלת המרחק של חשמל אלחוטי, מערכת ה-CMRS, לדוגמה, נתקלה במגבלות טכניות למסחור שעדיין לא נפתרו: מבנה סלילים די מסובך (המורכבים מארבעה סלילים שונים); סלילי תהודה גדולים ומגושמים; תדירות גבוהה (בתחום של 10 MHz) הנדרשת להדהוד סלילי המשדר והמקלט, מה שמביא ליעילות העברה נמוכה; ופקטור Q גבוה בשיעור של 2000 ההופך את סלילי התהודה לרגישים מאוד לתנאי הסביבה, כגון טמפרטורה, לחות וסמיכות של אנשים באזור.
פרופסור Rim הציע פתרון יעיל לבעיות אלו בעזרת מערכת ה-DCRS, המכילה מבנה סליל מעוצב בצורה מיטבית בעל שני סלילי דו-קוטב מגנטיים, הראשי המחולל את השדה המגנטי והמשני הקולט את החשמל האלחוטי. בניגוד לסלילים הגדולים והמגושמים המרכיבים את ה-CMRS, צוות החוקרים השתמש במוטות קומפקטיים המורכבים מליבת פריט (ferrite) עם כריכות במרכזם. זרם החילופין בתדירות גבוהה של הכריכות הראשוניות מייצר שדה מגנטי, ולאחר מכן השדה המגנטי שנוצר מחולל את הזרם בכריכות המשניות.
המערכת כולה היא באורך של 3 מטרים, ברוחב של 10 ס"מ ובגובה של 20 ס"מ, ממדים הקטנים משמעותית ממערכות קיימות. המערכת היא בעלת פקטור Q נמוך של 100, שיעור יציבות הגדול פי 20 אל מול שינויים סביבתיים, והיא פועלת כהלכה בתדירות נמוכה של 100 kHz. הצוות ערך מספר ניסויים והשיג תוצאות מבטיחות בקבלת חשמל אלחוטי יציב במרחקים של 4 ו- 5 מטרים. "בעזרת המערכת שלנו ניתן יהיה להפעיל אלחוטית טלוויזיית לד גדולה ממרחק של 5 מטרים," מסביר החוקר הראשי.
https://www.youtube.com/watch?v=R6UCwqjdpo0
סרטון הדגמה
11 תגובות
יוסי
אתה מביא הרבה "עובדות" בקשר לסכנות בלי שום סימוכין.
ובפסקה האחרונה אתה אומר משהו בכלל לא לעניין. באיי יוון חיים בממוצע יותר (זה נכון, אבל בלי מקור זה סתם משפט סתמי) – אבל הסיבות לכך זה לא מה שבא לך. איך למשל אתה שולל גנטיקה? נתת רשימה של מאפיינים של המקום – איך קבעת שאלה הסיבות לאריכות הימים?
כל קרינה מגנטית וחשמלית מסוכנת. קו חשמל עם 10Ampere היפוטטי, בטיחותי מגנטית לפי התקן השוויצרי החל מ 100 מטר ולפי הישראלי לקרינת סלולאר – המומר לקרינה חשמלית (אותה עצמת שדה) החל מ 30 מטר.
קרינת לד ופוטולומינס מסרטנות פחות מ 30 ס"מ ולדעתי אם יחקרו יותר. הן חסכוניות ב 32% ולכן התאגידים מקדמים אותן. הן גם לדעתי גורמות להבהוב לא בריא לעין.
אני אומר שכאן הקרינה מסוכנת לגוף האדם בכל תדר. מ 50 הרץ ועד 3 גיגה הרץ וגם קרינת רנטגן.
לאחרונה בדקו היכן בעולם מאריכים ימים עד 120. מצאו בסיציליה ובאיי יוון. אין שם סלולאר, ישנים צהרים, שותים הרבה תה, אוכלים לא מתועש.
הרעיון מאוד ישן. הבעיה היא מימוש יעיל ובטוח. למשל, אני מניח שקבעו את התדר כפשרה בין בטיחות לבין העברת הספק (יעילות).
טסלה כבר חשב על זה לא?
מה לגבי נזק ופגיעה בגוף האדם או בחי? נראה כאילו יהיו לשדות שזה יצור נזקים רציניים
ברור שההספק של "שידור" החשמל יהיה גבוהה בהרבה מההספק של אותות התקשורת האלחוטית (שגם היא מזיקה)
מה אתם חושבים?
העוצמה כל כך חזקה שזה עלול ליצור זרמי מערבולת בגוף האדם שעונים ואפילו לשבש מכשירי חשמל
העתידן דוד פסיג ,צופה שימוש נרחב בטכנולוגיות אלו.שידור חשמל מפנלים סולריים בחלל ,אל תחנות בכדור הארץ.מדינה אשר מחירי האנרגיה היו יקרים תשאר מאחור.אני סבור שישראל צריכה לגוון את מקורות האנרגיה שלה.לדוגמה גם כור אטומי.ולא להיות תלוי בגז טבעי(הגז יגמר בסופו של דבר).
ערן תן קישור לידיעה בבקשה.
TT
הקרינה בתדר נמוך כך שהיא לא אמורה להזיק.
מצד שני, נראה לי שיש בעןה אחרת: מה קורה עם אתה מתקרב למתקן עם טבעת מתכתית? הטבעת לא תתחמם?
ומה עם הקרינה?
אגב, איך זה שלא סיקרתם את הפיתוח החדש של החוקרים מגרמניה להפקת דלק מקרינת השמש?