למה חם אם היינו אמורים להיות בתקופה קרה?

התייצבות אטנראקטיקה בקוטב הדרומי וסגירת הקוטב הצפוני ביבשות מסביבו היו אמורים לאפשר לנו להתקרר, אבל פעילות האדם חזקה יותר

 

מפת פנגיאה. מתוך ויקיפדיה
מפת פנגיאה. מתוך ויקיפדיה

העידן הפלאוזואי, (Paleozoic Era "עידן החי הקדום") נמשך על פני כ־300 מיליון שנים – מלפני 550 מיליון שנים ועד לפני כ־250 מיליון שנים. עידן זה נחשב לזמן בו קרו שינויים גדולים, מהם גאולוגיים, אקלימיים, וכן הופעת צמחים ובעלי־חוליות על היבשה. תחילת העידן בהפרדות יבשת העל רודיניה, Rodinia לגונדוואנה בדרום, ולפיסות יבשה שמאוחר יותר התחברו ליצירת היבשת הצפונית (אירואסיה + צפון־אמריקה.

העידן הפלאוזואי מתחלק לתקופות משנה: הקמבריום, (Cambrian), שנמשכה כ־50 מיליוני שנים וידועה בעיקר בגלל מה שכונה ‫"ההתפוצצות הקמברית", מושג שמתאר התפתחות מואצת של מינים רבים ומגוונים, ביניהם התפתחות פרוקי־הרגליים, אבות הרכיכות והחרקים של היום, וכן המיתרניים (chordates בעלי עמוד שידרה ראשוני).

אחרי הקמבריום מגיעה תקופת אורדוביק (Ordovician) שנמשכה כ־45 מיליון שנים, ומתועדת, בשכבות מאובנים שמאופיינות בריבוי חסרי חוליות ימיים. המוכר מבינהם הוא הטרילוביט, פרוק רגליים מכוסה שריון, שחי בקרקעית הים במשך כ־250 מיליון שנים עד שניכחד.

התקופה הבאה לאורך של כ־30 מיליון שנים, היא הסלור (Silurian), בה הופיעו דגים חסרי לסת, רכיכות ואלמוגים שגשגו באוקינוסים, אבל החידוש והיחוד של הסלור הוא חיים ביבשה. זו התקופה בה היצורים הראשונים שביצעו פוטוסינתיזה – חזזיות התפתחו.

הצמחים המפותחים הופיעו בתקופה הבאה, הדבון (Devonian) השרכים והעצים הראשוניים. באותו הזמן מישבים את היבשה בעלי ארבע-רגליים (tetrapods), ראשוני החולייתנים. הם דמו ללטאה והופיעו במגוון צורות וגדלים. בחברת החולייתנים הופיעו גם ראשוני פרוקי הרגליים (arthropods) היבשתיים.

לפני כ־360 מיליון שנים החלה תקופת הפחם, (קרבון Carboniferous) שנמשכה כ־60 מיליון שנים. זו התקופה שמספקת לנו את מיני הדלק המחצבי – נפט, פחם, גז ודומיהם. הטרילוביטים החלו להיעלם ואילו יותר ויותר מיני דגים מופיעים באותו הזמן. ביבשה מופיעים המחטניים ובשמים שפיריות ענק.

שתי קבוצות חדשות מתפתחות מדמויי הלטאה: זוחלים ימיים כמו נחשים ולטאות, וקבוצה של לטאות קדומות, archosaurs, שממנה התפתחו מאוחר יותר הדינוזאורים, התנינים והעופות. הקבוצה היותר מצליחה שהחלה את קיומה בתקופה זו היתה (Archimylacris eggintoni), זו שממנה התפתחו התיקנים.

התקופה האחרונה בעידן הפלאוזואי היתה הפרמיאן (Permian) שהחלה לפני כ־300 מיליון שנים. הימים החמים שפעו חיים, ושוניות אלמוגים סיפקו מסתור לדגים ולקונכיות. הקונכיות המוכרות ביותר הן, הנאוטילוס, והאמוניט. ביבשה צמחו מחטניים מפותחים יותר ועצי גינקו. הצומח המפותח איפשר לחולייתנים יבשתיים להתפתח כאוכלי צמחים, והיכן שיש צמחוניים יש גם טורפים.

לפני כ־250 מיליוני שנים נעלמו מעל פני היבשה (והימים) 99% מהחיים והעידן הפלאוזואי הסתיים במה שנחשב להכחדה הגדולה ביותר הידועה (ההכחדה הפרמיאנית).

ברקע כל ההתפתחות המתוארת למעלה, נודדות היבשות, והאקלים משתנה. תקופת הקמבריום מאופיינת באקלים חם שמתחלף לתקופת קרח. בתקופת האורדוביק, קרחונים שנוצרים גורמים לירידת מפלס הימים. גונדוואנה (Gondwana) נודדת דרומה, בעוד היבשות הקטנות מצפון מתחילות להתחבר. בסלור מתקרבות היבשות עוד, פני הים עולים (שוב) ונוצרים ימים תוך יבשתיים (אגמים מלוחים).

בדבון מתחברות היבשות בצפון ויוצרות את לאוראסיה, בדרום מתקיימת גונדוואנה שלקראת סוף העידן הפלאוזואי מתחברת ליבשות בצפון ללאוראסיה ויוצרת את יבשת העל המפורסמת והידועה, פנגיאה (Pangaea) שסביבה אוקינוס ענק, שנקרא ( Panthalassa) פנתלסה. ‫תוככי יבשת הענק היו יובשניים ובגלל גודלה לא היו עננים יכולים להגיע מהחוף הרחוק. כך לפני כ־250 מיליוני שנים, בסוף העידן הפלאוזואי עולמנו היה אוקינוס ענק ויבשת־על שרובה מדברית.

בהמשך מתפרקת פנגיאה ליבשות שמתפזרות על פני האוקינוסים. לפני כ־50 מיליון שנים, אנטרקטיקה מתמקמת בקוטב הדרומי; אמריקה הצפונית, אירופה ואסיה חובקות את הקוטב הצפוני, ובקטבים (הקרים) שמנותקים מזרמי האוקינוסים החמימים, מצטבר הקרח.

זאת בשילוב עם השפעת מחזור מילנקביץ' מכניס את עולמנו לעידן קרח. מחזור מילנקביץ' מאפשר התחממות קלה, מפעם לפעם, מה שנותן, ‫תקופות בין־קרחניות, שלאחת מהן, נכנסנו לפני כ־20 אלף שנים. אותו מחזור אמור לגרום להתקררות הדרגתית בתקופתנו, אלא שאנחנו דואגים ועושים להתחממות וכך משנים סדרי עולם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן