היסטוריון: 150 אלף יהודים שירתו בצבא הנאצי

”הם שירתו בצבא הגרמני אך איבדו בני משפחה באושוויץ”, אומר החוקר. חייל בשם גולדברג אפילו הופיע על כרזת תעמולה נאצית

ריכוז מקורות

”לפחות 150 אלף לוחמים יהודים או ממוצא יהודי שירתו בצבא גרמניה במלחמת העולם השנייה” – כך אומר פרופסור בריאן מארק ריג, היסטוריון אמריקני ומחבר הספר ”יהודים בצבא היטלר”.

”לא כל מי שלבש מדים של הצבא הנאצי היה נאצי, ולא כל מי שהיה ממוצא יהודי נרדף על ידי הנאצים”, אמר ריג. ”הם שירתו בצבא הגרמני אך איבדו בני משפחה באושוויץ”.

היסטוריונים חקרו בעבר את פרשת השירות בוורמכט של חיילים ממוצא יהודי, הידועים בשם ”מישלינג” (מעורבים). ואולם המחקר של ריג מצביע על היקפה הגדול של התופעה.
ריג אמר ל”מעריב”: ”על פי הנתונים שאספתי, ל-60 אלף חיילים היה הורה יהודי, ול-90 אלף היו סבא או סבתא יהודים.

”היה אפילו מקרה של חייל בשם גולדברג, שבגלל המראה ה’ארי’ שלו, בלונדיני עם עיניים כחולות, זכה להופיע על כרזות תעמולה נאציות”.

על פי חוקי הגזע שהתקבלו בגרמניה ב-1935, נאסר על מי שהוגדר כיהודי או ממוצא יהודי לשרת בצבא. למרות זאת, חיילים ממוצא יהודי נלחמו למען גרמניה הנאצית במשך המלחמה כולה. ”הם האמינו שהשירות בצבא יציל את יקיריהם מהשמדה”, אמר החוקר.

ריג גילה עוד, שהיו קצינים בכירים ממוצא יהודי שקיבלו תעודה המעידה על היותם ארים. ”מצאתי תעודות המעידות על אישור כזה שהוענק אישית על ידי היטלר”, סיפר.

ריג, מרצה בן 32 באקדמיה הצבאית בווירג’יניה, החל לחקור את התופעה כסטודנט צעיר, כאשר פגש בגרמניה בחייל ותיק ממוצא יהודי.

”הוא תיאר את המצב הסכיזופרני והבלתי אפשרי שבו חי”, סיפר ריג. ”עברתי בין מאות ניצולים כאלה וגיליתי שאף אחד לא רצה לדבר איתם על מה שעבר עליהם בתקופת המלחמה”.
גד שמרון, מעריב

שואה / מחקר: 150 אלף חיילי הצבא הגרמניהיו יהודים למחצה

הארץ, 31/10/03

ברלין (רויטרס). 150 אלף מאנשי הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה היו יהודים למחצה, וחלקם אף שירתו תחת הסכמתו של היטלר עצמו, כך קובע מחקר של היסטוריון אמריקאי שהתפרסם אתמול.
המחקר מסתמך על מאות ראיונות עם חיילים לשעבר. בריאן מארק ריג, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה הצבאית-אמריקאית בווירג’יניה, אמר כי היסטוריונים מיעטו לחקור את הנושא והוא היה בגדר טאבו עד לאחרונה. “לא כל מי שלבש מדי נאצים היה נאצי, ולא כל מי שהיה ממוצא יהודי נרצח”, אמר ריג. “אם כך, לאן הם שייכים? הם שירתו בצבא הנאצי, ואיבדו את אמם באושוויץ”.

לפי חוקי נירנברג מ-,1935 מי שדם יהודי זרם בעורקיו היה מנוע מלשרת בצבא, אך ריג איתר וראיין יותר מ-400 יהודים למחצה, שכונו על ידי הנאצים “מישלינג” – כלומר חצי-חצי, ששירתו כחיילים בווארמאכט. שהיה הצבא הסדיר של גרמניה, בניגוד לאס-אס, שהיה צבא הנאצי. בווארמאכט, על פי המחקר, שירתו כ-60 אלף חיילים שאחד מהוריהם היה יהודי ו-90 אלף שהיו נכדים ליהודים. ריג הסביר ש”הם חשבו לעצמם: ‘אם אהיה חייל טוב, הם לא יפגעו בי או במשפחתי'”. אולם, כשחזרו בתחילת המלחמה מהקרב על פולין וגילו שהרדיפה של היהודים בגרמניה רק החמירה, החלו רבים מהם להתלונן, מה שזרז את החלטתו של היטלר ב-1940 לשחררם מהשירות הצבאי.

עם זאת, רבים מהחיילים החצי יהודים המשיכו לשרת, אם משום שהיו עיכובים בקבלת פקודות השחרור, שאחרו להגיע אל החזית, ואם משום שהסתירו את יהדותם. רבים מהקצינים הבכירים שהיו יהודים למחצה השיגו אישורים מיוחדים להמשך שירותם מהיטלר עצמו. “ההיסטוריה איננה שחור ולבן לגמרי. ההיסטוריה של ה’מישלינגים’ מוכיחה עד כמה רעועים היו למעשה חוקי הגזע הנאצים”, אמר ריג.

המספרים של ריג הפתיעו רבים, אף כי עובדת שירותם של יהודים למחצה בצבא הגרמני היתה ידועה בזכות דמויות מפורסמות של יהודים למחצה כמו הקאנצלר לשעבר, הלמוט שמידט; ופילדמארשל ארהארד מילך, שהיה סגנו של הרמן גרינג מפקד חיל האוויר הגרמני.

סיפרו של ריג, “החיילים היהודים של היטלר” כונה בעיתון היומי “די וולט”: “אחד המחקרים החשובים ביותר בנושא השואה בשנים האחרונות”. ריג ביקר בברלין לרגל הוצאת המהדורה הגרמנית של הספר. “מבחינת המחקרים ה’מישלינג’ סבלו מאותה הבעיה ממנה סבלו בחיים האמיתיים – לא היה איש שידבר בשמם”, הסביר ריג, “אנשים חששו שיפרשו את דבריהם לא נכון, כאילו אמרו: ‘הם עוללו זאת לעצמם'”.

ריג, ששירת בחיל הנחתים בצבא האמריקאי וכמתנדב בצה”ל, החל לחקור את הנושא אחרי שגילה בעץ המשפחה שלו כי אחד מאבותיו היה יהודי, ואחרי שפגש אדם יהודי שהיה חייל בווארמאכט. רבים מהמרואיינים עמם דיבר חשפו את סיפורם בפעם הראשונה בחייהם. בחלק מהמקרים לא ידעה משפחתם דבר על מוצאם היהודי. “הם שפכו לפני את לבם, וסיפרו לי הכל על הסיפור הסכיזופרני שלהם”, סיפר ריג.

ריג טוען, כי רוב החיילים היהודים לא היו מודעים לרצח השיטתי של היהודים על ידי הנאצים, וציין כי רוב היהודים למחצה נשלחו לגירוש ב-.1944 לדבריו, “הרוב אומרים שאינם מרגישים אשמה על ששירתו בצבא, אלא על כך שלא עשו די כדי להציל את משפחותיהם”.