סיקור מקיף

ווטסון, יבמ ועולם הרפואה

"הוא דומה לד"ר ווטסון של שרלוק הולמס, במובן הזה שכמו שעוזרו של הבלש המפורסם מסייע לו, כך ווטסון מסייע לנו", אמר ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל ם בכנס בינה מלאכותית שערך באחרונה מכון צבי מיתר לחדשנות ולטכנולוגיה בבית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה

ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: עדי כהן צדק
"אנחנו, ביבמ (IBM), לא מתייחסים לווטסון (Watson) כאל מחשב, אלא בתור בן אדם. ג'יני רומטי, מנכ"לית החברה, קוראת לו He. הוא דומה לד"ר ווטסון משרלוק הולמס, במובן הזה שכמו שעוזרו של הבלש המפורסם מסייע לו, כך ווטסון מסייע לנו", אמר ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל.

קפלן אמר את הדברים בכנס בינה מלאכותית שערך באחרונה מכון צבי מיתר לחדשנות ולטכנולוגיה בבית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה.

הוא דיבר על היכולות של ווטסון ואמר כי "הוא צריך להתמודד עם הררי מידע. בשנתיים האחרונות נוצר יותר מידע מאשר בכל ההיסטוריה האנושית. כדי לתת עצה ליועץ השקעות, למשל, עליו לקרוא מיליוני דפים בכל זמן נתון, ולנתח כל מנייה ואיגרת חוב".

כחלק מדבריו סיפר קפלן בקצרה על ההיסטוריה של ווטסון. "לפני כ-10 שנים נכנס מי שהיה אז מנכ"ל יבמ, סם פלמיסאנו, לחטיבת המחקר והבטיח לה תקציב מיוחד אם תבנה משהו שלא היה קיים עד אז. אנשי החטיבה החליטו לעשות את מה שאנשי מדעי המחשב רצו לעשות במשך דורות – מכונת שאלות ותשובות. כך נולד ווטסון", אמר.

בהמשך הוא התייחס לאחד המהלכים המפורסמים בהיסטוריה של מחשב העל מבית הענק הכחול – שיתופו בשעשועון הטריוויה ג'פארדי (שבגרסה הישראלית נקראה מלך הטריוויה), שם הוא ניצח את אלופי האלופים של התוכנית. "הרעיון לשתף אותו בג'פארדי נבע מרצונם של אנשי יבמ להראות שהמחשב לא רק מדקלם תשובות, אלא מבצע ניתוחים והקשרים בתוך שנייה", אמר קפלן.

"שנה לפני ההופעה המדוברת בטלוויזיה פלמיסאנו כמעט ביטל את הפרויקט, מאחר שלקח לווטסון 3-4 דקות לענות על שאלות, והתוכנית דורשת תשובה בתוך שנייה. אמרו לו: 'אל תדאג, המכונה לומדת, ובתוך שנה היא תגיע לתשובות בתוך שנייה' – וכך היה", ציין.

קפלן התייחס לעתיד של מחשב העל ואמר כי "בקרוב נוכל לתכנן נסיעות בעזרת Wayblazer – שותף באקו-סיסטם של ווטסון. נוכל לשאול שאלה חופשית, למשל על סוג טיול שנרצה לצאת אליו, והוא ינתח את הבקשה וייתן לנו תשובה מקיפה, עם מידע על כרטיסי טיסה, מלונות, כרטיסי כניסה לאתרים וכדומה".

"ווטסון זמין כיום למפתחים בכל העולם, הוא יותר מאשר רק שאלות ותשובות. יש הרבה סטארט-אפים בישראל שעובדים עם ווטסון. הטכנולוגיה מתקדמת ואנחנו עושים דברים מופלאים", סיכם קפלן.

ד"ר מיכל רוזן-צבי, מנהלת בכירה במחלקת הלמידה החישובית במעבדת המחקר של יבמ ישראל, התמקדה בפועלו של מחשב העל בתחום זה. "לאחר הניצחון של ווטסון בג'פארדי פנו אלינו חברות וארגונים מעולם הבריאות, ושאלו איך נוכל לעזור להם ולהגדיל את תוחלת החיים מעבר לעלייה המרשימה שנרשמה ב-50 השנים האחרונות", אמרה.

"עולם הבריאות, כפי שהוא כיום במקומות רבים בעולם, בהם ישראל וארצות הברית, הוא עולם מפורר – יש רכיבים רבים שבנויים כל אחד בנפרד. בישראל המצב יחסית טוב, כי קופות החולים הן גם חברת הביטוח וגם ספקיות הבריאות, אבל עדיין קשה להעביר תיק רפואי בין בתי החולים לקופות החולים", לדברי רוזן-צבי.

היא ציינה כי "מערכת קוגניטיבית שתספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר לחולה צריכה לאחד את כל הרכיבים הללו, וקודם כל את התיק הרפואי שלו, את המידע הקליני על כל המחלות, ואת הקשר בין מזג האוויר ואיכותו לבין המחלה, למשל במחלות עור ונשימה".

"אתגר המידע בעולם הבריאות והעברתו הוא יעד שרומטי שמה ליבמ", אמרה רוזן-צבי. היא הדגישה כי "בשנה האחרונה רכשנו כמה חברות רלוונטיות במיליארדי דולרים ויצרנו שותפויות, בין היתר עם טוויטר (Twitter) ומדטרוניקס".

יבמ משיקה מערכת להפקת תובנות מרשתות חברתיות ומתחזית מזג האוויר מבוססת ווטסון

בוב פיצ'יאנו סגן נשיא בכיר ביבמ. צילום: אבי בליזובסקי
בוב פיצ'יאנו סגן נשיא בכיר ביבמ. צילום: אבי בליזובסקי

יבמ (IBM) הכריזה בכנס Insight שהתקיים בסוף אוקטובר בלאס וגאס, על שירות אנליטי חדש מבוסס ווטסון, Insight Cloud Services ,שיסייע לעסקים לאסוף ולנתח בזמן אמת כמויות גדולות במיוחד של נתונים, ולהפיק מהם תובנות חדשות. כך הכריז בוב פיצ'יאנו סגן נשיא בכיר ביבמ העומד בראש פעילות החברה בתחום האנליטי. השירות מתוכנן לשילוב באפליקציות מובייל ו-Web, וביישומים ייעודיים למגוון תחומי תעשייה.

במושב הפתיחה של הכנס אמר פיצ'יאנו כי בנוסף לנתוני הארגון (הנתונים המובנים), ונתונים בלתי מובנים כגון דוא"ל ומסמכי טקסט, ישנם גם "הנתונים האפלים", אותם נתונים כגון אלה המיוצרים על ידי התקני האינטרנט של הדברים או תכתובות במדיה החברתית, ולשם כך צריך מחשבים שיודעים לנתח אותם, כדוגמת ווטסון של יבמ.

"הערך ארוך הטווח של הניתוח האנליטי בעסקים, נשען על יכולתנו לקשר בין מספר גדול ככל האפשר של מקורות מידע, והמספר הזה צומח בהתמדה. השקת המוצרים החדשים מאפשרת לאצור ולאגור מידע ונתונים על כל סוגיהם, ולמצוא טכנולוגיות חדשניות המאפשרות לעבד את הנתונים במקום בו הם זמינים: בענן ובשולי הרשת", אומר פיצ'יאנו.

תובנות עסקיות קריטיות חדשות

השירות החדש, הוא פרי שיתוף פעולה של יבמ עם טוויטר (Twitter) ו-The Weather Company, המספקת נתוני מזג אוויר בכל נקודה בעולם בזמן אמת.

המידע הזה ישמש חברות עסקיות בתחומי הקמעונאות, הביטוח, המדיה והבידור. לדברי פיצ'יאנו, שילוב נתונים עסקיים עם מידע ממקורות חיצוניים, לרבות חדשות, אירועים, מזג אוויר ופעילות ברשתות חברתיות, יאפשר להבין הקשרים חבויים, ולהציג תובנות עסקיות קריטיות חדשות.

המערכת המנתחת את נתוני טוויטר, מסייעת בשיפור תהליכי הפיתוח של תכנים ומסעות שיווק ממוקדים, באמצעות מיקרו-פילוח של אוכלוסיית היעד, על בסיס נתונים המתקבלים מטוויטר.

התראות משופרות אודות אסונות אקלים

ובאשר למזג האוויר, חבילת הענן SoftLayer של יבמ משלבת יותר מ-40 זרמי נתונים בתחומי מזג האוויר, ומאפשרת התראות משופרות אודות אסונות אקלים, כדי לסייע לחברות ביטוח למנף את המידע ולהתריע בפני בעלי פוליסות אודות אירועים העלולים לגרום נזק. כך, יכולות גם חברות תשתית לחזות ביקושים לחשמל או עומסים על רשתות המים והניקוז, ולהיערך בהתאם. קמעונאים ינצלו את המערכות האלו על מנת להבטיח אופטימיזציה של פעילותם, לצמצם עלויות ולזהות הזדמנויות חדשות.

כמה דוגמאות לכך: קוקה קולה (Coca-Cola) יכולה לחזות מתי אנשים באיזור מסוים יהיו צמאים (שרב) או כלואים בביתם (גשם כבד, שלג), ולתכנן את ההפצה בהתאם. ווירפול (Whirlpool) משתמשת בשירות כדי לנתח דיווחים של מכונות הכביסה, מקררים, מדיחים ועוד כדי לדעת מתי הם עלולים להתקלקל ולהתריע בפני הלקוח, כמו גם לדעת בזמן אמת את מידת התקלות בדגם מסוים, וכך להציף את הבעיות הדורשות התערבות לפני שהן מסלימות.

מנכ"ל The Weather Company , דייויד קני אמר כי תחזית מזג האוויר היום היא לא רק כלי לחזאים, אלא יכולה גם לשמש כל ארגון או חברה מסחרית. נציג של הצלב האדום האמריקני אמר כי התחזית המדויקת מאפשרת להם להתכונן לפגיעות הוריקן ברמה של עיר בודדת, ולא להכין את המקלטים ושירותי החילוץ באיזור באורך מאות קילומטרים.

כתבה אחרונה בסדרה. שתי הכתבות – הדיווח מכנס הבינה המלאכותית במרכז הבינתחומי בהרצליה והדיווח מכנס יבמ בלאס וגאס התפרסמו לראשונה באתר אנשים ומחשבים

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. מערכת מומחה – תעבוד, ובסופו של דבר תייתר את כל המשימות שלנו. גם כאן צריך לנתב את התפתחות התרבות לכיוון נכון. הכיוון האחד הוא שהאוליגרכים ישתמשו בזה כדי לשעבד אותנו. הכיוון האחר שבני אדם יעברו שידרוג טכנולוגי באמצעות תוספת זיכרון, מנוע חשיבה, (סייבורגים) אשר יאפשר להם לעסוק בבעיות יותר מופשטות ובמשימות יותר מורכבות.

  2. מערכת מחישוב מומחת יכולה לתרום תרומה עצומה למערכת הרפואה,
    תחום האיבחון הרפואי הוא אחד מהבעיות הגדולות שעומדות מול הרפואה המודרנית,
    זה כמו כדורגל אמריקאי שאתה צריך להגיע לטאצ' דאון בלי שתתוקל וטיפול לפני שחצית את הקו הסופי
    שזאת התרופה הנכונה, יש הרבה פעמים פתרונות קיימים אבל החולה לא מגיע אליהם או מגיע אחרי סבל רב כולל נכויות, אנשים נגרסים תחת מערכת ביוקרטית איטית בין מומחה למומחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן