סיקור מקיף

וויאג'ר 1 עזבה את מערכת השמש – עכשיו זה רשמי

לאחר כמה שנים של חשדות, וניתוח מעמיק של נתוני חיישני וויאג'ר שמגיעים בקצב של 160 סיביות לשניה בלבד, הצליחו המדענים לקבוע כי החללית יצאה מההליוספירה כבר לפני שנה

תפישת אמן של חללית וויאג'ר. איור: נאס"א
תפישת אמן של חללית וויאג'ר. איור: נאס"א

עוד באתר הידען:

 

החללית וויאג'ר 1 היא כעת באופן רשמי העצם מעשה ידי אדם הראשון שטס בחלל הבינכוכבי. החללית בת ה-36 נעה כעת במרחק של כ-19 מיליארד קילומטרים מהשמש.

נתונים חדשים ובלתי צפויים מעידים על כך שוויאג'ר 1 נעה מזה כשנה דרך פלסמה, או גז מיונן, המרכיב הבולט ביותר בחלל הבינכוכבי. וויאג'ר נמצאת כעת באיזור מעבר מחוץ לבועת השמש, וכמה מההשפעות של השמש עדיין ניכרות עליה,. ואולם דוח על מצבה שהכין צוות בראשות דון גארנט (Gurnett) מאוניברסיטת איווה, פורסם ביום חמישי בכתב העת סיינס.
"כעת, עם המידע החדש שברשותינו אני מאמין כי זהו הזינוק ההיסטורי של האנושות אל החלל הבין כוכבי" אומר אד סטון, מדען בפרויקט וויאג'ר מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה. "צוות וויאג'ר נדרש לזמן כדי לנתח את התצפיות ולמצוא את ההגיון שבהם, אך אנו יכולים כבר לענות על השאלה שכולנו נשאלים – האם אנו כבר בחלל הבינכוכבי והתשובה כן, אנחנו שם."

וויאג'ר 1 גילתה לראשונה את הלחץ ההולך וגובר של החלל הבינכוכבי על ההליוספירה – בועת החלקיקים הטעונים המקיפה את השמש ומגיעה מעבר לכוכבי הלכת החיצוניים בשנת 2004. המדענים הגבירו מאז את החיפושים אחר עדויות נוספות לצאתה של החללית לתווך הבינוכוכבי כשהם יודעים שניתוח ופירוש הנתונים עשוי לקחת חודשים או אף שנים.

התמונה הזו מאתר נאס"א מסבירה היכן נמצאת וויאג'ר 1 ביחס למערכת השמש - מחוץ להליוספירה, אבל בחוץ עדיין נמצא ענן אורט המכיל את השביטים שחלק מהם למגיעים גם למערכת השמש הפנימית. צילום: נאס"א
התמונה הזו מאתר נאס"א מסבירה היכן נמצאת וויאג'ר 1 ביחס למערכת השמש – מחוץ להליוספירה, אבל בחוץ עדיין נמצא ענן אורט המכיל את השביטים שחלק מהם למגיעים גם למערכת השמש הפנימית. צילום: נאס"א

לוויאג'ר 1 אין חיישן פלסמה פעיל ולכן המדענים נדרשים למספר דרכים כדי למדוד את סביבת הפלסמה ולהגיע לקביעה באשר למיקומה. פליטת מסת העטרה – התפרצויות גדולות של רוח השמש ושדות מגנטיות, שהתפרצו מהשמש במארס 2012 סיפקו למדענים את הנתונים הנדרשים. כאשר מתנה בלתי צפויה זו מהשמש הגיעה בסופו של דבר למיקומה של וויאג'ר 1, 13 חודשים מאוחר יותר ב- אפריל 2013, הפלסמה סביב החלית החלה לרעוד כמו מיתרי כינור. ב-9 באפריל גילה מכשיר על החללית את התנועה. גובה התנודה סייע למדענים לקבוע את צפיפות הפלסמה. התנודה הספציפית העידה על כך שהחללית רחצה בפלסמה בריכוז של פי 40 ממה שפגשה בשכבות החיצוניות של ההליוספירה. צפיפות מסוג זה צפויה רק בחלל הבינכוכבי.

הצוות המדעי העוקב אחר גלי הפלסמה בחן את הנתונים וגילה כי סדרות קודמות של רעידות קלות יותר התרחשו באוקטובר ובנובמבר 2012. באמצעות השלכת מדידות צפיפות הפלסמה מאירועים אלה קבעו חברי הצוות כי וויאג'ר 1 נכנסה לחלל הבינכוכבי באוגוסט 2012.

אנשי מרכז הבקרה של פרויקט וויאג'ר עדיין מקבל נתונים מוויאג'ר 1 ומוויאג'ר 2 כל יום. מכיוון שהאותות שמשדרות החלליות כבר חלשים מאוד, ומשודרים בעוצמה של כ-23 ואט – בערך עוצמתה של הנורה שבמקרר, עד שהם מגיעים לכדור הארץ, נשארת להם עוצמה בשיעור של מיליארדית-מיליארדית הוואט. הנתונים של וויאג'ר 1 מתורגמים לקצב של 160סיביות לשניה, ונדרשים להם תחנות עם צלחות בקוטר של 34-70 מטרים ברשת החלל העמוק של נאס"א. לאותות, הנעים במהירות האור, נדרשות 17 שעות כדי להגיע מוואיג'ר 1 לכדור הארץ. רק לאחר שהנתונים משודרים ל-JPL ומעובדים בידי הצוותים המדעיים, ניתן לפרסמם לציבור.


סרטון של נאס"א מאתמול (ה') המתאר את צאתה של וויאיג'ר 1 לחלל הבינכוכבי

לידיעה באתר נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

ועוד סרטון – הקשיבו לקולות שהקליטה וויאג'ר 1 בחלל הבין כוכבי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. כבוד לבני האנוש …
    אך עדיין שימו לב לחישוב שחשבתי אם עכשיו מהשמש היתה יוצאת החללית הליוס וממשיככה
    בעוד מ14 שנים היא הייתה עוברת את ווי'אגר 1 מרוב המהירות שלה
    גם ניו הוריזנוס הייתה מהירה יותר אך היא מאיטה את המהירות שלה
    ועכשיו היא איטית יותר מוויאג'ר 2 אפילו ..
    אבל הישג משמעותי .. ואם וויאג'ר 1 יצאה כבר שנה שעברה
    זה אומר שוויגא'ר 2 תצטרף עוד 6-7 שנים בערך גם ..

  2. היום כיפור והצדיקים ממש לא קשורים לכלום, עוד ניסיון נואש לשרבט דת לתוך מדע.

  3. בלי שמות, אני חושב שמי שמכפיש כאן את נאסא- הוא הבושה.
    החללית שוגרה לחלל לפני 36 שנה, מספק עד היום מידע מרתק, ונמצא יותר מפי 2 המרחק לפלוטו המסכן.

    אני לא חושב שגוף שמוסגל להצליח בפרוייקט כזה, במשך זמן כה ארוך, צריך להתבייש לעצמו. מי שזקוק לקצת צניעות זה יהודה אחד ….

  4. תראה נקודה יקר אם נניח המרחק לפרוקסימה הוא מטר אזי וויאגר נימצאת עדין במ"מ הראשון אז קצת צניעות!
    זה חלל בין כוכבי, זה?, בושה!
    לי ברור שכל מי שקשור לגרביטציה היקרה של כדורנו הוא לחלוטין נימצא בחצר שלנו ולא בחלל הבין כוכבי!
    ממש יום כפור ואני לא רוצה ללכלך על נאסא.
    חג שמח וצום קל
    מבקש מהצדיקים להמשיך לצום ולא להישבר, גורל עם ישראל בידכם
    חס וחלילה לא בידי החלל הבין כוכבי
    יהודה

  5. עננת אורט נמצאת בחלל הבין כוכבי.

    וויאג'ר בהחלט יצאה ממערכת השמש לפי ההגדרות שלנו למערכת השמש.
    גם אם יש שביטים שמגיעים ממקומות רחוקים יותר זה עדיין לא הופך אותם להיות חלק ממערכת השמש.
    להגדיר אפשר איך שרוצים. אפשר לומר שלצאת ממערכת השמש ייחשב רק כשהשמש תראה בגודל מסויים….

  6. זה חלל בין כוכבי זה??, לא ידעתי שנאסא יודעים לספר בדיחות. אז בואו ונעשה חושבים 19 מיליארד ק"מ הם ס"ה 127 יחידות אסטרונומיות שהם בס"ה שתי אלפיות של שנת אור. אז להגיד שהחלל הבין כוכבי הוא כאן כאשר לא הגענו אפילו לענננת אורט העוטפת את השמש היקרה שלנו, זה ממש מוגזם! עוד מעט נאסא תעשה מסיבת עתונאים גדולה ותודיע את הידיעה המרעישה אבל לי ניראה שהחלל הבין כוכבי הוא לפחות חצי הדרך לכוכב הכי קרוב אלינו פרוקסימה קנטאורי שמרחקו ארבע שנות אור , כרבע מיליון יחידות אסטרונומיות.
    אז להתראות בעוד 30,000 שנה!!

    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן