חוקרי הטכניון פיצחו לראשונה את המנגנון של יצירת קרום בתולין בתולעת

זו הפעם הראשונה שבה מאופיינות דרך יצירתו של קרום הבתולין בעולם החי והמשפחה הראשונה של חלבונים מאחים

חוקרי הפקולטה לביולוגיה בטכניון הצליחו לגלות חלבון האחראי על יצירת קרום הבתולין בתולעת. המחקר התפרסם אתמול בכתב העת המדעי היוקרתי  Developmental Cell  ומהווה המשך למחקרם פורץ הדרך בנושא איחוי תאים.
היכולת של שני תאים להתאחות לתא אחד גדול (איחוי בין תאים) היא תהליך חיוני וגורלי במהלך ההפריה (איחוי בין זרע לביצית) בכל עולם החי ובבני אדם. כמו כן תהליך זה אחראי להתפתחות מספר רקמות גוף חיוניות, כמו השלד, השרירים השלייה ורקמות נוספות.  בנוסף, איחוי בין תאים הוא שלב מכריע בהדבקת תאי הגוף על ידי וירוס.
בעבר אפיינו אותם חוקרים את החלבון EFF-1, הגורם לאיחוי בין תאים. במחקר הנוכחי ד”ר עמיר ספיר ופרופסור בנימין פודבילביץ', בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון הבריאות האמריקני ומאוניברסיטת ביילור ביוסטון, זיהו חלבון מאחה נוסף, 1AFF-. תאים המתאחים על ידי החלבון AFF-1 יוצרים את קרום הבתולין אשר נימתח בין הרחם לאיבר ההטלה של התולעת ודומה בתפקודו לקרום הבתולין בנשים. זו הפעם הראשונה שבה מאופיינת דרך יצירתו של קרום הבתולין בעולם החי. מחקר זה מעלה שאלות רבות לגבי תפקודו ונחיצותו של קרום הבתולין, שאלות הרלוונטיות גם לגבי קרום הבתולין בנשים.  
“חיפשנו חלבונים דומים לחלבון EFF-1 וכך מצאנו את החלבון AFF-1”, אומר ד”ר ספיר. “במקביל, חוקרים באוניברסיטת ביילור, בראשות ד”ר אנה ניומן, מצאו גם הם את החלבון. עקב כך החלטנו לאחד כוחות על מנת לאפיין את החלבון בצורה טובה יותר. לצורך כך שיתפנו פעולה עם מעבדה שלישית במכון הבריאות האמריקני, בראשותו של ד”ר ליאוניד צ'רנומורדיק, המתמחה בחקר איחוי וירוס השפעת”. באפיון החלבון במעבדה השתתפו גם המאסטרנט אורי אבינועם ועוזרת המחקר קלרי ולנסי.
במקביל לחשיבות אפיונו של AFF-1 כחלבון הראשון היוצר קרום בתולין, אפיון AFF-1 מהווה שלב חשוב בהבנת מנגנון האיחוי.  “לפני המחקר הנוכחי היה בידנו רק חלבון מאחה אחד (  (EFF-1כעת יש בידנו שני חלבונים EFF-1) ו (AFF-1 המהווים את המשפחה הראשונה של חלבונים מאחים”, מוסיף פרופסור פודבילביץ'.  “עכשיו אנו מחפשים 'קרובי משפחה' רחוקים יותר הפועלים בתהליך האיחוי בבני אדם. אם נמצא – אולי נתרום לפיתוח היכולת לריפוי רקמות ואיברים חולים על ידי איחויים עם תאי גזע בריאים, למציאת דרכים חדשות להגבלת התפתחותו של גידול סרטני על ידי מניעת איחויים של התאים הסרטניים ואולי – בעתיד הרחוק – פענוח המנגנון שבאמצעותו מתאחים ביצית וזרע, דבר שיהווה פתרון לבעייתם של זוגות חשוכי ילדים”.