מתחסנים מוקדם מאוד

מחקר ישראלי: מערכת החיסון מתפתחת כבר בתחילת ההיריון

מערכת החיסון של יונקים מסוגלת להתמודד בהצלחה עם מגוון רחב של איומים, ואחת מסגולותיה המיוחדות ביותר היא היכולת להתאים עצמה גם לאיומים שהיא מעולם לא נתקלה בהם קודם. כמה ימים מהרגע שנגיף או חיידק לא מוכרים מגיעים לגופנו, תאים במערכת החיסון כבר יודעים לייצר נוגדנים ייחודיים נגדם (תאי B), ותאים אחרים (תאי T) יודעים לזהות את הגורם הזר ולהפעיל תגובה חיסונית איתנה לחיסולם. למעשה, מערכת החיסון מורכבת הרבה יותר, והמדע מכיר עוד עשרות ומאות סוגים של תאים וחלבונים המשתתפים בשלבים השונים של התגובה החיסונית. ואולם, על אף הידע הרב בדבר התפקוד של מערכת החיסון, המדענים אינם יודעים כמעט דבר על תהליכי ההתפתחות הראשוניים שלה, בשלבים המוקדמים של התפתחות העובר. קשה מאוד לקחת דגימה דם מעובר בריא בן 12 שבועות, שאורכו כ-5 ס”מ בלבד…

בזכות ההפריות
כדי להתגבר על הבעיה, נעזרו רופאי ילדים מבית החולים “ספרא” בתל השומר בעובדה שבישראל יש הפריות חוץ גופיות רבות – הליך שלרוב נוצרים בו עוברים רבים. במקרה כזה, הרופאים עושים בד”כ “דילול” – הפלה של כמה עוברים, כדי לאפשר התפתחות תקינה של השאר. החוקרים השתמשו בשיטות חדישות מתחום הביולוגיה המולקולארית כדי לאתר בדגימות דם מהעוברים את הגנים של הקולטנים השונים בצד החיצוני של תאי B ותאי T – הקולטנים האלה הם שמאפשרים לתאים להיקשר לגופים הזרים, ולהפעיל את הזרועות השונות של מערכת החיסון. שיטת המחקר איפשרה למדענים לקבל תיעוד גנטי מדוייק של מגוון הקולטנים בכל דגימת דם. החוקרים נטלו דגימות מעוברים בשבוע ה-12, ה-13, ה-22 וה-26 של ההריון, וכן מתינוקות שזה עתה נולדו, וכך הרכיבו את פרופיל מערכת החיסון לאורך כל שלושת השלישים של ההריון.

מתחילים מבראשית
כדי לקבל מגוון רחב ככל האפשר של קולטנים, שיוכלו לזהות כל גורם זר, מערכת החיסון מערבבת את ה-DNA של התאים. זה מאפשר יצירה אקראית של קולטנים רבים מאוד, ואחר-כך, התאמה מדוייקת יותר שלהם. למרבה ההפתעה, הנתונים המתפרסמים בכתב העת המדעי Science Translational Medicine העלו כי הערבול הזה מתחיל כבר בשלב המוקדם ביותר שנבדק (שבוע 12) – מוקדם הרבה יותר ממה שהמדענים סברו עד כה. הממצאים גם הראו כי הערבוב אינו כה אקראי כפי שסברו עד כה, ונראה שיש עדיפות כלשהי לצירופים גנטיים מסויימים. ממצא מפתיע נוסף היה שתגובה חיסונית בתגובה לחומר זר נוצרת גם היא בשלב מוקדם מאוד של ההריון – ככל הנראה שבוע 18-20. עד כה סברו החוקרים כי תגובה כזו מגיעה בשלב מאוחר הרבה יותר, והממצאים החדשים מעידים כי מערכת החיסון מתחילה כנראה ל”התאמן” כבר באמצע ההריון – ככל הנראה באמצעות מפגש עם חומרים ממערכת הדם של האם.

לאבחן ולרפא
“מערכת המחקר החדשה מאפשרת לחוקרים להבין את המצב התקין של התפתחות מערכת החיסון בעובר”, מסביר ראש צוות המחקר, ד”ר רז סומך, אימונולוג ומנהל מחלקת ילדים כללית בביה”ח לילדים “ספרא” בתל השומר. “הבנת המצב הנורמלי מאפשרת לנו גם לעקוב אחר המצבים הפתולוגיים – שבהם יש בעיה בהתפתחות של מערכת החיסון. זה קורה במחלות שונות, וכן במצבים של עיכוב ההתפתחות של העובר”. ד”ר סומך הוביל את המחקר עם תלמידו, ד”ר ארז רכבי, עטר לב, הגניקולוג ד”ר בועז וייס שהוביל את העבודה עם העוברים, וכן עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד האמריקנית, שעשו את הריצוף הגנטי. כעת מתמקדים החוקרים במאמצים לאתר “טביעת אצבע” אימונולוגית, שתאפשר לזהות בדגימה פשוטה יחסית בעיות שונות כמו זיהומים או הפרעות אחרות. החוקרים מקווים כי זיהוי מוקדם והבנה טובה יותר של מחלות או הפרעות הפוגעות במערכת החיסון, תאפשר בעתיד גם למצוא דרכים לריפוי, כבר במהלך ההריון.