מטמון מלפני 1500 שנים ובו שלושה פסלי ונוס/אפרודיטה מהמאה הרביעית התגלה בסוסיתא

מטמון קדום ובו שלושה פסלונים של אלת האהבה אפרודיטה, שהיה קבור באדמה יותר מ-1500 שנים, נחשף במסגרת עונת החפירות העשירית שמנהלים חוקרי מכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה בראשותם של פרופ' ארתור סגל וד”ר מיכאל אייזנברג.

מטמון קדום ובו שלושה פסלונים של אלת האהבה אפרודיטה, שהיה קבור באדמה יותר מ-1500 שנים, נחשף במסגרת עונת החפירות העשירית שמנהלים חוקרי מכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה בראשותם של פרופ' ארתור סגל וד”ר מיכאל אייזנברג.

“ייתכן כי במאה הרביעית לספירה, כאשר הנצרות הופכת אט, אט לדת השלטת באימפריה הרומית, היו עדיין בסוסיתא כמה וכמה תושבים שנשארו נאמנים לאלת האהבה ובקשו להחביאה ולשמרה”, העריך פרופ' סגל.

הפסלונים המוחבאים נמצאו כאשר חשפו החוקרים חנות שנמצאה בפינה הדרום-מזרחית של אזור הפורום של סוסיתא – האזור הציבורי המרכזי של העיר הרומית שהוקמה במאה השנייה לפנה”ס, התקיימה בתקופה הרומית והביזנטית והוחרבה ברעש אדמה גדול בשנת 749 לספירה. לדברי החוקרים, ניתן היה לראות בברור שניסו להסתיר את הפסלונים והם אומנם נתגלו בשלמותם. הפסלונים הם בגובה של 30 ס”מ, עשויים חרס ומייצגים את הדגם הנפוץ של אלת האהבה המכונה בפי החוקרים: Venus pudica, כלומר וונוס הצנועה. שם זה ניתן לתבנית מכיוון שהאלה ניצבת זקופה, כשהיא מסתירה בכף ידה הימנית את איבריה הצנועים – אולי סיבה נוספת להחביא אותה מהדת החדשה שהשתלטה על האימפריה.

גם העונה העשירית בסוסיתא, שממוקמת על ראש הר בגובה 350 מ' מעל פני הכינרת, בשטח הגן הלאומי סוסיתא, הניבה ממצאים רבים ומרתקים. בנוסף לחוקרי אוניברסיטת חיפה השתתפו בחפירות, שנערכו בסיוע רב של רשות הטבע והגנים, גם משלחת של האקדמיה הפולנית למדעים בוורשה ומשלחת מאוניברסיטת קונקורדיה ממינסוטה, ארה”ב.

ממצא מרתק לא פחות מהמטמון המוסתר הוא האודיאון (odeion) – מבנה דמוי תיאטרון, אך מקורה וקטן יותר, שנחשף לראשונה בישראל. לדברי החוקרים, מבנים מעין אלה היו נפוצים למדי בתקופה הרומית ונועדו למופעים של קריאת שירה או מופעי מוסיקה בפני קהל נבחר ומצומצם ובעוד שבתיאטרון ממוצע היו כ-4000 מקומות ישיבה, באודיאון מספר המקומות לא עלה לרוב על 600. גם חשיפתו של מבנה זה מחביא סיפור מרתק. אזור זה של העיר כוסה כולו עוד בשנות ה-60, כשהמקום היה מוצב צה”לי, בפסולת של כשלושה מטרים כחלק ממיגון המוצב. כשהחוקרים החלו לחפור באזור זה בשנת 2008 כל מה שהיה מעל פני השטח היו שלוש אבנים מסותתות. התיאוריה שהעלו החוקרים, שכיום הם יודעים לספר כי הייתה על גבול הבדיונית, הייתה כי אולי שלוש האבנים מסתירות תחתן מבנה מסוג אודיאון – כאמור, מבנה שלא התגלה עד אז כלל בארץ. למרבה הפתעתם ושמחתם, התיאוריה התבררה כנכונה. עבודות החפירה של המבנה רק בראשיתן, אולם כבר כעת עלה בידי החוקרים לחשוף את מלוא היקפו – מבנה מלבני במתארו שצידו השני הוא חצי עיגול. לדברי החוקרים, טיב בנייתו משובח ונראה שיש לתארכו לשלהי המאה ראשונה לפנה”ס או ראשית המאה הראשונה לספירה.

עוד נמצאו בחפירות גם הבסיליקה, מבנה מקורה שמהווה כתחליף לאזור הציבורי שבפורום במזג אוויר גשום. מדובר במבנה הבסיליקה השני שנחשף בישראל אחרי הבסיליקה של שומרון (Samaria). צוותי השימור והשחזור שפועלים במקביל לחופרים הצליחו לשחזר את אחד מעמודי הבסיליקה. “די במראה העמוד המשוחזר כדי להתרשם מהיופי ומהעוצמה של הארכיטקטורה הרומית מהמאה השנייה לספירה”, ציין פרופ' סגל. חברי המשלחת האמריקאית חשפו רובע מגורים, ככל הנראה מהמאה הרביעית לספירה, המאפשר הצצה נדירה לחיי היום יום של תושבי סוסיתא בשלוש המאות האחרונות לקיומה של העיר. כל הבתים שנחשפו בנויים סביב חצר מרוצפת אבן, שסביבה חדרי המגורים. להערכת החוקרים, בנייה זו מעידה כי הפעילות המשקית היום-יומית, כולל הבישול, נערכה בעיקרה בחצר.

“בתום העונה העשירית אנחנו מגלים תנופת בנייה ציבורית נרחבת בעיר, ככל הנראה בזיקה ישירה לראשית שלטונו של הורדוס, במאה הראשונה לפני הספירה. עד היום הנחנו שתנופת הבנייה בתקופת שלטונו הייתה בעיקר בערים יהודיות, אולם הממצאים בסוסיתא מעידים כי ייתכן והשפעתו של המלך הייתה גם על הערים הפאגניות שתחת שלטונו”, סיכמו החוקרים.