בדיקת דם פשוטה ואוניברסלית לאבחון סרטן

בדיקת דם פשוטה שתוכל לשמש לאבחון סרטן פותחה ע”י חוקרים. הבדיקה תוכל לאפשר לרופאים לשלול קיומו של סרטן במטופלים המציגים תסמינים מסוימים, ובכך לחסוך זמן ולמנוע הליכים פולשניים יקרים ובלתי-רצויים כגון קולונוסקופיה וביופסיה.

חוקרים מאוניברסיטת ברדפורד פיתחו בדיקת דם פשוטה שתוכל לשמש לאבחון סרטן. הבדיקה תוכל לאפשר לרופאים לשלול קיומו של סרטן במטופלים המציגים תסמינים מסוימים, ובכך לחסוך זמן ולמנוע הליכים פולשניים יקרים ובלתי-רצויים כגון קולונוסקופיה וביופסיה. בנוסף, היא תוכל גם להוות כלי שימושי לאיתור סוגי סרטן שכיום הינם קשים לאבחון.

תוצאות מוקדמות הראו כי השיטה מספקת רמת דיוק גבוהה באבחון סרטן ומצבים של טרום-סרטן מתוך דגימות דם של חולים במלנומה, סרטן המעי וסרטן הריאות. ממצאי המחקר פורסמו באופן מקוון בכתב העת המדעי FASEB Journal, שהוא כתב-העת האמריקאי של פדרציית האגודות האמריקאיות לביולוגיה ניסויית.

הבדיקה החדשה, המכונה ‘רגישות הגנום של לימפוציט’ (Lymphocyte Genome Sensitivity, LGS) בוחנת תאי-דם לבנים תוך מדידת הנזק הנגרם לדנ”א שלהם בעקבות חשיפתם לעוצמות משתנות של קרינה על-סגולה, קרינה הידועה כמזיקה לדנ”א. התוצאות של המחקר האמפירי הדגימו שוני ברור בין הנזק לתאי הדם הלבנים שניטלו מתוך חולים עם סרטן, חולים עם מצבים טרום-סרטניים ומחולים בריאים.

פרופסור דיאנה אנדרסון, מביה”ס למדעי החיים של האוניברסיטה והחוקרת הראשית של המחקר, אמרה: “תאי דם לבנים הם חלק ממערכת ההגנה הטבעית של הגוף. אנו יודעים כי בזמן שהם נלחמים בסרטן או במחלות אחרות הם נמצאים בעקה, ולכן תהיתי אם נוכל לקבל מדד שניתן לבדיקה לאחר שנחשוף אותם לעקה נוספת בדמות קרינה על-סגולה. מצאנו כי לאנשים החולים בסרטן יש דנ”א שניזוק באופן קל יותר מקרינה על-סגולה, בהשוואה לאנשים אחרים, כך שהבדיקה שלנו מראה את הרגישות לנזק הנגרם לכלל הדנ”א – הגנום – שבתוך התא.”

המחקר בדק את דגימות הדם שניטלו מ-208 אנשים. 94 אנשים בריאים גויסו למחקר מקרב צוות העובדים ומקרב סטודנטים באוניברסיטת ברדפורד, ו-114 דגימות דם נאספו מקרב אנשים שהופנו למרפאות מומחים בבית-החולים המלכותי של ברדפורד, טרם אבחונם והטיפול בהם. הדגימות קודדו, הפכו לאנונימיות ואקראיות, ואז הן נחשפו לקרינה על-סגולה דרך חמישה עומקים שונים של אגר. מידת הנזק של הקרינה העל-סגולה נצפתה בצורה של חלקי דנ”א שנמשכו בתוך שדה חשמלי לעברו של הקצה החיובי של השדה, תוך יצירת שובל דמוי שביט. ככל שהשביט היה ארוך יותר, כך היה נזק גדול יותר לדנ”א, כאשר המדידות הותאמו לאנשים שבסופו של דבר אובחנו כחולים בסרטן (58), כבעלי מצבים טרום-סרטניים (56) וכבריאים (94).

“אלו תוצאות מוקדמות בלבד שהתקבלו עבור שלושה סוגים שונים של סרטן, ואנו מודעים לכך שנדרש מחקר נוסף בתחום; יחד עם זאת, התוצאות שהתקבלו עד כה הן ראויות לציון,” אמרה החוקרת הראשית. “הגם שמספר הנבדקים שנבחנו, מבחינה אפידמיולוגית, הוא די נמוך, ברמה של אפידמיולוגיה מולקולארית התוצאות משמעותיות ביותר. איתרנו הבדלים מובהקים בין מתנדבים בריאים לבין אנשים החשודים כחולי סרטן, ואימתנו קבוצה של חולי סרטן בגילאים שונים ברמת מובהקות סטטיסטית של P<0.001, כלומר – הסבירות כי תוצאות אלו הן מקריות היא 1 מתוך 1000. אנו סבורים כי תוצאה זו מחזקת את האפשרות להשתמש בבדיקה שלנו בתור כלי אבחוני.” החוקרת הראשית סבורה כי אם הבדיקה החדשה תוכיח את עצמה בתור כלי אבחוני יעיל לגילוי סרטן, היא תהווה תוספת חשובה להליכים האבחוניים המסורתיים יותר לגילוי סרטן.

[תרגום: ד”ר נחמני משה]

הידיעה על המחקר