שן שנשכחה בגופו של דינוזאור צמחוני שחמק מהנשיכה של הטי רקס בזנבו היא ההוכחה החותכת לכך שהטי רקס הרגו בעצמם את טרפם
טירנוזאורוס רקס, הדינוזאור הפופולרי ביותר בקרב ילדים ויוצרי סרטים היה מכונת ההרג האכזרית והיעילה ביותר שנעה על כדור הארץ בתקופת הדינוזאורים.
במשך למעלה ממאה שנים טענו הפליאונטולוגים אם הטירנוזאורוס רקס היה אוכל נבלות ולא טורף אמיתי בדומה לעופות הדורסים של ימינו ולא לטורפים כמו האריות. העדרה של הוכחה מאובנת מוצקה להיות הטירנוזאורס טורף גרם לויכוח בין המדענים – עד כה.
“טי רקס היה המפלצת מהסיוטים שלנו” אומר דייויד בורנהם, מומחה לבעלי חוליות במכון למגוון הביולוגי באוניברסיטת קנזס. “ואולם מאז הוא התגלה במונטנה וזכה לכינוי בראשית המאה ה-20, נסוב הויכוח האם אוכלי הבשר הגדולים הללו היו אוכלי נבלות או טורפים. מרבית בני האדם מעריכים כי הם היו טורפים, אך העדויות המדעיות לכך שהוא היה טורף היו די חמקניות. נכון שמצאו הרבה שלדים של דינוזאורים עם סימני שיניים שמישהו יצר, אך מה היתה ההוכה האמיתית? ברור היה שאוכלי הבשר הללו ניזונו על דינוזאורים אחרים, אך האם אותם דינוזאורים היו חיים או מתים. על זה נסב הויכוח. לא מצאנו את ההוכחה לכך שהוא צד והרג”.
כעת, בורהם הוא שותף בצוות שחשף הוכחה פיסית ל”אקדח מעשן” לפיה טי רקס אכן היה טורף צייד ורוצח בתצורת Hell Creek בדרום דקוטה. בורהם ועמיתיו גילו שן של טי רקס בתוך עמוד שדרה מאובן של הדרוזאור צמחוני שנראה כי שרד את המתקפה. הצוות תיאר את הממצאים בגליון הנוכחי של כתב העת PNAS.
שותפיו של בורנהם למחקר היו ברוס רוטשילד ולארי מרטין שנפטר בינתיים, ביחד עם סטודנט לשעבר שלו רוברט דה פאלמה מהמוזיאון להסטוריה של הטבע בפאלם ביץ’, ופיטר לארסון מהמכון למקרים גיאולוגיים בלאק היל.
“רוברט דה פלמה היה סטודנט כאן באוניברסיטת קנזס שכתב את התיזה של התואר השני בתצורת הל קריק” אומר בורנהם. “הוא מצא מאובנים של זנב של הדרוזאור שנראה כי גדל באופן לא רגיל. הוא הגיע אלי ואמר “מה אתה חושב שגרם לכך”? ניקינו את המאובן וניתן היה לראות שן משובצת באחת החוליות של הדינזאור דמוי ברבז. כאשר הלכנו לביה”ח לורנס והשתמשנו ב-CT כדי לראות את העצמות, ראינו את כל השיניים”.
עדויות קודמות לטרף כללו מאובני טי רקס שהשתמרה בהם תכולת הקיבה ובה עצמות של סרטפסיאנים (זוחלים טריאסיים או משהו מסוגם). ואולם לא היתה עדוות האם היצורים היו חיים או מתים כאשר טי רקס זלל אותם.
בניגוד לכך, אומר בורנהם, השיניים של היצור חסר המזל שנשארו בגופו של הנטרף, לאחר בדיקה זהירה של השיניים שהוכיחה שמדובר בשיניים של טי רקס. “אנו יודעים שהטי רקס נשך את ההדרוזאור אך אנו יודעים גם שהוא הצליח להתחמק משום שהאיזור הננשך החל להתרפא. יתכן שנרדף על ידי הטיראוזרוס בשעה שזה נשך אותו והוא במזל הצליח לברוח. המזל שלנו היה למצוא את המאובן עם ההוכחה”.
אגב לטירנוזאורוס רקס ככל הנראה שלום. הוא יצא מהמפגש הזה רעב, והשן צמחה לו מחדש כפי שקרה לכל שן של טירנוזאורוס שנפלה.
בורהם משווה את המצב לאריה הרודף אחר אוכלי עשב בסוואנה. הוא לא יכול לטרוף את הזברות או האנטילופות שנמצאות בתוך העדר והוא מעדיף לחפש פרטים חלשים ואיטיים. כך כנראה היה במקרה הזה.
יש לציין כי סטודנט באוניברסיטת קנזס, ברנום בראון, הוא זה שגילה את הטירנוזאורוס רקס הראשון בשנת 1900.
עוד בנושא באתר הידען
- נמצאו שרידי רקמה רכה של טירנוזאורוס רקס
- שרידים אורגניים מעוברי דינוזאורים בני 160 מיליון שנה
- דינוזאור, קרוב משפחתו של הטי רקס היה היצור הגדול ביותר שעטה נוצות
- מתחזק הקונצנזוס שאסטרואיד הרג את הדינוזאורים
13 תגובות
ספקן – נתתי את ההיפופוטם כדוגמא לחיה צמחונית שמסוגלת לתקוף חיות אחרות. על-כן, מציאת מאובן של חיה עם ניב של היפופוטם לא יעיד על כך שההיפופוטם ניזון מבשר. הנתונים שכתבת לגבי התוקפנות של הקרנף וההיפופוטם רק מחזקים את הטענה שלי – לא ניתן להסיק מהממצאים בכתבה את המסקנות שהחוקרים ביקשו להסיק.
יותם:
1) הכתבה החלטית לא פחות מהכותרת. בכותרת המשנה הממצא מתואר כ”הוכחה חותכת” ובכתבה עצמה כ”אקדח מעשן”.
2) לגבי סעיפים 1 ו-2: מסכים איתך, מעולם לא חלקתי על העובדה שטי-רקס ניזון מבשר, אלא רק על המסקנה שהסיקו החוקרים מהממצאים המתוארים בכתבה.
3) אתה טוען שניתן להסיק מאירוע שבו טי-רקס נעץ את שיניו בטרף חי כי יש לו יכולת לטרוף, ולו ברמה כלשהי. אני חושב שכל מה שניתן להסיק מכך זה ששתי החיות נכנסו לעימות, וזה יכל לקרות ממיליון ואחת סיבות. וזה מוביל אותי לטענות שלך בדבר השיקולים הסטטיסטיים.
4) טענת מספר טענות, אתייחס אליהן כסדרן:
א. “כשאתה מגלה מאובן אתה צריך להפעיל שיקולים סטטיסטיים. מה הסיכוי שהממצא מתאר אירוע נורא נדיר?” – מסכים עם הטענה.
ב. “עצם זה שמצאת את המאובן מעלה את הסבירות שהמאובן מייצג אירוע לא נדיר” – הטענה שגויה. עצם זה שצפיתי באירוע כלשהו לא אומרת דבר לגבי ההסתברות שיקרה. נניח ואטיל קובייה עכשיו 100 פעמים. הסיכוי לקבלת הרצף המסוים הזה הוא 1 ל 6 בחזקת 100. האם העובדה שספציפית הטלתי רצף מסוים מלמדת אותנו דבר כלשהו לגבי ההסתברות לקבלת אותו רצף? האם הסיכוי לקבלת רצף כזה נמוכה יותר רק משום שצפינו בו? התשובה היא שלילית.
ג. “מאוד לא סביר שנמצאו יחסית הרבה שיניים, או סימני שיניים של טירקס בדינוזאורים אחרים והכל בפוקס” – אתה מבלבל בין שני דברים. נמצאו עדויות רבות לכך שטי-רקס ניזון מבשר – סימני שיניים במאובנים של דינוזאורים אחרים, שאריות של דינוזאורים בקיבה שלו וכיוצ”ב. אבל יש רק עדות אחת לכך שהוא תקף דינוזאור חי – וזו העדות המתוארת בכתבה. על סמך עדות אחת ויחידה זו החוקרים מבקשים להסיק מסקנות לגבי התנהגות כל המין, קרי שהוא היה צד באופן אקטיבי את הטרף שלו ולא טרף נבלות. זוהי הסקת מסקנות שגויה.
ד. “מקרה שהיפופוטם טורף חיה אחרת הוא מאוד נדיר, והסיכוי שזה יתגלה בממצאים פליאונטולוגים הוא אפסי.” – המקרה לא כזה נדיר, ההיפופוטם חיה תוקפנית שנוטה לתקוף בעלי חיים שונים, כולל בני אדם. לעיתים נדירות היא אף ניזונה מאותם בע”ח שתקפה. אין לי מושג מה הסיכוי שהדבר יתגלה בממצאים פליאונטולוגים, ואני לא מבין על סמך מה אתה מתבסס שאתה קובע שהסיכוי לכך אפסי. בכל מקרה, העובדה שחיות צמחוניות מסוגלות לתקוף חיות אחרות באופן שיטתי מראה לך שלא ניתן להסיק מכך שמדובר בחיה טורפת.
לטירקס ו/או טיראנאוזאורוס היה בהחלט מבנה אנטומי מתאים להיות טורף. היה לו פה גדול ושיניים גדולות חדות וענקיות אשר כל נשיכה שלו היה שווה כ-325,000 פונד כובד אשר מוכיח את עצם היותם כטורפים. אחד הסיבות לחקר המדע על דינאוזאורים הינו איסוף מידע כוללני למציאת סיבות הכחדה שלהם בעבר. לא מזמן קראתי כתבה על מאובני פרעושים ענקיים שנמצאו. ישנו תיאוריה שאולי אחד הסיבות העיקריות ההכחדה של דינאוזאורים אכן בגלל הסיבה הזאת. למה זה חשוב לנו לדעת. תפעילו קצת דמיון?
אם כבר יש כאן הוכחה זו ההוכחה לדלילות המחשבה של חוקרים מסוימים…
לא ברור בכלל מה ההוכחה שמצאו, ומה האקדח המעשן.
אז נגיד שמצאו שן של חיה אחת בתוך הגוף של החיה השניה,
מה זה אומר?
שהם רבו, ואחד נשך את השני.
יופי.
אבל מכאן להביא ראיה שהנושך הוא גם טורף?
לא שמעתם על בני אדם שנושכים אחד את השני?
ובוודאי בעלי חיים נושכים אחד את השני…
גם מבלי לטרוף אותם…
למה שהדרוזאור יתקרב לטירקס ויאיים עליו?
אם לטירקס יש יכולת לתפוס הדרוזאור, והטירקס אוכל בשר, אז אין סיבה שהוא לא יטרוף.
תגובה ליותם לבכלל לכתבה.
יכול מאוד להיות שמדובר במקרה שהטי רקס הרגיש מאויים ולכן הגן על עצמו, אבל לקפוץ למסקנה שהוא טורף, ולא אוכל נבלות בכזו החלטיות זה קצת מטורף…
ניוטון היה מתמטיקאי ואסטרונום. הוא ניסה למצוא חוקיות לגרמי השמיים. כחלק מהמחקר הוא גילה חוקיות שמתאימה להמון דברים שסובבים אותנו, אבל זו לא הייתה המטרה הראשונית שלו. אם תתיחס למטרת המחקר שלו, תוכל לשאול “איך מציאת חוקיות לתנועת השמש והכוכבים תעזור לי ביום יום?”.
קודם כל אני בטוח שהכותרת של הכתבה פה היא נורא החלטית כדי למשוך קוראים.
הרבה פעמים בעיתונות מפרשים באופן החלטי מידי (במקרה הטוב) ממצאים מדעיים.
אפשר לנחש שהמדענים שגילו את השן מודעים לאי הוודאות שבממצא שלהם, ושבכל ממצא מהסוג הזה.
תגובה לליאור:
1) אפשר לראות שטירקס אוכל בשר רק לפי האנטומיה שלו.
2)נמצאו שיניים וסימני שיניים של טירקס במאובנים של דינוזאורים אחרים כבר בעבר. אז השאלה היא אם הטירקס אוכל נבלות או אם הוא טורף.
3)אם התגלה אירוע בו טירקס נעץ את שיניו בדינוזאור חיי, שגם היה מספיק בריא בשביל לברוח ולהחלים, זה אומר שלטירקס יש יכולת פיזית לטרוף ברמה זו או אחרת.
4)כשאתה מגלה מאובן אתה צריך להפעיל שיקולים סטטיסטיים. מה הסיכוי שהממצא מתאר אירוע נורא נדיר? עצם זה שמצאת את המאובן מעלה את הסיברות שהמאובן מייצג אירוע לא נדיר. מאוד לא סביר שנמצאו יחסית הרבה שיניים, או סימני שיניים של טירקס בדינוזאורים אחרים והכל בפוקס. אתה גם יכול לצפות שמציאת שן של טירקס בדינוזאור שהצליח לחמוק ולהחלים תהיה אירוע עוד יותר נדיר, ובכל זאת נמצא מאובן כזה. מקרה שהיפופוטם טורף חיה אחרת הוא מאוד נדיר, והסיכוי שזה יתגלה בממצאים פליאונטולוגים הוא אפסי.
לגמרי מה שליאור אמר…
זה פשוט הזוי, הזוי שמדען יוצא בהצהרה על סמך ממצא או מחסור בממצא.
אלו שטוענים כי הטי-רקס אוכל נבלות על פי מחסור בממצאים ואלו שטוענים שהטירקס צד על סמך ממצא יחיד, לוקים ביוהרה כל כך גדולה שזה פשוט מביך.
מחר מדען יראה מישהי שנראית דיי דומה לך ולך תוכיח שאין לך אחות.
ובנוגע לדוגמא הנגדית שנתן יותם לשימי, על ניוטון שחקר את חוקי המכניקה, אני דיי בטוח שניוטון לא התהלך ברחוב, ראה אבן מגואלת בדם ושאל את עצמו “מעניין אם האבן הזו נזרקה על מישהו בכוונה או בטעות” ופרסם על זה כתב עת.
ואני דיי בטוח ש”האם טי רקס צד או אוכל נבלות?” לא תשפיע על חוקי התורשה והרפואה או על מהירות הגלישה שלך באינטרנט.
לשימי:
סקרנות האדם היא שהביאנו עד הלום.
ליאור
לפי זכרוני ההיפופוטם היא החיה שהורגת הכי הרבה בני אדם באפריקה. זה לא אומר שהיא לא בעיקר צמחונית, אבל היא חזקה גדולה עם פה ענק ותוקפנית.
לפי זכרוני גם קרנף היא חיה צמחונית ולמרות זאת היא מאוד מסוכנת כי היא גדולה ותוקפנית.
הסקת המסקנות הנחרצת ממציאת המאובן אינה במקומה. להסיק דבר כה יסודי על התנהגות של מין שלם על סמך אירוע חד פעמי שנעשה ע”י טירנוזארוס ספציפי זה מרחיק לכת, בלשון המעטה.
אפשר להמחיש זאת באמצעות ההיפופוטם למשל. מדובר ביונק צמחוני שקיבתו אינה מותאמת לאכילת בשר. יחד עם זאת, מוכרים אירועים נדירים של טריפה, אכילת נבלות ואף קניבליזציה. ראו: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%9D
זכור לי שפעם ראיתי בנשיונל ג’יאוגרפיק צילום נדיר בו רואים היפופוטם טורף אנטילופה. לצערי לא מצאתי תיעוד לכך ברשת. בכל מקרה, בהנחה וההיפופוטם ייכחד יום אחד ופליאנטולוג עתידי יימצא עצם אנטילופה עם חתיכת ניב של היפופוטם, הוא עלול להגיע למסקנה השגויה שהגיעו החוקרים המוזכרים בכתבה. לפעמים צריך להודות שאנחנו לא יודעים ושכנראה גם לא נדע.
לשימי – מעבר למה שיותם אמר לך, אני אוסיף ואומר שהגישה שאתה מביע מאוד תועלתנית. לפעמים לדברים יש ערך בפני עצמם, בלי קשר לתוצאות שהם מניבים. בעיניי ראיה שבוחנת דברים רק לפי הפוטנציאל שלהם להביא לנו תועלת כזו או אחרת היא שטחית וחד-מימדית, ומפספסת הרבה מהעושר (והאושר) שבקיום האנושי. במילים פשוטות – אכפת לנו כי זה מעניין, וזה ממש לא חשוב מה המדע יעשה מזה בהמשך.
יכולת גם להגיד את זה על ניוטון.
ניוטון חיפש חוקיות לתנועת גרמי השמים, כמו רבים לפניו. איך בדיוק מציאת חוקיות כזו יכלה לעזור לאנושות של המאה ה 17?
אני בטוח שאתה יודע עד כמה המכניקה הניוטונית תרמה לאנושות בדיעבד.
המדע מנסה להבין ולתת חוקיות לעולם, לא תמיד ברור מה תהיה האפליקציה. ככל שיהיו לך יותר פיסות פאזל תוכל להבין יותר טוב את התמונה הכוללת. לא תוכל להגיד איזו פיסת פאזל חשובה ואיזו לא עד שתתחיל לחבר ביניהן.
שאלה רצינית מאוד
למי איכפת? מה זה משנה אם חיה שהיתה קיימת לפני כמה אלפי או מיליוני שנים היתה צמחונית או טורף אכזרי? מה המדע יכול ללמוד מזה שיעזור לנו בהמשך?