סיקור מקיף

מתחזק הקונצנזוס סביב הקביעה כי אסטרואיד הרג את הדינוזאורים

פאנל של 41 מומחים מרחבי העולם שתוצאות מחקרו התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת סיינס, בחן את העדויות לתיאוריה זו ולמספר תיאוריות חלופיות וקבע חד משמעית – אסטרואיד בקוטר 10 קילומטר שפגע במקסיקו אחראי להכחדת 70% ממיני בע”ח והצמחים

פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ. איור: נאס"א
פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ. איור: נאס"א

מאת: ננסי אטקינסון ; תרגום: אבי בליזובסקי

במשך שנים התווכחו המדענים באשר לסיבה להכחדה ההמונית שחיסלה את הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה. כעת, קבע פאנל של 41 מומחים מכל רחבי העולם באופן רשמי: אסטרואיד מאסיבי בקוטר של כ-15 קילומטרים התנגש בכדור הארץ ופגע באיזור צ'יחלוב שבמקסיקו הוא האשם.

לאחר שסקרו מגוון רחב של עדויות שנועדו להוכיח תיאוריות מתחרות הגיע הפאנל מסקנה כי העדות המצטברת היתה מבנים שנשמרו בתוך המכתש. מודלים ממוחשבים קבעו כמה סלעים התאדו או הועפו כתוצאה מהפגיעה. “העבודה שלנו איפשרה שלנו להמחיש את האירועים המדהימים שהתרחשו דקות ספורות לאחר הפגיעה” אמרה ד”ר פני בארטון מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה שהובילה את הקבוצה. “חזית האסטרואיד פגעה באדמה בעוד החלק העליון היה עדיין באטמוספירה העליונה כשהוא מנקב חור דרך האטמוספירה”.

ההכחדה בגבול בין עידן הקריטקון ועידת הפלאוגן היתה אחת החידות הגיאולוגיות הגדולות בהסטוריה של כדור הארץ. עדויות של פגיעה התגלו בשכבות הסלעים מתקופה זו בכל רחבי העולם. בעוד הרעיון של פגיעת אסטרואיד התקבל בקרב רוב המדענים כגורם להכחדה ההמונית, כמה מבקרים לא הסכימו לכך וטענו, לדוגמה, כי מיקרו מאובנים ממפרץ מקסיקו מראים שהפגיעה התרחשה זמן רב לפני ההכדה ולא יכלה להיות הגורם הראשוני לה.

ההתפרצויות הוולקניות המאסיביות שהתגלו במלכודות דקאן בהודו ואשר מתוארכים לאותו הזמן, הוצעו אף הם כגורם העיקרי להכחדה. ואולם לפי סקירת הפאנל, המודלים הממוחשבים סיתנזו את העדויות הגיאולוגיות התומכות בתיאורית הפגיעה. המודלי םהראו כי פגיעה כזו יכלה להיגרם מיד בעקבות גלי ההלם העצומים, פעימות חום וגלי צונאמי שהתפשטו ברחבי העולם.

יתרה מכך, שחרור של כמויות אדומות של אבק, רסיסים וגבים הובילו להתקררות פתאומית של פני השטח של כדור הארץ, רמות אור נמוכות וחומציות של האוקיאנוסים שהקטינה את שיעור הפוטוסינתיזה בצמחים וגרמה להכחדה שלהם ושל מינים התלויים בהם.

ההערכה היא שהאסטרואיד פגע בכדור הארץ בעוצמה של פי מיליארד מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה. הוא גרם להעפת חומרים לגובה רב באטמוספירה, ופתח שרשרת אירועים שגרמה לחורף גלובאלי, שהכחיד בתורו את מרבית היצורים החיים על כדור הארץ בתוך מספר ימים.

“כאשר האסטרואיד התפוצץ והתאדה” אמרה ברטון, “הוא יצר מכתש בעומק 30 קילומטרים ובקוטר 100 קילומטרים, בעל מדרונות רחבים בגובה הרי ההימליאה. ואולם בתוך שתי דקות המדרונות קרסו פנימה והחלקים העמוקים יותר של המכתש התכסו ועלו למעלה, כשהם משאירים בור רדוד אך רחב.

“אירועים מפחידים אלו הובילו לאפלה ולחורף גלובלי, שתוצאתו היתה החכדה של למעלה מ-70% מהמינים הידועים. היונקים הקטנים דמויי החדף שהיו קיימיחם באותו הזמן הוכחו כמתאימים יותר לשרידה מאשר הדינוזאורים המגושמים. הסרתם של בעלי חיים דומיננטים אלה סלה את הדרך להתפתחות והתגוונות היונקים ובסופו של דבר להופעתו של האדם על כדור הארץ.”

המחקר פורסם בכתב העת סיינס.

לידיעה ביוניברס טודיי

32 תגובות

  1. אני הגעתי למסקנה,שהם התאבדו-כמו הלוויתנים…(החפת לווייתנים).

  2. לי.ב., תודה על המחמאות.

    בהכחדה ההמונית מתו כ-70% מכלל בעלי החיים והצמחים שחיו על כדור הארץ, ולמעלה מ-90% מהמינים (כלומר במקרים כאלה מת אחרון היצורים מאוכלוסיות שלמות). עדיין זה לא אומר שזוגות בודדים לא יכלו להינצל. גם למזל יש תפקיד כאן. במיוחד נכון הדבר לבעלי חיים קטנים בעלי דם חם, שמסוגלים לסבול כמה חורפים קרים. הציפורים כאן כי מישהו מאבות אבותיהם שרד, בדיוק כמו היונקים וכמו הזוחלים של היום. לא כל הדינוזאורים הפכו לעופות, מדובר במינים בודדים ששרדו את התקופה הקשה, וכנראה שהתכונות שלהם – הנוצות למשל, איפשרו להם לשרוד ולעבור את התקופה הקשה.
    נ.ב המטאור לא היתה הסיבה היחידה לשינויי סביבה. מאז המקרה, לפני 65 מיליון שנה השתנתה הסביבה בכדור הארץ כמה וכמה פעמים, למשל לפני כ-35 מיליון שנה החל העשב להתפשט בעולם, ופתח נישה של יונקים אוכלי עשב. היו כמה וכמה תקופות קרח, וכעת יש תקופה של התחממות יתר – שהגורם לה הוא האדם, אבל היא משפיעה על מינים רבים של בעלי חיים וצמחים.
    בכל אחד מהמקרים הללו אנו רואים את פעולתה של האבולוציה.

  3. שלום לכולם,
    אשמח לדעת איך מסתדרת תאוריית ההכחדה הפתאומית עם המימצאים הסינים האחרונים. (דהינו שלדינוזאורים היו בעצם נוצות ואם כך יש סיכוי סביר שהציפורים מוצאם מהדינוזאורים). משהו לא מסתדר (לפחות אצלי 🙂 או שכולם הושמדו ממטאוריט או שדרווין התערב וכולם הפכו לציפורים? האם שתי התאוריות יכלות להתקיים בו זמנית?
    נ.ב.
    תודה וברכות לכל העוסקים והעושים בידען – אתר מופלא ומושקע!!! כל הכבוד.

  4. הוויכוח פה הוא מיותר לחלוטין. גם אם ישנה הסכמה לגבי תאוריית האסטרואיד המניאק אזי לא יקרה כלום אם יבוא מישהו ויציג תיאורייה אחרת, טובה יותר. הספקן מתרגש מהקביעה כי זוהי התיאורייה הטובה ביותר עד כה ומפחד כי, חס וחלילה, תשתרש תיאוריה זו עד שלא ניתן יהיה להחליפה.

    זו תיאוריה עם תמיכה רחבה. היא עדיין לא בגדר "ה"תיאוריה אבל היא נותנת מענה טוב יותר מתיאוריות אחרות, נכון להיום. אין לי בעיה לקבל תיאוריה טובה יותר בעתיד.

    לגבי הפרסי, האוסטרי והמקקים ישנן פה יותר מדי עוולות בהשוואה. כל זוג מבין השלושה שיונח זה מול זה יגרום לעוולה מיידית לאחד, או יותר, מהצדדים.

  5. הסבירות להשערתך נמוכה. הראיות ממאובנים מראות שלפני 65 מליון שנה הייתה הכחדה המונית של המון מינים כולל כמעט כל הדינוזאורים.בדרך כלל מחלות הן הרבה יותר ספציפיות ופוגעות במינים בודדים. HIV פוגע רק באדם, אבולה בפרימטים וכן הלאה. קצת קשה לחשוב על מחלה שתכחיד נאמר את כל היונקים בבת אחת ולכן השערתך לא נראית סבירה. מה גם שנמצאו שרידים של מטאור שפגע באותה תקופה (שכבת אירידיום כלל עולמית) ואפילו מקום הפגיעה בחצי האי יוקטאן זוהה כמעט בודאות. לכן כותרת המאמר טוענת בצדק שהקונצנזוס סביב השערת המטאור מתחזק.

  6. אני בכלל חושב שהדינוזאורים נכחדו בגלל מגיפה כלשהיא שהרגה אותם. משהו שהתפשט באוכל שלהם ופגע רק בהם. מחלת הדינוזאור המשוגע.

  7. ספקן,

    מי שמרגיש צורך להסביר לכולם ש"שלו יותר גדול"…

    (אין צורך להשלים)

  8. אבי , מה אתה מתווכח איתו? אחד שטוען שיש לו הכשרה מדעית אבל לא מכיר ומזלזל במגזין סאיינס? חבל על הזמן.

  9. סיינס (או סיינס מגזין) הוא כתב עת מדעי הנמנה על החבורה המובילה של כתבי העת המדעיים. נכון שיש גם בסיינס וגם בנייצ’ר מדור המיועד לציבור הרחב אבל המדור הזה רק מסביר בשפה פופולארית את מה שנכתב במאמרים הכבדים המרכיבים את מרבית נפח המגזין.
    יש המון עיתונים פופפולריים שהמילה סיינס מופיעה בהן כגון סיינטיפיק אמריקן, אמריקן סיינטיסט, פופיולר סיינס, הם אכן אינם מגזינים מדעיים, אך גם הם נאמנים לקונצנזוס המדעי. העובדה שמאמרים מחלקם מופיעים גם באתר הידען בזכות שיתופי פעולה עם המערכות הישראליות של אותם מגזינים, מעידה על כך שהחומרים הללו מיועדים לציבור הרחב ויש בכך חשיבות גבוהה. ואולם אני מניח שאם הם היו זוכים לכותרת ראשית באחד המגזינים הללו, הדבר לא היה מובא כידיעה מדעית.

  10. לספקן,
    אני יודע לקרוא אנגלית, אבל הפעם – כמו בדר”כ – העדפתי לקרוא את הידיעה בידען. האם אתה קורא על ידיעה שמופיעה בידען גם בגרסתה המקורית לפני שאתה מגיב? אני בספק.
    שנית, אתה צודק ואכן המחקר התפרסם בסיינס ולא בנייצ’ר – אבל נראה שהעדפת לדקדק בזוטות במקום להתייחס לטענה המהותית שבדבריי; דהיינו, שעצם העובדה שהם הצליחו לפרסם בעיתון מדעי (לא מדעי-פופולרי אלא מדעי) מעידה על כשירותם כמדענים במידת מה (שלא לומר במידה רבה). לא טענתי שהם חפים מטעויות או שהמאמר שלהם מציג עובדות מוחלטות – טענתי שהצגתך אותם כחובבנים היא שגויה.
    שוב, אני סומך על הידיעה בידען שהמאמר פורסם בסיינס ולא בסיינס מאגאזין מבלי לבדוק את הידיעה המקורית. אני חושב שזו התנהגות סבירה בהתחשב בכמות הידיעות שאני קורא באתר הזה.

    אתה יכולת להסתפק בתגובה בסגנון “המדענים אינם חובבנים חסרי יכולת אבל זה לא אומר שהויכוח הוכרע”. תחת זאת, בחרת להציג צד אחד בויכוח כנטול סמכות מדעית, ועל כך אני מערער.

    להבא, אנא נסה להגיב לדבריי באופן ענייני מבלי להטיל ספק בכישורי (כמו יכולתי לקרוא אנגלית). עלבונות כאלה לאנשים שאינך מכיר כלל לא מוסיפים דבר לכבודך.

  11. לספקן, אמנם טוב להטיל ספק בכל דבר אבל ך יש יתרון אחד עלי. אתה לא מנהל אתר שצריך לשקף את דעת הקהילה המדעית אלא יכול הגיב בשם שאיננו מגלה מי אתה ולהביע את דעתך הפרטית שהיא נוגדת במקרה זה לקוצננזוס המדעי. כנראה שאנחנו לא חיים באותו עולם וסיינס אצלך הוא לא מה שהוא אצלי, וגם התגליות של עשרים השנים האחרונות פחות חשובות לך מאלו שהיו קודם. ככה לא עובד מדע.
    אני באתר מייצג את הקונצנזוס המדעי וזוכה על כך להוקרה בקרב הקהילה המדעית (ע"ע אות הכבוד שקיבלתי מהאגודה הישראלית למדע בתקשורת). אילו הייתי בוחר פסוודו מדעים היו מתייחסים אלי ובצדק כאל שרלטן.

  12. מר בליזובסקי. לפי חיפושי באינטרנט הכשרתי המדעית עולה פי כמה על זו שלך.
    אתה עיתונאי בוגר כלכלה וניהול, זו לא ממש הכשרה של מדען ברמה מחקרית.
    הסקתך הנחפזת על סמך כמה שורות שכתבתי מי אני — מעידה על שיטחיותך.

    בתור עיתונאי אתה בסדר גמור, הרבה למעלה מן הממוצע. בתור מדען אינך בר סמכא, מצטער,
    אל תחבוש כובע שאינך ראוי לו.

    לגבי "מליון שנים או כמה ימים" בדבריך . כמי שעוקב (כתחביב) אחר תורת האוולוציה (שנים רבות)
    ברור לי לחלוטין שאין שום דרך מדעית לקבוע זמנם של מאובני חיות בדיוק של (נאמר) יותר מ- 10
    אחוז, לכן כאשר מדובר בהיכחדות הדינוזאורים (לפני כ- 66 מליון שנים) יש טעויות בהערכת זמנים
    של בערך 6.6 מליון שנים. יש (אולי) דיוק גבוה למדי בהערכת זמן של אירוע קוסמי
    (נפילה משוערת של אטרואיד) אבל זה לא דיוק לגבי הגיל של המאובנים. אין שום ראיה
    שהדינוזאורים נעלמו (נאמר) תוך פחות ממליון שנים.

    זאת ועוד. ההכחדה של הדינוזאורים (הזוחלים שבהם) הייתה _טוטלית_, לא נישאר להם שום שריד
    ופליט. לעומת זאת, היונקים (הקרקעיים) שרדו (לפחות בחלקם). והרי הטענה הבסיסית היא שאירוע קוסמי (או התפרצות הר געש) השמידו את הצמחיה ובכך קטעו את כושר השרידות של הדינוזאורים.
    אם כך כיצד היונקים שהיו אנדר-דוג בהשגת משאבי מחיה שרדו בעוד הדינוזאורים (החזקים
    בהשגת אמצעי מחיה) שרדו. מוטב לאמר שלא יודעים בבירור מה קרה מאשר לטעון בבטחון
    שכך וכך אירע (דברי סוקרטס על הסייגים לחוכמה).

    לגבי שאלת המונוליטיות של דעות בין 41 אנשים. אמרתי את דברי. ואחזור: כל אדם שמכיר
    את הטבע האנושי (ואפילו הוא חסר השכלה מדעית) יודע שדעה מונוליטית היא עניין חשוד
    מאוד כאשר אין הוכחות חותכות לגמרי, מה לעשות אין שום הוכחות לסיבה של היכחדות הדינוזאורים.

    סיינס מאגאזין אינו עתון מדעי, כלומר מכוון למדענים בלבד, אלא הוא במה להבאת דעות מדעיות
    שאינן מופרכות על פניהן (לא יותר מזה). אנשי מדע ישמחו להפרסם בו מימצאים שלהם,
    כי זה מחניף לאגו מקדם מכירות למרכולתם וכדומה. הם גם ישמחו לפרסם מאמר פופולרי
    בנשונאל גיאוגרפיק, מאותן סיבות, בלי שזה אומר שנאשיונל גיאוגרפיק הוא בר סמכא.

  13. ספקן, לפי תגובתך, אינך מבין מהי עבודה מדעית. מילא רון, ממנו אני לא מצפה לדייק בקטנות כגון האם כדור הארץ מתחמם או מתקרר. אבל ממי שמכנה עצמו ספקן אני מניח שאתה מבין מה המשמעות של הצטברות עדויות. הויכוח אם זה קרה במיליון שנה או בכמה ימים היה רלוונטי לפני 20 שנה כשלא היו מספיק עדויות וכנראה שהמאמרים שקראת היו מאותה תקופה.
    41 מדענים אינם גוף מונוליטי. כל אחד מכניס את התובנה שלו והם לא היו מגיעים לקונצנזוס אם לא היה לו ערך מדעי.
    ועוד משהו, סיינס הוא מגזין שרוב המדענים רוצים להופיע בו, הוא פועל בשיטה של ביקורת אמיתים. אני מניח שאתה מתבלבל אולי עם The Sicnetistאבל גם מגזין זה שומר על אמינות מדעית ולא רק מחפש תמונות.

  14. לאור ק.

    א. המאמר המצוטט הוא סיינס מאגאזין, לא Nature

    ב. אני מקווה שאתה יודע אנגלית, כי אם לא, אין לך את הכלי הבסיסי להבין מדע והוא
    היכולת לקרוא מידע לא מסונן (על ידי מתרגם לעברית). זה א ב של מדע
    לפני שבכלל בוחנים את השאלה על הפרק, חשוב שתפנים זאת.

    ג. סיינס מאגאזין אינו פירסום מדעי בעל מישקל אלא בסך הכל עיתון שמעוניין למכור
    "סיפור יפה" בתחום המדע. תנאי הסף של סיפור כזה שלא ישמע מופרך לגמרי,
    אין שום הכרח שהסיפור יהיה נכון, יותר חשוב שהסיפור יהיה יפה עם ציורים נילווים יפים.
    סיפורים יפים מוכרים עתונים. במדע אמיתי יש פירסומים _בעתונות מקצועית ממש_
    שמתקבלים לאחר בדיקות צולבות לעומק והוא נחשף לביקורת עמיתים, בעתון "סיפורים יפים"
    כמו סיינס מאגאזין אין דבר כזה. עתונות מדע פופולרית שווה בתור גורם מחולל עניין לא יותר
    מזה.

    ד. המאמר כאן מסלף את מה שניכתב במאמר עליו הוא מסתמך כביכול. להלן דוגמאות:

    ד.1.
    התירגום משתמש בכותרת של המאמר המקורי שהיא מטבע הדברים תמציתית
    ולא מדוייקת (שהרי לא ניתן בעשר מילים לתמצת עשרות שורות). התוכן של המאמר הוא
    וויכוח בין שתי קבוצות על שתי תיאוריות מתחרות, לא נאמר דבר דבר על כמה מדענים
    בסך הכל מונות שתי הקבוצות מבין כלל המדענים. אני מהמר שמתוך 100 אחוז
    מדענים 99 אחוז לא מאמינים בכלל לשתי התיאוריות ואילו הוויכוח הוא רק בין שתי
    קבוצות מיעוט, אז קבוצת מיעוט זעירה אחת זכתה לחיזוק במאבקה נגד קבוצת המיעוט
    הזעירה השניה (ביג דיל).

    ד.2.
    במאמר (המקורי) עצמו לא ניכתב בשום מקום שבמאבק בין שתי הקבוצות הנ"ל
    _המאבק הוכרע לצד אחד_. זאת בניגוד להצגת הדברים ב"ידען".
    המאמר (המקורי) אומר רק שיש _חיזוק של צד אחד_.
    נכון שזה "הבדל קטן" אבל זה בדיוק ההבדל בין מדענים לבין "מוכרי לוקשים".

    ד.3.
    המאמר פה (בידען) מוצג כאילו "המדענים" (רובם המכריע) מסכימים על כך שהעלמות
    הדינוזאורים היא תוצאה של קטסטרופה. אז זהו שלא, זה סילוף,
    רוב המדענים עדיין לא יודע את הסיבה להיעלמות רוב הדינוזאורים בתוך תקופה קצרה.
    בכלל אין סיבה מיוחדת להאמין שהדינוזאורים נעלמו כהרף עין,
    הם יכלו להעלם תוך (נאמר) מליון שנים וזמן כזה מאפשר הכחדה אוולוציונית
    על ידי מין יעיל במיוחד (ראה למשל את ההכחדה ההמונית לחיות שניגרמה על ידי בני האדם
    תוך עשרת שנים בלבד).

    ד.4.
    צר לי שאני חייב לחזור שנית על טיעון שלי מלמעלה, אבל זו נקודה מכרעת.
    כאשר אומרים לך שפורום של 41 אנשים הכריע _פה אחד_ על דעה אחת (כאשר הבסיס
    העובדתי אינו חד משמעי) ברור לחלוטין שההכרעה חסרת ערך. לא צריך להיות מדען
    כדי להבין שבגוף _מגוון_ של 41 איש יהיו חילוקי דעות גדולים (האם הייתה מאמין בבחירות
    לנשיאות בהן מועמד אחד זוכה ב- 95 אחוז מהקולות ?). המסקנה היא ש- 41
    שהיסכימו פה אחד, אם הסכימו, הם גוף מונוליטי ללא ביקורת עצמית, לפיכך המסקנות שלהם
    על פניהם חסרות חשיבות .

  15. נקודה:
    לא צריך להגזים.
    גם אם להרוג אלפי אנשים בארצו שלו אינו נחשב בעניך ל”לעשות משהו” אני מניח שמאמץ בלתי נלאה להשיג פצצת אטום, כשהוא מלווה בהצהרות על הצורך להשמיד את מדינת ישראל, יכול בשקט להיחשב למשהו שאחמדינג’אד עשה.
    וזה שאובמה החריב כמה כפרים באפגניסטאן – במה זה שונה מזה שאנחנו החרבנו כמה רבעים במדינות ערב וברשות הפלסטינית? הבעיה הרי איננה שגולדסטון לא מדבר במקרה של אובמה אלא זה שהוא מדבר במקרה שלנו! האם אתה באמת מעדיף את אחמדינג’אד על אובמה?

  16. בנתיים אחמדינג’אד לא עשה דבר. ואובאמה שוחר השלום החריב כמה כפרים שם באפגניסטן, וגולדסטון שותק כאילו בלעה אותו האדמה.

  17. א.בן-נר:
    האמת היא שעל פי תחילת הדברים חשבתי שתאמר משהו שאני אומר לא פעם כשהדיון יותר רציני ולא עוסק בהתבדחות על אחמאדינג’וקים.
    אני מתכוון לתופעה הרווחת בארץ של ציור הגרמנים של גרמניה הנאצית כ”לא בני אדם”.
    ציורם כ”לא בני אדם” עלול ליצור את הרושם שאנחנו – בני האדם – לא יכולים להיגרר לסוג ההתנהגות שהם הפגינו.
    זה לא נכון.
    הנאצים התנהגו כבני אדם תוך הפגנה של נקודות חולשה המאפיינות את מרבית בני האדם כשהם נקלעים לסיטואציה דומה (זה הודגם גם בניסויים אכזריים שנערכו בבני אדם).
    אם רוצים למנוע את הישנות התופעה צריך לזכור זאת!

    כמובן שלא זאת הכוונה כאן.
    אחמדינג’אד, היטלר ומנהיגי אלימות אחרים הם באמת יצורים מיוחדים.
    יש פסיכופתים בקרב בני האדם אבל זו אינה הנורמה. מה שמסוכן הוא המחשבה שהאדם הנורמלי לא עלול להיגרר אחרי פסיכופת.

  18. מכל המאמר ניתן להבין שהסלע גדל מעשרה קמ לחמש עשרה קמ

  19. למיכאל, שחר ואריאל
    למרבה הצער אחמדינג’ד ודומיו ואף היטלר לפניו הנם והיו בני אדם, גם הם יצירי האבולוציה האנושית.
    אם הם היו ג’וקים או צאצאי דינוזאורים אזי יתכן כי היו כיום חיה מוגנת בסכנת השמדה.
    למרבה הצער הם בני אדם . לכן ניתן להסיק כי האבולוציה טרם הסתיימה. יש עוד מה לשפר .

  20. מיכאל:
    דבר ראשון, כפי שכתבתי למעלה לא כל הדינוזאורים נכחדו. וגם, כשאתה משווה את אחמדינג’אד למקקים (או אריאל לדינוזאורים) אתה עושה עוול לבעלי החיים האלה ונוטה חסד לאדם

  21. אריאל:
    לדעתי ההסבר שלי טוב יותר כי הוא מסביר למה אבות אבותיו של אחמדינג’אד לא נפגעו.
    הרי לו היה אחמדינג’אד דינוזאור זה לא היה מסתדר עם העובדה שהדינוזאורים נעלמו מעל פני האדמה כי הוא היה צריך להיוולד לדינוזאור אחר בשעה שהעובדה שהוא ג’וק אינה סובלת מבעיה דומה.

  22. שחר אחמניג’ד נולד מילוני שנים אחרי שנכחדו הדינוזאורים לכן זה לא פגע בו

  23. ספקנוביץ, אני בכלל פתרתי את הבעיה בכך שהטלתי ספק שבכלל התכנסו המדענים.

  24. אילו ספקולציות פראיות במסווה של פסאודו-מדע.
    בושה למקצוע.

    הטיעון שפאנל של 41 חוקרים קבע פה אחד מה גרם להיעלמות הדינוזאורים ובכך "הוכחה" הספקולציה הוא טיעון מדעי עלוב ביותר.

    מיהם אותם 41 חברים בפנל ? זו היא "אסיפת חברים" במועדון הספקולנטים שהתארחו בכנס משותף של המועדון .
    מי היקנה להם סמכות מדעית על פני 41 אלף מדענים
    אחרים שאומרים "אנו לא יודעים מה גרם להיעלמות הדינוזאורים
    כי אין ראיות מוצקות לכלום" ?

    מחר יתאסף פנל של 300 חובבי חייזרים ויקבע פה אחד שתושבי
    כדור הארץ הם חייזרים מהכוכב אומגה-מינוס שהושתלו כאן.
    נו …. ובגלל ש- 300 חובבי חייזרים הגיעו למסקנה תאמינו להם ?

    יש אולי ראיות שלפני 67 מליון שנים נפל אסטרואיד גדול.
    מה קרה כתוצאה מהנפילה אף אחד לא יודע. סמיכות תאריכים
    זו הוכחה דמיקולו, לא הוכחה מדעית.

  25. קיימות עדויות למספר מחזורי הכחדה שעברו על כדה"א, בפרקי זמן משל כ- 60 מליון שנים בערך. יתכן כי גורמי ההכחדות היו שונים ונבדלים זה מזה. אני מבין , ע"פ התאריך, כי הכתבה מתייחסת להכחדה האחרונה. מטבע הדברים הכחדות קדומות יותר קשות יותר לחקר. ממה שקראתי,סיבות נוספות משוערות להכחדה הן, קרינה קוסמית חזקה מסופרנובה,שמרחקה מהשמש קטן מ-6,000 שנות-אור.

  26. שחר:
    הג’וקים שרדו.

    עמית:
    זה עניין של עיתוי. אולי ההתפרצויות היו קודם או הרבה זמן אחר כך? ידוע לך מתי בדיוק הן אירעו?
    חוץ מזה – אם די היה בפגיעת האסטרואיד אז אין טעם לראות בהתפרצויות געשיות שאולי גרמה, סיבה משלימה.
    אני מניח שהמחסור במזון גרם גם לחלק מן הדינוזאורים להרוג אחרים במלחמה על המזון או בטרף הדדי. האם זה אומר שהמלחמות בין הדינוזאורים לבין עצמם הם סיבה משלימה גם כן?

  27. תאוריית התפרצויות הרי הגעש לא סותרת ,אלא משלימה : התנגשות בקנה מידה כזה היא טריגר עצום לפעילויות טקטוניות שהלחץ שלהם הצטבר בעבר כמו רעידות אדמה והתפרצויות של הרי געש ,אולי אפילו בסדר גודל של מגה וולקנו כמו בילוסטון

  28. האסטרואיד הרג את רוב הדינוזאורים. העופות עדיין חיים וקיימים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.