הרכבות המהירות בסין לא רק נושאות אנשים – הן גם משפיעות על התפשטות מגיפות הסארס ושפעת החזירים במדינה. הכירו את הצד הפחות נעים של התחבורה המודרנית
ד”ר דניאל מדר, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
צד פחות מתוקשר של נושא התחבורה והסביבה הוא הפצת מחלות ומגיפות באמצעות תחבורה. ללא תחבורה בין אזורים מרוחקים, הסיכויים להתפשטות מגיפה מאזור אחד לשני נמוכה ומוגבלת על ידי הסביבה הפיזית. לשפעת עופות, למשל, יש פוטנציאל גדול יותר להתפתח למגיפה עולמית מכיוון שיש לנו שליטה מוגבלת על עופות נגועים שמתעופפים להם ברחבי העולם.
אמנם, גם ללא תחבורה אנושית מודרנית מגיפות ומחלות מתפשטות. הלוחמים הספרדים של הרנן קורטס גברו על הילידים בעולם החדש בעזרת אבק שריפה, אך גם באמצעות חיידקי שפעת וחצבת שהביאו עמם באניות שנשאו אותם מאירופה. גם המגיפה ההיסטורית הידועה ביותר – הדבר שהיכה באירופה והשמיד שליש מתושבי היבשת במאה ה-14 – הגיעה במקור ממדינה אחרת, סין, שם גרמה לתחלואה קשה ביותר. אסון בריאותי זה כנראה זירז את התמוטטות האימפריה הגדולה ביותר שידע העולם מעודו – האימפריה המונגולית, ששלטה על פני שטחים נרחבים מקוריאה במזרח ועד מזרח אירופה.
המונגולים, הודות להיותם פרשים מיומנים, הצליחו להשתלט על רוב אירו-אסיה. דרכי התחבורה המהירות (בזמנו) שפתחו בין חלקי האימפריה השונים הן אלו שהביאו להפצת הדבר ממקור המגיפה בסין, אל קוריאה, הודו, לאורך דרך המשי אל הים הכספי, אוזבקיסטאן, פרס, המזרח התיכון ואל אירופה. אירוני שהתחבורה שאפשרה את התפשטות האימפריה המונגולית, הביאה בסופו של דבר לסופה.
אפקט דו-קוטבי
התחבורה של ימי הביניים הפיצה מגיפות באטיות, לאורך שנים ועשרות שנים. אך כיום, בעזרת רכבים, רכבות, ספינות ומטוסים, מחלות ומגיפות מתפשטות ברחבי הגלובוס במהירות חסרת תקדים – תוך שבועות, ימים ואפילו שעות. כך, למשל, התפשטו בשנים האחרונות במהירות מגיפות עולמיות מסוג הסארס, MERS, שפעת ואבולה.
חוקרים בסין בדקו לאחרונה איך רשת התחבורה הסינית המודרנית, משפיעה על התפשטות מגיפות במדינה. המחקר בדק איך מגיפות כדוגמת סארס (SARS- severe acute respiratory syndrome) או שפעת החזירים (H1N1 swine influenza) מתפשטות במערכת התחבורה שמחברת בין 116 ערים בהן מעל למיליון תושבים. מערכת תחבורה זו מבוססת בעיקר על אוטובוסים מהירים ורכבות מהירות. לאיכות תשתית התחבורה השפעה מכרעת על התפשטות מגיפות בתוך מערכת תחבורתית כזו. התוצאות הצביעות שעלייה בתדירות הנסיעות (הודות לתשתיות מפותחות) מגבירה התפשטות מגיפות. עם זאת, למהירות הנסיעה יש אפקט דו-קוטבי: מצד אחד, נסיעה מהירה מורידה את העומס, הצפיפות, נקודות המפגש בין אנשים והעצירות באמצעי התחבורה השונים – ולכן מורידה את רמת המגע בין אנשים ואת הסיכון להתפשטות מגיפות; מצד שני, נסיעה מהירה ונוחה מביאה לעלייה במספר הנסיעות ובמספר היעדים – וכך לעליה בסיכון להתפשטות מגיפות.
מחקר זה, אשר תורם להבנתנו על דרכי ההתפשטות של מחלות במערכות התחבורה המודרניות, יכול לעזור למדינות להכיל ולמנוע התפשטות מגיפות בשטחן, או אפילו על דרכים לשנות את מערכות התחבורה שלהן בשגרה ובחירום בעת מגיפה.
