קריסטלוגרפיה

לא רק פרס נובל: הדרך הארוכה שבה עדה יונת הפכה את הריבוזום למפתח להבנת האנטיביוטיקה

לא רק פרס נובל: הדרך הארוכה שבה עדה יונת הפכה את הריבוזום למפתח להבנת האנטיביוטיקה

יום לאחר פרסום הידיעה על מותה, חומרי מכון ויצמן מדגישים את המורשת המדעית שהותירה: עשרות שנות מאבק בבעיה שנחשבה כמעט בלתי פתירה, פיתוח שיטות קריסטלוגרפיות, פענוח הריבוזום והנחת בסיס להבנת
פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הלכה לעולמה בגיל 87

פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הלכה לעולמה בגיל 87

פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, שפענחה את מבנה הריבוזום וזכתה בפרס נובל לכימיה ב-2009, הלכה לעולמה ב-31 באוגוסט 2026. לאורך עשרות שנות מחקר היא התעקשה על שאלות שנחשבו כמעט בלתי
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק לפרופ' עדה יונת את תואר הכבוד. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לסופר דויד גרוסמן ולכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת

פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד "בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים
רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

ממצאים חדשים על חלקה של רוזלינד פרנקלין בגילוי מבנה הדנ"א

מאמר שהתפרסם בנייצ'ר מפרט את חלקה של פרנקלין בגילוי ה"שדרה" של מולוקלת ה-DNA. עם זאת בשל התחרות בין הקבוצות היא נמנעה מלפרסם חלק גדול מהן בעצמה, כמו כן לווטסון וקריק
לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב. פרופ' איגור שפירו, האוני' העברית

לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

שיטת דימות חדשה באמצעות קרני-X מאפשרת קבלת סרטונים תלת-ממדיים של תגובות כימיות. אילוסטרציה: SLAC National Accelerator Laboratory.

הסרטים המהירים ביותר לוכדים מולקולות בתנועה

פרופ' ג'ון סאדר, אוניברסיטת מלבורן

שיטה מהפכנית לשקילת מולקולה בודדת

מבנה כללי של שכבת העור יחד עם תאי מלנוציטים וגידול סרטני מסוג מלנומה. צילום: shutterstock.

פענוח ראשון של פעילות האנזים טירוזינאז

באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני-רנטגן, חוקרים מאוניברסיטת סנט לואיס פרסמו את התמונה הראשונה אי-פעם של החלבון החשוב לקרישת דם המכונה פרו-תרומבין (גורם קרישה II). מבנהו הגמיש של החלבון מהווה רכיב מפתח בהתפתחות של קרישת דם. [באדיבות אוניברסיטת סנט לואיס].

כיצד נקרש הדם בגוף?

המבנה התלת-ממדי של מולקולת האנזים אצטילכולין-אסתראז, עם אצטיל כולין (במרכז, בירוק בהיר) בתוך האתר הפעיל

עיכוב לטובה