זיכרון לטווח ארוך

כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים. מתברר שיש כמה שיטות לאמֵן את המוח לזכּור יותר. אילוסטרציה: pixabay.

כשאחד גדול משניים

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

פרופסור דייוויד מיטשל מאוניברסיטת קנסו בג'ורג'יה, חוקר כבר שנים רבות את הזיכרון הלא מודע ומגלה ממצאים מפתיעים. צילום באדיבותו

זרקור – למה ללא מודע יש זיכרון של פיל? / דורית פרנס

מימין: אורי ליבנה, עודד קלויר וד"ר רוני פז. חיזוק מלא. צילום: מכון ויצמן

לזכור ולשכוח

חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

רשע וחשוך לו

זקנים. מתוך ויקיפדיה

בשליפה טובה

מודעת פרסומת למהדורה ה 11 של אנציקלופדיה בריטניקה (מאי 1913)

על היום בו ויקיפדיה תוזרם ישירות לתוך המוח

פרופ' ידין דודאי מכון ויצמן. צילום יח"צ, מכון ויצמן

מכונת הזיכרון