האוניברסיטה העברית

הסמן שהושתל. מתוך המאמר המדעי

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה
ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
COVID-19 המחשה: depositphotos.com

חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

עמית רימון, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, עלה לגמר תחרות Falling Walls

אנרגיה ירוקה. המחשה: depositphotos.com

חוקרי האונ' העברית הצליחו לשפר את תפקודם של תאים סולאריים

  • 6 תגובות
פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית,
הצפנה קוונטית. איור: shutterstock

שיטה שמאפשרת למידע מוצפן קוונטית לנוע באופן ממוקד באוויר

  • אין תגובות
מחקר ישראלי בראשות ד"ר ירון ברומברג מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית הצליח לראשונה להעביר חלקיקי אור בודדים ושזורים באופן ממוקד בתווך מפזר * הניסוי מהווה צעד משמעותי נוסף אל עבר פיתוח
חיידקים ידידותיים: חיידקים כגון לקטובצילים האלה, שמקובל להוסיף אותם ליוגורט ולתוספי מזון פרוביוטיים, מסייעים לקיום סביבה בריאה במעיים. מקור: NIH.

חיידקי המעי ה"טובים" לא מסוגלים לעצור את היווצרות סרטן המעי הגס ואת התפתחותו

  • אין תגובות
תמונת שורש הצמח ממעבדתו של דר עפרוני. צילום: רותם מטוסביץ'

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מערער את התפיסה לגבי פציעה והשתקמות מפציעה בצמחים

  • תגובה אחת
נשירת שיער, אחת מתופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה. מתוך jumpstory

הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

  • אין תגובות
אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית

למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?

  • אין תגובות
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

  • תגובה אחת
מחקר תנועת עטלפי פירות בעמק החולה. צילום: פרופ' רן נתן, האוניברסיטה העברית

שני מחקרים ישראליים על יכולת העטלפים לבנות מפה קוגניטיבית מככבים היום בשער Science

  • 2 תגובות
xantomato. צילום באדיבות עמית קוך

הכירו את ה"קסנטומטו" – העגבנייה הישראלית החדשה שתיאבק במחלות ניווניות קשות

  • תגובה אחת
בדרך לאבות הקדמונים של התאים: בנוכחות אר-אן-אי, הפפטיד הקדום מוביל להפרדת מופע (כמו הפרדה של טיפות שמן במים), המאפשרת הרכבה עצמית ויצירת תצורה של מעין "מידור" פרימיטיבי

התגלתה אבן הבניין של החלבונים הראשונים

  • אין תגובות
לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב. פרופ' איגור שפירו, האוני' העברית

לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

  • 3 תגובות
מחקר ביולוגי. המחשה: מתוך JUMPSTORY

תרופה שתנצח את סרטן העור והכבד בלי כימותרפיה

  • 2 תגובות
התפרצות הקורונה. מתוך PIXABAY.COM

בישראל מצליחים להפחית במספר המתים מקורונה לעומת סין ואיטליה, שמערכות הבריאות שלהן היו רוויות

  • 3 תגובות
מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

  • אין תגובות
אתר חפירות בית שאן מהתקופה הרומית. המחשה: depositphotos.com

התקדמות בפרויקט החפירות בבית שאן: "המכון לארכיאולוגיה – חוד החנית של המחקר בישראל"

דינוזאור אוכל צמחים. איור: shutterstock

לדינוזאורים היה דם חם

  • 4 תגובות
פרופ' דני זמיר. צילום: באדיבות ועדת פרס ישראל

חתן פרס ישראל לחקלאות וסביבה: פרופסור דני זמיר מהאוניברסיטה העברית

  • תגובה אחת
תרבית תאים. איור: Image by skeeze from Pixabay

שיטה חדשה לייעול תהליך מציאת תרופות

  • אין תגובות
הצפנה קוונטית. המחשה: shutterstock

חברת ההזנק בתחום ההצפנה הקוונטית 'קוונט-אל-אר' רשמה הישג בהגנה על רשתות סיבים אופטיים

  • אין תגובות
פרופ' נטלי בלבן. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

החוקרת מהאוני' העברית שמנסה להציל את האנטיביוטיקה

  • אין תגובות
אטומים ומולקולות המורכבים מנקודות קוונטיות. איור: מירב עודד וסומנת' קולי

חוקר מהאוני' העברית הצליח ליצור מולקולות משתי נקודות קוונטיות

  • 7 תגובות
רצפת פסיפס שהתגלתה בבית הכנסת עתיק ברמת הגולן. צילום: מיכאל אזבנד

נחשף פסיפס נדיר בבית כנסת מהתקופה הרומית בגולן

  • אין תגובות
בחירת תכונות גנטיות. איור: shutterstock

לא בטוח שניתן לבחור אם הילד שנולד בהפרית מבחנה יהיה גבוה או חכם יותר

  • 2 תגובות
גולגולת של אדם מודרני (מאחור) ושל אדם ניאנדרטלי. צילום: shutterstock

האם מחלות שהפיץ ההומו סאפיינס גרמו בסופו של דבר להכחדת הניאנדרטלים?

  • 2 תגובות
לימוד באמצעים טכנולוגיים. איור: shutterstock

האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי?

  • תגובה אחת
אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

  • תגובה אחת
כוכבי לכת מכל הסוגים. איור: shutterstock

זיהוי אדי מים באטמוספירה של כוכב לכת הדומה לכדור הארץ הוא צעד גדול בדרך לגילוי חיים בחלל

  • 4 תגובות
מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

  • אין תגובות
פרופ' דני מנדלר. קרדיט צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

ציפויים אנטי בקטריאליים חדשים לשתלים רפואיים ימנעו זיהומים

  • 2 תגובות
ביצית מופרית עוברת בדיקה. צילום ממעבדתו של ד''ר אריה מוסאיוף. קרדיט - ד''ר אסף בן מאיר

מחקר חדש מצביע על קשר בין הרכב השומנים בנוזל מסביב לביצית להתפתחות הריון תקין

  • תגובה אחת
ממצאים מחפירת עין קשיש. למעלה - עצמות בעלי חיים. למטה - פריטים מסותתים מאבן צור. צילום - פרופ' אראלה חוברס

הניאנדרטלים חיו במערכות יישוביות יציבות לאורך זמן לפני שנעלמו מאזורנו

  • אין תגובות
פרופ אורי בנין, YI CUI, ד"ר דן מידן, פרופ' אוריאל לוי (שמאל לימין). צילום יחצ, האוניברסיטה העברית

חוקר מסטנפורד קיבל את פרס דן מידן לננוטכנולוגיה. הפרס הוענק לראשונה

  • אין תגובות
מצבי הצבירה של החומר. מתוך אתר פרס נובל

התקדמות לקראת מצב צבירה קוונטי: על-מוצק

  • אין תגובות
התולעת C. elegans מתוך ויקיפדיה

גם תולעים סובלות מתסמיני פוסט-טראומה

  • אין תגובות
צוות החוקרים - לינה קוואסמי, מאיה בראון, עירין גוברמן וד''ר יובל טבח. צילום באדיבות ד''ר אמיליאנו כהן, האוניברסיטה העברית.

נמצא מנגנון שעשוי להסביר מעל ל-30 מחלות גנטיות

  • אין תגובות
מערת מלחם, מערת המלח הארוכה ביותר בעולם. צילום אנטון ציקישב Anton Chikishev (3)

מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בדרום ים המלח – עשרה ק"מ אורכה

  • תגובה אחת
הגנום. איור: shutterstock

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

  • תגובה אחת
חידה קוונטית. איור: advexon science network

הבינה המלאכותית עשויה לפצח את מסתורי הפיסיקה קוונטית

  • 3 תגובות
תצלום רטנגן של גידולי סרטן השד. צילום: shutterstock

גילוי תכונות גן יאפשר טיפול נגד סוג אלים במיוחד של סרטן השד

  • אין תגובות
הכבד. איור: Shutterstock

27 מולקולות חדשות עם פוטנציאל תרופתי נרחב התגלו בעזרת אלגוריתם פורץ דרך

  • אין תגובות
פסולת גרעינית. אילוסטרציה: shutterstock

פותח חומר לניקוי מים מתוצרי פסולת גרעינית

  • תגובה אחת
צוות המחקר ועוזרים בבציר מחקרי בשנת המחקר הראשונה 2009. צילום: אוניברסיטת אריאל

לצמח יש "זיכרון" המאפשר השקיית גפנים מדויקת

  • אין תגובות
אסטרואידים חולפים ליד כדור הארץ. איור: נאס"א

כמויות מים ניכרות התגלו באסטרואיד בנו, האם האסטרואידים הביאו את המים לכדור הארץ?

  • 4 תגובות

מדויק יותר, נוח יותר

  • אין תגובות
בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

  • תגובה אחת

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש